− | אם מציעים לאנשים לבחור בין שתי חלופות - לקבל 50 ש"ח היום או לקבל 50 ש"ח מחר, רוב האנשים מעדיפים לקבל את התשלום היום ולא מחר. דבר זה מכונה "[[העדפת הווה]]" [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלית הנאו קלאסית]] משתמשת בכך כדי להצדיק [היוון]] של סכומים עתידיים. ייתכן לדוגמה שהסוכן הכלכלי, יהיה אדיש בין לקבל תשלום של 50 ש"ח היום לבין לקבל תשלום של 55 ש"ח בעוד חודש. במקרה זה נגיד ש'''שער ההיוון''' החודשי עומד על 10%. | + | אם מציעים לאנשים לבחור בין שתי חלופות - לקבל 50 ש"ח היום או לקבל 50 ש"ח מחר, רוב האנשים מעדיפים לקבל את התשלום היום ולא מחר. דבר זה מכונה "[[העדפת הווה]]" [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלית הנאו קלאסית]] משתמשת בכך כדי להצדיק [[היוון]] של סכומים עתידיים. ייתכן לדוגמה שהסוכן הכלכלי, יהיה אדיש בין לקבל תשלום של 50 ש"ח היום לבין לקבל תשלום של 55 ש"ח בעוד חודש. במקרה זה נגיד ש'''שער ההיוון''' החודשי עומד על 10%. |
| אלא שהתאוריה הרגילה מניחה היוון בשיעור קבוע כך ששיעור ההעדפת ההווה הוא קבוע. במצב זה, שער ההיוון שאותו מפעילים בין היום לבין עוד שנה, הוא אותו שער היוון שמפריד בין עוד 10 שנים לבין עוד 11 שנים לדוגמה. זאת מתוך הנחה שאם אני מעדיף משהו בהווה על פני העתיד, אני מעדיף את העתיד הקרוב יותר על פני העתיד הרחוק יותר באותו יחס. | | אלא שהתאוריה הרגילה מניחה היוון בשיעור קבוע כך ששיעור ההעדפת ההווה הוא קבוע. במצב זה, שער ההיוון שאותו מפעילים בין היום לבין עוד שנה, הוא אותו שער היוון שמפריד בין עוד 10 שנים לבין עוד 11 שנים לדוגמה. זאת מתוך הנחה שאם אני מעדיף משהו בהווה על פני העתיד, אני מעדיף את העתיד הקרוב יותר על פני העתיד הרחוק יותר באותו יחס. |
| כדי להסביר את תופעת ההיוון ההיפרבולי, הועלתה השערה שפונקציית ההיוון נראית כמו היפרבולה ביחס לציר הזמן. במילים אחרות, אנשים "יזניחו" או ימעיטו בחשיבותו של העתיד כדי לקבל תשלום מוקדם יותר (בטווח הקרוב) אבל יעשו זאת בקצב נמוך יותר בטווח הארוך יותר. | | כדי להסביר את תופעת ההיוון ההיפרבולי, הועלתה השערה שפונקציית ההיוון נראית כמו היפרבולה ביחס לציר הזמן. במילים אחרות, אנשים "יזניחו" או ימעיטו בחשיבותו של העתיד כדי לקבל תשלום מוקדם יותר (בטווח הקרוב) אבל יעשו זאת בקצב נמוך יותר בטווח הארוך יותר. |
− | השאלה האם כדאי לבצע היוון של רווח עתידי, או השאלה באיזה קצב יש להוון רווחים כאלה, תלויה באופן כללי בנסיבות. יש דוגמאות רבות בעולם הפיננסי, לדוגמה, שבהן הגיוני להניח שקיים סיכון למצב בו לא יהיה תגמול בתאריך העתידי, ויותר מכך, שהסיכון הזה מתגבר עם הזמן. לדוגמה: סועד מציע ברירה למסעדן, תשלום עבור הארוחה של היום בסך 50 ש"ח, או תשלום בעוד 60 שנה של 100,000 ש"ח. במקרה זה המסעדן הוא זה שיהוון את הערך העתידי המובטח היות וקיים סיכון משמעותי שהתשלום לא יתבצע (בגלל מוות של הסועד, מוות של המסעדן וכו'). | + | השאלה האם כדאי לבצע היוון של רווח עתידי, או השאלה באיזה קצב יש להוון רווחים כאלה, תלויה באופן כללי בנסיבות. יש דוגמאות רבות בעולם הפיננסי, לדוגמה, שבהן הגיוני להניח שקיים סיכון למצב בו לא יהיה תגמול בתאריך העתידי, ויותר מכך, שהסיכון הזה מתגבר עם הזמן. לדוגמה: סועד מציע ברירה למסעדן, תשלום עבור הארוחה של היום בסך 50 ש"ח, או תשלום בעוד 60 שנה של 100,000 ש"ח. במקרה זה המסעדן הוא זה שיהוון את הערך העתידי המובטח היות וקיים סיכון משמעותי שהתשלום לא יתבצע (בגלל מוות של הסועד, מוות של המסעדן וכו'). |