47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + שורה 5:
שורה 5: − + שורה 12:
שורה 12: + + − בשנת 1999 התגלה מול חוף אשקלון מאגר "נועה", מאגר הגז הטבעי הגדול הראשון בישראל. המאגר התגלה על ידי שותפות [[ים תטיס] השייכת לשותפויות הנפט "[[דלק קידוחים]]" (מ[[קבוצת דלק]] של [[יצחק תשובה]]) ו"[[אבנר חיפושי נפט]]", ובשיתוף החברה האמריקאית "[[נובל אנרג'י]]". בעקבותיו בוצעו קידוחים נוספים בשנת 2000 במאגר "מרי", וברובם נמצאו כמויות גז גדולות. וכשהתגלה המאגר הוא הכיל עתודות של כ-32 מיליארד מטר מעוקב (BCM) גז טבעי.+ − + + + שורה 52:
שורה 56: + + + + + + + + + + + שורה 65:
שורה 80: − +
אין תקציר עריכה
'''[[גז טבעי|הגז הטבעי]] בישראל''' הוא אחד ממקורות ה[[אנרגיה]] המשמשים את [[משק האנרגיה בישראל]] לשם ייצור [[חשמל]] ו[[תעשייה בישראל|לתעשיות]] שונות. עד לתחילת המאה ה-21 כמעט לא היה הגז בשימוש כמקור [[אנרגיה]] בישראל, והשימוש המסיבי בו החל שנים ספורות לאחר התגלית המהותית הראשונה של שדות גז על ידי חברות ישראליות ב[[הים התיכון|ים התיכון]], בשנת 1999 ובשנת 2000 בשדה הגז ים תטיס.
'''[[גז טבעי|הגז הטבעי]] בישראל''' הוא אחד ממקורות ה[[אנרגיה]] המשמשים את [[משק האנרגיה בישראל]] לשם ייצור [[חשמל]] ו[[תעשייה בישראל|לתעשיות]] שונות. עד לתחילת המאה ה-21 כמעט לא היה הגז בשימוש כמקור [[אנרגיה]] בישראל, והשימוש המסיבי בו החל שנים ספורות לאחר התגלית המהותית הראשונה של שדות גז על ידי שותפיות ישראליות עם חברות זרות ב[[הים התיכון|ים התיכון]], בשנת 1999 ובשנת 2000 בשדה הגז ים תטיס.
[[קובץ:Langotskykiduah.jpg|ממוזער|250 px|יוסי לנגוצקי מחלוצי הגז בישראל בקידוח דלית 1]]
[[קובץ:Langotskykiduah.jpg|ממוזער|250 px|יוסי לנגוצקי מחלוצי הגז בישראל בקידוח דלית 1]]
שדות גז מ[[מצרים]] סיפקו גז לישראל עד שנת 2011. לאחר המהפכה במצריים בוצעו חבלות החוזרות ונשנות בצינורות הגז ב[[סיני]] ובנוסף המצרים ביטלו באופן חד צדדי את הסכם הגז וכך נפסקה אספקת הגז ממקור זה. מקור אחר של גז הוא מאגרי הגז במים הכלכליים של ישראל. שימוש עיקרי בגז הטבעי בישראל הוא לצורך הפעלתן של [[תחנת כוח|תחנות הכוח]] של [[חברת החשמל לישראל|חברת החשמל]] וכן למפעלי תעשייה.
שדות גז מ[[מצרים]] סיפקו גז לישראל עד שנת 2011. לאחר המהפכה במצריים בוצעו חבלות החוזרות ונשנות בצינורות הגז ב[[סיני]] ובנוסף המצרים ביטלו באופן חד צדדי את הסכם הגז וכך נפסקה אספקת הגז ממקור זה. מקור אחר של גז הוא מאגרי הגז במים הכלכליים של ישראל. שימוש עיקרי בגז הטבעי בישראל הוא לצורך הפעלתן של [[תחנת כוח|תחנות הכוח]] של [[חברת החשמל לישראל|חברת החשמל]] וכן למפעלי תעשייה.
מאגרי הגז העיקריים מול חופי ישראל הם המאגרים "לוויתן" ו"תמר" בבעלות קבוצת דלק, ונובל אנרג'י, בהיקף של כ-680 BCM. אם יאושרו המלצות [[וועדת צמח]] יתאפשר ייצוא של 50-84% מהגז, דבר שיותיר עתודות גז לשימוש ישראלי שיספיקו ל-20-10 שנים לכל היותר.
מאגרי הגז העיקריים מול חופי ישראל הם המאגרים "לוויתן" ו"תמר" בבעלות קבוצת דלק, ונובל אנרג'י, בהיקף של כ-680 BCM. אם יאושרו המלצות [[וועדת צמח]] יתאפשר ייצוא של כ-%50 מהגז, דבר שיותיר עתודות גז לשימוש ישראלי שיספיקו ל-20-25 שנים.
==קידוחי גז טבעי בישראל ובחופיה==
==קידוחי גז טבעי בישראל ובחופיה==
שותפויות המעוניינות לחפש משאבים באזור מסוים צריכות להגיש בקשה מסודרת, הכוללת תוכנית עבודה מדויקת ומקורות מימון, לממונה על הנפט במשרד התשתיות. מועצת הנפט, המתכנסת אחת לכמה חודשים, קובעת מי יזכה ברישיון החיפוש. [http://www.themarker.com/markets/1.635509] דיוני המועצה אינם זמינים לציבור. בישראל אין מכרז על הזכות לחפש משאבי טבע, כפי שהדבר קיים במדינות אחרות.
שותפויות המעוניינות לחפש משאבים באזור מסוים צריכות להגיש בקשה מסודרת, הכוללת תוכנית עבודה מדויקת ומקורות מימון, לממונה על הנפט במשרד התשתיות. מועצת הנפט, המתכנסת אחת לכמה חודשים, קובעת מי יזכה ברישיון החיפוש. [http://www.themarker.com/markets/1.635509] דיוני המועצה אינם זמינים לציבור. בישראל אין מכרז על הזכות לחפש משאבי טבע, כפי שהדבר קיים במדינות אחרות.
כמו כן במדינות רבות בעולם, קיימת חברה ממשלתית ששותפה לחיפושים ולהפקה של הגז, וגורמת בכך לרגולציה על המחיר וכן לשיתוף הציבור ברווחים. דבר זה אינו קיים בישראל.
===תגליות גז בישראל===
===תגליות גז בישראל===
גז טבעי מועט התגלה בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 במדבר יהודה, בקידוחי "זוהר", "כידוד" ו"הר קנאים" (באזור שבו הוקמה לאחר מכן העיר ערד).
גז טבעי מועט התגלה בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 במדבר יהודה, בקידוחי "זוהר", "כידוד" ו"הר קנאים" (באזור שבו הוקמה לאחר מכן העיר ערד).
לקראת שנות ה-2000 החלו להכנס טכנולוגיות חדשות לחיפוש ולקידוח מאגרי גז, בכל העולם. הדבר כולל לדוגמה סקר ססמי תלת מימימדי בסיוע ניתוח מחשב וטכנולוגיות לקידוח בעומק. דבר זה, יחד עם מחירים עולים של [[גז טבעי]] ושל [[נפט]] עודדו חיפושים נרחבים של מאגרי גז חדשים בכל העולם.
בשנת 1998 קיבלה גם חברת BG (בריטיש גז) זכיון. התאריך אינו ברור שכן מועצת הנפט שומרת על מתן השלב הראשון ברשיון בסוד. לאחר מכן, BG חילק אחוזים של הרשיון ליזמים ישראלים, כאשר כל העברת זכות דורשת אישור של המועצה. בשנת 2005 עזבה BG את חיפושי הגז בישראל מתוך רצון להתמקד בעזה או מתוך יאוש ממכירה של גז בישראל. את מקומה גל BP תפסה קבוצת דלק בראשות תשובה[http://www.nrg.co.il/online/16/ART/930/233.html].
בשנת 1998 קיבלה גם חברת BG (בריטיש גז) זכיון. התאריך אינו ברור שכן מועצת הנפט שומרת על מתן השלב הראשון ברשיון בסוד. לאחר מכן, BG חילק אחוזים של הרשיון ליזמים ישראלים, כאשר כל העברת זכות דורשת אישור של המועצה. בשנת 2005 עזבה BG את חיפושי הגז בישראל מתוך רצון להתמקד בעזה או מתוך יאוש ממכירה של גז בישראל. את מקומה גל BP תפסה קבוצת דלק בראשות [[יצחק תשובה]] [http://www.nrg.co.il/online/16/ART/930/233.html].
בשנת 1999 התגלה מול חוף אשקלון מאגר "נועה", מאגר הגז הטבעי הגדול הראשון בישראל. המאגר התגלה על ידי שותפות [[ים תטיס] השייכת לשותפויות הנפט "[[דלק קידוחים]]" (מ[[קבוצת דלק]] של [[יצחק תשובה]]) ו"[[אבנר חיפושי נפט]]", ובשיתוף החברה האמריקאית "[[נובל אנרג'י]]". בעקבותיו בוצעו קידוחים נוספים בשנת 2000 במאגר "מרי", וברובם נמצאו כמויות גז גדולות. וכשהתגלה המאגר הוא הכיל עתודות גז טבעי בנפח של 32 מיליארד מטר מעוקב (BCM).
החל מתחילת שנת 2004 משמש הגז ממאגר "מרי" את [[חברת החשמל לישראל|חברת החשמל]] להפעלת אחדות מתחנות הכוח שלה, במקום ה[[מזוט]] ששימש בעבר. המעבר לגז מקטין משמעותית את חלקן של תחנות הכוח ב[[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] ואת עלויות ההפעלה שלהן. באפריל 2004 הסתיימה הסבת כל ארבע יחידות הייצור ב"[[תחנת הכוח אשכול]]" שבאשדוד להפעלה באמצעות גז טבעי. נכון לתום 2010 נשארו במאגר מרי כ-10 מיליארד מטר מעוקב (BCM) גז, והוא צפוי להתכלות ולהתרוקן לקראת סוף שנת 2012.<ref>[http://money-talks.co.il/general/natural_gas/ שמים גז – התחרות בשוק האנרגיה הישראלי הולכת ומתחממת | בלוג מגדל שוקי הון]</ref>
החל מתחילת שנת 2004 משמש הגז ממאגר "מרי" את [[חברת החשמל לישראל|חברת החשמל]] להפעלת אחדות מתחנות הכוח שלה, במקום ה[[מזוט]] ששימש בעבר. המעבר לגז מקטין משמעותית את חלקן של תחנות הכוח ב[[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] ואת עלויות ההפעלה שלהן. באפריל 2004 הסתיימה הסבת כל ארבע יחידות הייצור ב"[[תחנת הכוח אשכול]]" שבאשדוד להפעלה באמצעות גז טבעי. נכון לתום 2010 נשארו במאגר מרי כ-10 מיליארד מטר מעוקב (BCM) גז, והוא צפוי להתכלות ולהתרוקן לקראת סוף שנת 2012.<ref>[http://money-talks.co.il/general/natural_gas/ שמים גז – התחרות בשוק האנרגיה הישראלי הולכת ומתחממת | בלוג מגדל שוקי הון]</ref>
הוצאות האבטחה ב-4 השנים הראשונות עלולות להגיע ל-1.147 מיליארד ש"ח בשנה בממוצע, ואילו ההכנסות יהיו 771 מיליון ש"ח בשנה, כך שבכל שנה ממשלת ישראל תפסיד כ-400 מיליון ש"ח.
הוצאות האבטחה ב-4 השנים הראשונות עלולות להגיע ל-1.147 מיליארד ש"ח בשנה בממוצע, ואילו ההכנסות יהיו 771 מיליון ש"ח בשנה, כך שבכל שנה ממשלת ישראל תפסיד כ-400 מיליון ש"ח.
==מכירת הגז לחברת החשמל==
הגז ממאגר תמר ימכר לחברת החשמל ב -5 דולר ל MMBTU [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3595419,00.html].MMBTU היא יחידת אנרגיה בריטית שוות ערך לנפח של 28 מטרים מעוקבים של גז טבעי בלחץ נתון. ב-BCM אחד (מיליארד מטרים מעוקבים) מכיל 35 מיליון MMBTU, כך שכל BCM נמכר לחברת החשמל בישראל ב-175 מיליון דולר או סך של 647 מיליון ש"ח נכון לשער של 2013.
ביוני 2012 קבל [[הפורום הישראלי לאנרגיה]] בפני ראשות החשמל על המחיר הגבוה של הגז בהסכם, וטען כי ניתן להוריד אותו לפחות ב 30-40%. כמו כן נטען כי עלות הפקת הגז נמוכה בהרבה ועומדת על 1.5 דולר לMMBTU או רבע מהמחיר שנקבע בחוזה לחברת חשמל. חישובי הפורום התבססו על מודל ההשקעות וההכנסות שביצעה [[ועדת ששינסקי]] למאגר דומה למאגר תמר. לפי החישובים, עלות הפקת הגז מהמאגר בשקלול תשואה בסיסית של 7%, בשקלול התמלוגים למדינה (אך לפני מס), היא 1.24 דולרים למיליון BTU (מליון BTU הם MMBTU אחד). עלות נוספת של מיליארד דולר עשויה להביא לעלות הפקה של 1.5 דולרים למיליון BTU. אם תהיה מכירה מהירה יותר, הוצאות התפעול ירדו והדבר יוריד את עלות ההפקה של 0.9 דולרים בלבד. חברת החשמל, הסכימה לשלם לשותפות תמר מחיר בסיס של 5.04 דולרים לMMBTU. [http://www.themarker.com/dynamo/1.1728491]
עוד טען הפורום כי השותפיות של תמר ולוויתן הם למעשה [[מונופול]] שמנצל את מעמדו כדי לגבות מחיר מופרז, וכי לאור זאת על המדינה להטיל פיקוח על המחיר.[http://www.themarker.com/dynamo/1.1728491]
ההסכם של חברת החשמל מול שותפות תמר, נחתם ב -22 ליולי 2012.[http://www.tashtiot.co.il/2012/07/22/%D7%92%D7%96-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99-100/]. חברת החשמל התחייבה לרכוש 42.5 BCM לתקופה של 15 שנה בעלות של 16-10 מיליארד דולר. עם אפשרות עתידית לרכישת מכסת גז נוספת עד לתקרה של עד 99 BCM. [http://www.iplma.org.il/%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99/%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94/%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C-%D7%95%D7%99%D7%AA%D7%A8%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%A2-%D7%90%D7%AA-%D7%AA%D7%9E%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D.aspx]
ב-13 בנובמבר 2012 הכריז הממונה על ההגבלים עסקיים , דוד גילה, כי השותפיות ב"תמר" הן מונופול. בשלב זה לא היתה להכרזה משמעות משפטית היות והחוזה עם חברת החשמל כבר נחתם. [http://www.tashtiot.co.il/2012/11/13/%D7%92%D7%96-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99-247/]
==הדיון על ייצוא הגז==
==הדיון על ייצוא הגז==
בשנת 2011 הודיע שר האנרגיה והתשתיות, עוזי לנדאו כי ייצוא הגז יותנה בהשארת עתודות גז שיספיקו ל-50 שנים של צריכה מקומית.<ref name="bareli0211">[http://www.haaretz.co.il/misc/1.1163728 משרד התשתיות: ישראל תשמור עתודות גז ל-50 שנה לפני שתתיר יצוא] אבי בר אלי, הארץ, 23.2.2011</ref>. וועדת צמח צמצמה יעד זה, וקבע כי היא רוצה לשמור על עתודות צריכה עצמית של 25 שנה (מתוך הנחה של עתודות של 950 BCM). היות והערכות המעודכנות יותר מדברות על רזרבות נמוכות יותר של 680 BCM, ייצוא של 500 BCM מתוכם יגרום לכך שישראל תייצא 84% מהכז שלה ותשאר עם עתודות גז לצריכה עצמית של 10 שנים לכל היותר.<ref name="marker0812">[http://www.themarker.com/dynamo/1.1811692 ועדת צמח רוצה לייצא 84% מהגז שלנו - השאר יספיק ל-10 שנים] איתי טרילניק, דה מארקר, 29.8.2012</ref>
בשנת 2011 הודיע שר האנרגיה והתשתיות, עוזי לנדאו כי ייצוא הגז יותנה בהשארת עתודות גז שיספיקו ל-50 שנים של צריכה מקומית.<ref name="bareli0211">[http://www.haaretz.co.il/misc/1.1163728 משרד התשתיות: ישראל תשמור עתודות גז ל-50 שנה לפני שתתיר יצוא] אבי בר אלי, הארץ, 23.2.2011</ref>. וועדת צמח צמצמה יעד זה, וקבע כי היא רוצה לשמור על עתודות צריכה עצמית של 25 שנה (מתוך הנחה של עתודות של 950 BCM). היות והערכות המעודכנות יותר מדברות על רזרבות נמוכות יותר של 680 BCM, ייצוא של 500 BCM מתוכם יגרום לכך שישראל תייצא 84% מהכז שלה ותשאר עם עתודות גז לצריכה עצמית של 10 שנים לכל היותר.<ref name="marker0812">[http://www.themarker.com/dynamo/1.1811692 ועדת צמח רוצה לייצא 84% מהגז שלנו - השאר יספיק ל-10 שנים] איתי טרילניק, דה מארקר, 29.8.2012</ref>
בפברואר 2013 טען עיתון כלכליסט כי לישראל כוונות לייצא את הגז הטבעי בצינור לטורקיה בצינור שעלותו 2 מילאירד דולר. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3595419,00.html]
בפברואר 2013 טען עיתון כלכליסט כי לישראל כוונות לייצא את הגז הטבעי בצינור לטורקיה בצינור שעלות הקמתו 2 מיליארד דולר. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3595419,00.html]
==סכנת אסון סביבתי==
==סכנת אסון סביבתי==