שינויים

'''דייוויד קורטן''' (David C. Korten) (נולד ב-1937) הוא סופר וחוקר בתחום של מנהל עסקים, העוסק בנושא כלכלה פוליטית, וכלכלה אקולגית בהקשרים של [[תאגידים]], [[קיימות]], [[גלובליזציה]], [[תרבות הצריכה]] ועוד. הוא נחשב לדובר מרכזי של התנועה ל[[אנטי גלובליזציה]] , [[פשטות מרצון]], ולהקטנת כוחם של תאגידים רב לאומיים.  

'''דייוויד קורטן''' (David C. Korten) (נולד ב-1937) הוא סופר וחוקר ב[[מנהל עסקים]], העוסק בנושאי [[כלכלה פוליטית]], ו[[כלכלה אקולוגית]] בהקשרים של [[תאגידים]], [[קיימות]], [[גלובליזציה]], [[תרבות הצריכה]] ועוד. הוא נחשב לדובר מרכזי של התנועה ל[[אנטי גלובליזציה]] , [[פשטות מרצון]], ולהקטנת כוחם של [[תאגידים רב לאומיים]].  

[[קובץ:David-Korten.jpg|ממוזער|250px|דייוויד קורטן]]

[[קובץ:David-Korten.jpg|ממוזער|250px|דייוויד קורטן]]

===השכלה, נישואים ושירות צבאי===

===השכלה, נישואים ושירות צבאי===

קורטן למד לתואר ראשון בפסיכולוגיה ובמערכות התנהגותיות באוניברסטית סטנפורד. לאחר מכן הוא קיבל את תואר שני ודוקטורט במנהל עסקים מבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת סטנפורד.  

קורטן למד לתואר ראשון ב[[פסיכולוגיה]] ובמערכות התנהגותיות באוניברסיטת סטנפורד. לאחר מכן הוא קיבל את תואר שני ודוקטורט במנהל עסקים מבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת סטנפורד.  

בהיותו בסטנפורד הוא פגש בפרנסיס (פראן) (Frances Fisher) ונשא אותה לאישה. פרסניס עבדה בקרן פורד במשך 20 שנה בפיליפינים, אינדונזיה וניו-יורק והיא כיום (2008) המוציאה לאור והמהנלת של מגזין YES!

בהיותו בסטנפורד הוא פגש בפרנסיס (פראן) (Frances Fisher) ונשא אותה לאישה. פרסניס עבדה בקרן פורד במשך 20 שנה בפיליפינים, אינדונזיה וניו-יורק והיא כיום (2008) המוציאה לאור והמהנלת של מגזין YES!

בתחילת דרכו הוא עבד בהקמתם של בתי ספר למנהל עסקים במדינות עניות כמו אתיופיה. הוא היה שותף לתקווה כי דבר זה יוביל לגידול דור של יזמים עסקיים שיהיו גורמי מפתח בחיסול העוני העולמי.  

בתחילת דרכו עבד קורטן בהקמתם של בתי ספר למנהל עסקים במדינות עניות כמו אתיופיה. הוא היה שותף לתקווה כי דבר זה יוביל לגידול דור של יזמים עסקיים שיהיו גורמי מפתח בחיסול העוני העולמי.  

במלחמת וייטנאם שירת קורטן כסרן בחיל האוויר האמריקני. בתקופה זו הוא לימד על פעילות אזרחית ומבצעים פסיכלוגיים בבית הספר למחלמה אווירית מיוחדת. כמו כן הוא הוביל צוות מחקר על עקרונות של ארגון חיל האוויר  במפקדת חיל האוויר, וכעוזר הצבאי במחלקת המחקר החברתית של משרד ההגנה האמריקאי בפנטגון.  

במלחמת וייטנאם שירת קורטן כסרן בחיל האוויר האמריקני. בתקופה זו הוא לימד על פעילות אזרחית ומבצעים פסיכולגיים בבית הספר למלחמה אווירית מיוחדת. כמו כן הוא הוביל צוות מחקר על עקרונות של ארגון חיל האוויר  במפקדת חיל האוויר, וכעוזר הצבאי במחלקת המחקר החברתית של משרד ההגנה האמריקאי בפנטגון.  

===קריירה באקדמיה ובמזרח אסיה===

===קריירה באקדמיה ובמזרח אסיה===

לאחר שירותו הצבאי, קורטן עבד חמש וחצי שנים כפרופסור בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד בתוכניות לתואר שני ולדוקטורט. הוא גם שימש כיועץ למכון לניהול מרכז אמריקה, הממוקם בניקרגואה.  לאחר מכן הוא הצטרף לצוות של מכון הרווארד לפיתוח בינלאומי, שם הוא עמד בראש פרויקט במימונה של [[קרן פורד]] על מנת לחזק את הארגון והניהול של תוכנית לאומיות לתכנון משפחתי.

לאחר שירותו הצבאי, עבד קורטן חמש וחצי שנים כפרופסור בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד בתוכניות לתואר שני ולדוקטורט. כמו כן הוא שימש גם כיועץ למכון לניהול מרכז אמריקה, הממוקם בניקרגואה.  לאחר מכן הוא הצטרף לצוות של מכון הרווארד ל[[צמיחה כלכלית|פיתוח בינלאומי]], שם הוא עמד בראש פרויקט במימונה של [[קרן פורד]] על מנת לחזק את הארגון והניהול של תוכנית לאומיות לתכנון משפחתי.

בשלהי שנות השבעים עזב קורטן את האקדמיה בארצות הברית ועבר למזרח אסיה, שם הוא חי במשך קרוב ל-15 שנה, שירת בתחילה כמומחה לפרויקט של קרן פורד ומאוחר יותר כיועץ אזורי באסיה הממונה על פיתוח ניהול עבור "סוכנות ארצות הברית לפיתוח בינלאומי" (USAID).

בשלהי שנות השבעים עזב קורטן את האקדמיה בארצות הברית ועבר למזרח אסיה, שם הוא חי במשך קרוב ל-15 שנה, שירת בתחילה כמומחה לפרויקט של קרן פורד ומאוחר יותר כיועץ אזורי באסיה הממונה על פיתוח ניהול עבור "סוכנות ארצות הברית לפיתוח בינלאומי" (USAID).

בשלב זה זכתה עבודתו להכרה בינלאומית עבור תרומתו החלוציות לפיתוח של אסטרטגיות למען המרת ביורוקרטיה ציבורית לכדי מערכות תמיכה, המוקדשות לחיזוק שליטה קהילתית וניהול משאבי האדמה, המים והיער.

בשלב זה זכתה עבודתו להכרה בינלאומית עבור תרומתו החלוציות לפיתוח של אסטרטגיות למען המרת ביורוקרטיה ציבורית למערכות תמיכה, המוקדשות לחיזוק [[שליטה קהילתית]] וניהול [[משאבי טבע|משאבי האדמה, המים והיער]].

===שינוי גישה===

===שינוי גישה===

בראשית הקריירה שלו, בביה"ס לעסקים של אוניברסיטת הרווארד, החזיק דייויד קורטן בהשקפות שמרניות או נאו ליברליות באשר לסיוע, פיתוח וסוגיית "הפוטנציאל האנושי". אולם שנים של ניסיון חיים בתחום, ועבודה במדינות עניות בעולם, הובילו אותו לבחינה מחודשת של כמה מהנחות היסוד העומדות בבסיסה של תיאורית הפיתוח ה[[כלכלה נאו קלאסית]].  

בראשית הקריירה שלו, בביה"ס לעסקים של אוניברסיטת הרווארד, החזיק דייויד קורטן בהשקפות שמרניות או [[נאו-ליברלי|נאו ליברליות]] באשר לסיוע, פיתוח וסוגיית "הפוטנציאל האנושי". אולם שנים של ניסיון חיים בתחום, ועבודה ב[[מדינות עניות]] בעולם, הובילו אותו לבחינה מחודשת של כמה מהנחות היסוד העומדות בבסיסה של תיאורית הפיתוח ה[[כלכלה נאו קלאסית]].  

בסוף שנות ה-80, לאחר שנות עבודה רבות באפריקה, אסיה ודרום אמריקה, הפסיק קורטן להאמין בכך שגופי סיוע גדולים ורשמיים כמו USAID יכולים לחזק את השליטה של קהילות על המשאבים שלהן. הוא החל להאמין שמוסדות כמו [[הבנק העולמי]] או [[קרן המטבע העולמית]] גורמים יותר נזק מתועלת. הוא פרש ממערכת הסיוע הרשמית. חמשת שנותיו האחרונות באסיה הוקדשו לעבודה עם מנהיגים של ארגונים לא ממשלתיים אסיאתיים כדי לנסות לזהות את הסיבות השורשיות לכשלונות פיתוח באזור ולחיזוק יכולות ההשפעה של ארגונים אזרחיים לתפקד כגורמיים בעלי השפעה ברמה הארצית והעולמית.  

בסוף שנות ה-80, לאחר שנות עבודה רבות באפריקה, אסיה ודרום אמריקה, הפסיק קורטן להאמין בכך שגופי סיוע גדולים ורשמיים כמו USAID יכולים לחזק את השליטה של קהילות על המשאבים שלהן. הוא החל להאמין שמוסדות כמו [[הבנק העולמי]] או [[קרן המטבע העולמית]] גורמים יותר נזק מתועלת. הוא פרש ממערכת הסיוע הרשמית. חמשת שנותיו האחרונות באסיה הוקדשו לעבודה עם מנהיגים של [[ארגונים לא ממשלתיים]] אסיאתיים כדי לנסות לזהות את הסיבות השורשיות לכשלונות פיתוח באזור ולחיזוק יכולות ההשפעה של ארגונים אזרחיים לתפקד כגורמיים בעלי השפעה ברמה הארצית והעולמית.  

קורטן החל להאמין שהתופעות של [[אי שוויון כלכלי]] גדל, של [[עוני]] מעמיק, משבר סביבתי וחוסר אינגרציה חברתית להן הוא היה עד באסיה, היו דבר שמתפשט כמעט בכל מדינה אחרת בעולם - כולל ב[[ארצות הברית]] ובמדינות "מפותחות" (בעלות [[תמ"ג]] גבוה) אחרות. בנוסף, הוא הגיע למסקנה כי ארצות הברית ותאגידים הרב-לאומיים קידמו באופן אקטיבי - הן בתוך ארצות הברית והן בעולם - קווי מדיניות שהעמיקו את התופעות האלה, כשהתוצאה היא משבר עולמי מעמיק. כדי שהעולם ישרוד, קורטן סבר שעל ארצות הברית להשתנות.  

קורטן החל להאמין שהתופעות של [[אי שוויון כלכלי]] גדל, של [[עוני]] מעמיק, [[קיימות|משבר סביבתי]] וחוסר [[הון חברתי|אינגרציה חברתית]] להן הוא היה עד באסיה, היו דבר שמתפשט כמעט בכל מדינה אחרת בעולם - כולל ב[[ארצות הברית]] ובמדינות "מפותחות" (בעלות [[תמ"ג]] גבוה) אחרות. בנוסף, הוא הגיע למסקנה כי ארצות הברית ו[[תאגידים הרב-לאומיים]] קידמו באופן אקטיבי - הן בתוך ארצות הברית והן בעולם - קווי מדיניות שהעמיקו את התופעות האלה, כשהתוצאה היא משבר עולמי מעמיק. כדי שהעולם ישרוד, קורטן סבר שעל ארצות הברית להשתנות.  

בשנת 1992 חזר קורטן לארצות הברית. מאז הוא היא בעל תפקיד משמעותי בהגברת המודעות הציבורית להשפעות הפוליטיות והכלכליות של גלובליציזה, של תרבות הצריכה, הגברת כוחם של תאגידים וכן לצעדים הנדרשים לשם הגברת הדמוקרטיה, ביזור כלכלי, שוקים מתפקדים, קהילות מתפקדות, ו[[כלכלה מקיימת]].

בשנת 1992 חזר קורטן לארצות הברית. מאז הוא היא בעל תפקיד משמעותי בהגברת המודעות הציבורית להשפעות הפוליטיות והכלכליות של [[גלובליזציה]], ל[[תרבות הצריכה]], הגברת כוחם של תאגידים וכן לצעדים הנדרשים לשם הגברת ה[[דמוקרטיה]], [[ביזור כלכלי]], [[שוק תחרותי|שווקים מתפקדים]], קהילות מתפקדות, ו[[כלכלה מקיימת]].

==פעילות ציבורית==

==פעילות ציבורית==

קורטן נחשב לאחד הדוברים הבולטים של התנועה לצדק עולמי ([[אנטי גלובליזציה]]), ושל [[פשטות מרצון]]. הוא המייסד המשותף וחבר במועצת המנהלים של "רשת העתיד החיובי" המוציאה לאור את כתב העת הרבעוני YES! . בנוסף הוא חבר בהנהלת "ברית העסקים לכלכלות חיות מקומיות", שותף ב[[פורום הבינלאומי לגלובליזציה]] (פורום של ארגונים ותנועות של גלובליזציה הוגנת), וחבר ב[[מועדון רומא]].

קורטן נחשב לאחד הדוברים הבולטים של התנועה לצדק עולמי ([[אנטי גלובליזציה]]), ושל [[פשטות מרצון]]. הוא המייסד המשותף וחבר במועצת המנהלים של "רשת העתיד החיובי" המוציאה לאור את כתב העת הרבעוני YES! . בנוסף הוא חבר בהנהלת "ברית העסקים לכלכלות חיות מקומיות", שותף ב[[הפורום הבינלאומי לגלובליזציה|הפורום הבינלאומי לגלובליזציה]] (פורום של ארגונים ותנועות של גלובליזציה הוגנת), וחבר ב[[מועדון רומא]].

==גישה וניתוח==

==גישה וניתוח==

הגישה של קורטן משלבת נקודות מבט של זרמי מחשבה שונים - מצד אחד הוא תומך בשווקים מתפקדים ויעילים בדומה למודל שהציע [[אדם סמית]], ומתנגד ל[[מרקסיזם]].  

הגישה של קורטן משלבת נקודות מבט של זרמי מחשבה שונים - מצד אחד הוא תומך בשווקים מתפקדים ויעילים בדומה למודל שהציע [[אדם סמית]], ומתנגד ל[[מרקסיזם]] - הוא מכנה זאת [[שוק תחרותי]].  

מצד שני אחת הטענות המרכזיות של קורטן היא שיש הבדלים מהותיים בין מה שסמית הציע, [[כלכלת שוק]], לבין [[קפיטליזם תאגידי]]. לדוגמה הוא טוען, (ומביא לכך טיעונים מצד סמית), כי כלכלת-שוק פרושה כלכלה מבוזרת הנטועה ברקע של קהילות מתפקדות ומוסר, וזאת בניגוד לכלכלה תאגידית וריכוזית, שפועלת ללא כל הקשר תרבותי או מוסרי.  

מצד שני אחת הטענות המרכזיות של קורטן היא שיש הבדלים מהותיים בין מה שסמית הציע, [[כלכלת שוק]], לבין [[קפיטליזם תאגידי]]. לדוגמה הוא טוען ומחזק את דבריו על ידי טיעונים מצד סמית, כי כלכלת-שוק פרושה כלכלה מבוזרת הנטועה ברקע של קהילות מתפקדות ומוסר, וזאת בניגוד לכלכלה תאגידית וריכוזית, שפועלת ללא כל הקשר תרבותי או מוסרי.  

קורטן משלב דאגה ל[[צדק חברתי]], ל[[שיוויון]] ול[[סביבתנות]] ו[[קיימות]], חשיבה [[ליברליזם|ליברלית]] ו[[אוניברסליזם|כלל עולמית]], יחד עם ערכים דתיים, שמרניים וקהילתניים כמו דאגה לבריאות הקהילה, דאגה לבריאות המשפחה, [[פשטות מרצון]], אמונה בחשיבותם של ערכים המשותפים לכלל החברה ועוד.  

קורטן משלב דאגה ל[[צדק חברתי]], ל[[שיוויון]] ול[[סביבתנות]] ו[[קיימות]], חשיבה [[ליברליזם|ליברלית]] ו[[אוניברסליזם|כלל עולמית]], יחד עם ערכים דתיים, שמרניים וקהילתניים כמו דאגה לבריאות הקהילה, דאגה לבריאות המשפחה, [[פשטות מרצון]], אמונה בחשיבותם של ערכים המשותפים לכלל החברה ועוד.  

* [[צמיחה כלכלית]] מתמדת היא הדרך להבטחת הקדמה האנושית.  

* [[צמיחה כלכלית]] מתמדת היא הדרך להבטחת הקדמה האנושית.  

* [[שוק חופשי|שווקים חופשיים]], שאינם מוגבלים על ידי ממשלות, הם אלה המשיגים את חלוקת המשאבים האופטימאלית ([[יעילות פארטו]]).  

* [[שוק חופשי|שווקים חופשיים]], שאינם מוגבלים על ידי ממשלות, הם אלה המשיגים את חלוקת המשאבים האופטימאלית ([[יעילות פארטו]]).  

* [[גלובליזציה|גלובליזציה כלכלית]], מביאה אך ורק לתוצאות חיוביות

* [[גלובליזציה|גלובליזציה כלכלית]], מביאה אך ורק לתוצאות חיוביות.

* [[הפרטה]] היא הדרך הטובה ביותר לספק [[מוצר ציבורי|שירותים ציבוריים]];  

* [[הפרטה]] היא הדרך הטובה ביותר לספק [[מוצר ציבורי|שירותים ציבוריים]];  

* התפקיד המרכזי של הממשלה הוא לספק תשתית לקיום המסחר ולשמור על הסדר הציבורי.

* התפקיד המרכזי של הממשלה הוא לספק תשתית לקיום המסחר ולשמור על הסדר הציבורי.

קורטן מצביעה על בעיות בתפיסות אלה, כיצד הן הופכות ל"מנטרות" שאין חולק עלין. וכיצד תפיסות אלה מובילות לרשימה אחרת של אמונות קיצוניות יותר הגורמות לנזק חברתי.  

קורטן מצביעה על בעיות בתפיסות אלה, כיצד הן הופכות ל"מנטרות" שאין חולק עליהן. וכיצד תפיסות אלה מובילות לרשימה אחרת של אמונות קיצוניות יותר הגורמות לנזק חברתי.  

 

===החיים לאחר הקפיטליזם===

===החיים לאחר הקפיטליזם===

===צמיחה כלכלית וסחר חופשי===

===צמיחה כלכלית וסחר חופשי===

קורטן שותף לביקורת של כלכלנים והוגים אחרים, על הפיכת ה[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] כפי שהיא נמדדת על ידי הגידול ב[[תמ"ג]] למטרה הציבורית העיקרית של מדינות מודרניות. הצמיחה הכלכלית, מקודמת לרוב בטענה שהדבר יקטין בעיות חברתיות כמו [[עוני]] או [[אי שוויון]], יהפוך את האנשים למאושרים יותר, ואפילו שדבר זה יקטין את [[השפעות סביבתיות|בעיות הסביבה ]](ראו [[עקומת קוזנץ הסביבתית]]). קורטן טוען כי קווי מדיניות שנועדו להגדיל את הצמיחה הכלכלית מעמיקים בעיות של אי שוויון ועוני, וגורמים לבעיות סביבה קשות. כך שבעוד צמיחה כלכלית כשלעצמה עשויה לפעמים לסייע מבחינה חברתית או סביבתי, קידומה של צמיחה כזאת בכל מחיר הוא דבר בעייתי.  

קורטן שותף לביקורת של כלכלנים והוגים אחרים, על הפיכת ה[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] כפי שהיא נמדדת על ידי הגידול ב[[תמ"ג]] למטרה הציבורית העיקרית של מדינות מודרניות. הצמיחה הכלכלית, מקודמת לרוב בטענה שהדבר יקטין בעיות חברתיות כמו [[עוני]] או [[אי שוויון]], יהפוך את האנשים ל[[שביעות רצון מהחיים|מאושרים]] יותר, ואפילו שדבר זה יקטין את [[השפעות סביבתיות|בעיות הסביבה ]] (ראו [[עקומת קוזנץ הסביבתית]]). קורטן טוען כי קווי מדיניות שנועדו להגדיל את הצמיחה הכלכלית מעמיקים בעיות של אי-שוויון ועוני, וגורמים ל[[השפעות סביבתיות|בעיות סביבה]] קשות. כך שבעוד צמיחה כלכלית כשלעצמה עשויה לפעמים לסייע מבחינה חברתית או סביבתי, קידומה של צמיחה כזאת בכל מחיר הוא דבר בעייתי.  

קורטן, (כמו גם הכלכלן [[הרמן דיילי]]) מצביע על כך שמנגנון ה[[יתרון יחסי|יתרון היחסי]] שעליו דיבר [[דייוויד ריקארדו]] ואשר אמור להבטיח יתרונות ל-2 מדינות השותפות ל[[מסחר בין-לאומי]], הוא מודל שפותח במאה ה-19 בזמן שהעברות הון (ניוד של פירמות, השקעות ומפעלים ברחבי העולם) לא היה אפשרי כמעט. כאשר מתאפשרות העברות הון לא מתייקם יותר מודל מסחר על פי יתרון יחסי אלא על פי יתרון מוחלט - לחברות רב לאומיות ולמשקיעים רב לאומיים יש הגיון לייצר את מירב הסחורות במדינה בה הדבר הוא זול ביותר - ללא קשר  לשאלות של יתרון יחסי.

קורטן, (כמו גם הכלכלן האקולוגי [[הרמן דיילי]]) מצביע על כך שמנגנון ה[[יתרון יחסי|יתרון היחסי]] שעליו דיבר [[דייוויד ריקארדו]] ואשר אמור להבטיח יתרונות ל-2 מדינות השותפות ל[[מסחר בין-לאומי]], הוא מודל שפותח במאה ה-19 בזמן שהעברות [[הון תעשייתי]] (ניוד של פירמות, השקעות ומפעלים ברחבי העולם) לא היה אפשרי כמעט. כאשר מתאפשרות העברות הון לא מתייקם יותר מודל מסחר על פי יתרון יחסי אלא על פי יתרון מוחלט - לחברות רב לאומיות ולמשקיעים רב לאומיים יש הגיון לייצר את מירב הסחורות במדינה בה הדבר הוא זול ביותר - ללא קשר  לשיקולים של יתרון יחסי.

==ספרים==

==ספרים==