שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''השערת גאיה''' (The Gaia hypothesis) המוכרת גם כ'''תאוריית גאיה''' או '''עקרון גאיה''' מציעה כי יצורים-חיים מקיימים קשרי גומלין עם הסביבה האנ-אורגנית בכדור הארץ ויוצרים [[מערכת מורכבת]] בעלת בקרה עצמית שתורמת לשמירה על התנאים הנחוצים לקיום החיים על הפלנטה. נושאי עניין בתאוריה כוללים כיצד ה[[ביוספרה]] וה[[אבולוציה]] של צורות חיים שונות משפיעות על [[יציבות]] של [[שינוי אקלים|האקלים העולמי]], מאזן המלחים באוקינוס, חמצן באטמוספירה ו[[הסביבה הטבעית|משתנים סביבתיים]] אחרים המשפיעים על [[בתי גידול|היכולת של כדור הארץ לתמוך בחיים]]. | + | '''השערת גאיה''' (The Gaia hypothesis) או '''היפותזת גאיה''' המוכרת גם כ'''תאוריית גאיה''' או '''עקרון גאיה''' מציעה כי יצורים-חיים מקיימים קשרי גומלין עם הסביבה האנ-אורגנית בכדור הארץ ויוצרים [[מערכת מורכבת]] בעלת בקרה עצמית שתורמת לשמירה על התנאים הנחוצים לקיום החיים על הפלנטה. נושאי עניין בתאוריה כוללים כיצד ה[[ביוספרה]] וה[[אבולוציה]] של צורות חיים שונות משפיעות על [[יציבות]] של [[שינוי אקלים|האקלים העולמי]], מאזן המלחים באוקינוס, חמצן באטמוספירה ו[[הסביבה הטבעית|משתנים סביבתיים]] אחרים המשפיעים על [[בתי גידול|היכולת של כדור הארץ לתמוך בחיים]]. |
| | | |
| ההשערה נוסחה על ידי [[ג'יימס לאבלוק]] (James Lovelock), מדען עצמאי ו[[סביבתנות|סביבתן]], ופותחה בהמשך יחד עם המיקרו-ביולוגית לין מרגוליס (Lynn Margulis) בשנות ה-70 של המאה ה-20. על גרסאות מוקדמות של ההשערה נמתחה ביקורת על כך שהיא תאולוגית וסותרת עקרונות של [[ברירה טבעית|הברירה הטבעית]]. עם זאת, עידונים מאוחרים יותר של ההשערה הביאו לכך שרעיונות שהודגשו על ידי תאוריית גאיה אומצו בדיספלינות כמו גאו-פיזיקה, מדעי כדור הארץ, ביו-כימיה, [[אקולוגיה מערכתית]] ומדעי האקלים. בשנת 2006 האגודה הגאולוגית של לונדון העניקה פרס ללאבלוק את מדליית Wollaston בעיקר על עבודתו על תאוריית גאיה. | | ההשערה נוסחה על ידי [[ג'יימס לאבלוק]] (James Lovelock), מדען עצמאי ו[[סביבתנות|סביבתן]], ופותחה בהמשך יחד עם המיקרו-ביולוגית לין מרגוליס (Lynn Margulis) בשנות ה-70 של המאה ה-20. על גרסאות מוקדמות של ההשערה נמתחה ביקורת על כך שהיא תאולוגית וסותרת עקרונות של [[ברירה טבעית|הברירה הטבעית]]. עם זאת, עידונים מאוחרים יותר של ההשערה הביאו לכך שרעיונות שהודגשו על ידי תאוריית גאיה אומצו בדיספלינות כמו גאו-פיזיקה, מדעי כדור הארץ, ביו-כימיה, [[אקולוגיה מערכתית]] ומדעי האקלים. בשנת 2006 האגודה הגאולוגית של לונדון העניקה פרס ללאבלוק את מדליית Wollaston בעיקר על עבודתו על תאוריית גאיה. |
| + | |
| + | ==תקציר== |
| + | ניסוח פשטני של התאוריה הוא ש[[כדור הארץ]] היא מערכת דמויית אורגניזם המסוגלת לשמור על [[הסביבה הטבעית]] מצב המיטבי שלה, ומסוגלת לערוך בה תיקונים כדי להביאה למצב זה. על-אורגניזם הוא אמא-אדמה או גאיה, כשם אלת האדמה במיתולוגיה היוונית. |
| + | |
| + | התאוריה גורסת (אם כי טענה זו אינה ייחודית לתומכי תאוריית גאיה) כי פגיעה ב"איבר" אחד של [[המערכת האקולוגית]], מסכנת את המכלול האורגניזמי כולו, ולכן פגיעה ב[[מין ביולוגי]] כלשהו או [[הכחדת מינים|הכחדתו]] או פגיעה ב[[מחצבים|מחצב]] כלשהו של כדור הארץ, פוגעת בכל מירקם החיים האקולוגי מערער ומסכן את עצם קיומו של [[המערכת האקולוגית]] של כדור הארץ בכללותה. |
| + | |
| + | נושא חיותה של הארץ פותח בשנות ה-60 של המאה ה-20 בידי הכימאי והמדען הבריטי ד"ר [[ג'יימס לאבלוק]] בספרו The Ages of Gaia, כתוצר של מחקריו עבור נאס"א בנושא חיפוש חיים על המאדים, ועל יסוד ידע בגאולוגיה, בגאוכימיה, ב[[ביולוגיה אבולוציונית]] ובתורת האקלים. |
| + | |
| + | תורה זו עולה בקנה אחד עם תפיסת היוונים הקדמונים הרואים את הארץ כשלמות חיה ([[הוליזם]]). חלק מענפי מהמדע המקובל מתארים את כדור הארץ כגוש סלע שצמחים ובעלי חיים קיימים עליו באקראי. תאוריית גאיה של לאבלוק רואה את העולם בצורה שונה לחלוטין, כמעגל אדיר של חיים, מליבתו ועד לשולי האטמוספירה שלו. |
| + | |
| + | == ביקורת על התאוריה== |
| + | גאולוגים, ביולוגים, ומדעני האטמוספירה מקבלים כשאלה מחקרית תקפה, שאלות כמו כיצד אורגניזמים משפיעים על סביבתם הקרובה ומושפעים ממנה. וכיצד פועלים [[לולאות משוב|מנגוני משוב]] במערכת זו. דוגמה לשאלה זו היא הדיון כיצד משפיעים היצורים החיים כולל [[בני אדם|האדם]], על האקלים. אולם תאוריית גאיה בכללותה שנויה במחלוקת ויש הסבורים כי אינה אלא תאוריה פסאבדו-מדעית. |
| + | |
| + | ביקורת נוספת נמתחת על ידי מדעני סביבה ו[[סביבתנות|סביבתניים]] ואנשי [[קיימות]] הטוענים כי תאוריה זו "פותרת" את בעיית ה[[זיהום]] ושאר [[השפעות סביבתיות]], על ידי כך שמשתמע ממנה שכדור-הארץ, כ"אורגניזם", מרפא ומתקן בעצמו את הנזקים שנגרמים על ידי האדם. אם זאת, גם אם מאמינים בקיום ריפוי כזה, אם הוא קיים, יכול להעשות הרבה לאחר שהמין האנושי עצמו יושמד, ומבחינת "כדור הארץ" כיישות, אין בכך כל הבדל. |
| + | |
| + | ==תנועת גאיה== |
| + | העובדה כי ההשערה נתונה במחלוקת לא מפריעה לתנועות שונות של [[סביבתנות|סביבתנים]] לאמץ את התאורייה, ולחלק מהם אף להתאגד בקבוצות אקולוגיות שונות הקרויות "תנועת גאיה". כנסים של התנועה התקיימו ב-1985, 1988, 2000 ו-2006. |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |
| + | * [[ספינת החלל כדור הארץ]] - התאור של הכלכלה העולמית כדבר שיותר ויותר דומה לתפקודה של ספינת חלל ככל שיש [[גידול אוכלוסין|יותר אנשים]] וככל שמנצלים יותר את המשאבים הטבעיים, מאת [[קנת בולדינג]]. |
| * [[מערכות מורכבות]] | | * [[מערכות מורכבות]] |
| * [[השערת מדיאה]] | | * [[השערת מדיאה]] |
שורה 17: |
שורה 35: |
| [[קטגוריה:אבולוציה]] | | [[קטגוריה:אבולוציה]] |
| [[קטגוריה:מערכות]] | | [[קטגוריה:מערכות]] |
| + | [[קטגוריה:הוליזם]] |
| + | [[קטגוריה:זרמי מחשבה]] |