שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רווחה סובייקטיבית (הצגת מקור)

גרסה מ־10:34, 24 ביולי 2013

נוספו 3,985 בתים ,  10:34, 24 ביולי 2013
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
'''רווחה סובייקטיבית''' (Subjective well-being) או '''רווחה נפשית''' מתייחסת לשאלה כיצד אנשים תופסים את איכות החיים שלהם וכוללת תגובות רגשיות ושיפוט קוגינטיבי (תפיסתי). פסיכולוגים תארו אושר כשילוב של [[שביעות רצון מהחיים]] והשכיחות היחסית של רגשות שליליים וחיוביים. רווחה נפשית מקיפה לכן מצבי רוח ורגשות כמו גם הערכה עצמית של האדם מהחיים בכלל ומתחומים מסויימים בחיים שלו. [[פסיכולוגיה חיובית]] מתעניינת במיוחד במחקר של רווחה נפשית סובייקטיבית. הרווחה הסובייקטיבית נוטה להיות יציבה לאורך הזמן והיא קשורה בצורה חזקה לתכונות אישיות. יש ראיות לכך שבריאות ורווחה סובייקטיבית יכולים להשפיע זה על זה בקשר דו כיווני, שבו בריאות משפרת את הרווחה הנפשית ומספר מחקרים מצאו כי רגשות חיוביים ואופטימיות יכולים להיות בעלי השפעה מועילה לבריאות.  
 
'''רווחה סובייקטיבית''' (Subjective well-being) או '''רווחה נפשית''' מתייחסת לשאלה כיצד אנשים תופסים את איכות החיים שלהם וכוללת תגובות רגשיות ושיפוט קוגינטיבי (תפיסתי). פסיכולוגים תארו אושר כשילוב של [[שביעות רצון מהחיים]] והשכיחות היחסית של רגשות שליליים וחיוביים. רווחה נפשית מקיפה לכן מצבי רוח ורגשות כמו גם הערכה עצמית של האדם מהחיים בכלל ומתחומים מסויימים בחיים שלו. [[פסיכולוגיה חיובית]] מתעניינת במיוחד במחקר של רווחה נפשית סובייקטיבית. הרווחה הסובייקטיבית נוטה להיות יציבה לאורך הזמן והיא קשורה בצורה חזקה לתכונות אישיות. יש ראיות לכך שבריאות ורווחה סובייקטיבית יכולים להשפיע זה על זה בקשר דו כיווני, שבו בריאות משפרת את הרווחה הנפשית ומספר מחקרים מצאו כי רגשות חיוביים ואופטימיות יכולים להיות בעלי השפעה מועילה לבריאות.  
 +
 +
==אי שוויון כלכלי, הוגנות ומוצרים ציבוריים==
 +
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[אי שוויון כלכלי]], [[אמון]], [[הון חברתי]], [[מוצר ציבורי]]}}
 +
 +
מחקר משנת 2011 שפורסם בכתב העת Psychology Science שהסתייע בסקר בין השנים 1972 עד 2008 מצא כי תושבי ארה"ב היו מאושרים יותר בשנים שבהן היה [[אי שוויון כלכלי|שוויון כלכלי]] גבוה יותר. לטענת החוקרים הקשר מוסבר על ידי התפיסה של [[הוגנות]] ו[[אמון]] כללי. הנחקרים פחות סמכו על אחרים ותפסו אחרים כפחות הוגנים בשנים בהן היה אי שוויון חזק יותר. הדבר התקיים במשיבים בעלי הכנסה נמוכה ולא למשיבים בעלי הנכסה גבוהה. בקרב המגיבים בעלי השכר הנמוך, הקשר בין שוויון לבין אושר לא נובע מהכנסה נמוכה יותר למשק הבית, אלא בגלל תפיסה לגבי אמון והוגנות.<ref>Oishi, S., Kesebir, S., & Diener, E. (2011). [http://pss.sagepub.com/content/early/2011/12/08/0956797611420882 Income inequality and happiness]. Psychological science, 22(9), 1095-1100</ref>
 +
 +
מחקר אחר משנת 2011 מצא קשר חיובי בין [[מיסוי פרוגרסיבי]] לבין רווחה סובייקטיבית. רמת המס הכללית וגודל ההוצאות הממשלתיות לא קשורות לרווחה כזו. אם מתחשבים בעושרה של המדינה ובאי השוויון בהכנסות, מוצאים כי משיבים שחיו במדינות עם מיסוי פרורסיבי יותר, העריכו את חייהם כקרובים יותר לחיים הטובים ביותר האפשריים, ועם פחות חוויות יומיומיות שליליות, יחסית למשיבים במדינות בעלות מיסוי רגרסיבי יותר. החוקרים מצאו גם כי הקשר בין הרגשה טובה יותר קושר על ידי שביעות הרצון של התושבים מ[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריי]] כמו [[חינוך]] ו[[תחבורה ציבורית]]. <ref>Oishi, S., Schimmack, U., & Diener, E. (2012). Progressive taxation and the subjective well-being of nations. Psychological Science, 23(1), 86-92</ref>
 +
 +
==הורים לילדים==
 +
מחקר ישראלי על אמהות לילד ראשון מצא כי כשלושה חודשים לאחר הלידה מרבית האימהות חוו תחושות של אושר, שימחה וסיפוק בתפקידן ההורי, כאשר מרביתן עברו תקופת הסתגלות פיזית ונפשית בטרם החלה הנאה זו.
 +
 +
תחושת האושר והשמחה בתפקיד ההורי נבעה בעיקר מהאינטראקציה עם הילד, מההתבוננות בילד באופן כללי ומהחוויה הכוללנית של גידול הילד.  אימהות דיווחו על חרדה ודאגה בנוגע לבריאותו, התפתחותו ורווחתו של הילד ובנוגע למסוגלות ההורית שלהן וכן על תחושות של תסכול וכעס שנבעו מהגבלת חופש הפעולה, אובדן זמן פנוי ואובדן העצמאות והספונטאניות שלהן וכן מספקנותן לגבי המיומנות ההורית והידע ההורי שלהן. ציפיות קטנות יותר לאושר לאחר הלידה והערכה עצמית גבוהה יותר של ידע  לגבי הטיפול בתינוק הגבירו את האושר. [http://www.gilrach.co.il/2011/02/%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%A8-%D7%95%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%97%D7%94-%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%91/]
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==
שורה 5: שורה 17:  
* [[פסיכולוגיה חיובית]]
 
* [[פסיכולוגיה חיובית]]
 
* [[חמש דרכים לרווחה]]
 
* [[חמש דרכים לרווחה]]
−
 
+
==הערות שוליים==
 +
{{הערות שוליים}}
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Subjective_well-being רווחה סובייקטיבית] בויקיפדיה האנגלית.  
 
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Subjective_well-being רווחה סובייקטיבית] בויקיפדיה האנגלית.  
שורה 11: שורה 24:  
* [http://www.efshar.org.il/content/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%99-%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%97%D7%94-%D7%A1%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%91-%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8-%D7%95%D7%91%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%95%D7%9E%D7%95-%D7%9C%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%A2%D7%9D-%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%94-%D7%94%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%A1%D7%95%D7%90%D7%9C מרכיבי רווחה סובייקטיבית בקרב נוער ובוגרים צעירים הומו-לסבים: מחקר עם קבוצת השוואה הטרוסקסואלית] גבע שנקמן ודב שמוטקין
 
* [http://www.efshar.org.il/content/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%99-%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%97%D7%94-%D7%A1%D7%95%D7%91%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%91-%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8-%D7%95%D7%91%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%95%D7%9E%D7%95-%D7%9C%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%A2%D7%9D-%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%94-%D7%94%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%A1%D7%95%D7%90%D7%9C מרכיבי רווחה סובייקטיבית בקרב נוער ובוגרים צעירים הומו-לסבים: מחקר עם קבוצת השוואה הטרוסקסואלית] גבע שנקמן ודב שמוטקין
 
* [http://igdc.huji.ac.il/defaultH.aspx?AN=1602 תחושות רווחה סובייקטיבית בקרב בני 50 ומעלה בישראל] אביבה זלצר-זובידה, טל ספלטר; בטחון סוציאלי: כתב עת לדיון בנושאי רווחה ובטחון סוציאלי 76 2008  
 
* [http://igdc.huji.ac.il/defaultH.aspx?AN=1602 תחושות רווחה סובייקטיבית בקרב בני 50 ומעלה בישראל] אביבה זלצר-זובידה, טל ספלטר; בטחון סוציאלי: כתב עת לדיון בנושאי רווחה ובטחון סוציאלי 76 2008  
−
  −
      
[[קטגוריה:תועלת ואושר]]
 
[[קטגוריה:תועלת ואושר]]
 
[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]
 
[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/36074"

תפריט ניווט