שינויים

חלק מהמדדים קשורים לדיון סביב [[קיימות]] ו[[צמיחה בת קיימא]] - כלומר לשאלות שעולות סביב הרעיון של צמיחה אינסופית בפלנטה סופית. חלק אחר מהמדדים נוצרו כדי לבחון בצורה טובה יותר מדדים אחרים של רווחה כמו בריאות, תוחלת חיים ובעיקר אושר. חלק מהמדדים מנסים לשלב בין הנושאים השונים.  

חלק מהמדדים קשורים לדיון סביב [[קיימות]] ו[[צמיחה בת קיימא]] - כלומר לשאלות שעולות סביב הרעיון של צמיחה אינסופית בפלנטה סופית. חלק אחר מהמדדים נוצרו כדי לבחון בצורה טובה יותר מדדים אחרים של רווחה כמו בריאות, תוחלת חיים ובעיקר אושר. חלק מהמדדים מנסים לשלב בין הנושאים השונים.  

==מה התמ"ג מודד ==

==מגבלות ובעיות של התוצר המקומי הגולמי==

מוצר או שירות יכולים להתקבל באחת מ-4 דרכים:  

[[מוצר]] או שירות יכולים להתקבל באחת מ-4 דרכים:  

* ייצור או שירות שהטבע מספק ([[שירותי טבע]]);  

* ייצור או שירות שהטבע מספק ([[שירותי טבע]]);  

* מוצר או שירות שנוצר בעבודה עצמית ([[עשה זאת בעצמך]])

* מוצר או שירות שנוצר בעבודה עצמית ([[עשה זאת בעצמך]])

* הנאה ממוצר שעשה מישהו אחר בחינם - [[עבודת התנדבות]], [[מוצר ציבורי]] או [[השפעה חיצונית]] חיובית, או דרך [[כלכלת מתנות]];  

* הנאה ממוצר שעשה מישהו אחר בחינם - [[עבודת התנדבות]], [[מוצר ציבורי]] או [[השפעה חיצונית]] חיובית, או דרך [[כלכלת מתנות]];  

* קנייה בחליפין או תמורת [[כסף]] דרך השוק.  

* קנייה בחליפין או תמורת [[כסף]] דרך [[שוק חופשי|השוק]].  

[[תוצר מקומי גולמי]] מודד את הבריאות הכלכלית על פי כמות הכסף שהחליפה ידיים ומתעלם מ-3 הדרכים הראשונות להשגת שירותים ומוצרים כלכליים. הגידול בתמ"ג - [[צמיחה כלכלית]] יכול להתקיים בגלל שאנשים רוצים יותר מוצרים ושירותים, אבל הוא יכול להתקיים גם בגלל סיבות אחרות. ככל שמצב הטבע גרוע יותר, וככל שיש פחות ידע או הבריאות ויש פחות עשייה עצמית או עזרה הדדית ויותר חליפין בשוק כך, התמ"ג אומר שהחברה בריאה יותר. בהתאם לכך הרס של מערכות מתפקדות והחלפתן על ידי השוק מצטייר בתמ"ג כדבר חיובי. פעולות שננקטות כדי להתמודד עם פשיעה , [[השמנה]] או עם [[זיהום]] - אשר יכולים להגרם עקב השפעות שונות של המערכת הכלכלית - נספרות במדד של התמ"ג כדבר חיובי.  

[[תוצר מקומי גולמי]] מודד את הבריאות הכלכלית על פי כמות הכסף שהחליפה ידיים ומתעלם מ-3 הדרכים הראשונות להשגת שירותים ומוצרים כלכליים. הגידול בתמ"ג, [[צמיחה כלכלית]], יכול להתקיים בגלל שאנשים רוצים יותר מוצרים ושירותים, אבל הוא יכול להתקיים גם בגלל סיבות אחרות. ככל ש[[מערכת אקולוגית|מצב הטבע]] גרוע יותר, וככל שיש פחות ידע או בריאות יש לחץ על אנשים לקנות, או אילוצים כמו [[התיישנות מכוונת]] ויש פחות [[עשה זאת בעצמך|עשייה עצמית]] או עזרה הדדית ויותר חליפין בשוק כך יש יותר עסקאות והתמ"ג אומר שהחברה בריאה יותר. בהתאם לכך הרס של [[מערכת מפזרת|מערכות מתפקדות]] שמספקות טיהור אוויר, תזונה, רוגע או בריאות והחלפתן על ידי מוצרים ושירותים מהשוק מצטייר בתמ"ג כדבר חיובי. פעולות שננקטות כדי להתמודד תופעות כמו פשיעה , [[השמנת יתר]] או עם [[זיהום]] שיכולות להגבר עקב השפעות שונות של המערכת הכלכלית - נספרות במדד של התמ"ג כדבר חיובי.  

הרעיון שבריאות חברתית ואישית שתלויה בכמות גדלה והולכת של צריכה, הוא דבר שנעוץ ביסודות התאוריה הכלכלית הנאו קלאסית. רעיון זה נתקף על ידי הכלכלן [[אירווינג פישר]] שטען שבהנתן כמות מספקת של הון אישי, סמן לרווחה צריכה להיות דווקא צריכה מנימלית. גם [[דיוויד קורטן]] טען שאין להסתכל על ההפיכה המואצת של משאבי טבע לזבל כאות לבריאות כלכלית, וכי מה שיש לעשות הוא לנסות להשיג את המירב במסגרת זרם קיים של משאבים.

הרעיון לפיו הבריאות חברתית ואישית תלויה בכמות גדלה והולכת של צריכה, הוא דבר שנעוץ ביסודות התאוריה [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלית הנאו קלאסית]]. רעיון זה נתקף על ידי הכלכלן [[אירווינג פישר]] שטען שבהנתן כמות מספקת של [[הון|הון  אישי]], סמן לרווחה צריך להיות דווקא צריכה מנימלית. גם [[דיוויד קורטן]] טען שאין להסתכל על ההפיכה המואצת של משאבי טבע ל[[אשפה]] כאות לבריאות כלכלית, וכי מה שיש לעשות הוא לנסות להשיג את המירב במסגרת זרם קיים של משאבים.

כדי למדוד את הרווחה הכלכלית של אומה, כלכלנים מנסים לבצע סכימה או צבירה של הערך שמוצרים ושירותים שונים מספקים לאנשים שונים. הם עושים זאת על ידי חיבור של מחירים שונים של מוצרים כדי להעיד על ערכם החברתי. אבל לדברים רבים שחיוניים לתפקוד הכלכלי והחברתי (לדוגמה טיהור מים על ידי הטבע) אין מחיר שוק. לגברי מוצרים ושירותים אחרים למרות שיש מחיר שוק, קיימים [[כשלי שוק]], כך שהמחיר אינו מייצג [[יעילות פארטו]] בהקצאה.  

כדי למדוד את הרווחה הכלכלית של אומה, כלכלנים מנסים לבצע סכימה או צבירה של הערך שמוצרים ושירותים שונים מספקים לאנשים שונים. הם עושים זאת על ידי חיבור של מחירים שונים של מוצרים כדי להעיד על ערכם החברתי. אבל לדברים רבים שחיוניים לתפקוד הכלכלי והחברתי (לדוגמה טיהור מים על ידי הטבע) אין מחיר שוק. לגברי מוצרים ושירותים אחרים למרות שיש מחיר שוק, קיימים [[כשלי שוק]], כך שהמחיר אינו מייצג [[יעילות פארטו]] בהקצאה.  

מלבד בעיות של הקצאה יעילה קיימות בעיות של חלוקה, ובמיוחד בעיה של הוגנות או שוויון בין דורות שונים. דבר שהוא אחד הבסיסים לשיקולים של קיימות. גם אם היה מתקיימת הקצה יעילה, הדבר לא מבטיח חלוקה הוגנת בין אלו החיים היום לבין הדורות הבאים. הרעיון של צמיחה כלכלית אינו מתייחס לכילוי של [[משאבים מתכלים]] ולהרס [[מערכות אקולגיות]] כדבר שפוגע בדורות העתיד. במקום להתייחס לדברים אלה כהלוואה הם נחשבים כמענק.

מלבד בעיות של הקצאה יעילה, קיימות בעיות של חלוקה, ובמיוחד בעיה של [[הוגנות]] או שוויון בין דורות שונים. דבר שהוא אחד הבסיסים לשיקולים של [[קיימות]]. גם אם היה מתקיימת הקצה יעילה, הדבר לא מבטיח חלוקה הוגנת בין אלו החיים היום לבין הדורות הבאים. הרעיון של צמיחה כלכלית אינו מתייחס לכילוי של [[משאבים מתכלים]] ולהרס [[מערכות אקולגיות]] כדבר שפוגע בדורות העתיד. במקום להתייחס לדברים אלה כהלוואה הם נחשבים כמענק.

ניתן לחלק את הביקורת על התמ"ג ל-3 סוגי עיוותים שמצויים בו. עיוותים אלה נובעים ישירות מהנחות יסודיות בתאוריה הכלכלית בתחום המיקרו כלכלה והמאקרו כלכלה.

ניתן לחלק את הביקורת על התמ"ג ל-3 סוגי עיוותים שמצויים בו. עיוותים אלה נובעים ישירות מהנחות יסודיות בתאוריה הכלכלית בתחום ה[[מיקרו כלכלה]] וה[[מאקרו כלכלה]].

===התמ"ג אינו מבחין בהבדלי הכנסה===

===התמ"ג אינו מבחין בהבדלי הכנסה===

כאשר הכנסת אדם עני עולה ב100 ₪, רוב האנשים מבינים שהדבר משפר את רווחתו יותר מעשר עליה של 120 ₪ בהכנסתו של אדם עשיר, אבל התמ"ג (בעקבות הנחות במיקרו כלכלה) אינו עושה הבחנה כזו. מחקרים מתחום [[כלכלה התנהגותית]] ו[[שביעות רצון מחיים]] מראים שאנשים עניים אכן חווים גידול חזק יותר ברווחה לעומת אנשים עניים. הדבר מתקיים הן כאשר משווים בין עניים ועשירים באותה מדינה או בין מדינות שונות. בעשורים האחרונים [[אי שוויון כלכלי בינלאומי|הפערים בין המדינות]] מצטמטמים אבל [[אי שוויון כלכלי|הפערים בתוך המדינות]] גדלים. אבל התמ" ג אינו מבחין בין מצב שבו הכנסתו של מיליונר עולה במליון ₪ או לבין מצב בו 1000 משפחות עניות מרוויחות עוד 100 ש"ח.

כאשר הכנסת אדם עני עולה ב-100 ₪, רוב האנשים מבינים שהדבר משפר את רווחתו יותר מאשר עלייה של 120 ₪ בהכנסתו של אדם עשיר, אבל התמ"ג (בעקבות הנחות במיקרו כלכלה) אינו עושה הבחנה כזו. התמ"ג אינו מבחין בין מצב שבו הכנסתו של מיליונר עולה במליון ₪ לבין מצב בו 1000 משפחות עניות מרוויחות עוד 100 ש"ח.

מחקרים מכלכלה התנהגותית מראים שאנשים מתרגלים לעליה בהכנסה המוחלטת שלהם ([[התרגלות הדונית]]), אבל הם רגישים למדידת המצב החברתי היחסי שלהם. הסבר אפשרי לדבר זה הוא שלצרכי שרידה במערכת [[אבולוציה|אבולוציונית]] יצורים חיים מתחרים על מיקום יחסי, במיוחד בהקשר של רבייה, ואילו המאמץ או התועלת המוחלטת היא חסרת חשיבות. ייתכנו גם מצבים שבהם גם עליה בהכנסת השכבות העלויות יכולה לפגוע בשכבות הנמוכות יותר גם אם מצבן לא השתנה לכאורה. כך לדוגמה עליה בהכנסת השכבות העליונות דוחפת את מחירי הדיור מעלה בגלל הגדלת הביקוש. זה טוב למי שמשכיר דירות (בדרך כלל העשירים) ופוגע במי ששוכר דירות.  

מחקרים מתחום [[כלכלה התנהגותית]] ו[[שביעות רצון מחיים]] מראים שאנשים עניים אכן חווים גידול חזק יותר ברווחה לעומת אנשים עשירים עקב שיפור בהכנסה. דבר זה מתחזק אם מדובר במעבר בין [[אבטלה]] לתעסוקה. הדבר מתקיים הן כאשר משווים בין עניים ועשירים באותה מדינה או בין מדינות שונות. בעשורים האחרונים [[אי שוויון כלכלי בינלאומי|הפערים בין המדינות]] מצטמטמים אבל [[אי שוויון כלכלי|הפערים בתוך המדינות]] גדלים.  

מחקרים מהשנים האחרונות מראים שהמשך גידול התמ"ג בתוך המדינות העשירות אינו משפר את הרווחה האישית המדווחת של אנשים, או את תוחלת החיים. לעומת זאת מצטברות ראיות מתחום האפידמיולוגיה ואחרים שהגידול בפערים מייצר בעיות בריאותיות וחברתיות רבות – הן בקרב העניים אבל גם באוכלוסיה הכללית כולה.  

מחקרים מכלכלה התנהגותית מראים שאנשים מתרגלים לעליה בהכנסה המוחלטת שלהם, תופעה המכונה [[התרגלות הדונית]], אבל הם רגישים למדידת המצב החברתי היחסי שלהם. הסבר אפשרי לדבר זה הוא שלצרכי שרידה במערכת [[אבולוציה|אבולוציונית]] יצורים חיים מתחרים על מיקום יחסי, במיוחד בהקשר של רבייה, ואילו התועלת המוחלטת היא חסרת חשיבות. ייתכנו גם מצבים שבהם גם עליה בהכנסת השכבות העליונות יכולה לפגוע בשכבות הנמוכות יותר גם אם מצבן לא השתנה לכאורה. כך לדוגמה עליה בהכנסת השכבות העליונות דוחפת את מחירי הדיור מעלה בגלל הגדלת הביקוש. זה טוב למי שמשכיר דירות (בדרך כלל העשירים) ופוגע במי ששוכר דירות.  

ספרו של ריצ'ארד ווילקנסון [[The Spirit Level]] לדוגמה מראה כי עליה בפערים גורמת להבדלים משמועתיים בתחומים רבים של קשרים חברתיים כמו מריבות בין ילדים, רציחות ו[[אמון]], [[הון אנושי]] כמו ציוני קרוא וכתוב או אחוז הילדים שנושרים מבית הספר ובתחום הבריאות בהקשרים של שימוש בסמים, תמותת תינוקות, תוחלת חיים השמנה ומחלות נפש.  

מחקרים מהשנים האחרונות מראים שהמשך גידול התמ"ג בתוך המדינות העשירות אינו משפר את [[שביעות רצון מחיים|הרווחה האישית המדווחת]] של אנשים, ולא מעלה את תוחלת החיים. לעומת זאת מצטברות ראיות מתחום האפידמיולוגיה ותחומים אחרים שהגידול בפערים מייצר [[אי שוויון בריאותי|בעיות בריאותיות]] וחברתיות רבות – הן בקרב העניים אבל גם בקרב האוכלוסיה  כולה.

 

הרופא ריצ'ארד ווילקנסון, בספר [[The Spirit Level]], מראה כי עליה ב[[אי שוויון כלכלי|פערים]] גורמת להבדלים משמועתיים בתחומים רבים של קשרים חברתיים כמו מריבות בין ילדים, רציחות, [[אמון]], [[הון אנושי]] , ציוני קרוא וכתוב או אחוז הילדים שנושרים מבית הספר ובתחום הבריאות בהקשרים של שימוש בסמים, תמותת תינוקות, [[תוחלת חיים]] [[השמנת יתר|השמנה]] ומחלות נפש.  

===התמ"ג אינו מתחשב בהרס מערכות===

===התמ"ג אינו מתחשב בהרס מערכות===

כאשר ניסחו הכלכלנים את התשובה לשאלה מה גורם לרווחה חברתית, הם הניחו כי רק שירותים ומוצרים הנמכרים בשוק תורמים לרווחה. במשך המאה ה-20 נתברר כי גם מערכות אקולוגיות, ו[[מוסדות חברתיים]] כמו  קהילות, משפחות יכולים לתרום באופן משמועתי לרווחה החברתית ולעצם הקיום. מחקרים בתחומי [[פסיכולוגיה חיובית|הפסיכולוגיה החיובית]] מוצאים כי כמות ואיכות הקשרים החברתיים, פעילות גופנית או סיוע לאחרים מספקות רווחה נפשית בכל גיל ובכל סטטוס חברתי (ראו [[חמש דרכים לרווחה]]). מערכות קהילה ומשפחה מתפקדות מספקות חלק ניכר מהתפקודים האלה והן גורם ראשון במעלה בהבדלים במחקרי [[אושר מדווח]].  

כאשר ניסחו הכלכלנים את התשובה לשאלה מה גורם לרווחה חברתית, הם הניחו כי רק שירותים ומוצרים הנמכרים בשוק תורמים לרווחה. במשך המאה ה-20 נתברר כי גם [[מערכות אקולוגיות]], ו[[מוסדות חברתיים]] כמו  קהילות, משפחות יכולים לתרום באופן משמועתי לרווחה החברתית ולעצם הקיום. מחקרים בתחומי [[פסיכולוגיה חיובית|הפסיכולוגיה החיובית]] מוצאים כי כמות ואיכות הקשרים החברתיים, פעילות גופנית או סיוע לאחרים מספקות רווחה נפשית בכל גיל ובכל סטטוס חברתי (ראו [[חמש דרכים לרווחה]]). מערכות קהילה ומשפחה מתפקדות מספקות חלק ניכר מהתפקודים האלה והן גורם ראשון במעלה בהבדלים במחקרי [[אושר מדווח]].  

[[הסביבה הטבעית]] תורמת לאושר במידה מסויימת על ידי הספקת נוף יפה ואוויר צח, אבל זוהי התרומה הקטנה שלה. קיום של [[מערכות אקולוגיות]] מתפקדות מספק את הבסיס עליו נשענת הכלכלה והחברה האנושית כולה. מלבד "[[שירותי המערכת הטבעית|שירותי חינם]]" של הטבע כמו טיהור רעלים, הסעת ענני גשם, האבקה, וייצוב קרקעות הבריאות האקולוגית של המערכות הטבעיות פרושה המשך הקיום של המין האנושי. מקרים כמו ייבוש [[ימת אראל]], [[איי הפסחא]], או כפרים שלמים שנעלמו בגלל [[מדבור]] או [[סחף קרקע]] ממחישים נקודות אלה. (לפירוט ראו [[התמוטטות]] ג'ארד דיימונד).  

[[הסביבה הטבעית]] תורמת לאושר במידה מסויימת על ידי הספקת נוף יפה ואוויר צח, אבל זוהי התרומה הקטנה שלה. קיום של [[מערכות אקולוגיות]] מתפקדות מספק את הבסיס עליו נשענת הכלכלה והחברה האנושית כולה. מלבד "[[שירותי המערכת הטבעית|שירותי חינם]]" של הטבע כמו טיהור רעלים, הסעת ענני גשם, [[האבקה]], ו[[סחף קרקע|ייצוב קרקעות]] ועוד. הבריאות האקולוגית של המערכות הטבעיות פרושה המשך הקיום של המין האנושי. מקרים כמו ייבוש [[ימת אראל]], [[איי הפסחא]], או כפרים שלמים שנעלמו בגלל [[מדבור]] או [[סחף קרקע]] ממחישים נקודות אלה. (לפירוט ראו [[התמוטטות]] ג'ארד דיימונד).  

לכל הדברים האלה אפשר להצמיד תג מחיר כלכלי. אנשים מוכנים לשלם כדי להפסיק להרגיש בודדים, כדי למצוא בן או בת זוג. הם מוכנים לשלם כל מחיר כדי לזכות במים נקיים כאשר אלו נמצאים במחסור או כדי לזכות בקצת מזון כאשר הספקת המזון נהרסת. המסקנה הראשונה מכך היא שהכלכלה היא דבר רחב וגדול יותר מאשר הכלכלה שמתנהלת בתוך השוק. אלא שכלכלת שוק היא בדרך כלל מסגרת לא נכונה כדי לתת תמחור לדברים האלה, בעיקר במונחים של מדיניות ציבורית,השוואה למוצרים אחרים או תכנון ארוך טווח. המושגים של גמישות מחיר והשפעות חיצוניות מספקים הסבר ראשוני לבעיות בתמחור הכלכלי של היבטים אלה, אבל יש גם היבטים של התנהגות אי לינארית, אי יכולת להחזיר את הגלגל אחורנית והמשפעות מערכתיות צולבות.  

לכל הדברים האלה אפשר להצמיד תג מחיר כלכלי. אנשים מוכנים לשלם כדי להפסיק להרגיש בודדים, כדי למצוא בן או בת זוג. הם מוכנים לשלם כל מחיר כדי לזכות ב[[מים נקיים]] כאשר אלו נמצאים במחסור או כדי לזכות בקצת מזון כאשר הספקת המזון נהרסת. המסקנה הראשונה מכך היא ש[[כלכלה]] היא דבר רחב וגדול יותר מאשר הכלכלה שמתנהלת בתוך [[שוק חופשי|השוק]]. אלא שכלכלת שוק היא בדרך כלל מסגרת לא נכונה כדי לתת תמחור לדברים האלה, בעיקר במונחים של מדיניות ציבורית,השוואה למוצרים אחרים או [[תכנון ארוך טווח]]. המושגים של [[גמישות מחיר]] ו[[השפעות חיצוניות]] מספקים הסבר ראשוני לבעיות בתמחור הכלכלי של היבטים אלה, אבל יש גם היבטים של התנהגות אי לינארית, אי יכולת להחזיר את הגלגל אחורנית והשפעות מערכתיות צולבות.  

לא רק שהכלכלה אינה "סופרת" את השירותים של המערכות האלה, היא לא פעם מעודדת קווי מדיניות שהורסים מערכות אלה, ולאחר מכן מודדת תחליפי שוק מוצלחים יותר או פחות כעליה ברווחה. מים נקיים ובריאים זולים פי 1000 יחסית למים מינרלים והם מספקים תפקודים רבים נוספים כמו נוף, מערכות אקולוגיות וכו'. לעומת זאת מים מינרלים מחייבים גם ייצור של פסולת , הוצאות אנרגיה, ולבסוף הם כרוכים לא פעם בזיהום חיידיקי וכימי של המים עצמם.  

לא רק שהכלכלה אינה "סופרת" את השירותים של המערכות האלה, היא לא פעם מעודדת קווי מדיניות שהורסים מערכות אלה, ולאחר מכן מודדת תחליפי שוק מוצלחים יותר או פחות כעליה ברווחה. מים נקיים ובריאים זולים פי 1000 יחסית ל[[מים מינרלים]] והם מספקים תפקודים רבים נוספים כמו נוף, מערכות אקולוגיות וכו'. לעומת זאת מים מינרלים מחייבים גם ייצור של [[פסולת]] , הוצאות אנרגיה, [[זיהום אוויר]] ולפעמים הם כרוכים בזיהום חיידקי וכימי של המים עצמם.  

===היחס לעתיד===

===היחס לעתיד===

הכשל השלישי של התמ"ג הוא התייחסות הנורמטיבית המזלזלת שלו אל העתיד. לדלדול מאגרים כמו דלק או יערות התמ"ג כאל הכנסה , בלי להתייחס לכך שמשאבים אלה כבר אינם עומדים לרשותנו בעתיד (דלק) או שהם דורשים שיקום שיש לו השלכות כלכליות.  

הכשל השלישי של התמ"ג הוא התייחסות [[נורמטיבי|הנורמטיבית]] המזלזלת שלו אל העתיד. התמ"ג מתייחס לדלדול מאגרים כמו [[נפט]] או [[כריתת יערות|יערות]] כאל הכנסה , בלי להתייחס לכך שמשאבים אלה כבר אינם עומדים לרשותנו בעתיד (במקרה של [[נפט]] ו[[משאבים מתכלים]] נוספים) או שהם דורשים שיקום שיש לו השלכות כלכליות.  

כלכלנים משתמשים בניתוח [[נורמטיבי]] שטוען שיש להוון את העתיד – מה שחשוב יותר הוא הווה. זו נקודת מבט מסויימת וצרה  של פרטים שמעדיפים לצרוך היום ולא לחכות למחר. מצד שני רוב האנשים עובדים רוב חייהם בהבטחת עתידם הכלכלי של ילדיהם, כך שהם משקיעים בעתיד לא פחות מהיותם מוטרדים על ידי ההווה. לפי השקפה זו התרוץ הטכני של [[היוון]] אינו אלא אמירה נורמטיבית שמעדיפה את האינטרס קצר הטווח של חלק מהפירמות על פני עתידו של המין האנושי כולו. אין שום סיבה אובייקטיבית להמשיך לדבוק בטיעון זה. באותה מידה אפשר לקבוע כי היות והעתיד חשוב, והיות ודורות העתיד אינם נמצאים כאן כדי לשלם לנו עבור אבטחת עתידם יש כאן כשל שוק מצד אחד וסיבה טובה לקיים שער היוון חברתי אפסי

כלכלנים משתמשים בניתוח [[נורמטיבי]] שטוען שיש [[היוון|להוון את העתיד]] – מה שחשוב יותר הוא הווה. זו נקודת מבט מסויימת וצרה  של פרטים שמעדיפים לצרוך היום ולא לחכות למחר. מצד שני רוב האנשים עובדים רוב חייהם בהבטחת עתידם הכלכלי של ילדיהם, כך שהם משקיעים בעתיד לא פחות מהיותם מוטרדים על ידי ההווה. לפי השקפה זו התרוץ הטכני של [[היוון]] אינו אלא אמירה נורמטיבית שמעדיפה את האינטרס קצר הטווח של חלק מהפירמות על פני עתידו של המין האנושי כולו. אין שום סיבה אובייקטיבית להמשיך לדבוק בטיעון זה. באותה מידה אפשר לקבוע כי היות והעתיד חשוב, והיות ודורות העתיד אינם נמצאים כאן כדי לשלם לנו עבור אבטחת עתידם יש כאן [[כשל שוק]] וסיבה טובה לקיים שער היוון חברתי אפסי.

===איום קיומי===

===איום קיומי===

שלושת העיוותים האלה בתמ"ג יוצרים הבדל בינו לבין מדידת הרווחה החברתית. אבל בעוד שהעיוות הזה היה קיים גם בשנת 1930, וגם ב-1776 היה הבדל בין פעילות השוק לבין הרווחה החברתית, החשיבות של הפער הזה הולכת ומתרחבת, כמו ברז דולף שעם הזמן יוצר הפרעה גדלה והולכת. בתחילת המאה ה-20, [[אוכלוסיית העולם]] מנתה רק 1.5 מיליארד בני אדם ומספרם גדל בינתיים פי 4 ויותר. האנשים האלה צורכים כמות גבוהה בהרבה של משאבים מתכלים ומתחדשים, איכות חומרי הגלם שנותרו לנו נמצאת בירידה והפקתם קשה יותר מבעבר, והמערכות הטבעיות שמספקות לנו שירותים חינמיים כמו טיהור אוויר ומים או הגנה מפני הצפות או בריחת הקרקע החקלאית לים, הולכות ומתדרדרות.  

שלושת העיוותים האלה בתמ"ג יוצרים הבדל בינו לבין מדידת [[רווחה חברתית|הרווחה החברתית]]. אבל בעוד שהעיוות הזה היה קיים גם בשנת 1930, וגם ב-1776, החשיבות של הפער הזה הולכת ומתרחבת, כמו ברז דולף שעם הזמן יוצר הפרעה גדלה והולכת.  

 

בתחילת המאה ה-20, [[אוכלוסיית העולם]] מנתה רק 1.5 מיליארד בני אדם ומספרם גדל בינתיים פי 4 ויותר. האנשים האלה צורכים כמות גבוהה בהרבה של משאבים מתכלים ומתחדשים, איכות חומרי הגלם שנותרו לנו נמצאת בירידה והפקתם קשה יותר מבעבר, והמערכות הטבעיות שמספקות לנו שירותים חינמיים כמו טיהור אוויר ומים או הגנה מפני הצפות או בריחת הקרקע החקלאית לים, הולכות ומתדרדרות.  

כך נוצר מצב שהתמ"ג לא רק שאינו מודד נכון את הרווחה החברתית, אלא מוביל לכך שעצם קיומה של החברה האנושית נמצא בסכנה עקב מדיניות החותרת להגדלה בלתי פוסקת שלו.

כך נוצר מצב שהתמ"ג לא רק שאינו מודד נכון את הרווחה החברתית, אלא מוביל לכך שעצם קיומה של החברה האנושית נמצא בסכנה עקב מדיניות החותרת להגדלה בלתי פוסקת שלו.