שינויים

[[תמונה:Linxia-County-Xihe-township-canyon.jpg|שמאל|ממוזער|400px|ערוץ של נהר Daxia River שזורם אל הנהר הצהוב ומדגים [[בליית קרקע]] נרחבת ברמות הלס של סין. בליית קרקע גורמת הן לפגיעה בסביבה על ידי סחופת בנהרות, הן לפגיעה בכלכלה עקב פגיעה בפריון והן סכנת קיימות כלפי החברה התלויה באדמות לשם חקלאות]]

[[תמונה:Linxia-County-Xihe-township-canyon.jpg|שמאל|ממוזער|400px|ערוץ של נהר Daxia River שזורם אל הנהר הצהוב ומדגים [[בליית קרקע]] נרחבת ברמות הלס של סין. בליית קרקע גורמת הן לפגיעה בסביבה על ידי סחופת בנהרות, הן לפגיעה בכלכלה עקב פגיעה בפריון והן סכנת קיימות כלפי החברה התלויה באדמות לשם חקלאות]]

רוב ההגות בהקשר של כלכלה מקיימת מתייחסת להשפעות ההדדיות של האדם על [[הסביבה הטבעית]] ושל המערכת הסביבתית על האדם. את ההשפעות העיקריות של הכלכלה האנושית על הסביבה ניתן לחלק למחלקות הבאות :

רוב ההגות בהקשר של כלכלה מקיימת מתייחסת להשפעות ההדדיות של [[בני אדם|האדם]] על [[הסביבה הטבעית]] ושל המערכת הסביבתית על האדם. את ההשפעות העיקריות של הכלכלה האנושית על הסביבה ניתן לחלק למחלקות הבאות :

* '''ניצול והשפעה על [[משאבים מתחדשים]]''': מדובר בעיקר במשאבים מתוך [[המערכת הביוספרית]] ותוך הסתמכות על [[ייצור ראשוני|הייצור הראשוני]] מ[[אנרגיית השמש]], כמו [[דיג]], ציד, [[חקלאות]], [[מים]]). בצד השימוש הישיר במשאבים אלה,  

* '''ניצול והשפעה על [[משאבים מתחדשים]]''': מדובר בעיקר במשאבים מתוך [[המערכת הביוספרית]] ותוך הסתמכות על [[ייצור ראשוני|הייצור הראשוני]] מ[[אנרגיית השמש]], כמו [[דיג]], ציד, [[חקלאות]], [[מים]]). בצד השימוש הישיר במשאבים אלה,  

* '''ניצול של [[משאבים מתכלים]]'': בעיקר משאבים מקליפת כדור הארץ. משאבים כמו [[דלק מחצבי]], [[פוספטים]] ומחצבים אחרים.  

* '''ניצול של [[משאבים מתכלים]]'': בעיקר משאבים מקליפת כדור הארץ. משאבים כמו [[דלק מחצבי]], [[פוספטים]] ומחצבים אחרים.  

* '''[[הרס בתי גידול]] ו[[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]]''' - על ידי פעולות כמו [[קיטוע שטחי מחיה]], [[בירוא יערות]], [[חקלאות כרות והבער]], הרס ה[[קרקע]] ו[[סחף]], צייד, סכרים, [[עיור]], תחבורה יבשתית אווירית וימית, [[זיהום אור]] ועוד.  

* '''[[הרס בתי גידול]] ו[[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]]''' - על ידי פעולות כמו [[קיטוע שטחי מחיה]], [[בירוא יערות]], [[חקלאות כרות והבער]], הרס ה[[קרקע]] ו[[סחף]], צייד, סכרים, [[עיור]], תחבורה יבשתית אווירית וימית, [[זיהום אור]] ועוד.  

השפעות אלה בתורן, יכולות להתרגם למשבר סביבתי עולמי או איזורי המשפיע על רווחת בני האדם:

ההשפעות של האדם על הסביבה יכולות לשנות את התפקודים של המערכות הטבעיות ולגרום לכך שאלו ישפיעו בחזרה, הן על הבריאות וכלכלת האדם כמטרדים קטנים או כהפרעות קשות, ועד כדי השפעה סביבתית חזקה שמוביל למשבר חברתי שלם והרס ציבילזציות:

 

* השפעות זיהום מצטבר על בריאות האדם, על תוחלת החיים, על פריון האדמה, והיכולת לגדל מזון, על הרווחה ועל יכולת הרבייה.  

* השפעות זיהום מצטבר על בריאות האדם, על תוחלת החיים, על פריון האדמה, והיכולת לגדל מזון, על הרווחה ועל יכולת הרבייה.  

* גידול ניצול משאבים מתחדשים מוביל להורדת יכולת ההתחדשות של משאבים מתחדשים, בצורה שיכולת ההתחדשות שלהם נפגעת או למצב של קריסה כוללת (אם או בלי יכולת שיקום אנושית).  

* גידול ניצול משאבים מתחדשים מוביל להורדת יכולת ההתחדשות של משאבים מתחדשים, בצורה שיכולת ההתחדשות שלהם נפגעת או למצב של קריסה כוללת (אם או בלי יכולת שיקום אנושית).  

* קריסת המערכות הטבעיות עקב ניצול יתר, הרס בתי גידול או זיהום, עלולה לא רק לגרור אובדן של זרם של משאב חומרי מתחדש, אלא גם אובדן של [[שירותי המערכת האקולוגית]] שפרושה לא פעם נזק משמעותי שקשה לתקנו. הדבר משפיע על היבטים כמו [[חקלאות]] וגידול מזון, פליטים סביבתיים, הצפות, מחסור במים, איכות מי השתיה, ועוד.  

* קריסת המערכות הטבעיות עקב ניצול יתר, הרס בתי גידול או זיהום, עלולה לא רק לגרור אובדן של זרם של משאב חומרי מתחדש, אלא גם אובדן של [[שירותי המערכת האקולוגית]] שפרושה לא פעם נזק משמעותי שקשה לתקנו. הדבר משפיע על היבטים כמו [[חקלאות]] וגידול מזון, פליטים סביבתיים, הצפות, מחסור במים, איכות מי השתיה, ועוד.  

* דלדול המשאבים המתכלים עלול לגרום לירידת האיכות שלהם, עליה בזיהום ובאנרגיה הדרושים להפקת כל ק"ג חומר, להתייקרות כספית שלהם ובסופו של דבר לכילוי שלהם.  

* דלדול המשאבים המתכלים עלול לגרום לירידת האיכות שלהם, עליה בזיהום ובאנרגיה הדרושים להפקת כל ק"ג חומר, להתייקרות כספית שלהם ובסופו של דבר לכילוי שלהם.  

באופן מסורתי, יש פחות דגש על היבטים אחרים של קיימות, כלומר גורמים חברתיים (חינוך, תכנון משפחה, [[אי שוויון]], [[שחיתות]], מהומות, מלחמות, נשק גרעיני וכו') או חיצוניים ([[פגיעת שביט בכדור הארץ]]) שעלולים להוביל לקריסה כלכלית או חברתית. אם כי ברור כי גורמים אלה משפיעים על נושאי הקיימות הסביבתית ומושפעים ממנה (ראו לדוגמה הספר [[התמוטטות (ספר)]] וכן דיון בהמשך).

באופן מסורתי, יש פחות דגש על היבטים אחרים של קיימות, כלומר גורמים חברתיים (חינוך, תכנון משפחה, [[אי שוויון]], [[שחיתות]], מהומות, מלחמות, נשק גרעיני וכו') או חיצוניים ([[פגיעת שביט בכדור הארץ]]) שעלולים להוביל לקריסה כלכלית או חברתית. אם כי ברור כי גורמים אלה משפיעים על נושאי הקיימות הסביבתית ומושפעים ממנה (ראו לדוגמה הספר [[התמוטטות (ספר)]] וכן דיון בהמשך).

==ספינת החלל כדור הארץ==

===ספינת החלל כדור הארץ===

{{הפניה לערך מורחב|ספינת החלל כדור הארץ}}

{{הפניה לערך מורחב|ספינת החלל כדור הארץ}}

בשנת 1966 כתב הכלכלן [[קנת בולדינג]] מאמר מפורסם בשם '''בואה של כלכלת ספינת החלל כדור הארץ. '''

בשנת 1966 כתב הכלכלן [[קנת בולדינג]] מאמר מפורסם בשם '''בואה של כלכלת ספינת החלל כדור הארץ. '''

בספינת החלל, בניגוד לתאור הנאו-קלאסי או למערב הפרוע ה"ריק", קיימות מערכות המספקות שרותים תומכי חיים (ראו [[שירותי המערכת האקולוגית]]). מערכות אלה הינן מסובכות ומורכבות, והן יכולות לתפקד או להתקלקל, דבר התלוי בין היתר במצב התחזוקה שלהן. מובן שיריות בספינה או זיהום מתתפשט עלולות לפגוע במערכות, ובכך לסכן את חיי אנשי החלל.  

בספינת החלל, בניגוד לתאור הנאו-קלאסי או למערב הפרוע ה"ריק", קיימות מערכות המספקות שרותים תומכי חיים (ראו [[שירותי המערכת האקולוגית]]). מערכות אלה הינן מסובכות ומורכבות, והן יכולות לתפקד או להתקלקל, דבר התלוי בין היתר במצב התחזוקה שלהן. מובן שיריות בספינה או זיהום מתתפשט עלולות לפגוע במערכות, ובכך לסכן את חיי אנשי החלל.  

==חוקי דיילי לקיימות==

===חוקי דיילי לקיימות===

[[גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה|חוקי דיילי לקיימות]] , שהוגדרו על ידי ה[[כלכלה אקולוגית|כלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] מגדירים תנאים פיסיקליים ברורים לכך שכלכלה תהיה מקיימת:

[[גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה|חוקי דיילי לקיימות]] , שהוגדרו על ידי ה[[כלכלה אקולוגית|כלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] מגדירים תנאים פיסיקליים ברורים לכך שכלכלה תהיה מקיימת:

חוקי דיילי לקיימות, כמו גם חוקי [[הצעד הטבעי]] לקיימות. הם חוקים ברורים למדי, אך מצד שני הם קשים ליישום והמרחק בינם לבין ההתנהלות בפועל הוא גדול מאד. כמו כן חוקים אלה לא אומרים הרבה על השאלות כיצד מתנהלת חברה וכלכלה בת קיימא מבחינה חברתית,  מה הם ההסדרים החברתיים או הטכנלוגיים ששוררים בחברה שבה יש כלכלה בת קיימא, ומאפשרים את הקיום של חוקים פיזיקליים אלה.  

חוקי דיילי לקיימות, כמו גם חוקי [[הצעד הטבעי]] לקיימות. הם חוקים ברורים למדי, אך מצד שני הם קשים ליישום והמרחק בינם לבין ההתנהלות בפועל הוא גדול מאד. כמו כן חוקים אלה לא אומרים הרבה על השאלות כיצד מתנהלת חברה וכלכלה בת קיימא מבחינה חברתית,  מה הם ההסדרים החברתיים או הטכנלוגיים ששוררים בחברה שבה יש כלכלה בת קיימא, ומאפשרים את הקיום של חוקים פיזיקליים אלה.  

==גבולות לצמיחה==

===גבולות לצמיחה===

{{הפניה לערך מורחב|גבולות לצמיחה}}

{{הפניה לערך מורחב|גבולות לצמיחה}}

[[דונאלה מדווז]] ואחרים כתבו החל משנות ה-70 את הספר [[גבולות לצמיחה (ספר)]] ו-2 ספרי המשך. הספרים תעדו את המאמצים של חבורת חוקרים מתחום [[מערכות מורכבות|חקר המערכות]] לנסות לבנות מודל ממוחשב ([[עולם 3]]),  שיתחשב בחוקי דיילי לקיימות מצד אחד, ויריץ על פני זמן את התגובות בין גורמי סביבה חברה וכלכלה פיסית (כלומר גדלים פיסיים של הכלכלה).  

[[דונאלה מדווז]] ואחרים כתבו החל משנות ה-70 את הספר [[גבולות לצמיחה (ספר)]] ו-2 ספרי המשך. הספרים תעדו את המאמצים של חבורת חוקרים מתחום [[מערכות מורכבות|חקר המערכות]] לנסות לבנות מודל ממוחשב ([[עולם 3]]),  שיתחשב בחוקי דיילי לקיימות מצד אחד, ויריץ על פני זמן את התגובות בין גורמי סביבה חברה וכלכלה פיסית (כלומר גדלים פיסיים של הכלכלה).  

השפעת כוללת על הסביבה (בשנה) =  כמות בני האדם בחברה * גודל הצריכה לנפש (לשנה) בדולרים  * ההשפעה הסביבתית הממוצעת של כל דולר.  

השפעת כוללת על הסביבה (בשנה) =  כמות בני האדם בחברה * גודל הצריכה לנפש (לשנה) בדולרים  * ההשפעה הסביבתית הממוצעת של כל דולר.  

משוואה זו מאפשרת לפרק את ההשפעה הסביבתית הכוללת או זו של תחומים שונים, כמו [[התחממות עולמית]], [[זיהום]] או [[טביעת רגל מימית|צריכת מים]] ל-3 מרכיבים שונים. היתרון בגישה זו שקל יחסית להבחין ב-2 הגורמים הראשונים (אוכלוסין וצריכה נומינלית לנפש) ועל ידי ידעית ההשפעה הסביבתית הכוללת ממחקרים אקולוגיים ניתן גם להסיק מהיא ההשפעה הסביבתית של כל "דולר ממוצע של צריכה".

משוואת I=PAT מאפשרת לפרק את ההשפעה הסביבתית הכוללת או זו של תחומים שונים, כמו [[התחממות עולמית]], [[זיהום]] או [[טביעת רגל מימית|צריכת מים]] ל-3 מרכיבים שונים. היתרון בגישה זו שקל יחסית להבחין ב-2 הגורמים הראשונים (אוכלוסין וצריכה נומינלית לנפש) ועל ידי ידעית ההשפעה הסביבתית הכוללת ממחקרים אקולוגיים ניתן גם להסיק מהיא ההשפעה הסביבתית של כל "דולר ממוצע של צריכה".  

הכלכלן האקולוגי [[טים ג'קסון]] מתאר בספרו [[שגשוג ללא צמיחה]] פרוק כזה של הכלכלה העולמית בהקשר של פליטת [[גזי חממה]]. לפי ג'קסון למרות שיש התייעלות טכנולוגית, כך שכל דולר פולט פחות גזי חממה, יש גם גידול אוכלוסין וצמיחה כלכלית במקביל, ואלה חזקים יותר מאשר ההתייעלות הטכנולוגית ומביאים לכך שסה"כ פליטת גזי החממה גדלה. לתוצאה דומה אפשר להגיע גם בהקשר של [[משק האנרגיה העולמי|צריכת ארגיה]].  

==קיימות חלשה  מול קיימות חזקה==

 

 

===קיימות חלשה  מול קיימות חזקה===

ה[[כלכלה האקולוגית]] מבחינה בין '''קיימות חלשה''' לבין '''קיימות חזקה'''. '''קיימות חלשה''' מניחה כי [[הון]] שנוצר בידי בני אדם, כמו מכונות או מפעלים - [[הון תעשייתי]], הוא בעל תחליפיות גבוהה כלפי "[[הון טבעי]]" שאמור לייצג את המערכות הטבעיות. '''קיימות חזקה''' מניחה כי הון מעשה ידי אדם הוא בעל יכולת נמוכה להחליף את ה"הון הטבעי". לפי גישה זו האדם יתקשה לייצר כמויות משמעותיות של חמצן, לדאוג לחלחול מים משמותי למאגרי מי תהום או להתגונן מפני קרינה אם [[דלדול שכבת האוזון|תדלדל שכבת האוזון]] ולספק עוד תחליפים ל[[שירותי המערכת האקולוגית]].  

ה[[כלכלה האקולוגית]] מבחינה בין '''קיימות חלשה''' לבין '''קיימות חזקה'''. '''קיימות חלשה''' מניחה כי [[הון]] שנוצר בידי בני אדם, כמו מכונות או מפעלים - [[הון תעשייתי]], הוא בעל תחליפיות גבוהה כלפי "[[הון טבעי]]" שאמור לייצג את המערכות הטבעיות. '''קיימות חזקה''' מניחה כי הון מעשה ידי אדם הוא בעל יכולת נמוכה להחליף את ה"הון הטבעי". לפי גישה זו האדם יתקשה לייצר כמויות משמעותיות של חמצן, לדאוג לחלחול מים משמותי למאגרי מי תהום או להתגונן מפני קרינה אם [[דלדול שכבת האוזון|תדלדל שכבת האוזון]] ולספק עוד תחליפים ל[[שירותי המערכת האקולוגית]].  

הכלכלן [[פרנק רוטרינג]] כמו גם הוגים אחרים, מקבלים הגדרה זו עם הסתייגות. הם מתנגדים להגדרה של הון טבעי משום שהם רואים בדבר מושג מלאכותי שמכפיף את הטבע, שהוא [[מערכת מורכבת]], או מערכת של זרמים ומאגרים, להגיון של "הון" שבו אין משמעות לנתיב היסטורי,  יש הומגניות של הרכיבים ואין משמעות לסדר פנימי בין רכיבי המערכת ולאינטראקציות בינהן.  

הכלכלן [[פרנק רוטרינג]] כמו גם הוגים אחרים, מקבלים הגדרה זו עם הסתייגות. הם מתנגדים להגדרה של הון טבעי משום שהם רואים בדבר מושג מלאכותי שמכפיף את הטבע, שהוא [[מערכת מורכבת]], או מערכת של זרמים ומאגרים, להגיון של "הון" שבו אין משמעות לנתיב היסטורי,  יש הומגניות של הרכיבים ואין משמעות לסדר פנימי בין רכיבי המערכת ולאינטראקציות בינהן.  

==הויכוח על צמיחה כלכלית==

===כלכלת מצב יציב מול דה-קפלינג===

[[קובץ:Prosperity-without-growth.jpg|ממוזער|250px|עטיפת הספר "[[שגשוג ללא צמיחה]]" של [[טים ג'קסון]]. ג'קסון משתמש בפירוק [[i=PAT]] כדי להראות שאסטרטגית [[צמיחה ירוקה]] או [[דה-קפלינג]] אינה עובדת וכי ספק אם היא תעבוד בעתיד, ולכן יש צורך ב[[כלכלת מצב יציב]]]]

בגלל ההשקפה שלהם על קיימות חזקה ואל חוסר תחליפיות של ההון המאלכותי את הטבעי, קוראים רוב הכלכלנים האקולוגים ל[[כלכלת מצב יציב]], כלומר ל[[כלכלה]] ללא צמיחה או לכלכלה שצומחת אבל לא בהיבטים החומריים, אלא בתחומים אחרים כמו אומנות, שירותים וכו'. הביקורת מהכיוון האנרגטי יותר של המחנה של הכלכלה האקולוגית על ההשקפה האחרונה גורס כי גם [[ידע]] דורש אנרגיה לשם שימורו (בגלל שידע הוא סוג של [[אנטרופיה]] נמוכה, לפי [[תורת המידע]] ומשום ששימור הידע דורש השקעת [[אנרגיה]]), ולכן גם צמיחה מסוג "רוחני" יותר תתקל במגבלות טבע.

 

נקודת מחלוקת מרכזית בתחום של כלכלה בת קיימא היא האם [[צמיחה כלכלית]] ו[[שיפורים טכנולוגיים]] יכולים או לא יכולים לשפר את מצב הסביבה ואת מצב ה[[קיימות]], האם צמיחה היא דבר טבעי או כזה שנובע מלחצים פוליטיים כלכליים, וכן באיזה תנאים הצמיחה כלכלית משפרת את [[רווחה חברתית|הרווחה]] ובאיזה תנהים היא מזיקה לה.  

בגלל ההשקפה שלהם על קיימות חזקה ואל חוסר תחליפיות של ההון המאלכותי את הטבעי, קוראים רוב הכלכלנים האקולוגים ל[[כלכלת מצב יציב]], כלומר ל[[כלכלה]] ללא צמיחה או לכלכלה שצומחת אבל לא בהיבטים החומריים, אלא בתחומים אחרים כמו אומנות, שירותים וכו'. הביקורת מהכיוון האנרגטי יותר של המחנה של הכלכלה האקולוגית על ההשקפה האחרונה גורס כי גם [[ידע]] דורש אנרגיה לשם שימורו (בגלל שידע הוא סוג של [[אנטרופיה]] נמוכה, לפי [[תורת המידע]] ומשום ששימור הידע דורש השקעת [[אנרגיה]]), ולכן גם צמיחה מסוג "רוחני" יותר תתקל במגבלות טבע.

הכלכלן האקולוגי [[טים ג'קסון]] מתאר בספרו [[שגשוג ללא צמיחה]] פרוק על ידי משוואת I=PAT של הכלכלה העולמית בהקשר של פליטת [[גזי חממה]]. לפי ג'קסון למרות שיש התייעלות טכנולוגית, כך שכל דולר פולט פחות גזי חממה, יש גם גידול אוכלוסין וצמיחה כלכלית במקביל, ואלה חזקים יותר מאשר ההתייעלות הטכנולוגית ומביאים לכך שסה"כ פליטת גזי החממה גדלה. לתוצאה דומה אפשר להגיע גם בהקשר של [[משק האנרגיה העולמי|צריכת ארגיה]]. זו אחת הסיבות המרכזיות לפי ג'קסון, מדוע [[דה-קפלינג]] אינו יכול לעבוד ומדוע יש לבחור דווקא ב[[כלכלת מצב יציב]].  

==מעריסה לעריסה==

==מעריסה לעריסה==