שינויים

==ריכוזיות וכשלי שוק בענף הבנקאות==

==ריכוזיות וכשלי שוק בענף הבנקאות==

יש מספר היבטים של [[ריכוזיות במשק הישראלי|ריכוזיות ]], ו[[כשל שוק|כשלי שוק]] נוספים בענף הבנקאות בישראל.  

יש מספר היבטים של [[ריכוזיות במשק הישראלי|ריכוזיות]], ו[[כשל שוק|כשלי שוק]] בענף הבנקאות בישראל.  

היבט מרכזי של ריכוזיות הוא נובע מכך ש-2 הבנקים הגדולים, בנק הפועלים ובנק לאומי, שולטים יחד על חלק ניכר מהשוק ובכך יוצרים [[דואופול]], ומכתיבים במידה רבה את הנורמות המקובלות בתחום. הדבר בא לידי ביטוי כאשר משווים היבטים של תפקוד ותנאים שמציעים הבנקים בישראל מול בנקים בחול. דוגמה אחת לדבר זה היא גביית עמלות שונות ומרובות מהחוסכים בבנק, בשיעור גבוה מאד יחסית לבנקאות בעולם. מבנה העמלות הוא בדרך כלל בלתי מובן לחוסך וקשה לו להבין כיצד מעבר לבנק אחר יוריד את העמלות האלה. מבחינה תאורטית, בנקים אמורים להרויח על ידי הפרשי שער ריבית שהם נותנים בין הלווים למלווים, וזה המצב ברוב הבנקים בעולם.  

היבט מרכזי של ריכוזיות מתקיים בכך ש-2 הבנקים הגדולים, בנק הפועלים ובנק לאומי, שולטים יחד על חלק ניכר מה[[שוק חופשי|שוק]] ובכך יוצרים [[דואופול]], ומכתיבים במידה רבה את ה[[נורמות]] המקובלות בתחום. הדבר בא לידי ביטוי כאשר משווים היבטים של תפקוד ותנאים שמציעים הבנקים בישראל מול בנקים בחול. דוגמה בולטת לדבר זה היא גביית עמלות שונות ומרובות מהחוסכים בבנק, בשיעור גבוה מאד יחסית לבנקאות בעולם. מבנה העמלות הוא בדרך כלל בלתי מובן לחוסך וקשה לו להבין כיצד מעבר לבנק אחר יוריד את העמלות האלה. מבחינה תאורטית, בנקים אמורים להרויח על ידי הפרשי שער [[ריבית]] שהם נותנים בין הלווים למלווים, וזה המצב ברוב הבנקים בעולם.  

כשל שוק נוסף שעלול להתפתח כתוצאה מגודלם היחסי של הבנקים נקרה מצב שנקרא "[[גדולים מידי מכדי ליפול]]" זהו כשל שוק מסוג [[סיכון מוסרי]] שבו בנק או מוסד פיננסי גדול לוקח סיכונים גדולים מידי ביודעו שנפילה שלו תגרור נפילה של כל המשק, ולכן יודע שבמצב כזה, הממשלה תפעל לחילוץ פיננסי שלו (לדוגמה פעילות ממשלת ארצות הברית לסיוע לבנקים לאחר [[המשבר הפיננסי של 2008]]).  

כשל שוק נוסף שעלול להתפתח כתוצאה מגודלם היחסי של הבנקים שהם "[[גדולים מידי מכדי ליפול]]" זהו כשל שוק מסוג [[סיכון מוסרי]] שבו [[בנק]] או מוסד פיננסי גדול לוקח סיכונים גדולים מידי ביודעו שנפילה שלו תגרור נפילה של כל המשק. מסיבה זו הבנק מעריך שהממשלה תפעל לחילוץ פיננסי שלו. דוגמה למצב זה היא פעילות ממשלת ארצות הברית לסיוע לבנקים לאחר [[המשבר הפיננסי של 2008]].  

היבט אחר של ריכוזיות בבנקאות בישראל הוא מבנה השליטה בהם. מניות חמשת הבנקים הגדולים נסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב, אך הם השליטה בבנקים מבוצעת על ידי [[גרעיני שליטה]] שנשלטים בעצמם על ידי מספר [[משפחות ההון בישראל|משפחות בעלי הון]]. היבט זה גורם ל[[מינוף פיננסי]] חזק שבו בעלי הון משתמשים בהון העצמי שלהם כדי להשפיע על גרעין שליטה, והון זה שולט על התנהלות הבנק כולו, ומכווין את שליטת כלל בעלי המניות, ודרכם על כלל ההון העצמי של הבנק וההחלטות שלו. דבר זה מוביל למינוף עוד יותר גדול של שליטה על כספי החסכונות וכן על התנהלות גופים עסקיים שמקבלים או לא מקבלים אשראי על ידי הבנק.  

היבט אחר של ריכוזיות בבנקאות בישראל הוא מבנה השליטה בהם. מניות חמשת הבנקים הגדולים נסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב, אך השליטה בבנקים מבוצעת על ידי [[גרעיני שליטה]] שנשלטים בעצמם על ידי מספר [[משפחות ההון בישראל|משפחות בעלי הון]]. היבט זה גורם ל[[מינוף פיננסי]] חזק שבו בעלי הון משתמשים ב[[הון]] העצמי שלהם כדי להשפיע על גרעין שליטה, הון זה שולט על התנהלות הבנק כולו, על ההון העצמי של הבנק ואת ההון המושקע בבנק דרך בעלי המניות. החלטות הבנק ומדיניות האשראי שלו, משפיעות על הלוואות שהוא מעניק, ודבר זה מוביל למינוף עוד יותר גדול של שליטה על כספי החסכונות וכן על התנהלות גופים עסקיים שמקבלים או לא מקבלים אשראי על ידי הבנק, וכן גופים פיננסים אחרים שנמצאים בקשרים עם הבנק. התוצאה של המינוף הפיננסי הזה היא שהחלטות של אנשים מעטים גוררת השפעה על כמויות הון עצומות שחלקו הגדול אינו בבעלותם.  

הריכוזיות בענף הבנקים, המינוף הפיננסי הגבוה של בעלי השליטה בבנקים, יחד עם הקשרים שלהם עם בעלי הון אחרים, [[קשרי הון שלטון]] והבעלות של חלק מבעלי השליטה בבנקים בעסקים אחרים והכרותם עם בעלי הון נוספים, מייצרים כשלי שוק נוספים. כשל שוק אחד הוא בכל המשק הפיננסי בישראל, שכן שהחלטות בדבר חסכון והשקעות לאו דווקא נלקחות על ידי מבנה מבוזר של [[שוק משוכלל]] אלא מושפע מקבוצה קטנה של אנשים שמכירים זה את זה. דבר זה גורר לדוגמה אשראי זול שניתן לאנשי עסקים גדולים שנהנים בעצמם מ[[מינוף פיננסי]] גבוהה, ודבר זה בא על חשבון שתי קבוצות אחרות. קבוצה אחת היא עסקים קטנים ובינוניים שהאשראי שהם מקבלים מתייקר, קבוצה אחרת היא כלל החוסכים שכספם לא תמיד מושקע משיקולים ענייניים. זהו [[כשל שוק]] של השקעה, שבו בעלי הון גדולים משתמשים בכספי החסכונות של הלווים בבנקים כדי לממן פעילות של תאגידים ראלים שלהם, לאו דווקא בגלל ביצועים מסחריים טובים, אלא בגלל יכולות [[מינוף פיננסי]] וקשרים במערכת הבנקאות.

הריכוזיות בענף הבנקים, המינוף הפיננסי הגבוה של בעלי השליטה בבנקים, יחד עם הקשרים שלהם עם בעלי הון אחרים, [[קשרי הון שלטון]] והבעלות של חלק מבעלי השליטה בבנקים בעסקים אחרים והכרותם עם בעלי הון נוספים, מייצרים כשלי שוק נוספים. כשל שוק אחד הוא בכל המשק הפיננסי בישראל, שכן שהחלטות בדבר חסכון והשקעות לאו דווקא נלקחות על ידי מבנה מבוזר של [[שוק משוכלל]] אלא מושפע מקבוצה קטנה של אנשים שמכירים זה את זה. דבר זה גורר לדוגמה אשראי זול שניתן לאנשי עסקים גדולים שנהנים בעצמם מ[[מינוף פיננסי]] גבוהה, ודבר זה בא על חשבון שתי קבוצות אחרות. קבוצה אחת היא עסקים קטנים ובינוניים שהאשראי שהם מקבלים מתייקר, קבוצה אחרת היא כלל החוסכים שכספם לא תמיד מושקע משיקולים ענייניים. זהו [[כשל שוק]] של השקעה, שבו בעלי הון גדולים משתמשים בכספי החסכונות של הלווים בבנקים כדי לממן פעילות של תאגידים ראלים שלהם, לאו דווקא בגלל ביצועים מסחריים טובים, אלא בגלל יכולות [[מינוף פיננסי]] וקשרים במערכת הבנקאות.

פעמים אחדות הגיעו בנקים בישראל למצב של חוסר יכולת לפרוע את התחייבויותיהם, ולכן נתפסו על ידי [[בנק ישראל]] והועברו לפירוק. בכל המקרים פעל בנק ישראל לצמצום הפגיעה במפקידים. ברבים מהמקרים הועמדו לדין מנהלי הבנקים, על מעשים פליליים שלהם שגרמו להתמוטטות הבנק, ובחלק מהמקרים הוגשה תביעה אזרחית נגד דירקטורים, לפיצוי בנק ישראל על הנזק שנגרם לו. הבנקים שהתמוטטו הם:

פעמים אחדות הגיעו בנקים בישראל למצב של חוסר יכולת לפרוע את התחייבויותיהם, ולכן נתפסו על ידי [[בנק ישראל]] והועברו לפירוק. בכל המקרים פעל בנק ישראל לצמצום הפגיעה במפקידים. ברבים מהמקרים הועמדו לדין מנהלי הבנקים, על מעשים פליליים שלהם שגרמו להתמוטטות הבנק, ובחלק מהמקרים הוגשה תביעה אזרחית נגד דירקטורים, לפיצוי בנק ישראל על הנזק שנגרם לו. הבנקים שהתמוטטו הם:

* בנק פויכטוונגר

* בנק פויכטוונגר

בנסיון לצמצם את הריכוזיות ו[[ניגוד אינטרים|ניגוד האינטרסים]] במערכת הבנקאית, אישרה [[הכנסת]] ב-2005 את [[רפורמת בכר]], שעיקרה הפרדת [[קרן נאמנות|קרנות הנאמנות]] ו[[קופת גמל|קופות הגמל]] מהבנקים ומכירתן לחברות השקעות פרטיות ול[[חברות ביטוח]]. צעד זה לא נטול בעיות שכן הפיקוח על הביטוח פחות הדוק יחסית לפיקוח על הבנקים, ובגלל שגם בשוק הביטוח בישראל קיימת ריכוזיות. דבר זה בא לדוגמה לידי ביטוי בקניית [[אג"ח חברות]] רב בידי חברות הביטוח שרצו להתחרות זו בזו בתשואות לחוסכים, אבל לאחר מספר שנים ספגו הפסדים בגלל "תספורות" מצד טייקונים.

בנסיון לצמצם את הריכוזיות ו[[ניגוד אינטרים|ניגוד האינטרסים]] במערכת הבנקאית, אישרה [[הכנסת]] ב-2005 את [[רפורמת בכר]], שעיקרה הפרדת [[קרן נאמנות|קרנות הנאמנות]] ו[[קופת גמל|קופות הגמל]] מהבנקים ומכירתן לחברות השקעות פרטיות ול[[חברות ביטוח]]. צעד זה לא נטול בעיות שכן הפיקוח על הביטוח פחות הדוק יחסית לפיקוח על הבנקים, ובגלל שגם בשוק הביטוח בישראל קיימת ריכוזיות. דבר זה בא לדוגמה לידי ביטוי בקניית [[אג"ח חברות]] רב בידי חברות הביטוח שרצו להתחרות זו בזו בתשואות לחוסכים, אבל לאחר מספר שנים ספגו הפסדים בגלל "תספורות" מצד טייקונים.

==קשרי הון שלטון==

==קשרי הון שלטון==

{{הפניה לערך מורחב|קשרי הון שלטון}}

{{הפניה לערך מורחב|קשרי הון שלטון}}