שינויים

'''סיווג ענפי תעשייה''' (Industry classification) או '''טקסונומיה תעשייתית''' הוא מיון של הפעילות הכלכלית האנושית למספר ענפים.  

'''סיווג ענפי תעשייה''' (Industry classification) או '''טקסונומיה תעשייתית''' הוא מיון של הפעילות [[הכלכלה האנושית|הכלכלית האנושית]] למספר ענפים.  

יש מספר שיטות סיווג. רוב השיטות מונהגות על ידי בורסות וגופי השקעה שנדרשים להשוות בין פירמות שונות הפועלות ברחבי העולם, ונועדו כדי לאפשר השוואה בין פירמות שפועלות בתחומים דומים. שיטות שונות מעט מונהגות על ידי גופי מחקר לאומיים או בינלואמיים כמו האומות המאוחדות או הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנדרשות לבצע מעקב אחרי ביצועי הכלכלה העולמית או המשק.  

יש מספר שיטות סיווג. רוב השיטות מונהגות על ידי [[בורסה|בורסות]] וגופי השקעה כדי לאפשר השוואה בין [[פירמה|פירמות]] שפועלות בתחומים דומים. שיטות שונות מעט מונהגות על ידי גופי מחקר לאומיים או בינלאומיים כמו [[האומות המאוחדות]] או הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנדרשות לבצע מעקב אחרי ביצועי הכלכלה העולמית או המשק.  

==Global Industry Classification Standard==

==Global Industry Classification Standard==

שיטה אחת היא Global Industry Classification Standard, או GICS פותחה על ידי Morgan Stanley Capital International יחד עם Standard & Poor's השיטה מחלקת את ענפי הכלכלה לסקטורים הבאים:

שיטה אחת היא Global Industry Classification Standard, או GICS פותחה על ידי Morgan Stanley Capital International יחד עם Standard & Poor's השיטה מחלקת את ענפי הכלכלה לסקטורים הבאים:

* [[אנרגיה]]  

* [[שוק האנרגיה העולמי|אנרגיה]]  

* [[חומרים]]  

* [[חומרים]]  

* מכירות לתעשייה ([[ציוד הון]], שירותים מקצועיים ומסחריים, [[תחבורה]])

* מכירות לתעשייה ([[ציוד הון]], שירותים מקצועיים ומסחריים, [[תחבורה]])

Industry Classification Benchmark או ICB היא שיטת סיווג שפותחה על ידי חברת Dow Jones ועל ידי חברת FTSE. השיטה מכילה 10 תעשיות, שמתחלקות ל20 סופר-סקטורים שמתחלקים ל-41 סקטורים שמכילים 114 תת-סקטורים. הרשימה הבאה מכילה את התעשיות והסקטורים. בסוגריים מופיעים לפעמים תתי-סקטורים.  

Industry Classification Benchmark או ICB היא שיטת סיווג שפותחה על ידי חברת Dow Jones ועל ידי חברת FTSE. השיטה מכילה 10 תעשיות, שמתחלקות ל20 סופר-סקטורים שמתחלקים ל-41 סקטורים שמכילים 114 תת-סקטורים. הרשימה הבאה מכילה את התעשיות והסקטורים. בסוגריים מופיעים לפעמים תתי-סקטורים.  

* '''[[אנרגיה]]''' (קרוי [[נפט]] ו[[גז טבעי|גז]]): הפקת נפט וגז, ציוד לנפט וגז, אנרגיה אלטרנטיבית (כולל [[אנרגיה מתחדשת]])

* '''[[שוק האנרגיה העולמי|אנרגיה]]''' (קרוי [[נפט]] ו[[גז טבעי]]): הפקת נפט וגז, ציוד לנפט וגז, אנרגיה אלטרנטיבית (כולל [[אנרגיה מתחדשת]])

* '''[[חומרי גלם|חומרים בסיסיים]]''': כימיקלים, [[עץ]] ו[[נייר]], מתכות תעשייה וכרייתן (כמו [[פלדה]], [[אלומניום]], [[נחושת]]), כרייה ([[פחם]], יהלומים, מתכות יקרות)

* '''[[חומרי גלם|חומרים בסיסיים]]''': [[כימיקלים]], [[עץ]] ו[[נייר]], מתכות תעשייה ו[[כרייה|כרייתן]] (כמו [[פלדה]], [[אלומניום]], [[נחושת]]), כרייה ([[פחם]], יהלומים, מתכות יקרות)

* '''מכירות לתעשייה''': הקמת מפעלים וחומרים, חלל ובטחון, תעשיות כלליות (כמו אריזה), מוצרי אלקטרוניקה, הנדסה לתעשייה (משאיות, מכונות), תחבורה לתעשיות (שליחויות, רכבות, תובלה ימית), שירותי תמיכה (תמיכה בעסקים, הכשרה וגיוס עובדים, ניהול פיננסי, שירותי נקיון)  

* '''מכירות לתעשייה''': [[הון תעשייתי|הקמת מפעלים וחומרים]], חלל ובטחון, תעשיות כלליות (כמו אריזה), מוצרי אלקטרוניקה, הנדסה לתעשייה (משאיות, מכונות), תחבורה לתעשיות (שליחויות, רכבות, תובלה ימית), שירותי תמיכה (תמיכה בעסקים, הכשרה וגיוס עובדים, ניהול פיננסי, שירותי נקיון)  

* '''מוצרי צריכה''':  מכוניות ורכיבים, משקאות, מזון (כולל הכנת מזונות , [[חקלאות]] ו[[דייג]]), בנייה ומוצרים לבית, מוצרי פנאי (מוצרי אלקטורניקה, צעצועים), מוצרים אישיים (בגדים, נעליים), טבק.

* '''מוצרי צריכה''':  [[מכונית|מכוניות ורכיבים]], משקאות, [[שוק המזון העולמי|מזון]] (כולל הכנת מזונות , [[חקלאות]] ו[[דייג]]), [[בנייה]] ומוצרים לבית, מוצרי פנאי (מוצרי אלקטורניקה, צעצועים), מוצרים אישיים (בגדים, נעליים), טבק.

* '''[[בריאות]]''': ציוד ושירותי בריאות, תרופות וביוטכנולוגיה.  

* '''[[בריאות]]''': ציוד ושירותי בריאות, [[תעשיית התרופות|תרופות]] וביוטכנולוגיה.  

* '''שירותים לצרכן''': קמעונאות מזון ותרופות, קמעונאות כללית, מדיה (סוכניות ידיעות, בידור), תיירות ופנאי (חברות תעופה, הימורים, מסעדות, בתי מלון, תיירות)

* '''שירותים לצרכן''': קמעונאות מזון ותרופות, קמעונאות כללית, מדיה (סוכנויות ידיעות, בידור), תיירות ופנאי (חברות תעופה, הימורים, מסעדות, בתי מלון, תיירות)

* '''תקשורת''': תקשורת קווית, תקשורת ניידת

* '''תקשורת''': תקשורת קווית, תקשורת ניידת

* '''פיננסים''': [[בנקאות]], ביטוח חיים, ביטוחים אחרים, השקעות נדל"ן וייעוץ, קרנות השקעה בנדל"ן, שירותים פיננסיים, מכשירי השקעה

* '''פיננסים''': [[בנקאות]], ביטוח חיים, ביטוחים אחרים, השקעות נדל"ן וייעוץ, קרנות השקעה בנדל"ן, שירותים פיננסיים, מכשירי השקעה

* '''תשתיות''': תשתיות חשמל, תשתיות גז (צנרת גז), תשתיות מים וביוב.

* '''[[תשתיות]]''': תשתיות חשמל, תשתיות גז (צנרת גז), תשתיות מים וביוב.

* '''טכנולוגיה''': (הי-טק) - תוכנה ושירותים, טכנולוגיה וחומרה.

* '''טכנולוגיה''': (הי-טק) - תוכנה ושירותים, טכנולוגיה וחומרה.

כך לדוגמה על פי הספר [[אנרגיה מתחדשת ללא האוויר החם]] ענפי התעופה, תחבורת הרכב הפרטי וחימום וקירור הבית צורכים כ-53% מסך צריכת האנרגיה הכוללת (כולל אנרגיה הנצרכת באופן עקיף על ידי צריכת מוצרים). באופן דומה, רוב צריכת האנרגיה של מוצרים מתבצעת בזמן הפקת [[חומרי גלם|חומרי הגלם]] - כך ששינוי של 1% בהיקף הטיסות לדוגמה עשוי להשפיע הרבה יותר על צריכת האנרגיה, יחסית לדוגמה לשינוי של 5% בהיקף התרופות לדוגמה.  

כך לדוגמה על פי הספר [[אנרגיה מתחדשת ללא האוויר החם]] ענפי התעופה, תחבורת הרכב הפרטי וחימום וקירור הבית צורכים כ-53% מסך צריכת האנרגיה הכוללת (כולל אנרגיה הנצרכת באופן עקיף על ידי צריכת מוצרים). באופן דומה, רוב צריכת האנרגיה של מוצרים מתבצעת בזמן הפקת [[חומרי גלם|חומרי הגלם]] - כך ששינוי של 1% בהיקף הטיסות לדוגמה עשוי להשפיע הרבה יותר על צריכת האנרגיה, יחסית לדוגמה לשינוי של 5% בהיקף התרופות לדוגמה.  

היבט אחר הוא תיאור של הכיוון ההפוך - מהי ה[[עמידות]] של ענפי תעשייה שונים לשינויים עקב תהליכי סביבתים וחברתיים שונים. לדוגמה [[התייקרות אנרגטית]] עקב [[שיא תפוקת הנפט]] יכולה להשפיע באופן אחד על תעשיות האנרגיה והמזון (עליית מחירים שיכולה להוביל לרווחים גדולים יותר) ובאופן הפוך על ענף התעופה והתיירות (הקטנת הביקוש). היבט כזה בודק מה ה[[חוסן]] של ענפי תעשייה שונים לתרחישים סביבתיים שונים כמו ייקור מזון, ייקור אנרגיה, [[שינויי אקלים]] וכן לשינויים חברתיים ועוד.  

היבט אחר הוא תיאור של הכיוון ההפוך - מהי ה[[עמידות]] של ענפי תעשייה שונים לשינויים עקב תהליכים סביבתים וחברתיים. לדוגמה [[התייקרות אנרגטית]] עקב [[שיא תפוקת הנפט]] יכולה להשפיע באופן אחד על תעשיות האנרגיה והמזון (עליית מחירים שיכולה להוביל לרווחים גדולים יותר) ובאופן הפוך על ענף התעופה והתיירות (הקטנת הביקוש). היבט כזה בודק מה ה[[חוסן]] של ענפי תעשייה שונים לתרחישים סביבתיים שונים כמו ייקור מזון, ייקור אנרגיה, [[שינויי אקלים]] וכן לשינויים חברתיים ועוד.  

הגורמים המשפיעים על החוסן הסביבתי של תעשיות וחברות הם התייקרות תשומות ו[[חומרי גלם]] הנחוצים לתעשיות שונות, היכולת [[שינוי טכנולוגי|הטכנולוגית]] והחברתית שלהן להשתנות, והשפעה צפויה על צרכנים. ידוע לדוגמה כי יש [[גמישות ביקוש]] שונה למוצרים שונים. הביקוש לתרופות, מזון ודלק הוא קשיח, ואילו הביקוש למכוניות יוקרה או לתיירות הוא גמיש יותר. באופן דומה הטלת [[מיסי פחמן]] בעקבות חקיקה להתמודדות עם [[שינויי אקלים]] צפויה להשפיע באופן שונה על תעשיות שונות.

הגורמים המשפיעים על החוסן הסביבתי של תעשיות וחברות הם התייקרות תשומות ו[[חומרי גלם]] הנחוצים לתעשיות שונות, היכולת [[שינוי טכנולוגי|הטכנולוגית]] והחברתית שלהן להשתנות, והשפעה צפויה על צרכנים. ידוע לדוגמה כי יש [[גמישות ביקוש]] שונה למוצרים שונים. הביקוש לתרופות, מזון ודלק הוא קשיח, ואילו הביקוש למכוניות יוקרה או לתיירות הוא גמיש יותר. באופן דומה הטלת [[מיסי פחמן]] בעקבות חקיקה להתמודדות עם [[שינויי אקלים]] צפויה להשפיע באופן שונה על תעשיות שונות.