47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + − "אבטלה טכנולוגית" באה לידי ביטוי גם בקיצור שבוע העבודה ושעות העבודה מאז תחילת המאה ה-19 ועד היום.+ + + שורה 20:
שורה 22: − + − + − + − + − + + − + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + שורה 50:
שורה 73: +
אין תקציר עריכה
'''אבטלה טכנולוגית''' (Technological unemployment) היא [[אבטלה]] הנגרמת כתוצאה מ[[שינוי טכנולוגי|שיפורים טכנולוגיים]] ו[[התייעלות בייצור]] שמביאים להחלפת [[עובדים]] ב[[גורמי ייצור]] אחרים. זאת בניגוד לשיפורים טכנולוגים אחרים שמביאים לצמצום דרישה ליחידת תוצר עבור גורמי ייצור כמו [[אנרגיה]], [[חומרי גלם]] [[קרקע]] או [[הון תעשייתי]].
'''אבטלה טכנולוגית''' (Technological unemployment) היא [[אבטלה]] הנגרמת כתוצאה מ[[שינוי טכנולוגי|שיפורים טכנולוגיים]] ו[[התייעלות בייצור]] שמביאים להחלפת [[עובדים]] ב[[גורמי ייצור]] אחרים. זאת בניגוד לשיפורים טכנולוגים אחרים שמביאים לצמצום דרישה ליחידת תוצר עבור גורמי ייצור כמו [[אנרגיה]], [[חומרי גלם]] [[קרקע]] או [[הון תעשייתי]].
שיפורים טכנולוגים בייצור, מורידים את העלות של ייצור [[מוצרים]] ו[[שירותים]], ודבר זה עשוי להוביל לעליית [[ביקוש|הביקוש המצרפי]] אליהם (עקב הוזלת המחיר של המוצר) ואל מוצרים אחרים (עקב הגדלת ההכנסה הראלית של הצרכנים). דבר זה עשוי להוביל לכך שחלק מהעובדים שפוטרו עקב השינוי הטכנולוגי, יועסקו במשרות חדשות שיפתחו באותו ענף או בענפים אחרים. תהליך העסקה מחדש זה, אינו אוטומטי ולא תמיד מתרחש בקצב גדול מספיק כדי לענות לעליה בהיצע העובדים. לדוגמה פיטורין של מסה גדולה של אנשים עלולה לגרור ירידה בהוצאות ולכן [[מיתון]]. באופן היסטורי היו תקופות של שינוי טכנולוגי שלא הובילו לעליה מהירה של הביקוש.
שיפורים טכנולוגים בייצור, מורידים את העלות של ייצור [[מוצרים]] ו[[שירותים]], ודבר זה עשוי להוביל לעליית [[ביקוש|הביקוש המצרפי]] אליהם (עקב הוזלת המחיר של המוצר) ואל מוצרים אחרים (עקב הגדלת ההכנסה הראלית של הצרכנים). דבר זה עשוי להוביל לכך שחלק מהעובדים שפוטרו עקב השינוי הטכנולוגי, יועסקו במשרות חדשות שיפתחו באותו ענף או בענפים אחרים. תהליך העסקה מחדש זה, אינו אוטומטי ולא תמיד מתרחש בקצב גדול מספיק כדי לענות לעליה בהיצע העובדים. לדוגמה פיטורין של מסה גדולה של אנשים עלולה לגרור ירידה בהוצאות ולכן [[מיתון]]. באופן היסטורי היו תקופות של שינוי טכנולוגי שלא הובילו לעליה מהירה של הביקוש. כמו כן קיימת שאלה של איזה משרות הוחלפו. אם משרות הדורשות [[הון אנושי]]
השפעות הטכנולוגיה על הביקוש לעובדים, כוללות גם קיצור שבוע העבודה ושעות העבודה מאז תחילת המאה ה-19 ועד היום. קיצור זה, שנגרם עקב שילוב של קידמה טכנולוגית וחקיקה, פרושו שכמות העבודה מתחלקת על פני יותר עובדים. לו העובדים היו עובדים היו עובדים אותו מספר של שעות אזי לכאורה כמות האבטלה היתה הטכנולוגית היתה גבוה יותר.
היבט נוסף של "אבטלה" הוא בהפסקת העבדת ילדים. עם זאת, כניסת נשים לשוק העבודה מהווה גורם הפוך שבו כמות העובדים הכשירים וההיצע של עובדים גדל, כך שמשק שיכול להכיל עבודת נשים הוא משק עם ביקוש לעבודה. יחד עם זה כניסת נשים לעבודה פרושה גם שאחוז העבודה הנדרש מכל משק בית גדל.
==היסטוריה==
==היסטוריה==
לה ראשיתה של [[תרבות הצריכה]] שבה תעשיינים ולאחר מכן גם הממשלה מעודדים את הציבור לקנות עוד בנסיון להגדיל את המכירות, לשמור על [[צמיחה כלכלית]] ולשם המנעות מאבטלה. אך [[השפל הגדול]] יצר [[מיתון]] עצום וגידול עצום באבטלה.
לה ראשיתה של [[תרבות הצריכה]] שבה תעשיינים ולאחר מכן גם הממשלה מעודדים את הציבור לקנות עוד בנסיון להגדיל את המכירות, לשמור על [[צמיחה כלכלית]] ולשם המנעות מאבטלה. אך [[השפל הגדול]] יצר [[מיתון]] עצום וגידול עצום באבטלה.
בשנות ה-1930, הכלכלן [[ג'ון מיינרד קיינס]] חזה כי 100 שנים מאוחר יותר שבוע העבודה יתקצר ל-15 שעות עבודה ביום, שכן ה"בעיה הכלכלית" תוחלף בעיה של פנאי.
בשנות ה-1930, הכלכלן [[ג'ון מיינרד קיינס]] חזה כי 100 שנים מאוחר יותר שבוע העבודה יתקצר ל-15 שעות עבודה ביום, שכן ה"בעיה הכלכלית" תוחלף בעיה של [[פנאי]].
האבטלה הגבוהה ירדה רק עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. השפעה אחת היתה הרג של עשרות מיליוני גברים והקטנת הילודה, דבר שהוביל לירידה בכמות העובדים המיומנים והעלה את הביקוש לעבודים. המלחמה גרמה בין היתר לגידול בייצור שגרם לגידול בביקוש לעובדים, וכן לוותה בהשקעה מאסיבית במחקר ופיתוח שהובילו ל[[שינויים טכנולוגיים]] רבים שתרמו להגדלת התעסוקה בשנים שלאחר המלחמה.
האבטלה הגבוהה ירדה רק עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. השפעה אחת היתה הרג של עשרות מיליוני גברים והקטנת הילודה, דבר שהוביל לירידה בכמות העובדים המיומנים והעלה את הביקוש לעובדים. המלחמה גרמה בין היתר לגידול בייצור שגרם לגידול בביקוש לעובדים, וכן לוותה בהשקעה מאסיבית במחקר ופיתוח שהובילו ל[[שינויים טכנולוגיים]] רבים שתרמו להגדלת התעסוקה בשנים שלאחר המלחמה.
===משנות ה-50 ועד היום===
===משנות ה-50 ועד היום===
שנות ה-50 וה-60 היו שנים עם אופטימיות כלכלית גבוהה במובנים רבים, ובשנים אלה [[אופטימיזם טכנולוגי]] גרר רבים לתת תחזיות דומות לאלו של קיינס אודות התקרבות עידן שבו יהיה שפע של זמן פנוי. פסימיטים תהו מה יהיה מעמדם של העובדים ושל העבודה בעולם כזה וכיצד אנשים יתפרנסו או יעסיקו את עצמם. בשנות ה-60 [[צמיחה כלכלית]] אכן הובילה לגידול ראלי בהכנסה לנפש וכן לירידה בשעות העבודה לשבוע בממוצע. עם זאת, [[הכנסה ראלית]] ומספר השעות בשבוע העבודה נשארו קבועות למדי בארצות הברית מאז. דבר זה התרחש למרות גידול עצום של הוספת נשים לשוק העבודה. פרוש הדבר הוא שעבור משק בית, מספר שעות העבודה הכולל עלה בתקופה זו.
שנות ה-50 וה-60 היו שנים עם אופטימיות כלכלית גבוהה במובנים רבים, [[צמיחה כלכלית]] גבוהה, ביקוש גבוה לעובדים ואבטלה נמוכה. בשנים אלה [[אופטימיזם טכנולוגי]] גרר רבים לתת תחזיות דומות לאלו של קיינס אודות התקרבות עידן שבו יהיה שפע של זמן פנוי. פסימיטים תהו מה יהיה מעמדם של העובדים ושל העבודה בעולם כזה וכיצד אנשים יתפרנסו או יעסיקו את עצמם. בשנות ה-60 [[צמיחה כלכלית]] אכן הובילה לגידול ראלי בהכנסה לנפש וכן לירידה בשעות העבודה לשבוע בממוצע. עם זאת, בארצות הברית לדוגמה, ה[[הכנסה ראלית]] ומספר השעות בשבוע העבודה נשארו קבועות למדי מאז. דבר זה התרחש למרות גידול עצום של הוספת נשים לשוק העבודה. פרוש הדבר הוא שעבור משק בית ממוצע, מספר שעות העבודה הכולל עלה בתקופה זו.
לאחר מלחמת העולם השנייה, התקדמות במיכון ובאוטומציה הובילו להורדה ניכרת של עבודה ידנית ושל קווי ייצור מרובי פועלים, כך שנדרשו פחות פועלים ל[[תעשייה]] ול[[חקלאות]]. בארצות הברית הדבר לא גרר אבטלה ניכרת שכן נוצרו ביקושים לעובדים ב"מגזר השלישי', תעסוקה בשוק השירותים. לדוגמה למרות שמשרות רבות של ייצור תעשייתי יצאו מארצות הברית למדינות כמו הודו, סין, אפריקה ודרום אמריקה בשנות ה-1990, הן הוחלפו על ידי גידול מהותי בביקוש למשרות הי-טק.
לאחר מלחמת העולם השנייה, התקדמות במיכון ובאוטומציה הובילו להורדה ניכרת של עבודה ידנית ושל קווי ייצור מרובי פועלים, כך שנדרשו פחות פועלים ל[[תעשייה]] ול[[חקלאות]]. בארצות הברית הדבר לא גרר אבטלה ניכרת שכן נוצרו ביקושים לעובדים ב"מגזר השלישי', תעסוקה ב[[שוק השירותים]]. לדוגמה למרות שמשרות רבות של ייצור תעשייתי יצאו מארצות הברית למדינות כמו [[הודו]], [[סין]], אפריקה ודרום אמריקה בשנות ה-1990, הן הוחלפו על ידי גידול מהותי בביקוש למשרות הי-טק.
עבודות מאת חוקרים כמו David F. Noble ו Jeremy Rifkin הוקדשו למחקר ההיסטוריה החברתית של מיכון ולהשפעה הפוטנציאלית של שינויים טכנולוגיים ומדעיים על הכלכלה. יש הפוטרים אותם בתגית מזלזלת כ"[[נאו לודיטים]]".
עבודות מאת חוקרים כמו David F. Noble ו Jeremy Rifkin הוקדשו למחקר ההיסטוריה החברתית של מיכון ולהשפעה הפוטנציאלית של שינויים טכנולוגיים ומדעיים על הכלכלה. יש הפוטרים אותם בתגית מזלזלת כ"[[נאו לודיטים]]".
==האבטלה אינה בעיה==
==תאוריות בתחום==
===האבטלה אינה בעיה===
בתפישה [[כלכלה קלאסית|הכלכלית הקלאסית]], לא היוותה האבטלה בעיה ממשית, כיוון שהיא נתפשה כזמנית (חיכוכית) וכ'''תוצר לוואי בלתי נמנע של שינויים בשוק העבודה ושיפור הייצור'''. [[נסאו ויליאם סניור|סניור]], [[ג'ון סטיוארט מיל]] ואחרים טענו כי [[התקדמות טכנולוגית]] אמנם דוחקת את רגליהם של עובדים במגזרים מסוימים, אך בהתאם ל"עקרון הפיצוי" התעסוקה מתאזנת בעקבות ביקוש מוגבר לסחורות ולעובדים בענפי משק אחרים.
בתפישה [[כלכלה קלאסית|הכלכלית הקלאסית]], לא היוותה האבטלה בעיה ממשית, כיוון שהיא נתפשה כזמנית (חיכוכית) וכ'''תוצר לוואי בלתי נמנע של שינויים בשוק העבודה ושיפור הייצור'''. [[נסאו ויליאם סניור|סניור]], [[ג'ון סטיוארט מיל]] ואחרים טענו כי [[התקדמות טכנולוגית]] אמנם דוחקת את רגליהם של עובדים במגזרים מסוימים, אך בהתאם ל"עקרון הפיצוי" התעסוקה מתאזנת בעקבות ביקוש מוגבר לסחורות ולעובדים בענפי משק אחרים.
==אבטלה כתוצר של מבנה הכוח בחברה==
על פי הגרסה הנפוצה ביותר של מודלים נאו קלאסיים לתאור [[מיקרו כלכלה|מיקרו כלכלי]] של [[שוק משוכלל]], ה[[שכר]] של העובדים תלוי בעיקר ב[[תפוקה שולית|תפוקה השולית]] שלהם. היות והכנסת עוד [[הון תעשייתי]] משפרת את התפוקה השולית של כל עובד, הכנסת עוד הון וטכנולוגיה ושיפור הפריון לעובד אמורה להוביל לעליית השכר בממוצע. אפשר לראות שיש דוגמאות שדבר זה אינו נכון תמיד (ראו בהמשך על מיכון בענף המסעדנות).
===אבטלה כתוצר של מבנה הכוח בחברה===
[[קרל מרקס]] טען, לעומת זאת, כי האבטלה היא, בחלקה לפחות, אחד מהכלים בהם משתמשים מעבידים כדי לשמור על [[שכר]] נמוך ולהגן על [[רווח|רווחיותם]] של [[עסק|עסקים]], בהתאם ל[[חוק הדלות הגוברת]]. לפי מרקס, '''חיל המילואים של האבטלה''' הזה הוא תוצר של ירידה ב"הון המשתנה" ועליה ב"הון הקבוע". מרקס טען כי אבטלה זו היא מבנית, לא במשמעותה המקובלת היום, אלא במובן זה שהיא מבנית ליחסי ה[[מעמד]]ות תחת משטר [[קפיטליזם|קפיטליסטי]]. אבטלה זו, טען, עתידה לבוא אל קיצה אחרי המהפכה הבלתי נמנעת שתגרום הדלות הגוברת.
[[קרל מרקס]] טען, לעומת זאת, כי האבטלה היא, בחלקה לפחות, אחד מהכלים בהם משתמשים מעבידים כדי לשמור על [[שכר]] נמוך ולהגן על [[רווח|רווחיותם]] של [[עסק|עסקים]], בהתאם ל[[חוק הדלות הגוברת]]. לפי מרקס, '''חיל המילואים של האבטלה''' הזה הוא תוצר של ירידה ב"הון המשתנה" ועליה ב"הון הקבוע". מרקס טען כי אבטלה זו היא מבנית, לא במשמעותה המקובלת היום, אלא במובן זה שהיא מבנית ליחסי ה[[מעמד]]ות תחת משטר [[קפיטליזם|קפיטליסטי]]. אבטלה זו, טען, עתידה לבוא אל קיצה אחרי המהפכה הבלתי נמנעת שתגרום הדלות הגוברת.
==מיכון ואוטמציה במסעדנות==
במהלך החצי השני של המאה ה-20 החליפו רשתות [[מזון מהיר]] כמו [[מקדונלדס]] מסעדות מקומיות רבות. במקום לשלם לשף מקומי שמכין את האוכל, רשתות מזון אלה מכינות את האוכל בצורה מרוכזת במרכזי ייצור מקומיים או איזוריים. המזון נשלח לחנויות הרשת כשהוא קפוא או מקורר. העובדים נדרשים בעיקר לחמם ולהגיש את הארוחות ולספק שירותים שונים הקשורים במכירה כמו קבלת ההזמנה, יחס אישי ועוד. בהתאם לכך יצאו עובדים רבים שעבדו במסעדות והיו עובדים מיומנים, והוחלפו בעובדים לא מיומנים שניתן להחליפם בקלות רבה יותר ואפשר לשלם להם שכר נמוך יותר. רוב העובדים מקבלי שכר מינימום וחלקם הגדול הוא בני נוער או עובדים במשרות זמניות וחלקיות. כמו כן מבנה זה של רשת דרש תוספת תעסוקה של עובדים כמו מהנדסי מכונות, עובדים לוגיסטקיה וכו'. בסה"כ הכנסות הרשתות גדלו עקב הוזלת המחיר ליחדית מזון והגדלת המכירות וכן עקב הורדת העלויות של עבודה, ולכן לרשתות אלה היו [[יתרונות לגודל]] שהביאו לפריחתן על חשבון מסעדות מקומיות.
דוגמה זו מראה על בעיה בתאוריה הנאו קלאסית שכן בעוד ההון התעשייתי בתעשייה גדל ויש בה יותר מיכון, וגם התפוקה השולית - מספר הארוחות שכל עובד או מסעדה יכולים למכור ביחידת זמן עלתה, אבל יחד עם זאת השכר של העובדים בענף ירד. הסיבה היא שקל יותר לפטר עובד ולשכור עובד לא מיומן אחר במקומו. עם הירידה ב[[הון אנושי]] בענף ירד בו השכר.
דוגמאות נוספות למיכון המזון כוללות הספקה של מגוון מוצרים בעלי מאפיינים של הכנה מהירה כמו עוגות בהכנה עצמית מהירה שנוצרו בשנות ה-50. דבר זה לא הוביל לפיטורי עובדים, אלא לחסכון עבודה של עקרות בית. עם זאת יש השפעות נוספות למיכון זה כמו שימוש מוגבר בחומרים עם חומרי שימור, חומרי גלם פחות בריאים והגברת הריכוזיות ב[[שוק המזון העולמי|שוק המזון]].
==מיכון ואוטמציה שמחליפים שירותים==
בעשורים האחורנים, המחשוב והשימוש באינטרנט יחד עם מיכון ואוטומציה מחליפים גם שירותים שונים, בעיקר בענפי המכירות. הדבר בולט במיוחד בענפי הקמעונות שבהן קניות באינטרנט ובסיוע משלוחים מחליפות מכירה של מוצרים כמו צעצועים, אביזירי מחשב, אביזרי חשמל, ספרים, ומזון. בתחום מכירת השירותים, בנקאות וביטוח עוברים גם הם למיכון מוגבר שמקטין את כמות העובדים הנדרשת.
תחום נוסף שבו אוטומציה הוביל לצמצום דרסטי בהספקת שירותים אנושיים הוא תחום המזכירות. שירותי הדפסה הוחלפו במעבדי תמלילים, רישום הודעות הוחלף בתחילה על ידי "מזכירה אלקטרונית" ובמהשך באמצעות דואר אלקרטוני, SMS ועוד. שירותים אחרים כמו יומן אלקטרוני ואינטרנטי החליפו את המזכירות בתחומים של קביעת פגישות ותזכורות על פגישות אלה. מזכירות שנותרו עוסקות בעיקר במתן יחס אנושי חם, בקרת גישה, תזכורות ותאום, לוגיסטיקה, יחסי אנוש וכסמל סטטוס.
קופות אוטומטיות מחליפות כיום את המוכרים בתחנות דלק. קופות אחרות מחליפות את הקופאיות בסופרמרקטים (ברשת שופרסל). דוכני כריכים ומשקאות הוחלפו על ידי מכונות לממכר כריכים חטיפים ומשקאות. יש פאבים המגישים שתיה באמצעות אייפונים. קופסאות איזוריות יכולות להחליף חלק משירותי המשלוחים. מבחינת הצרכנים הדבר אומר פחות תורים ומחירים זולים יותר היות ונחסך השכר של המוכרים. מצד שני הם לא מקבלים שירותי אישי. מחקרים מראים כי אנשים צעירים יותר מתחת לגיל 50, שהתרגלו לקניות באינטרנט, מוכנים יותר לוותר על השירות האישי והם פתוחים יותר למכירות בשירות עצמי.[http://www.themarker.com/consumer/1.2222351 ]
מיכון נוסף אולי יחליף עובדים נוספים בתחומי השירותים. לדוגמה מכונית אוטומטית יכולה אולי להחליף נהגים של תחבורה ציבורית ומוניות.
בתחומים אחרים של שירותים המגמה היא פחות ברורה, בעיקר בתחומים שדורשים הון אנושי והתמחות רבה. גליונות אקסל לדוגמה החליפו עבודה רבה שנדרשה בתחומי של רועי חשבון וחשבי שכר. יש אוטומציה גם בתחומים כמו ביצוע בדיקות רפואיות, רפואה, אלגוריתמיקה, ניתוח מערכות ועוד. קשה להגיד אם האוטמציה הובילה לאבטלה גוברת או שהגידול בביקוש למקצועות אלה יחד עם ירידה במחיר וצמיחה הצליחו לאזן את החסכון בעבודה.
==ראו גם==
==ראו גם==
* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/1,7340,L-3586412,00.html למה אנחנו עובדים כל כך הרבה?], וויינט, 01.11.2012
* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/1,7340,L-3586412,00.html למה אנחנו עובדים כל כך הרבה?], וויינט, 01.11.2012
* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2154726 אחרי מעמד הפועלים, הטכנולוגיה מחסלת את מעמד הביניים] אשר שכטר, דה מרקר, 01.11.2013
* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2154726 אחרי מעמד הפועלים, הטכנולוגיה מחסלת את מעמד הביניים] אשר שכטר, דה מרקר, 01.11.2013
* [http://www.themarker.com/consumer/1.2222351 המכונה תיקח את ההזמנה - הטאבלט יביא את החשבון] רונית הראל, דה מארקר, 21.01.2014
[[קטגוריה:כלכלה]]
[[קטגוריה:כלכלה]]