שינויים

==הנעה של תקווה ולא פחד==

==הנעה של תקווה ולא פחד==

לפי ניק מרקס, [[סביבתנות|התנועה הסביבתית]] ניסתה לגרום לאנשים לזוז על ידי הצגת חזון אפוקליטפי - מה יכול להשתבש אם לא נשנה את הדרך שבה הכלכלה עובד. אלה שזה נסיון לגרום לאנשים לפעול על ידי רגש של פחד, וזה גורם לתגובה של הכחשה ושל בריחה והדחקה של הבעיות. ניק מרקס מציע דרך חדשה והיא למדוד אחרת את ה[[קידמה]], שלא על ידי הגדלת הצריכה של מוצרים או על ידי [[צמיחה כלכלית]].

לפי ניק מרקס, [[סביבתנות|התנועה הסביבתית]] ניסתה לגרום לאנשים לזוז על ידי הצגת חזון אפוקליטפי - מה יכול להשתבש אם לא נשנה את הדרך שבה הכלכלה עובד. אלה שזה נסיון לגרום לאנשים לפעול על ידי רגש של פחד, וזה גורם לתגובה של הכחשה ושל בריחה והדחקה של הבעיות. ניק מרקס מציע דרך חדשה והיא למדוד אחרת את ה[[קידמה]], שלא על ידי הגדלת הצריכה של מוצרים או על ידי [[צמיחה כלכלית]].

עד כה, האנשים היחידים שניסו להגדיר מהי [[קידמה]], הגדירו אותה בצורה פיננסית או כלכלית: הגדלה של ה[[תמ"ג]] ([[צמיחה כלכלית]]),  עליה ב[[שוק המניות]] מתוך תקווה שזה ישפר את איכות החיים. במקום המניע של פחד נכנס כאן המניע של תאוות בצע. על פי ההגיון של כמה שיותר יותר טוב. אלה שמחקרים מראים שהמשך גידול של התמ"ג במדינות מערביות לא מוביל להגדלת האושר (לדוגמה [[the spirit level]]).  

עד כה, האנשים היחידים שניסו להגדיר מהי [[קידמה]], הגדירו אותה בצורה פיננסית או כלכלית: הגדלה של ה[[תמ"ג]] ([[צמיחה כלכלית]]),  עליה ב[[שוק המניות]] מתוך תקווה שזה ישפר את איכות החיים. במקום המניע של פחד נכנס כאן המניע של תאוות בצע. על פי ההגיון של כמה שיותר יותר טוב. אלה שמחקרים מראים שהמשך גידול של התמ"ג במדינות מערביות לא מוביל להגדלת האושר (לדוגמה [[the spirit level]]).  

הכלכלן שעיצב את התמ"ג, בשנות ה-1930, [[סימון קוזנץ]] אמר: "רווחה של אומה מושפעת מעט מאוד מההכנסה הלאומית". אבל מערכת החשבונאות הלאומית מבוססת בעיקר על התוצר והפקת חומרים.

הכלכלן שעיצב את התמ"ג, בשנות ה-1930, [[סימון קוזנץ]] אמר: "רווחה של אומה מושפעת מעט מאוד מההכנסה הלאומית". אבל מערכת החשבונאות הלאומית מבוססת בעיקר על התוצר והפקת חומרים.

הפסיכולוגים Ed Diener ו Christie Napa Scollon מאוניברסטית אילינוי בארצות הברית, פרסמו מחקר בשנת 2003 שבו שאלו סטודנטים מ-27 מדינות ברחבי העולם (כולל ארצות הברית ואוגנדה) לדרג 7 נושאים שונים כמו אהבה, אושר, בריאות ועושר. אושר הגיע למקום הראשון ולאחריו בריאות, אהבה ומשמעות, כסף או עושר נמצא במקום החמישי, כשלאחריו "גן עדן" , ומידת האטרקטביות. [http://www.lidata.eu/index.php?file=files/eng/training/en_seminar_201012/semin_201012.html&course_file=semin_201012_2.html]

הפסיכולוגים Ed Diener ו Christie Napa Scollon מאוניברסטית אילינוי בארצות הברית, פרסמו מחקר בשנת 2003 שבו שאלו סטודנטים מ-27 מדינות ברחבי העולם (כולל ארצות הברית ואוגנדה) לדרג 7 נושאים שונים כמו אהבה, אושר, בריאות ועושר. אושר הגיע למקום הראשון ולאחריו בריאות, אהבה ומשמעות, כסף או עושר נמצא במקום החמישי, כשלאחריו "גן עדן" , ומידת האטרקטביות. [http://www.lidata.eu/index.php?file=files/eng/training/en_seminar_201012/semin_201012.html&course_file=semin_201012_2.html]

==מה גורם לאנשים להפוך למאושרים==

==מה גורם לאנשים להפוך למאושרים==

{{הפניה לערך מורחב|חמש דרכים לרווחה}}

{{הפניה לערך מורחב|חמש דרכים לרווחה}}

משרד המדע הבריטי הכין  תוכנית גדולה, הקרויה "ראיית הנולד". זהו דו"ח עצום שנועד לבחון רווחה חברתית על פי עובדות כפי שנאספו במחקרים מ[[פסיכולוגיה חיובית]] . [[הקרן לכלכלה חדשה]] ביצעה עבודה שנועדה לבחון מהם חמשת הדברים שאנחנו יכולים לעשות כדי לשפר את הרווחה בחיים?  

משרד המדע הבריטי הכין  תוכנית גדולה, הקרויה "ראיית הנולד". זהו דו"ח עצום שנועד לבחון רווחה חברתית על פי עובדות כפי שנאספו במחקרים מ[[פסיכולוגיה חיובית]] . [[הקרן לכלכלה חדשה]] ביצעה עבודה שנועדה לבחון מהם חמשת הדברים שאנחנו יכולים לעשות כדי לשפר את הרווחה בחיים?  

==ביקורת==

==ביקורת==

ביקורת קיימת על המדד הוא שהוא מסוגל לתת ציונים דומים למדינות בעלות נתונים שונים למדי, ביקורת דומה  היא כי המדד מעניק משקל גדול מידי לנושא [[סביבתנות|הסביבתי]] על חשבון נושאים של תוחלת חיים ואושר. לדוגמה בסקר של 2009, תימן, בעלת תוחלת חיים 61 שנה, ובעלת אושר מדווח של 5.1 נמצאת במקום אחד מעל [[גרמניה]] שהיא בעלת תוחלת חיים של 79 שנים, ואושר מדווח של 7.2. הדבר מושג בזכות זה שלתימן טביעת רגל אקולוגית נמוכה יותר (0.9 בתימן לעומת 4.2 בגרמניה). [http://www.notes.co.il/dror/58345.asp] המענה לביקורת זו היא כי מדד הפלנטה המאושרת אינו מדד לאיכות חיים, אלא למידת ה[[קיימות]] של איכות חיים- או ל"יעילות האקולוגית" של איכות החיים הזו.  

ביקורת קיימת על המדד הוא שהוא מסוגל לתת ציונים דומים למדינות בעלות נתונים שונים למדי, ביקורת דומה  היא כי המדד מעניק משקל גדול מידי לנושא [[סביבתנות|הסביבתי]] על חשבון נושאים של תוחלת חיים ואושר. לדוגמה בסקר של 2009, תימן, בעלת תוחלת חיים 61 שנה, ובעלת אושר מדווח של 5.1 נמצאת במקום אחד מעל [[גרמניה]] שהיא בעלת תוחלת חיים של 79 שנים, ואושר מדווח של 7.2. הדבר מושג בזכות זה שלתימן טביעת רגל אקולוגית נמוכה יותר (0.9 בתימן לעומת 4.2 בגרמניה). [http://www.notes.co.il/dror/58345.asp] המענה לביקורת זו היא כי מדד הפלנטה המאושרת אינו מדד לאיכות חיים, אלא למידת ה[[קיימות]] של איכות חיים- או ל"יעילות האקולוגית" של איכות החיים הזו.