שינויים

ב[[כלכלה התנהגותית]], '''היוון היפרבולי''' מתייחס לממצאים אמפיריים לפיהם אנשים ויצורים אחרים מבצעים העדפת הווה ([[היוון]]) ביחס היוון שקטן עם הזמן. בעוד אנשים מעדיפים בדרך כלל לקבל תשלום כספי היום על פני תשלום כספי מחר, השיעור שבו הם יעדיפו לקבל תשלום מאוחר יותר ישתנה כתלות ביחס של מרחק שני התשלומים מהיום.  

'''היוון היפרבולי''' הוא מונח בב[[כלכלה התנהגותית]], וב[[מאקרו כלכלה]] המתייחס לממצאים אמפיריים לפיהם [[בני אדם|אנשים]] ויצורים חיים אחרים מבצעים העדפת הווה ([[היוון]]) בעלת יחס היוון שיורד עם הזמן. בעוד שבדרך כלל אנשים מעדיפים לקבל תשלום כספי היום ולא מחר, היחס בין העדפת שני זמני תשלום ישתנה כתלות במרחק של שני הזמנים מההוווה.  

התופעה של היוון היפרבולי נתגלתה לראשונה  על ידי ריצא'ארד הרנסטין (Richard Herrnstein), שגם טבע את המונח בשנת 1967, בניסוי שכלל יונים ומזון, (Chung and Herrnstein, 1967) ולאחר מכן שוחזר בניסוי בהשתתפות בני אדם.  

התופעה של היוון היפרבולי נתגלתה לראשונה  על ידי ריצא'ארד הרנסטין (Richard Herrnstein), שגם טבע את המונח בשנת 1967, בניסוי שכלל יונים ומזון, (Chung and Herrnstein, 1967) ולאחר מכן שוחזר בניסוי בהשתתפות בני אדם.  

לדוגמה, כאשר מציעים לאנשים את הברירה בין 50 ש"ח היום לבין 100 ש"ח בעוד שנה, רוב האנשים מעדיפים את הסכום המיידי של 50  ש"ח. דבר זה מוסבר בתאוריה [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלית הנאו קלאסית]] ומכונה [[היוון]] או [[העדפת הווה]]. אלא שהתאוריה הרגילה מניחה היוון בשיעור קבוע כך ששיעור ההעדפת ההווה הוא קבוע. באופן בו העדפת הזמנים בין היום לבין עוד שנה דומה להעדפת הזמנים בין עוד 10 שנים לבין עוד 11 שנה לדוגמה. אבל על פי ניסויים בכלכלה התנהגותית, כאשר מציעים את הברירה בין 50 ש"ח בעוד חמש שנים, לבין 100 ש"ח בעוד שש שנים, רוב האנשים מעדיפים את 100 הש"ח בעוד שש שנים. בשני המקרים ההפרשים בין הזמנים הם שנה, והסכומים הם שווים, דבר שמהווה בעיה עבור התאוריה של שיעור היוון קבוע. לעומת זאת, היוון היפרובלי מסביר תופעות אלה על ידי שינוי שיעור ההיוון עצמו על פני הזמן.  

אם מציעים לאנשים לבחור בין שתי חלופות - לקבל 50 ש"ח היום או לקבל 50 ש"ח מחר, רוב האנשים מעדיפים לקבל את התשלום היום ולא מחר. דבר זה מכונה "[[העדפת הווה]]" [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלית הנאו קלאסית]] משתמשת בכך כדי להצדיק [היוון]] של סכומים עתידיים. ייתכן לדוגמה שהסוכן הכלכלי, יהיה אדיש בין לקבל תשלום של 50 ש"ח היום לבין לקבל תשלום של 55 ש"ח בעוד חודש. במקרה זה נגיד ש'''שער ההיוון''' החודשי עומד על 10%.  

כדי להסביר את תופעת ההיוון ההיפרבולי, הועלתה השערה שפונקציית ההיוון נראית כמו היפרבולה ביחס לציר הזמן. במילים אחרות, אנשים אנשים "יזניחו" או ימעיטו בחשיבותו של העתיד כדי לקבל תשלום מוקדם יותר (בטווח הקרוב) אבל יעשו זאת בקצב נמוך יותר בטווח הארוך יותר.  

אלא שהתאוריה הרגילה מניחה היוון בשיעור קבוע כך ששיעור ההעדפת ההווה הוא קבוע. במצב זה, שער ההיוון שאותו מפעילים בין היום לבין עוד שנה, הוא אותו שער היוון שמפריד בין עוד 10 שנים לבין עוד 11 שנים לדוגמה. זאת מתוך הנחה שאם אני מעדיף משהו בהווה על פני העתיד, אני מעדיף את העתיד הקרוב יותר על פני העתיד הרחוק יותר באותו יחס.  

השאלה האם כדאי לבצע היוון של רווח עתידי הינה נכונה או לא נכונה מבחינה לוגית, או השאלה באיזה קצב יש להוון רווחים כאלה, תלויה באופן כללי בנסיבות. יש דוגמאות רבות בעולם הפיננסי, לדוגמה, שבהן הגיוני להניח שקיים סיכון למצב בו לא יהיה תגמול בתאריך העתידי, ויותר מכך, שהסיכון הזה מתגבר עם הזמן. לדוגמה: תשלום עבור הארוחה של סועד היום בסך 50 ש"ח, או תשלום בעוד 60 שנה של 100,000 ש"ח. במקרה זה המסעדן הוא זה שיהוון את הערך העתידי המובטח היות וקיים סיכון משמעותי שהתשלום לא יתבצע (בגלל מוות של הסועד, מוות של המסעדן וכו').  

 

 

השאלה האם כדאי לבצע היוון של רווח עתידי, או השאלה באיזה קצב יש להוון רווחים כאלה, תלויה באופן כללי בנסיבות. יש דוגמאות רבות בעולם הפיננסי, לדוגמה, שבהן הגיוני להניח שקיים סיכון למצב בו לא יהיה תגמול בתאריך העתידי, ויותר מכך, שהסיכון הזה מתגבר עם הזמן. לדוגמה: סועד מציע ברירה למסעדן, תשלום עבור הארוחה של היום בסך 50 ש"ח, או תשלום בעוד 60 שנה של 100,000 ש"ח. במקרה זה המסעדן הוא זה שיהוון את הערך העתידי המובטח היות וקיים סיכון משמעותי שהתשלום לא יתבצע (בגלל מוות של הסועד, מוות של המסעדן וכו').  

==היוון היפרבולי ככשל שוק בתחום הפנסיה==

==היוון היפרבולי ככשל שוק בתחום הפנסיה==

בהקשר של [[פנסיה בישראל|שוק הפנסיה בישראל]], המאמר של לייבסון יכול להיות תמריץ להטלת חובת ביטוח פנסיוני על עצמאיים, לשם הגדלת הרווחה.

בהקשר של [[פנסיה בישראל|שוק הפנסיה בישראל]], המאמר של לייבסון יכול להיות תמריץ להטלת חובת ביטוח פנסיוני על עצמאיים, לשם הגדלת הרווחה.

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

*[http://en.wikipedia.org/wiki/Hyperbolic_discounting היוון היפרבולי] בוויקיפדיה האנגלית

*[http://en.wikipedia.org/wiki/Hyperbolic_discounting היוון היפרבולי] בוויקיפדיה האנגלית

 

[[קטגוריה:כסף]]

[[קטגוריה:כסף]]