47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 2:
שורה 2: + + + + + + + + + − + − ==באקולוגיה== − בגלל החשיבות הגבוהה של זרחה וזרחן במערכות ביולוגיות, הזרחה היא משאב חשוב ב[[מערכת אקולוגית]]. לאחר השימוש בה היא לרוב [[חוק לייביג|גורם הזנה מגביל]] [[בסביבה הטבעית]], והזמינות שלה עשויה לשלוט על קצב הגידול של יצורים חיים שונים. דבר זה מתרחש בדרך כלל במערכות אקולוגיות של מים מתוקים, בעוד ש[[נתרן]] הוא בדרך כלל גורם ההזנה המגביל במערכות אקולוגיות ימיות של מים מלוחים. − − הוספה של כמות גבוה של פוספט לסביבה הטביע ולמיקרו-סביבות שבהן היא בדרך כךך נדירה, היא בדרך כלל בעלת השפעה אקולוגית חזקה. לדוגמה יכול להתרחש גידול עצום באוכלוסיה של יצור חי אחד על חשבון שאר המינים, ואז קריסה של האוכלוסיות שנשללו מהן משאבים חיוניים כמו חמצן (ראו [[אתרופקציה]]). − − מרבצי פוספטים יכולים להכיל כמויות גבוהות של [[מתכות כבדות]]. פעולות [[כרייה]] ועיבוד של סלעי זרחה יכולים להשאיר אחריהן ערימות גדולות עם ריכוזים גבוהים של [[קדמיום]], [[עופרת]], [[ניקל]], [[נחושת]], [[כרום]] ו[[אורניום]]. בלי ניהול נכון, ערימות אלו יכולות לזלוג ל[[מי התהום]] ולהוביל ל[[זיהום מים]] חמור. ספיגה של חומרים אלה על ידי צמחים, אצות או בעלי חיים ימיים יכולה להוביל להגדלת הריכוז של מתכות רעילות במעלה שרשרת המזון ובמוצרי מזון. + + + + − − מלחי הזרחה מיוצרים לעתים בתעשייה הכימית, אך בעיקר נכרים מהאדמה. בישראל קיימים מרבצי זרחה רבים, במיוחד באזור [[ים המלח]], והמדינה מייצאת כמויות זרחה רבות לעולם. במדינת נאורו הקטנה שבאוקיינוס השקט קיימים כמה ממרבצי הזרחה הגדולים בעולם; רוב כלכלתה של מדינה זו נשענת על כריית הזרחה. − − ===שימוש בחקלאות=== − מעל 90% מהזרחה משמשת לשם יצירת [[דשן כימי]] יחד עם חומרי גלם אחרים כמו [[אשלג]], ו[[גז טבעי]] המשמש לשם ייצור אמוניה. לפיכך עתיד הפקת הזרחה הוא במידה רבה גם עתידה של [[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתיית- המסחרית]], שתלויה כיום בדשן כימי זה.
אין תקציר עריכה
זרחה הוא גם שמן של התרכובות המכילות יון זה. בשימוש יומיומי זהו בדרך-כלל פירוש המושג '''זרחה'''. בדרך-כלל מתייחס המושג למלחים של חומצה זרחתית, הנוצרים כשחומצה זו מגיבה באופן כימי עם בסיס או עם מתכת. המקור העיקרי לפופסטים המשמשים את הכלכלה האנושית הוא כרייה של פוספטים מסלעי מחצב, ולפיכך מדובר ב[[משאב מתכלה]]. השימוש העיקרי בזרחה הוא לשם יצירת [[דשן כימי]].
זרחה הוא גם שמן של התרכובות המכילות יון זה. בשימוש יומיומי זהו בדרך-כלל פירוש המושג '''זרחה'''. בדרך-כלל מתייחס המושג למלחים של חומצה זרחתית, הנוצרים כשחומצה זו מגיבה באופן כימי עם בסיס או עם מתכת. המקור העיקרי לפופסטים המשמשים את הכלכלה האנושית הוא כרייה של פוספטים מסלעי מחצב, ולפיכך מדובר ב[[משאב מתכלה]]. השימוש העיקרי בזרחה הוא לשם יצירת [[דשן כימי]].
==באקולוגיה==
בגלל החשיבות הגבוהה של זרחה וזרחן במערכות ביולוגיות, הזרחה היא משאב חשוב ב[[מערכת אקולוגית]] וב[[חקלאות]]. לאחר השימוש בה היא לרוב [[חוק לייביג|גורם הזנה מגביל]] [[בסביבה הטבעית]], והזמינות שלה עשויה לשלוט על קצב הגידול של יצורים חיים שונים. דבר זה מתרחש בדרך כלל במערכות אקולוגיות של מים מתוקים, בעוד ש[[נתרן]] הוא בדרך כלל גורם ההזנה המגביל במערכות אקולוגיות ימיות של מים מלוחים.
הוספה של כמות גבוה של פוספט ל[[הסביבה הטבעית|סביבה הטבעית]] ולמיקרו-סביבות שבהן היא בדרך כלל נדירה, היא בעלת השפעה אקולוגית חזקה. לדוגמה יכול להתרחש גידול עצום באוכלוסיה של יצור חי אחד על חשבון שאר המינים, ואז קריסה של האוכלוסיות שנשללו מהן משאבים חיוניים כמו חמצן (ראו [[אתרופקציה]]).
מרבצי פוספטים יכולים להכיל כמויות גבוהות של [[מתכות כבדות]]. פעולות [[כרייה]] ועיבוד של סלעי זרחה עלולות להשאיר אחריהן ערימות פסולות גדולות עם ריכוזים גבוהים יחסית של [[קדמיום]], [[עופרת]], [[ניקל]], [[נחושת]], [[כרום]] ו[[אורניום]]. בלי ניהול נכון, ערימות אלו עלולות לזלוג ל[[מי התהום]] ולהוביל ל[[זיהום מים]] חמור. ספיגה של חומרים אלה על ידי צמחים, אצות או בעלי חיים ימיים יכולה להוביל להגדלת הריכוז של מתכות רעילות במעלה [[שרשרת המזון]] ומשם להגיע למוצרי מזון.
==מקורות הזרחה==
==מקורות הזרחה==
{{הפניה לערך מורחב|שיא תפוקת הזרחן}}
המקור העיקרי לזרחן בכלכלה האנושית הוא כרייה של פוספטים, לפיכך מדובר ב[[משאב מתכלה]]. מספר חוקרים טוענים כי מאגרי הזרחן יתכלו בתוך 50-100 שנה ויגיעו ל[[שיא תפוקת הזרחן]] (Peak Phosphrus), השנה בה תפוקת הזרחן השנתית תהיה הגבוה ביותר, כבר בשנת 2030. <ref>Cordell, Dana; Drangert, Jan-Olof; White, Stuart (May 2009). "[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S095937800800099X The story of phosphorus: Global food security and food for thought]". Global Environmental Change (Elsevier) 19 (2): 292–305. doi:10.1016/j.gloenvcha.2008.10.009</ref> לעומת זאת, טוען מרכז פיתוח הדשנים הבינלאומי, בדו"ח משנת 2010, כי מאגרי הזרחן יספיקו לכמה מאות שנים<ref>[http://www.ifdc.org/Media_Info/Press_Releases/September_2010/IFDC_Report_Indicates_Adequate_Phosphorus_Resource ifdc.org - IFDC Report Indicates Adequate Phosphorus Resources], sep-2010</ref>
המקור העיקרי לזרחן בכלכלה האנושית הוא כרייה של פוספטים, לפיכך מדובר ב[[משאב מתכלה]]. מספר חוקרים טוענים כי מאגרי הזרחן יתכלו בתוך 50-100 שנה ויגיעו ל[[שיא תפוקת הזרחן]] (Peak Phosphrus), השנה בה תפוקת הזרחן השנתית תהיה הגבוה ביותר, כבר בשנת 2030. <ref>Cordell, Dana; Drangert, Jan-Olof; White, Stuart (May 2009). "[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S095937800800099X The story of phosphorus: Global food security and food for thought]". Global Environmental Change (Elsevier) 19 (2): 292–305. doi:10.1016/j.gloenvcha.2008.10.009</ref> לעומת זאת, טוען מרכז פיתוח הדשנים הבינלאומי, בדו"ח משנת 2010, כי מאגרי הזרחן יספיקו לכמה מאות שנים<ref>[http://www.ifdc.org/Media_Info/Press_Releases/September_2010/IFDC_Report_Indicates_Adequate_Phosphorus_Resource ifdc.org - IFDC Report Indicates Adequate Phosphorus Resources], sep-2010</ref>
כמות הזרחות שנכרות מהקרקע עלתה מ- 3 מיליון טונות (נפח) בשנת 1900, לכ-10 מיליוני טונות בשנת 1945. החל משנה זו חל גידול תלול וכמעט מונטוני בכמות הזרחות שנכרו ובשנת 2010 כרו 181 מיליוני טונות של זרחות.[http://minerals.usgs.gov/ds/2005/140/#phosphate] זו כמות גדולה פי 10 יחסית לכמות הזרחן שמופק ממחזורים ביולוגים, בעיקר מגללים של בעלי חיים.
כמות הזרחות שנכרות מהקרקע עלתה מ- 3 מיליון טונות (נפח) בשנת 1900, לכ-10 מיליוני טונות בשנת 1945. החל משנה זו חל גידול תלול וכמעט מונטוני בכמות הזרחות שנכרו ובשנת 2010 כרו 181 מיליוני טונות של זרחות.[http://minerals.usgs.gov/ds/2005/140/#phosphate] זו כמות גדולה פי 10 יחסית לכמות הזרחן שמופק ממחזורים ביולוגים, בעיקר מגללים של בעלי חיים.
מלחי הזרחה מיוצרים לעתים בתעשייה הכימית, אך בעיקר נכרים מהאדמה. בישראל קיימים מרבצי זרחה רבים, במיוחד באזור [[ים המלח]], והמדינה מייצאת כמויות זרחה רבות לעולם. במדינת [[נאורו]] הקטנה שבאוקיינוס השקט היו קיימים כמה ממרבצי הזרחה הגדולים בעולם; רוב כלכלתה של מדינה זו נשענה על כריית הזרחה, עד שמרבצים אלה נגמרו, דבר שהביא להתמוטטות כלכלית וחברתית של האי.
==שימושים בכלכלה==
==שימושים בכלכלה==
לזרחות תפקידים חשובים ב[[חקלאות]], בתעשייה הכימית, ובתעשיית המזון. ובשימושים אלה נהוג לכנות אותן בשם "פוספטים". הפוספטים משמשים לשם הכנת [[דשן כימי]] וכחומרים משמרים בתעשיית המזון.
לזרחות תפקידים חשובים ב[[חקלאות]], בתעשייה הכימית, ובתעשיית המזון. ובשימושים אלה נהוג לכנות אותן בשם "פוספטים". הפוספטים משמשים לשם הכנת [[דשן כימי]] וכחומרים משמרים בתעשיית המזון.
===שימוש בחקלאות===
{{הפניה לערך מורחב|דשן כימי}}
מעל 90% מהזרחה משמשת לשם יצירת [[דשן כימי]] יחד עם [[חומרי גלם]] אחרים כמו [[אשלג]], ו[[גז טבעי]] המשמש לשם ייצור [[אמוניה]]. לפיכך עתיד הפקת הזרחה הוא במידה רבה גם עתידה של [[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתיית- המסחרית]], שתלויה כיום בדשן כימי זה.
===זרחה בתעשיות המזון===
===זרחה בתעשיות המזון===
הזרחות מוספות למזון, שם הן מגיבות עם מתכות המצויות שם בכמות זעירה ביותר, ובכך קושרות אותן בחוזקה ומונעות את פירוק המזון. הזרחות משמשות גם לקשירת המים למזון כדי שלא יתפרק ויתקלקל קודם זמנו, ומסייעות להאריך את חיי המדף של מיני מזונות מעובדים, ובעיקר כאלה שהוספו להם מים, כגון מוצרי בשר מעובד (להם מוסיפים מים כדי לרככם, אך יש הטוענים כי גם במטרה להעלות את משקלם). זרחות מצויות גם בסלטים תעשייתיים שונים, המעובדים בין היתר גם כן עם מים.
הזרחות מוספות למזון, שם הן מגיבות עם מתכות המצויות שם בכמות זעירה ביותר, ובכך קושרות אותן בחוזקה ומונעות את פירוק המזון. הזרחות משמשות גם לקשירת המים למזון כדי שלא יתפרק ויתקלקל קודם זמנו, ומסייעות להאריך את חיי המדף של מיני מזונות מעובדים, ובעיקר כאלה שהוספו להם מים, כגון מוצרי בשר מעובד (להם מוסיפים מים כדי לרככם, אך יש הטוענים כי גם במטרה להעלות את משקלם). זרחות מצויות גם בסלטים תעשייתיים שונים, המעובדים בין היתר גם כן עם מים.
==ראו גם==
==ראו גם==