שינויים

'''תוכנית שיקאגו''' (The Chicago plan) היתה אוסף של הצעות לרפורמות במערכת הבנקאות שהוצאה על ידי כלכלנים מאוניברסיטת שיקאגו במהלך [[השפל הגדול]] של 1929. הכלכלן [[ארווינג פישר]] ניסח את את הסיכום המוכר ביותר של התוכנית ואת הטענות המרכזיות לגבי השלכותיה. למרות שהתוכנית עוררה עניין רב בזמנו, היא נזנחה לטובת צעדים פחות נועזים שנועדו לשקם ולצייב את המערכת הבנקאית של ארצות הברית.  

'''תוכנית שיקאגו''' (The Chicago plan) היתה אוסף של הצעות לרפורמות במערכת הבנקאות שהוצאה על ידי כלכלנים מאוניברסיטת שיקאגו במהלך [[השפל הגדול]] של 1929. עיקר התוכנית הוא הפרדה בין תפקוד הבנקים המסחריים כספקים של [[אשראי]] הנדרש לשם קניית דירות או לשם פתיחה של עסקים וכו', לבין היצירה של [[כסף]]. מעל 90% מהכסף שיש כיום הוא [[כסף כחוב]], שנוצר על ידי הלוואות של בנקים מסחריים במערכת שנקראת [[בנקאות ברזרבה חלקית]]. לפי תוכנית שיקאגו כסף יווצר רק על ידי הממשלה, או גוף ציבורי לידה, ולא ישאר בידי הבנקים המסחריים, אלו יתנו אשראי על פי [[בנקאות ברזרבה מלאה]].

 

הכלכלן [[ארווינג פישר]] ניסח את את הסיכום המוכר ביותר של התוכנית ואת הטענות המרכזיות לגבי השלכותיה. למרות שהתוכנית עוררה עניין רב בזמנו, היא נזנחה לטובת צעדים פחות נועזים שנועדו לשקם ולצייב את המערכת הבנקאית של ארצות הברית.  

במחקר שהתפרסם באוגוסט 2012, הציעו שני כלכלנים מ[[קרן המטבע הבינלואמית]], ג'רומיר בנס ומייקל קומהוף, להקים לתחייה את "תוכנית שיקגו".[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000815551#fromelement=hp_folders_1225] זאת על רקע [[המשבר הכלכלי של שנת 2008]] ועל סמך הערכותיהם של מומחים רבים בתחום כי לאחר החילוץ של הבנקים הגדולים על ידי הממשלות המערביות, לא השתנה דבר וכי הדבר הוכיח רק חיזק את [[כשל שוק|כשל השוק]] מסוג  [[סיכון מוסרי]] שבו בנקים ובתי השקעות יקחו סיכונים גדולים מידי בידיעה שהממשלה תחלץ אותם.[http://www.themarker.com/markets/marketmoney/1.1910412]

במחקר שהתפרסם באוגוסט 2012, הציעו שני כלכלנים מ[[קרן המטבע הבינלואמית]], ג'רומיר בנס ומייקל קומהוף, להקים לתחייה את "תוכנית שיקגו".[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000815551#fromelement=hp_folders_1225] זאת על רקע [[המשבר הכלכלי של שנת 2008]] ועל סמך הערכותיהם של מומחים רבים בתחום כי לאחר החילוץ של הבנקים הגדולים על ידי הממשלות המערביות, לא השתנה דבר וכי הדבר הוכיח רק חיזק את [[כשל שוק|כשל השוק]] מסוג  [[סיכון מוסרי]] שבו בנקים ובתי השקעות יקחו סיכונים גדולים מידי בידיעה שהממשלה תחלץ אותם.[http://www.themarker.com/markets/marketmoney/1.1910412]

==תוצאות התוכנית==

==תוצאות התוכנית==

ארווינג פישר, טען שתוכנית שיקאגו תביא לארבע תוצאות רצויות:

ארווינג פישר, טען שתוכנית שיקאגו תביא לארבע תוצאות רצויות:

# היא תביא לשליטה טובה יותר של הממשלה בתנודתיות של [[מחזורי עסקים]], דבר שיקטין את הסיכון למיתון כלכלי.  

# שליטה טובה יותר של הממשלה בתנודתיות של [[מחזורי עסקים]], דבר שיקטין את הסיכון למיתון כלכלי.  

# היא תגרום למניעה מוחלטת של קריסת בנקים ומשברים פיננסים כתוצאה מ"[[ריצה על הבנק]]", אירוע שקורה כאשר יותר מידי לקוחות דורשים מהבנק למשוך את פיקדונותיהם בבת אחת.

# מניעה מוחלטת של קריסת בנקים ומשברים פיננסים כתוצאה מ"[[ריצה על הבנק]]", אירוע שקורה כאשר יותר מידי לקוחות דורשים מהבנק למשוך את פיקדונותיהם בבת אחת. חלק ניכר מהרגולציה על בנקים היום ומתפקידו של הבנק המרכזי הוא להיות מלווה לשעת חירום לבנקים ורגולטור כדי שהבנקים לא יקטינו יותר מידי את הרזרבות שלהם ויתקשו לספק ללקוחות שלהם כסף בזמן פניקת בנקים והיבטים אלה יכולים לקטון בבנקאות ברזרבה מלאה.  

# היא תביא להפחתה דרמטית של רמת [[חוב ציבורי|החובות הציבוריים]] של ממשלות.

# הפחתה מהותית של רמת [[חוב ציבורי|החובות הציבוריים]] של ממשלות. שכן ממשלות לא יצטרכו לשלם ריבית על כסף שהן ייצרו.  

# היא תביא להפחתה דרמטית של החובות הפרטיים, מכיוון ש[[כסף כחוב|יצירת הכסף לא תהיה תלויה ביצירת חוב]].  

# הפחתה מהותית של החובות הפרטיים, מכיוון ש[[כסף כחוב|יצירת הכסף לא תהיה תלויה ביצירת חוב]].  

צוות של קרן המטבע הבינלואמית בדק את הטענות של פישר בשנת 2012 וטען כי הן נכונות.[http://www.themarker.com/markets/marketmoney/1.1910412]  

צוות של קרן המטבע הבינלואמית בדק את הטענות של פישר בשנת 2012 וטען כי הן נכונות.[http://www.themarker.com/markets/marketmoney/1.1910412]