שינויים

'''שיא תפוקת הנפט''' ('''Peak oil''') היא נקודה בזמן שבה יגיע הקצב העולמי של [[שאיבת נפט]] לשיא. לאחר מועד זה, קצב ההפקה של [[נפט]] ילך וירד עד להפסקת שאיבת הנפט. המושג מבוסס על סמך קצב התפוקה שנצפה בבארות נפט בודדות, ועל סמך קצב התפוקה של שדות נפט. קצב התפוקה המצטבר של שדה נפט על פני זמן, מתנהג בדומה לעקומת פעמון - הוא גדל באופן עד להגעה לשיא בתפוקה ואז הוא יורד - לפעמים בצורה מהירה - עד שהשדה מתרוקן.  מושג זה נגזר מ[[תאוריית השיא של האברט]], ונתגלה כי ניתן ליישם אותו על סך קצב ההפקה של מדינות, כלל הפקת הנפט העולמית.  על פי [[סוכנות האנרגיה הבינלאומית]], שיא תפוקת עולמי של הנפט הקונווציונלי התרחש בשנת 2006, עם הפקה של כ-70 מיליון חביות ליום. [http://green.blogs.nytimes.com/2010/11/14/is-peak-oil-behind-us/?partner=rss&emc=rss]

'''שיא תפוקת הנפט''' ('''Peak oil''') היא נקודה בזמן שבה יגיע הקצב העולמי של [[שאיבת נפט]] לשיא. לאחר מועד זה, קצב ההפקה של [[נפט]] ילך וירד עד להפסקת שאיבת הנפט. המושג מבוסס על סמך קצב התפוקה שנצפה בבארות נפט בודדות, ועל סמך קצב התפוקה של שדות נפט. קצב התפוקה המצטבר של שדה נפט על פני זמן, מתנהג בדומה לעקומת פעמון - הוא גדל באופן עד להגעה לשיא בתפוקה ואז הוא יורד - לפעמים בצורה מהירה - עד שהשדה מתרוקן.  מושג זה נגזר מ[[תאוריית השיא של האברט]], ונתגלה כי ניתן ליישם אותו על סך קצב ההפקה של מדינות, כלל הפקת הנפט העולמית.  על פי [[סוכנות האנרגיה הבינלאומית]], שיא תפוקת עולמי של הנפט הקונווציונלי התרחש בשנת 2006, עם הפקה של כ-70 מיליון חביות ליום. [http://green.blogs.nytimes.com/2010/11/14/is-peak-oil-behind-us/?partner=rss&emc=rss]

קיים בלבול נפוץ בין שיא תפוקת הנפט לבין הדלדלות מלאי הנפט. שיא תפוקת הנפט הוא נקודה שבה התפוקה תגיע למקסימום בעוד שדלדול הנפט מתייחס לתקופה שלאחר מכן - שבה יש ירידה ברזרבות ובהספקת הנפט. בלבול נוסף הוא בין שיא התפוקה לבין הפסקת שאיבת הנפט (הנקודה בה "נגמר הנפט"). גם לאחר שיא תפוקת הנפט עדיין ישאר נפט, אך הכמות השנתית שאותה ניתן להפיק מדי שנה תלך ותקטן.  

קיים בלבול נפוץ בין שיא תפוקת הנפט לבין הדלדלות מלאי הנפט. שיא תפוקת הנפט הוא נקודה שבה התפוקה תגיע למקסימום בעוד שדלדול הנפט מתייחס לתקופה שלאחר מכן - שבה יש ירידה ברזרבות ובהספקת הנפט. בלבול נוסף הוא בין שיא התפוקה לבין הפסקת שאיבת הנפט (הנקודה בה "נגמר הנפט"). גם לאחר שיא תפוקת הנפט עדיין ישאר נפט, אך הכמות השנתית שאותה ניתן להפיק מדי שנה תלך ותקטן.  

היצע הנפט העולמי הוא מוצר קשיח. אם [[התמודדות מול שיא תפוקת הנפט|העולם לא יערך להקטנת צריכת הנפט]] לפני שמתחיל שלב ירידת התפוקה, יכול להתפתח [[משבר אנרגיה]] עולמי, שיביא לעליה או לזינוק חד במחירי הנפט. היות ונפט מהווה כ-30%  מ[[משק האנרגיה העולמי]], והוא בעל תפקידים חשובים בתחום התחבורה, הדבר עלול לגורר משבר כלכלי וחברתי חמור.   

קצב ההפקה של שדה נפט טיפוסי דומה לעקומת פעמון. בתחילה כמות הנפט בבאר עולה ולאחר מכן היא יורדת עקב ריכוז נפט יורד. ברמת הההיצע של מדינה או של העולם כולו יש השפעות נוספות המשפיעות על קצב ההפקה של הנפט כמו גילוי שדות חדשים וקצב הגילוי, , החזר אנרגטי יורד של שדות חדשים, מגבלות כספיות על ההפקה, [[שינויים טכנולוגיים]] בהפקה, סכסוכים והשפעות מדיניות נוספות. כל הגורמים האלה יחד משפיעים על קצב הפקת הנפט. כאשר מסתכלים על מדינות בודדות רואים כיצד מגמות אלה יוצרות עקומת פעמון כללית המופרעת על ידי השפעות זמניות שונות (כמו לדוגמה שינוי טכנולוגי שמאפשר לשאוב יותר נפט מכל באר). הטענה של שיא תפוקת הנפט העולמית היא שתהליך הכללי בעולם הוא של עקומה דומה. ראשית עלייה, לאחר מכן מישור ולבסוף ירידה, זאת עקב [[החזר אנרגטי]] יורד. כמובן שתהליך זה אינו חייב להיות מונוטוני בגלל היבטים כמו מלחמות, הזרמת כספים לתחום ההפקה ועוד.

 

 

הביקוש לנפט בעולם הוא [[מוצר קשיח]]. אם [[התמודדות מול שיא תפוקת הנפט|העולם לא יערך להקטנת צריכת הנפט]] לפני שמתחיל שלב ירידת התפוקה, יכול להתפתח [[משבר אנרגיה]] עולמי, שיביא לעליה או לזינוק חד במחירי הנפט. היות ונפט מהווה כ-30%  מ[[משק האנרגיה העולמי]], והוא בעל תפקידים חשובים בתחום התחבורה, הדבר עלול לגורר משבר כלכלי וחברתי חמור.   

[[תמונה:PU200611_Fig1.png|left|thumb|400px|הערכות של גורמים שונים לגבי מאגרי הנפט ועיתוי שיא התפוקה העולמי של הפקת נפט.]]

[[תמונה:PU200611_Fig1.png|left|thumb|300px|הערכות של גורמים שונים לגבי מאגרי הנפט ועיתוי שיא התפוקה העולמי של הפקת נפט.]]

הגאולוג האמריקאי [[מ. קינג האברט]] יצר את המודלים הראשונים שעומדים בבסיס התאוריה של שיא תפוקת הנפט בשנת 1956. הוא השתמש במודלים כדי לספק חיזוי לפיו שיא תפוקת הנפט של ארצות הברית יגיע בין 1965 ל-1970. דבר שהתאמת כאשר ארצות הברית הגיעה לשיא תפוקת נפט ב-1970.<ref>[http://www.eia.gov/totalenergy/data/annual/showtext.cfm?t=ptb0501b ראו נתונים היסטוריים של Energy Information Administration], ארה"ב הגיע לשיא תפוקת נפט ב-1970 עם 9.6 מיליון חביות ביום,  התפוקה ב-2010 דומה לזו של 1950 עם 5.5 מיליון חביות ביום</ref> המודל שלו, של פונקציה לוגיסטית, נקרא כיום '''[[תאוריית השיא של האברט]]'''. המודל מתאר בצורה מדוייקת למדי את השיא ואת הדעיכה בתפוקה של נפט מבארות, שדות, איזורים ומדינות. כמו כן הוא נתגלה כמודל מועיל בעוד שדות של הפקת [[משאבים מתכלים|משאבים מוגבלים]]. לפי המודל של האברט, קצב ההפקה של משאב מתכלה נראה כמו עקומת פעמון סימטרית (התפלגות נורמלית), המבוססת על כוחות של יכולת כרייה או שאיבה מוגבלת, ועל לחצים מצד השוק. מאז פותחו מספר גרסאות משוכללות יותר של המודל, שמשתמשות בפונקציות מורכבות יותר כדי לאפשר התחשבות במרכיבים נוספים שקיימים במציאות. בעוד שכל גרסה מתאימה לתחום מסויים, המאפיינים המרכזיים של [[עקומת האברט]] מופיעים בכל המודלים - התפוקה מפסיקה לעלות, מגיעה למישור ולאחר מכן צונחת.  

הגאולוג האמריקאי [[מ. קינג האברט]] יצר את המודלים הראשונים שעומדים בבסיס התאוריה של שיא תפוקת הנפט בשנת 1956. הוא השתמש במודלים כדי לספק חיזוי לפיו שיא תפוקת הנפט של ארצות הברית יגיע בין 1965 ל-1970. דבר שהתאמת כאשר ארצות הברית הגיעה לשיא תפוקת נפט ב-1970.<ref>[http://www.eia.gov/totalenergy/data/annual/showtext.cfm?t=ptb0501b ראו נתונים היסטוריים של Energy Information Administration], ארה"ב הגיע לשיא תפוקת נפט ב-1970 עם 9.6 מיליון חביות ביום,  התפוקה ב-2010 דומה לזו של 1950 עם 5.5 מיליון חביות ביום</ref> המודל שלו, של פונקציה לוגיסטית, נקרא כיום '''[[תאוריית השיא של האברט]]'''. המודל מתאר בצורה מדוייקת למדי את השיא ואת הדעיכה בתפוקה של נפט מבארות, שדות, איזורים ומדינות. כמו כן הוא נתגלה כמודל מועיל בעוד שדות של הפקת [[משאבים מתכלים|משאבים מוגבלים]]. לפי המודל של האברט, קצב ההפקה של משאב מתכלה נראה כמו עקומת פעמון סימטרית (התפלגות נורמלית), המבוססת על כוחות של יכולת כרייה או שאיבה מוגבלת, ועל לחצים מצד השוק. מאז פותחו מספר גרסאות משוכללות יותר של המודל, שמשתמשות בפונקציות מורכבות יותר כדי לאפשר התחשבות במרכיבים נוספים שקיימים במציאות. בעוד שכל גרסה מתאימה לתחום מסויים, המאפיינים המרכזיים של [[עקומת האברט]] מופיעים בכל המודלים - התפוקה מפסיקה לעלות, מגיעה למישור ולאחר מכן צונחת.  

על פי נתוני הבנק העולמי, בין השנים 2000-2011 עלה המחיר הראלי של כלל מקורות האנרגיה בעולם פי 3.5. דבר זה השפיע על מחירי סחורות ומזון, שעלו פי 3 בתקופה זו. במקביל, עלתה גם התנודתיות של מקורות אנרגיה ושל חומרי גלם אחרים.<ref>[http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/ModulKvatzim/green_growth_1.ppt תוכנית לאומית לצמיחה ירוקה] [[המשרד להגנת הסביבה]], אוקטובר 2011</ref>

על פי נתוני הבנק העולמי, בין השנים 2000-2011 עלה המחיר הראלי של כלל מקורות האנרגיה בעולם פי 3.5. דבר זה השפיע על מחירי סחורות ומזון, שעלו פי 3 בתקופה זו. במקביל, עלתה גם התנודתיות של מקורות אנרגיה ושל חומרי גלם אחרים.<ref>[http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/ModulKvatzim/green_growth_1.ppt תוכנית לאומית לצמיחה ירוקה] [[המשרד להגנת הסביבה]], אוקטובר 2011</ref>

==היצע הנפט==

==היצע הנפט==

===מאגרי נפט===

===מאגרי נפט===

מאגרים קונבנציולים של נפט גולמי כוללים את כל הנפט הגולמי שהוא בר הפקה באמצעות טכנולגיות של שאיבת נפט וזיקוק בשיטה שונות. הדבר לא כולל נוזלים שהופקו מתהליכים של כריית מוצקים או גזים כמו [[חולות זפת]], [[פצלי שמן]], גז מנוזל, או פחם מנוזל. <ref name=iht072007>[http://www.iht.com/articles/ap/2007/07/16/america/NA-FIN-US-Oil-Report.php Oil industry report says demand to outpace crude oil production] International Herald Tribune 2007-07-16</ref>

מאגרים קונבנציולים של נפט גולמי כוללים את כל הנפט הגולמי שהוא בר הפקה באמצעות טכנולגיות של שאיבת נפט וזיקוק בשיטה שונות. הדבר לא כולל נוזלים שהופקו מתהליכים של כריית מוצקים או גזים כמו [[חולות זפת]], [[פצלי שמן]], גז מנוזל (מ[גז טבעי]] ו[[פצלי גז]]), או פחם מנוזל. <ref name=iht072007>[http://www.iht.com/articles/ap/2007/07/16/america/NA-FIN-US-Oil-Report.php Oil industry report says demand to outpace crude oil production] International Herald Tribune 2007-07-16</ref>

רזרבות נפט מסווגות לפי מוכחות, סבירות, ואפשריות. רזרבות מוכחות הן בעלות סיכוי של 90-95% להכיל את הכמות המדוברת. רזרבות סבירות (Probable) הן בעלות סבירות של 50% ורזרבות אפשריות הן בעלות סיכוי של 5-10%.<ref name=dtitable4_3>http://www.og.dti.gov.uk/information/bb_updates/chapters/Table4_3.htm</ref>

רזרבות נפט מסווגות ל-3 קטגוריות: רזרבות מוכחות, סבירות, ואפשריות. '''רזרבות מוכחות''' (proven) הן בעלות סיכוי של 90-95% להכיל את הכמות המדוברת. '''רזרבות סבירות''' (Probable) הן בעלות סבירות של 50% ו'''רזרבות אפשריות''' הן בעלות סיכוי של 5-10%.<ref name=dtitable4_3>http://www.og.dti.gov.uk/information/bb_updates/chapters/Table4_3.htm</ref> רוב הדיון הציבורי ברזרבות נפט עוסק ברזרבות מוכחות.

הטכנולוגיה הקיימת מסוגלת לשאוב כ-40% מהנפט הקיים ברוב הבארות. יש המביעים ספקולציה לפי טכנולוגיה עתידית תאפשר לשאוב כמות גדולה יותר של נפט. אבל יש שכוללים בתוך הנתונים של מאגרים מוכחים וסבירים את הקיום של טכנולוגיה כזו.  

הטכנולוגיה הקיימת מסוגלת לשאוב כ-40% מהנפט הקיים ברוב הבארות. יש המביעים ספקולציה לפי טכנולוגיה עתידית תאפשר לשאוב כמות גדולה יותר של נפט. אבל יש שכוללים בתוך הנתונים של מאגרים מוכחים וסבירים את הקיום של טכנולוגיה כזו.  

===חיפוש וגילוי של שדות נפט===

===חיפוש וגילוי של שדות נפט===

רוב שדות הנפט שקל למצוא אותם ולהפיק את הנפט בהם כבר נמצאו.<ref name=bostonglobe122005>[http://www.boston.com/news/world/articles/2005/12/11/price_rise_and_new_deep_water_technology_opened_up_offshore_drilling/ Price rise and new deep-water technology opened up offshore drilling] The Boston Globe, 2005-12-11</ref>  

רוב שדות הנפט שקל למצוא אותם ולהפיק את הנפט בהם כבר נמצאו.<ref name=bostonglobe122005>[http://www.boston.com/news/world/articles/2005/12/11/price_rise_and_new_deep_water_technology_opened_up_offshore_drilling/ Price rise and new deep-water technology opened up offshore drilling] The Boston Globe, 2005-12-11</ref>  

חיפושי הנפט הם יקרים יותר עקב מחסור באסדות קידוח, עליה במחירי ה[[פלדה]] ועליה בעלויות החיפוש עקב עליה במורכבות הקידוחים. עליות המחירים מאז שנת 2003, הובילו לחיפושי נפט באיזורים שבהם הפקת הנפט תהיה קשה ויקרה בהרבה, כמו לדוגמה בארות עמוקות מאוד, בארות במים עמוקים, בארות שבהן יש טמפרטורות גבוהות, בארות באזורי קרח. איזורים אחרים כוללים איזורים רגישים מבחינה סביבתית כמו אלסקה, או שהם דורשים ציוד יקר במיוחד.<ref name=iht032007>[http://www.iht.com/articles/2007/03/07/business/ibrief.php Briefing: Exxon increases budget for oil exploration] Bloomberg L.P. 2007-03-07</ref><ref name=iht122005>[http://www.iht.com/articles/2005/12/14/news/shell.php Shell plans huge spending increase] International Herald Tribune 2005-12-14</ref> היחס בין כמות החיפושים לכמות הנפט שנמצא בפועל הולך ויורד.  

חיפושי הנפט הם יקרים יותר עקב מחסור באסדות קידוח, עליה במחירי ה[[פלדה]] ועליה בעלויות החיפוש עקב עליה במורכבות הקידוחים. עליות מחירי הנפט מאז שנת 2003, הובילו לחיפושי נפט באיזורים שבהם הפקת הנפט תהיה קשה ויקרה בהרבה, כמו לדוגמה בארות עמוקות מאוד, בארות במים עמוקים, בארות שבהן יש טמפרטורות גבוהות, בארות באזורי קרח. איזורים אחרים כוללים איזורים רגישים מבחינה סביבתית כמו אלסקה, או איזורים שדורשים ציוד יקר במיוחד.<ref name=iht032007>[http://www.iht.com/articles/2007/03/07/business/ibrief.php Briefing: Exxon increases budget for oil exploration] Bloomberg L.P. 2007-03-07</ref><ref name=iht122005>[http://www.iht.com/articles/2005/12/14/news/shell.php Shell plans huge spending increase] International Herald Tribune 2005-12-14</ref> היחס בין כמות החיפושים לכמות הנפט שנמצא בפועל הולך ויורד.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כאמור ניתן להפיק יותר חביות נפט על ידי שאיבה מעוד בארות, מציאת עוד בארות חדשות ואמצעים טכנולוגיים חדשים. עם זאת, המשותף לכל האמצעים האלה הוא החזר אנרגטי יורד. יש להשקיע יותר ויותר אנרגיה כדי להפיק כמות נתונה של אנרגיה.  

[[קובץ:GrowingGap.jpg|ממוזער|שמאל|450px|הפער הגדל בין גילוי של בארות נפט לבין הפקת נפט. בעוד ההפקה עולה עם הגידול בצריכת האנרגיה לנפש ו[[גידול האוכלוסייה]], כמות הנפט שמתגלה הולכת ויורדת.]]

כשהחלה הפקת הנפט באמצע המאה ה-19, על כל 50 חביות של נפט אשר נשאבו מבטן האדמה של שדות הנפט הגדולים, נוצלה חבית אחת בתהליך השאיבה, הניוד והזיקוק של החומר. ערך זה קרוי [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]] Energy return on investment – EROEI (וגם EROI). ערך זה הולך ויורד עם הזמן: כיום, בין חבית אחת לחמש מופקות על כל חבית שנצרכת בתהליך.

שיא הגילוי של שדות נפט בעולם התרחש בשנת 1965.<ref name=campbell1222000>[http://energycrisis.org/de/lecture.html Peak Oil Presentation at the Technical University of Clausthal] Campbell CJ 12/2000</ref> גם כמות הנפט שמתגלה בכל שנה הגיעה לשיא בשנות ה-60 עם 55 מיליארד חביות בשנה, וכמות זו יורדת בהתמדה מאז. בשנת 2004, הגילוי עמד על 12 מיליארד חביות בשנה. הגודל המצרפי של רזרבות הנפט המוכחות הגיע לשיא בשנות ה-1980 שבהן תפוקת הנפט עברה לראשונה את כמות הגילויים בשנה. עם זאת שיטות חדשות לחישוב מחדש של מאגרים מקשים על חישוב מדוייק יותר.<ref name=ewg1007>[http://www.energywatchgroup.org/fileadmin/global/pdf/EWG_Oilreport_10-2007.pdf Crude Oil: The Supply Outlook] Zittel Werner, Schindler Jorg, Energy Watch Group ,2007-10</ref>

 

קיימות שתי סיבות עיקריות לירידה בערך הEROEI. הסיבה האחת היא כלכלית. לפי חוק ה[[תפוקה השולית הפוחתת]] או "חוק התפוחים הנמוכים" , יזמים כלכליים מעדיפים לנצל ראשית שדות נפט בעלי החזר כלכלי גבוה - כלומר שדות שהם קרובים לפני הקרקע, במקומות נוחים לגישה ובעלי איכות נפט גבוהה. כל הפרמטרים האלה פרושם גם החזר אנרגטי גבוה, זאת בהשווה לשדות נפט בעומק הים, בקטבים וכו שמחייבים השקעה אנרגטית וכלכלית גבוה יותר, או מניבים נפט פחות איכותי שתהליך הזיקוק שלו יקר יותר כלכלית ונארגטית.  

 

סיבה נוספת קשורה לתהליך הזדקנות שדות קיימים. תהליך השאיבה הופך קשים יותר, ככל שהשדה 'מזדקן'. גם הההפקה והזיקוק קשים יותר - לדוגמה בגלל נפט שמכיל כמויות גבוהות יותר של גופרית. כשהיחס EROEI יורד ל-1 פרוש הדבר שמבחינת אנרגיה, הפקת חבית אחת דורשת ניצול של חבית אחת של נפט, ושדה הנפט אינו יכול עוד לשמש כמקור אנרגיה.

הגאולוג קולין קמפבל טוען כי אין קשר בין כמות החיפושים לכמות הנפט שנמצא. טענה זו יוצאת נגד טענה נפוצה מפי [[תומכי השוק החופשי]] - כי מחיר נפט גבוה יותר יגרום לחיפושים רבים יותר ולכן לגילוי של עוד שדות נפט. הוא מראה גרף עם נתונים היסטוריים לפיו כמות החיפושים והכסף המושקע בהם עולה ויורדת אבל כמות הנפט שנמצא יורדת בהתמדה. כמו כן הוא מעיר, כי במקומות רבים בעולם הוכח כבר שאין נפט היות ובמקומות אלה הדבר כבר נבדק, לפיכך מספר המקומות בהם יכולות להתרחש "הפתעות לטובה" יורד בהתמדה.<ref name=campbell1222000/>

מאידך, הנפט הוא צפוף אנרגיה, קל לניוד, ולא מסוכן יחסית בטמפרטורת החדר. כמו כן, לנפט יש שימושים כמקור כימי, פרט להיותו מקור אנרגיה. אי לכך, ניתן לצפות, שבעתיד ימשיכו לשאוב אותו במקומות מסוימים, תוך שימוש באנרגיה ממקורות אחרים.

===מקורות בלתי קונבנציונאליים ===

===מקורות בלתי קונבנציונאליים ===

לפי חברת הייעוץ PFC Energy, רק 7% ממאגרי הנפט והגז בעולם נמצאים במדינות שמאפשרות לחברות כמו [[אקסון-מוביל]] פעילות חופשית. 65% מהמאגרים נמצאים בחברות בבעלות ממשלתית כמו החברה הסעודית [[ארמקו]], בעוד שבשאר המדינות כמו רוסיה או וונצואלה, הגישה לחברות מערביות היא קשה. לפי המחקר של חברת PFC, גורמים פוליטיים מעכבים את הגדלת התפוקה במקסיקו, וונצואלה, איראן, עיראק, כווית, ורוסיה. גם סעודיה מגבילה את הגדלת הייצור אך בשל מגבלה תפוקה עצמית. כתוצאה מכך שאין גישה למדינות אלה אקסון-מוביל לא משקיעה בחיפושי נפט סכום דומה לזה שהשקיעה בשנת 1981.

לפי חברת הייעוץ PFC Energy, רק 7% ממאגרי הנפט והגז בעולם נמצאים במדינות שמאפשרות לחברות כמו [[אקסון-מוביל]] פעילות חופשית. 65% מהמאגרים נמצאים בחברות בבעלות ממשלתית כמו החברה הסעודית [[ארמקו]], בעוד שבשאר המדינות כמו רוסיה או וונצואלה, הגישה לחברות מערביות היא קשה. לפי המחקר של חברת PFC, גורמים פוליטיים מעכבים את הגדלת התפוקה במקסיקו, וונצואלה, איראן, עיראק, כווית, ורוסיה. גם סעודיה מגבילה את הגדלת הייצור אך בשל מגבלה תפוקה עצמית. כתוצאה מכך שאין גישה למדינות אלה אקסון-מוביל לא משקיעה בחיפושי נפט סכום דומה לזה שהשקיעה בשנת 1981.

ניתן לחלק את הביקוש לאנרגיה בין 4 סקטורים: תחבורה, מגורים, מסחר ותעשייה. בכל הנוגע לצריכת נפט, התחבורה היא הסקטור הגדול ביותר ושבו יש את הגידול המשמעותי ביותר בעשורים האחרונים. עליה זו בצריכה נובעת בעיקר מדרישה גדלה לשימוש ב[[מכונית|רכבים פרטיים]] בעלי מנוע בערה פנימית. לפי [[דו"ח הירש]] (Hirsch report) [[שוק המכוניות העולמי |שוק המכוניות]] הוא השוק בעל הצריכה הגבוה ביותר של נפט, ומהווים 68.9% מצריכת הנפט של ארצות הברית, ו-55% מצריכת הנפט העולמית. מסיבה זו, תחבורה ונושאים קשורים בה - כמו [[תחבורה ציבורית]], [[תחבורת אופניים]] ו[[עירוניות מתחדשת]] הם נושאים מרכזיים במסגרת הנסיונות להקטין את השפעות שיא תפוקת הנפט.

כשהחלה הפקת הנפט באמצע המאה ה-19, על כל 50 חביות של נפט אשר נשאבו מבטן האדמה של שדות הנפט הגדולים, נוצלה חבית אחת בתהליך השאיבה, הניוד והזיקוק של החומר. ערך זה קרוי [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה]] Energy return on investment – EROEI (וגם EROI). ערך זה הולך ויורד עם הזמן: כיום, בין חבית אחת לחמש מופקות על כל חבית שנצרכת בתהליך.

 

קיימות שתי סיבות עיקריות לירידה בערך הEROEI. הסיבה האחת היא כלכלית. לפי חוק ה[[תפוקה השולית הפוחתת]] או "חוק התפוחים הנמוכים" , יזמים כלכליים מעדיפים לנצל ראשית שדות נפט בעלי החזר כלכלי גבוה - כלומר שדות שהם קרובים לפני הקרקע, במקומות נוחים לגישה ובעלי איכות נפט גבוהה. כל הפרמטרים האלה פרושם גם החזר אנרגטי גבוה, זאת בהשווה לשדות נפט בעומק הים, בקטבים וכו שמחייבים השקעה אנרגטית וכלכלית גבוה יותר, או מניבים נפט פחות איכותי שתהליך הזיקוק שלו יקר יותר כלכלית ונארגטית.  

==עיתוי שיא תפוקת הנפט==

==עיתוי שיא תפוקת הנפט==