שינויים

'''שביעות רצון מהחיים''' (Life satisfaction) היא דרך שבה [[בני אדם|אדם]] מסויים תופס את איכות החיים שלו עצמו וכיצד הוא מעריך את רמת האושר הכוללת שלו מכל החיים שלו. זהו מדד ל[[רווחה חברתית]] ואישית כמו גם ביצוע שיפוט קוגניטיבי כללי. לרוב שואלים את האדם בצורה ישירה "באופן כללי, האם אתה מרוצה מחייך?"

'''שביעות רצון מהחיים''' (Life satisfaction) היא דרך שבה [[בני אדם|אדם]] מסויים תופס את איכות החיים שלו עצמו וכיצד הוא מעריך את רמת האושר הכוללת שלו מכל החיים שלו. זהו מדד ל[[רווחה חברתית]] ואישית כמו גם ביצוע שיפוט קוגניטיבי כללי. לרוב שואלים את האדם בצורה ישירה "באופן כללי, האם אתה מרוצה מחייך?"

שביעות רצון היא הערכה סובייקטיבית של הרווחה האישית של האדם. זאת בניגוד למדדים אחרים של רווחה חברתית כמו [[תוצר מקומי גולמי]], לדוגמה, שמנסים למדוד דברים אלה בצורה אובייקטיבית. שביעות רצון מהחיים מהווה לפעמים  חלק מ[[מדדים חלופייים לתמ"ג]] ואמת מידה מול התמ"ג - אם יש [[צמיחה כלכלית]] והגענו לרמה גבוהה של תוצר כלכלי האם הדבר מתרגם גם לדרך שבה אנשים מרגישים.  

שביעות רצון היא הערכה סובייקטיבית של הרווחה האישית של האדם. זאת בניגוד למדדים אחרים של רווחה חברתית כמו [[תוצר מקומי גולמי]], לדוגמה, שמנסים למדוד דברים אלה בצורה אובייקטיבית. שביעות רצון מהחיים מהווה לפעמים  חלק מ[[מדדים חלופיים לתמ"ג]] ואמת מידה מול התמ"ג - אם יש [[צמיחה כלכלית]] והגענו לרמה גבוהה של תוצר כלכלי האם הדבר מתרגם גם לדרך שבה אנשים מרגישים.  

'''סקר שביעות רצון'''  הוא משאל שבו אנשים נשאלים לגבי רמת האושר ושביעות הרצון שלהם כעת או לאורך כל החיים שלהם. נערכו כמה מאות סקרים כאלה, על פני זמן ובמספר רב של מדינות. הסקרים מראים תוצאות עקביות וברות שחזור. במחקרים רבים נבדק הקשר בין מידת שביעות הרצון הסובייקטיבית של אנשים לבין משתנים אחרים כמו מעמד כלכלי, כמות החינוך, הציפיות מעצמך ומאחרים, גיל, מצב משפחתי וחברתי, בריאות, גיל, אזרחות, גזע, מוצא אתני, מגדר ועוד משתנים רבים. מרטין זליגמן (Martin Seligman), פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסטית פנסילבניה, הציע לפרק את מידת האושר ל- 3 גורמים שמתוארים בנוסחה H = S + C + V. בנוסחה זו H מסמל את רמת האושר המתמשכת של אדם, S היא טווח [[אושר ביולוגי]] המוכתב על ידי רקע גנטי, C הן נסיבות חיים של אדם ו-V הם הגורמים שהאדם יכול לשנות בכוחות עצמו.  

'''סקר שביעות רצון'''  הוא משאל שבו אנשים נשאלים לגבי רמת האושר ושביעות הרצון שלהם כעת או לאורך כל החיים שלהם. נערכו כמה מאות סקרים כאלה, על פני זמן ובמספר רב של מדינות. הסקרים מראים תוצאות עקביות וברות שחזור. במחקרים רבים נבדק הקשר בין מידת שביעות הרצון הסובייקטיבית של אנשים לבין משתנים אחרים כמו מעמד כלכלי, כמות החינוך, הציפיות מעצמך ומאחרים, גיל, מצב משפחתי וחברתי, בריאות, גיל, אזרחות, גזע, מוצא אתני, מגדר ועוד משתנים רבים. מרטין זליגמן (Martin Seligman), פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסטית פנסילבניה, הציע לפרק את מידת האושר ל- 3 גורמים שמתוארים בנוסחה H = S + C + V. בנוסחה זו H מסמל את רמת האושר המתמשכת של אדם, S היא טווח [[אושר ביולוגי]] המוכתב על ידי רקע גנטי, C הן נסיבות חיים של אדם ו-V הם הגורמים שהאדם יכול לשנות בכוחות עצמו.  

יש לדבר זה מספר הסברים לחוסר הקשר בין [[צמיחה כלכלית]] לבין שביעות הרצון מהחיים. ההסברים שאינם סותרים בהכרח זה את זה ומהווים לרוב היבטים משלימים.  

יש לדבר זה מספר הסברים לחוסר הקשר בין [[צמיחה כלכלית]] לבין שביעות הרצון מהחיים. ההסברים שאינם סותרים בהכרח זה את זה ומהווים לרוב היבטים משלימים.  

הסבר אחד הוא [[תועלת שולית פוחתת]] - אם אדם [[עוני|עני]] משפר את התזונה שלו ב-10 דולר, והוא קונה בהם לחם במקום להיות רעב,  זה תורם לרווחה הרבה יותר יחסית לאדם עשיר שמרוויח עוד 10 דולר או אפילו 100 דולר שבהם הוא יכול לקנות נעליים, נוסף ל-10 הזוגות שכבר יש לו. למרות שהבחנה כזו קיימת ב[[מיקרו כלכלה]] לגבי אדם בודד, היא לא קיימת ב[[כלכלה נאו קלאסית]] לגבי [[מאקרו כלכלה]] ובהשוואה בין אנשים שונים ולגבי מדידת הרווחה החברתית של חברות שלמות.  

הסבר אחד הוא חומרי ונעזר ברעיון של [[תועלת שולית פוחתת]] - אם אדם [[עוני|עני]] משפר את התזונה שלו ב-10 דולר, והוא קונה בהם לחם במקום להיות [[רעב]],  זה תורם לרווחה שלו יותר מאשר אם הוא עצמו עשיר יותר ומקבל עוד 10 דולר וקונה בהם את הלחם ה-10 שלו. למרות שהבחנה כזו קיימת ב[[מיקרו כלכלה]] לגבי אדם בודד, היא לא קיימת ב[[כלכלה נאו קלאסית]] לגבי [[מאקרו כלכלה]] ובהשוואה בין אנשים שונים ולגבי מדידת הרווחה החברתית של חברות שלמות, אין התחשבות בכלכלה זו מי מקבל יותר כסף, העיקר שהכלכלה כולה גדלה. לעומתם, כלכלנים פרוגרסיבים טוענים כי עקרון של תועלת פוחתת חל גם ביחס בין אנשים שונים - אדם עני שמקבל 10 דולר וקונה בהם לחם תורם לרווחה החברתית יותר מאשר אדם עשיר שמרוויח עוד 10 דולר או אפילו 20 דולר שבהם הוא יכול לקנות עוד כמה לחמניות.

הסבר אחר הוא של הרגלים. אנשים (בדומה ליצורים חיים אחרים) מתרגלים למצב שלהם, ולכן זכייה בלוטו שיכולה לגרום לאושר רב בתחילה, מתעמעמת עם הזמן. יש מנגנונים טבעיים שגורמים להתרגלות למצב החדש ורמת האושר חוזרת למצב דומה למה שהיא היתה בו קודם. דבר זה מכונה "הסתגלות הדונית" או '''[[מרוץ הנאה]]'''. היבט זה מוסבר בהרחבה על ידי [[דן אריאלי]] בספרו [[לא רציונלי אבל לא נורא]]. הכלכלן [[טיבור סקיטובסקי]] מספק הסבר מעט שונה שבו הוא מבדיל בין נוחות לבין הנאה וטוען שכאשר נוח יותר, קשה יותר לחוש הנאה.  

הסבר אחר הוא של התרגלות להכנסה גבוהה יותר. אנשים (בדומה ליצורים חיים אחרים) מתרגלים למצב שלהם, ולכן זכייה בלוטו שיכולה לגרום לאושר רב בתחילה, מתעמעמת עם הזמן. יש מנגנונים טבעיים שגורמים להתרגלות למצב החדש ורמת האושר חוזרת למצב דומה למה שהיא היתה בו קודם. דבר זה מכונה "הסתגלות הדונית" או '''[[מרוץ הנאה]]'''. [[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]] מקדיש לכך פרק בספרו [[לא רציונלי אבל לא נורא]]. הכלכלן [[טיבור סקיטובסקי]] מספק הסבר מעט שונה שבו הוא מבדיל בין נוחות לבין הנאה וטוען שככל שאנו במצב נוח יותר, קשה יותר לחוש הנאה.  

הסבר נוסף הוא השוואה לאנשים אחרים. פעמים רבות לצריכה יש תפקיד של סינגל חברתי, לאו דווקא כדי לספק תפקודים גופניים (כמו תזונה להשקטת [[רעב]]) אלא כדי למלא תפקיד סמלי ביחסים חברתיים. דירה גדולה, מכונית יקרה או בגד אופנתי הם סוג של מוצרים שיש להם היבט חשוב של [[צריכת ראווה]] שבה מנסים לאותת לבני אדם אחרים וכן לנסות לשדר מסר חברתי לאחרים. מסיבה זו יש חשיבות לא רק לגובה ההכנסה והצריכה המוחלט (כמה נעליים יש לי) אלא גם להכנסה או הצריכה מול אנשים דומים - אנשים בעלי אותו גיל, מאותו חתך סוציו-דמוגרפי ומאותו רקע השכלתי (לדוגמה חברים שלמדו יחד, שכנים, קרובי משפחה וכו').  

הסבר נוסף הוא השוואה לאנשים אחרים. פעמים רבות לצריכה יש תפקיד של סינגל חברתי, לאו דווקא כדי לספק תפקודים גופניים (כמו תזונה להשקטת [[רעב]]) אלא כדי למלא תפקיד סמלי ביחסים חברתיים. דירה גדולה, מכונית יקרה או בגד אופנתי הם סוג של מוצרים שיש להם היבט חשוב של [[צריכת ראווה]] שבה מנסים לאותת לבני אדם אחרים וכן לנסות לשדר מסר חברתי לאחרים. מסיבה זו יש חשיבות לא רק לגובה ההכנסה והצריכה המוחלט (כמה נעליים יש לי) אלא גם להכנסה או הצריכה מול אנשים דומים - אנשים בעלי אותו גיל, מאותו חתך סוציו-דמוגרפי ומאותו רקע השכלתי (לדוגמה חברים שלמדו יחד, שכנים, קרובי משפחה וכו').  

הסבר אחר הוא שהגידול בצמיחה הכלכלית לא מתרחש ללא שינויים אחרים. הוא כרוך בשינויים חברתיים רבים כמו החלשות קהילות, עליה בשיעור הגירושים, ירידה בקשרים החברתיים בתוך המשפחה, פחות זמן איכות של הורים וילדים ובין בני זוג, עבודה רבה יותר של נשים, יותר מעברי דירות בין ישובים שונים, קושי גדול יותר לשמור על קשרים עם חברים או למצוא בן או בת זוג ועוד. לדוגמה הניוד הגדל של עובדים בין עבודות גרם למעברי דירות תכופים יותר שמחלישים את הקשרים החברתיים ויוצרים גם מתחים משפחתיים. [[דיויד קורטן]] טוען שהצעדים שנודעו לקדם צמיחה כלכלית גורמים לשחיקה בתחומים רבים שחיונים לרווחה חברתית.  

הסברים אחרים לקשר בין עושר או צמיחה כלכלית מתמקדים בשינויים הרבים שנגרמים עקב הצמיחה הכלכלית או עקב מדיניות שנועדה לקדם צמיחה כזו. צמיחה כלכלית כרוכה בשינויים חברתיים רבים כמו החלשות קהילות, עליה בשיעור הגירושים, ירידה בקשרים החברתיים בתוך המשפחה, פחות זמן איכות של הורים וילדים ובין בני זוג, עבודה רבה יותר של נשים, יותר מעברי דירות בין ישובים שונים ועוד. [[דן אריאלי]] מתאר כיצד הניוד הגדל של עובדים בין עבודות שונות גורם למעברי דירות תכופים יותר שמחלישים את הקשרים החברתיים ומקשים על צעירים אמריקאים למצוא בני זוג. [[דיויד קורטן]] טוען שהצעדים שנודעו לקדם צמיחה כלכלית גורמים לשחיקה בתחומים רבים שחיונים לרווחה חברתית.  

[[יובל הררי]] טוען ב[[קיצור תולדות האנושות]] שהתחזקות [[מוסד חברתי|מוסדות]] [[השוק החופשי|השוק]] ו[[המדינה]] באו על חשבון [[מוסדות חברתיים]] מרכזיים אחרים - ה[[קהילה]] והמשפחה. היות וסקרים רבים מראים שקשרי משפחה וקהילה תורמים בצורה משמעותית לרווחה במדינות עשירות, החלשות שלהם פוגעת באופן מהותי ברווחה. היבטים חברתיים אחרים הם בעיות בריאות כרוניות אופיינות לעולם המערבי כמו [[דיכאון]], [[השמנה]], [[הפרעות אכילה]], מתח, הרגשת [[בדידות]] גוברת, והתמכרויות שונות לסמים, אלכוהול והתמכרויות אחרות. היבט נוסף של [[קפיטליזם|המערכת הקפיטליסטית]] בסוף המאה ה-20 הוא ירידה ב[[בטחון תעסוקתי]] ובעקבותיה תחושה גוברת בקרב אנשים רבים של אי בטחון כלכלי, דבר שמייצר מתח, בעיות משפחתיות ומשפיע בצורה חזקה על הרווחה.  

[[יובל הררי]] טוען ב[[קיצור תולדות האנושות]] שהתחזקות [[מוסד חברתי|מוסדות]] [[השוק החופשי|השוק]] ו[[המדינה]] באו על חשבון [[מוסדות חברתיים]] מרכזיים אחרים - ה[[קהילה]] והמשפחה. היות וסקרים רבים מראים שקשרי משפחה וקהילה תורמים בצורה משמעותית לרווחה במדינות עשירות, החלשות שלהם פוגעת באופן מהותי ברווחה. היבטים חברתיים אחרים הם בעיות בריאות כרוניות אופיינות לעולם המערבי כמו [[דיכאון]], [[השמנה]], [[הפרעות אכילה]], מתח, הרגשת [[בדידות]] גוברת, והתמכרויות שונות לסמים, אלכוהול והתמכרויות אחרות. היבט נוסף של [[קפיטליזם|המערכת הקפיטליסטית]] בסוף המאה ה-20 הוא ירידה ב[[בטחון תעסוקתי]] ובעקבות דבר זה תחושה גוברת בקרב אנשים רבים של אי בטחון כלכלי, דבר שמייצר מתח, בעיות משפחתיות ומשפיע בצורה חזקה על הרווחה.  

הסבר נוסף הוא ש[[אי שוויון כלכלי]] גובר בתוך מדינות מערביות גורם לכך שהצמיחה הכלכלית אינה מתחלקת בצורה שווה. בעוד שעשירונים עליונים משפרים את מצבם, [[ההכנסה הראלית]] של העשירונים התחתונים ושל מעמד הביניים דורכת במקום ואפילו יורדת בחלק מהמקרים. כמו כן התייקרות המוצרים אינה שווינית כך שסל מוצרים בסיסי של דיור, מזון, דלק וחשמל עולה ומשפיע יותר על הרווחה של העניים יותר מאשר הוזלה של כרטיסי טיסות או מוצרי אלקטרוניקה.

 

הסבר נוסף הוא ש[[אי שוויון כלכלי]] גובר בתוך מדינות מערביות גורם לכך שהצמיחה הכלכלית אינה מתחלקת בצורה שווה. בעוד שעשירונים עליונים משפרים את מצבם, [[ההכנסה הראלית]] של העשירונים התחתונים ושל מעמד הביניים דורכת במקום ואפילו יורדת בחלק מהמקרים. כמו כן התייקרות המוצרים אינה שווינית כך שסל מוצרים בסיסי של דיור, מזון, דלק וחשמל עולה ומשפיע יותר על הרווחה של העניים יותר מאשר הוזלה של כרטיסי טיסות או מוצרי אלקטרוניקה. עם זאת מחקרים מראים שאנשים משווים את מצבם בעיקר לאנשים דומים להם. זה פחות משנה אם אתה עשיר יותר יחסית לכלל החברה, ויותר חשוב אם אתה עשיר יותר מהחותן שלך.

 

 

==ביקורת==

==ביקורת==

למרות שהמטרה המוצהרת של כלכלה היא הגדלת התועלת החברתית, כלכלנים רבים מהזרם של [[כלכלה נאו קלאסית]] התעלמו במשך שנים רבות מסקרי שביעות רצון מהחיים. עד היום המדד המרכזי בבדיקת הרווחה הכלכלית והחברתית הוא [[תוצר מקומי גולמי]] לנפש. טענות מרכזיות נגד הסקרים היא שהם לא אובייקטיביים, תלויים בדרך שבה השאלות מנוסחות, בסדר השאלות, הם תלויים בתרבות ולא ברור כיוון הסיבתיות בין אושר לבין משתנים כמו הצלחה בעבודה או בחיי המשפחה.

למרות שהמטרה המוצהרת של כלכלה היא הגדלת התועלת החברתית, כלכלנים רבים מהזרם של [[כלכלה נאו קלאסית]] התעלמו במשך שנים רבות מסקרי שביעות רצון מהחיים. עד היום המדד המרכזי בבדיקת הרווחה הכלכלית והחברתית הוא [[תוצר מקומי גולמי]] לנפש. טענות מרכזיות נגד הסקרים היא שהם לא אובייקטיביים, תלויים בדרך שבה השאלות מנוסחות, בסדר השאלות, הם תלויים בתרבות ולא ברור כיוון הסיבתיות בין אושר לבין משתנים כמו הצלחה בעבודה או בחיי המשפחה.

ביקורת אחת של כלכנים היא של היות המדד לא אובייקטיבי ותלוי בתפיסה העצמית של האדם העונה לסקר. זאת בניגוד למדדים אחרים כמו תוצר מקומי גולמי שהם יותר אובייקטיבים. עם זאת, פסיכלוגים הראו שיש קורלציה גבוהה בין שביעות רצון מהחיים כפי שהיא משתקפת בסקרים לבין מדדים אובייקטיבים יותר של אושר. טענה אחרת היא שיש תלות באופי של ניסוח השאלות ובאפשרויות של סדר הצגת התשובות. עם השנים המתדולוגיה של הסקרים השתכללה והתבססה כך שמחקרים רבים יש התייחסות לאותה שאלה, דבר שמאפשר להשוות בין מחקרים שונים, כמו כן נבדקו דרכים שונות של הצגת השאלות או של הצגת סדר התשובות ולא נמצאו הבדלים משמעותיים.  

ביקורת אחת של כלכלנים היא שהמדד של שביעות רצון בדיווח עצמי הוא לא אובייקטיבי ותלוי בתפיסה העצמית של האדם העונה לסקר. זאת בניגוד למדדים אחרים כמו [[תוצר מקומי גולמי]] שהם יותר אובייקטיבים. עם זאת, פסיכלוגים הראו שיש מתאם גבוהה בין שביעות רצון מהחיים כפי שהיא משתקפת בסקרים לבין מדדים אובייקטיבים יותר של אושר. טענה אחרת היא שיש תלות באופי של ניסוח השאלות ובאפשרויות של סדר הצגת התשובות. עם השנים המתדולוגיה של הסקרים השתכללה והתבססה כך שמחקרים רבים יש התייחסות לאותה שאלה, דבר שמאפשר להשוות בין מחקרים שונים, כמו כן נבדקו דרכים שונות של הצגת השאלות או של הצגת סדר התשובות ולא נמצאו הבדלים משמעותיים.  

שאלה נוספת היא שלא ברור מה כיוון הסיבתיות - האם אנשים מובטלים או גרושים הופכים לאומללים יותר, או שאנשים אומללים יותר הם מצליחים פחות לשמור על מקומות העבודה שלהם ועל קשרי הנישואים שלהם. גם כאן, מחקרים הראו שלמרות שיש קשר מסויים גם בכיוון ההפוך, ההשפעה העיקרית היא של נסיבות החיים על רמת האושר ולא להפך.  

טענה נוספת היא שלא ברור מה כיוון הסיבתיות - האם אנשים מובטלים או גרושים הופכים לאומללים יותר, או שאנשים אומללים יותר הם מצליחים פחות לשמור על מקומות העבודה שלהם ועל קשרי הנישואים שלהם. גם כאן, מחקרים הראו שלמרות שיש קשר מסויים גם בכיוון ההפוך, ההשפעה העיקרית היא של נסיבות החיים על רמת האושר ולא להפך.  

לאנשים בתרבויות שונות יש משקולות שונותים במקצת על היבטים שונים בחיים. בתרבות אחת מעמד כלכלי או תעסוקה יהיו חשובים יותר מאשר קשרי-משפחה. כמו כן לאנשים בתרבויות שונות יש נטיה לדווח בצורה אחרת על רמת האושר שלהם. עם זאת גורמים כמו אבטלה או קשרי משפחה או בריאות הם אוניברסלים. בכל מקרה קיימים הבדלים בין הסקרים באשר למידת המתאם בין גורמים שונים וניתנים הסברים שונים בקשר להבדלים בין תרבויות שונות.  

לאנשים בתרבויות שונות יש משקולות שונות במקצת על היבטים שונים בחיים. בתרבות אחת מעמד כלכלי או תעסוקה יהיו חשובים יותר מאשר קשרי-משפחה. כמו כן לאנשים בתרבויות שונות יש נטיה לדווח בצורה אחרת על רמת האושר שלהם. עם זאת גורמים כמו אבטלה או קשרי משפחה או בריאות הם אוניברסלים. בכל מקרה קיימים הבדלים בין הסקרים באשר למידת המתאם בין גורמים שונים וניתנים הסברים שונים בקשר להבדלים בין תרבויות שונות.  

לאור המענה לטענות, יש מספר גדל של כלכלנים שמתחילים להתייחס לשיטת מחקר זו, במיוחד בזרמים כמו [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה אקולוגית]]. מספר גדל של מחקרים מהאקדמיה ומטעם מדינות מבצע סקרי שביעות רצון.  

לאור המענה לטענות, יש מספר גדל של כלכלנים שמתחילים להתייחס לשיטת מחקר זו, במיוחד בזרמים כמו [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה אקולוגית]]. מספר גדל של מחקרים מהאקדמיה ומטעם מדינות מבצע סקרי שביעות רצון.  

* [[מדדים חלופיים לתמ"ג]]

* [[מדדים חלופיים לתמ"ג]]

* [[פסיכולוגיה חיובית]]

* [[פסיכולוגיה חיובית]]

{{צמיחה כלכלית}}

{{צמיחה כלכלית}}