שינויים

'''מיתון תנועה''' (Traffic calming ) הוא תכנון עירוני המכוון להאטה ולצמצום של תנועת מכוניות בעיר כדי לשפר את [[תאונות דרכים|הבטיחות]] של [[הולכי רגל]] ושל [[אופניים|רוכבי אופניים]] וכדי לשפר את ה[[אקולוגיה עירונית|אקולוגיה עירונית]] של תושבי השכונה. קיימות אסטרטגיות שונות בהן משתמשים מתכננים עירוניים ומהנדסי תנועה כדי לקדם איזורי מיתון תנועה. מיתון תנועה הוא חלק מתכנון עירוני מסוג [[עירוניות מתחדשת]] והוא נפוץ באירופה ובאוסטרליה ופחות בצפון אמריקה.

'''מיתון תנועה''' (Traffic calming ) הוא תכנון עירוני המכוון להאטה ולצמצום של תנועת מכוניות בעיר כדי לשפר את [[תאונות דרכים|הבטיחות]] של [[הולכי רגל]] ושל [[אופניים|רוכבי אופניים]] וכדי לשפר את ה[[אקולוגיה עירונית|אקולוגיה עירונית]] של תושבי השכונה. קיימות אסטרטגיות שונות בהן משתמשים מתכננים עירוניים ומהנדסי תנועה כדי לקדם איזורי מיתון תנועה. מיתון תנועה הוא חלק מתכנון עירוני מסוג [[עירוניות מתחדשת]] והוא נפוץ באירופה ובאוסטרליה ופחות בצפון אמריקה.

[[תמונה:750px-One-lane chicane 1.jpg|left|thumb|300px|מיתון תנועה בשכונת מגורים על ידי  יצירת עיקולים בשביל]]

[[תמונה:750px-One-lane chicane 1.jpg|left|thumb|300px|מיתון תנועה בשכונת מגורים על ידי  יצירת עיקולים בכביש]]

'''אזור מיתון תנועה''' הוא אזור שלם כמו שכונה, שבהם יש מיתון תנועה. איזור מיתון תנועה יכול להיות שכונת מגורים, או אזורים בהם יש תנועה נרחבת של הולכי רגל כמו מרכזי ערים או אזור תעסוקה. מהירות הנסיעה באזור מיתון תנועה מוגבלת ל-30 קמ"ש בישראל. בעולם נהוגות מהירויות שונות בין 10 עד 40 קמ"ש, בהתאם לתנאי הדרך.  

'''אזור מיתון תנועה''' הוא אזור שלם כמו שכונה, שבהם יש מיתון תנועה. איזור מיתון תנועה יכול להיות שכונת מגורים, או אזורים בהם יש תנועה נרחבת של [[הולכי רגל]] כמו מרכזי ערים או אזור תעסוקה. מהירות הנסיעה באזור מיתון תנועה מוגבלת ל-30 קמ"ש בישראל. בעולם נהוגות מהירויות שונות בין 10 עד 40 קמ"ש, בהתאם לתנאי הדרך.  

==רקע==

==רקע==

במחצית השניה של המאה ה-20 הרחובות תוכננו על ידי מהנדסים מתוך מטרה עיקרית של הזרמת תנועת מכוניות בצורה מהירה ככל האפשר, תוך הזנחת תפקודים אחרים של הרחוב. הבסיס למיתון תנועה הוא הרחבת הנדסת התנועה כך שזו תכלול עידוד של מרכיבים נוספים בתפקוד הרחוב כמו הליכה, משחק, מפגשים חברתיים ועוד.  

במחצית השניה של המאה ה-20 הרחובות תוכננו על ידי מהנדסים מתוך מטרה עיקרית של [[תכנון מוטה רכב פרטי|הזרמת תנועת מכוניות בצורה מהירה ככל האפשר]], תוך הזנחת תפקודים אחרים של הרחוב. הבסיס למיתון תנועה הוא הרחבת הנדסת התנועה כך שזו תכלול עידוד של מרכיבים נוספים בתפקוד הרחוב כמו הליכה, משחק, מפגשים חברתיים ועוד.  

מיתון תנועה מוביל להקטנה משמעותית במספר הפצועים וההרוגים בקרב הולכי הרגל, וכן לשיפור התפקוד של הרחובות והשכונות בהיבטים חברתיים וכלכליים כמו שיפור הביטחון האישי, קשרים חברתיים טובים יותר ושיפור המסחר העירוני.

מיתון תנועה מוביל להקטנה משמעותית במספר הפצועים וההרוגים בקרב הולכי הרגל והפחתת הכמות והעוצמה של [[תאונות דרכים]], וכן לשיפור התפקוד של הרחובות והשכונות בהיבטים חברתיים וכלכליים כמו שיפור הביטחון האישי, קשרים חברתיים טובים יותר ושיפור המסחר העירוני.

==אמצעים פיזיים למיתון תנועה==

==אמצעים פיזיים למיתון תנועה==

מיתון תנועה אינו פתרון מקומי (כמו פסי האטה) אלא פתרון אזורי או שכונתי. משתמשים בו באלמנטים שונים שכוללים שילוב של תכנון פיזי ופעילות הסברה ובניית הרגלים.

מיתון תנועה אינו פתרון מקומי (כמו פסי האטה) אלא פתרון אזורי או שכונתי. משתמשים בו באלמנטים שונים שכוללים שילוב של תכנון פיזי ופעילות לחינוך, הסברה ובניית הרגלים.

;שער:

;שער:

בכניסה וביציאה מאיזור מיתון תנועה מקובל לשים "שער". שער הוא שילוב של מספר אלמנטים כמו מדרכה מוגבהת, עמודים, תמרורים וכו'. השער גורם להאטה פיזית של הרכב ובהירים לנהג בצורה ברורה שהוא יוצא מאיזור תנועה רגיל (רחוב חיץ) ונכנס לאיזור מיתון תנועה.  

בכניסה וביציאה מאיזור מיתון תנועה מקובל לשים "שער". שער הוא שילוב של מספר אלמנטים כמו מדרכה מוגבהת, עמודים, תמרורים וכו'. השער גורם להאטה פיזית של הרכב ומבהיר לנהג בצורה ברורה שהוא יוצא מאיזור תנועה רגיל (רחוב חיץ) ונכנס לאיזור מיתון תנועה.  

;אמצעי ריסון:

;אמצעי ריסון:

אמצעי ריסון מאלצים את הנהג של רכב פרטי לשמור על מהירות נמוכה בתוך איזור מיתון התנועה. אמצעי הריסון כוללים פסי האטה, היצרות (הצרת הכביש) והסטות התוואי ואיי תנועה.  

אמצעי ריסון מאלצים את הנהג של רכב פרטי לשמור על מהירות נמוכה בתוך איזור מיתון התנועה. אמצעי הריסון כוללים פסי האטה, היצרות (הצרת הכביש) והסטות התוואי ואיי-תנועה.  

הסטות תוואי הן הפיכת נתיבי התנועה ישרים לנתיב עקלתון, כך ששדה הראיה של הנהג מצטמצם ואין לו אפשרות לפתח מהירות גבוהה.

הסטת תוואי היא הפיכת נתיבי התנועה ישרים לנתיב עקלתון, כך ששדה הראיה של הנהג מצטמצם ואין לו אפשרות נוחה לפתח מהירות גבוהה.

;חתך הרחוב:

;חתך הרחוב:

אמצעי מרכזי למיתון תנועה הוא הצרת נתיבי תנועה למכוניות, דבר שגורם לנהג להאט בעצמו, בגלל תחושה של מרחב מצומצם יותר. ההצרה יכולה להיות כללית, או לפני אזור מסויים, לדוגמה לפני מעבר חצייה, כניסה לבית ספק, גינה וכו'.  

אמצעי מרכזי למיתון תנועה הוא הצרת נתיבי תנועה למכוניות, דבר שגורם לנהג להאט בעצמו, בגלל תחושה של מרחב מצומצם יותר. ההצרה יכולה להיות כללית, או לפני אזור מסויים, לדוגמה לפני מעבר חצייה, לפני כניסה לבית ספר, גינה וכו'.  

היבט אחר הוא ביטול שלטים בצמתים כך שנהגים צריכים להאט לפני הצומת כדי לוודא שאין נהג אחר שבא מימין ושיש לו זכות קדימה.  

היבט אחר הוא ביטול שלטים בצמתים. דבר זה גורם לכך שנהגים צריכים להאט לפני הצומת כדי לוודא שאין נהג אחר שבא מימין ושיש לו זכות קדימה.  

אלמנט נוסף בו משתמשים הוא הגבהת מעברי חצייה, דבר שמקל על החצייה של הולכי הרגל ומאלץ את הנהגים להאט.

אלמנט נוסף בו משתמשים הוא הגבהת מעברי חצייה, דבר שמקל על החצייה של הולכי הרגל ומאלץ את הנהגים להאט.

{{הפניה לערך מורחב|תאונות דרכים}}

{{הפניה לערך מורחב|תאונות דרכים}}

סיבה מרכזית להגבלת המהירות לפחות מ -30 קמ"ש היא שבמהירות זו הסיכוי לתאונה יורד, והסיכוי למוות ולפציעה קשה יורד אף הוא במקרה שתאונה התרחשה יורד אף הוא.

סיבה מרכזית להגבלת המהירות לפחות מ -30 קמ"ש היא שבמהירות זו הסיכוי לתאונה יורד. במקרה והתרחשה תאונה, יורדים גם הסיכויים למוות ולפציעה קשה.

מהירות משפיעה בצורה דרסטית על הסיכוי להתרחשות התאונה ועל תוצאותיה. לדוגמה, לפי משרד התחבורה הבריטי, הולך רגל שנפגע ממכונית שנוסעת במהירות של-48 קמ"ש הוא בעל סיכוי של 45% למות מהתאונה. במהירות של 64 קמ"ש הסיכוי למוות מטפס ל- 85%. מתחת ל-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד לפחות מ-5% מהמקרים. [http://www.economist.com/node/21528302]

מהירות משפיעה בצורה דרסטית על הסיכוי להתרחשות התאונה ועל תוצאותיה. לדוגמה, לפי משרד התחבורה הבריטי, הולך רגל שנפגע ממכונית שנוסעת במהירות של-48 קמ"ש הוא בעל סיכוי של 45% למות מהתאונה. במהירות של 64 קמ"ש הסיכוי למוות מטפס ל- 85%. מתחת ל-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד לפחות מ-5% מהמקרים. [http://www.economist.com/node/21528302]

לפי מחקר על מיתון תנועה בעיר אחת בגרמניה, מיתון תנועה הוביל לתוצאות הבאות [http://www.walkablestreets.com/calm1.htm]:

לפי מחקר על מיתון תנועה בעיר אחת בגרמניה, מיתון תנועה הוביל לתוצאות הבאות [http://www.walkablestreets.com/calm1.htm]:

* עליה של 50% בשימוש באופניים

* עליה של 50% בשימוש באופניים.

* ירידה של 57% בתאונות קטלניות

* ירידה של 57% בתאונות קטלניות.

* ירידה של 45% בתאונות קשות

* ירידה של 45% בתאונות קשות.

* ירידה של 40% בפציעות קלות מתאונות

* ירידה של 40% בפציעות קלות מתאונות.

* ירידה של 43% בתאונות שמוערבים בהן הולכי רגל.

* ירידה של 43% בתאונות שמוערבים בהן הולכי רגל.

* ירידה של 16% בתאונות של רוכבי אופניים

* ירידה של 16% בתאונות של רוכבי אופניים.

* ירידה של 16% בעלות של תאונות דרכים

* ירידה של 16% בעלות הכלכלית של תאונות דרכים.

* ירידה של 66% בתאונות בהן מעורבים ילדים.

* ירידה של 66% בתאונות בהן מעורבים ילדים.