שורה 29: |
שורה 29: |
| | | |
| ==השפעות של מיתון תנועה== | | ==השפעות של מיתון תנועה== |
| + | השפעת איזורי מיתון תנועה יכולה להמדד בשני מישורים, האחד הוא בשיפור בטיחות הדרכים והשני הוא בשיפורים נוספים של איכות החיים כמו הפחתת [[רעש]], הרגשת בטחון יותר טובה, שיפור הערך הכלכלי של נכסים באיזור ועוד. |
| | | |
− | ===הורדת הכמות והחומרה של תאונות הדרכים=== | + | ===שיפור בטיחות הדרכים=== |
| {{הפניה לערך מורחב|תאונות דרכים}} | | {{הפניה לערך מורחב|תאונות דרכים}} |
| | | |
שורה 53: |
שורה 54: |
| שני שליש מהילדים שנפגעים או מתים מתאונות דרכים, נפגעים במרחק 2-3 בלוקים (כ-300 מטרים) מביתם. ילדים שאינם חיים בקרבה לאמצעים להאטת מהירות כמו במפרים, צפויים להפגע פי 2 מאשר ילדים שבקרבתם יש אמצעים כאלה. הכנסה של במפמרים לאיזור משוייכת להורדה של 53-60% בסיכויים למוות או ופציעה מתאונות בקרב ילדים שנפגעים בשכונתם.מחקר שנערך על תוכניות מיתון תנועה ב-43 ערים ברחבי העולם, מצא שהן הורידו את תאונות הדרכים ב 8-100% [http://www.trafficlogix.com/statistics.asp] | | שני שליש מהילדים שנפגעים או מתים מתאונות דרכים, נפגעים במרחק 2-3 בלוקים (כ-300 מטרים) מביתם. ילדים שאינם חיים בקרבה לאמצעים להאטת מהירות כמו במפרים, צפויים להפגע פי 2 מאשר ילדים שבקרבתם יש אמצעים כאלה. הכנסה של במפמרים לאיזור משוייכת להורדה של 53-60% בסיכויים למוות או ופציעה מתאונות בקרב ילדים שנפגעים בשכונתם.מחקר שנערך על תוכניות מיתון תנועה ב-43 ערים ברחבי העולם, מצא שהן הורידו את תאונות הדרכים ב 8-100% [http://www.trafficlogix.com/statistics.asp] |
| | | |
− | ===השפעות על התחבורה=== | + | ===השפעות על נהגים=== |
| בניגוד לרושם הראשוני, מיתון תנועה אינו פוגע בנהגים באופן מהותי. הנסיעות שאנשים מחליטים לוותר עליהן, הן בדרך כלל נסיעות קצרות ומקומיות. נסיעות ארוכות יותר כמו נסיעות [[יוממות]] לעבודה או ללימודים, הן נסיעות שרק מרכיב קטן מהם עובר באזורי מגורים או באזור התעסוקה. כך שזמן הנסיעה של נהג בנסיעה כזו מתארך רק במספר דקות בודדות. | | בניגוד לרושם הראשוני, מיתון תנועה אינו פוגע בנהגים באופן מהותי. הנסיעות שאנשים מחליטים לוותר עליהן, הן בדרך כלל נסיעות קצרות ומקומיות. נסיעות ארוכות יותר כמו נסיעות [[יוממות]] לעבודה או ללימודים, הן נסיעות שרק מרכיב קטן מהם עובר באזורי מגורים או באזור התעסוקה. כך שזמן הנסיעה של נהג בנסיעה כזו מתארך רק במספר דקות בודדות. |
| | | |
− | מיתון התנועה אינו פוגע במיוחד בקיבולת התנועה של הרחובות. בשעות השיא של תנועת מכוניות יש ממילא פקקי תנועה ומהירות הנסיעה נמוכה מאד. ההשפעה המרכזית של איזור מיתון תנועה היא הגנה על הולכי הרגל בשעות שאינן שעות השיא, שבהן נהגים עלולים לנסוע מהר בתוך אזורים עירוניים, תוך סיכון הולכי הרגל והפרעה לתפקודים אחרים של הרחוב כמו משחק, שיחה, מפגשים ספונטניים, פעילות של בתי קפה ועוד. | + | מיתון התנועה אינו פוגע במיוחד בקיבולת התנועה של הרחובות. בשעות השיא של תנועת מכוניות יש ממילא [[פקקי תנועה]] ומהירות הנסיעה נמוכה מאד. ההשפעה המרכזית של איזור מיתון תנועה היא הגנה על הולכי הרגל בשעות שאינן שעות השיא, שבהן נהגים עלולים לנסוע מהר בתוך אזורים עירוניים, תוך סיכון הולכי הרגל והפרעה לתפקודים אחרים של הרחוב כמו משחק, שיחה, מפגשים ספונטניים, פעילות של בתי קפה ועוד. |
| + | |
| + | לפי הנסיון של איזורי מיתון תנועה בגרמניה, נהגים יכולים גם להרוויח ממיתון תנועה על ידי הקטנה הכמות של רחובות ללא מוצא ורחובות חד סטריים. אלו נהוגים כדי למנוע תנועה חוצה דרך שכונות, בנסיון להקטין את כמות הרכבים החולפים ברחוב. עם מיתון תנועה ניתן להסיר הגבלות אלה ובכל זאת לשמור על האופי השקט של השכונה. |
| + | |
| + | ===השפעות חברתיות וכלכליות=== |
| + | הסיבות המקוריות למיתון תנועה היו כדי לשפר את [[בטיחות בדרכים|בטיחות הולכי הרגל]] וכדי להפחית את ה[[רעש]] ואת [[זיהום האוויר]] מצד [[תחבורה ממונעת]]. עם זאת, לרחובות יש תפקודים רבים בהקשר של מסחר מקומי, קשרים חברתיים והתרגעות שנפגעו בצורה קשה על ידי [[תכנון עירוני מוטה מכוניות]] ולכן נתגלה כי לאיזורי מיתון תנועה השפעות כלכליות וחברתיות רבות שהביאו לשיפור איכות החיים של התושבים. |
| + | |
| + | לפי יודן רופא, באזורי מיתון תנועה אנשים היו מרוצים יותר מסביבת המגורים שלהם, הפעילות ברחוב גדלה, חל שיפור בביטחון האישי (כתוצאה מנוכחות מוגברת של אנשים ברחוב) ובפעילות העסקית בחלק מן האזורים. |
| | | |
− | ===השפעות נוספות===
| |
| השפעות נוספות של אזור מיתון התנועה הוא עידוד אנשים לוותר על נסיעה ברכב ולהשתמש יותר ב[[הליכה ברגל]] ובנסיעה ב[[אופניים]]. דבר זה גורם להפחתת כמות הנסיעות המקומיות ולכך שיש פחות [[רעש]], [[פקקי תנועה]], [[תאונות דרכים]] ו[[זיהום אוויר]]. כמו כן השימוש ברחוב עולה, כך שיש תחושה נעימה יותר, ויש שיפור במצבם של עסקים מקומיים. | | השפעות נוספות של אזור מיתון התנועה הוא עידוד אנשים לוותר על נסיעה ברכב ולהשתמש יותר ב[[הליכה ברגל]] ובנסיעה ב[[אופניים]]. דבר זה גורם להפחתת כמות הנסיעות המקומיות ולכך שיש פחות [[רעש]], [[פקקי תנועה]], [[תאונות דרכים]] ו[[זיהום אוויר]]. כמו כן השימוש ברחוב עולה, כך שיש תחושה נעימה יותר, ויש שיפור במצבם של עסקים מקומיים. |
| | | |
| אחת ההשפעות של מיתון תנועה היא שיפור המסחר העירוני. ההסבר לכך הוא שמעבר לסכנה, תנועה מהירה של מכוניות יוצרת מפגעי [[רעש]] ותחושה לא נעימה של הרחוב, ומיתון התנועה מקטין השפעה זו. | | אחת ההשפעות של מיתון תנועה היא שיפור המסחר העירוני. ההסבר לכך הוא שמעבר לסכנה, תנועה מהירה של מכוניות יוצרת מפגעי [[רעש]] ותחושה לא נעימה של הרחוב, ומיתון התנועה מקטין השפעה זו. |
| | | |
| + | המחקר Livable Streets שנערך על ידי Donald Appleyard מצא כי תושבים באיזורים בעלי תנועה קלה היו בממוצע בעלי 3 חברים נוספים ובעלי כמות כפולה של מכרים בהשוואה לאנשים שגרו ברחובות בעלי תנועה כבדה, והיו בעלי מאפיינים דומים בהקשר של הכנסה, מימדי הרחוב וכו'. פרוש הדבר שיפור ב[[הון חברתי]]. |
| | | |
− | השפעת איזורי מיתון תנועה יכולה להמדד בשני מישורים, האחד הוא בשיפור בטיחות הדרכים והשני הוא בשיפורים נוספים של איכות החיים כמו הפחתת רעש, הרגשת בטחון יותר טובה , שיפור הערך הכלכלי של נכסים ועוד. | + | ===הדגמת השפעת מיתון תנועה ברובע mohabit בברלין=== |
| | | |
− | ===הדגמת השפעת מיתון תנועה ברובע mohabit בברלין===
| + | רובע mohabit בברלין הוכן איזור מיתון תנועה עם מגבלה של 30 קמ"ש בשנות ה-1990. הפרוייקט משרע על שטח של 4 קילומטרים רבועים וגרים בו 30 אלף תושבים, בצפיפות של 30 יחידות דיור לדונם. כמו כן מכיל האיזור עסקים שמעסיקים 7,000 עובדים. כתוצאה ממיתון תנועה לא רק שתאונות הדרים פחתו באופן משמעותי, גם איכות החיים וערך הנכסים במקום עלו מאד. [http://media.mot.gov.il/PDF/HE_TRAFFIC_PLANNING/HandasaMitunTnuah2.pdf] |
− | רובע mohabit בברלין הוכן איזור מיתון תנועה עם מגבלה של 30 קמ"ש בשנות ה-1990. הפרוייקט משרע על שטח של 4 קילומטרים רבועים וגרים בו 30 אלף תושבים, בצפיפות של 30 יחידות דיור לדונם. כמו כן מכיל האיזור עסקים שמעסיקים 7,000 עובדים. כתוצאה ממיתון תנועה לא רק שתאונות הדרים פחתו באופן משמעותי, גם איכות החיים וערך הנכסים במקום עלו מאד. [http://media.mot.gov.il/PDF/HE_TRAFFIC_PLANNING/HandasaMitunTnuah2.pdf] | |
| | | |
| השפעת פרוייקט מיתון התנועה על האיזור כללה: | | השפעת פרוייקט מיתון התנועה על האיזור כללה: |
שורה 77: |
שורה 84: |
| * כמות התאונות הקטלניות ירדה באופן מהותי, ותאונות ללא נפגעים שבהם רק הרכב נפגע, ירדו בשיעור של 30%. | | * כמות התאונות הקטלניות ירדה באופן מהותי, ותאונות ללא נפגעים שבהם רק הרכב נפגע, ירדו בשיעור של 30%. |
| * רמת הרעש הופחתה מ 65 דציבלים ל-60 דציבלים, היות ומדובר בסולם לוגריתמי, פרוש הדבר ירידה של פי 4 בעוצמת הרעש. התושבים החלו להתלונן על רעש הילדים. | | * רמת הרעש הופחתה מ 65 דציבלים ל-60 דציבלים, היות ומדובר בסולם לוגריתמי, פרוש הדבר ירידה של פי 4 בעוצמת הרעש. התושבים החלו להתלונן על רעש הילדים. |
− |
| |
− | ==השפעות חברתיות וכלכליות==
| |
− | הסיבות המקוריות למיתון תנועה היו כדי לשפר את [[בטיחות בדרכים|בטיחות הולכי הרגל]] וכדי להפחית את ה[[רעש]] ואת [[זיהום האוויר]] מצד [[תחבורה ממונעת]]. עם זאת, לרחובות יש תפקודים רבים בהקשר של מסחר מקומי, קשרים חברתיים והתרגעות שנפגעו בצורה קשה על ידי [[תכנון עירוני מוטה מכוניות]]. מחקר Livable Streets על ידי Donald Appleyard מצא כי תושבים באיזורים בעלי תנועה קלה היו בממוצע בעלי 3 חברים נוספים ובעלי כמות כפולה של מכרים בהשוואה לאנשים שגרו ברחובות בעלי תנועה כבדה, והיו בעלי מאפיינים דומים בהקשר של הכנסה, מימדי הרחוב וכו'.
| |
− |
| |
− | לפי יודן רופא, באזורי מיתון תנועה אנשים היו מרוצים יותר מסביבת המגורים שלהם, הפעילות ברחוב גדלה, חל שיפור בביטחון האישי (כתוצאה מנוכחות מוגברת של אנשים ברחוב) ובפעילות העסקית בחלק מן האזורים.
| |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |