שינויים

'''[[גז טבעי|הגז הטבעי]] בישראל''' הוא אחד ממקורות ה[[אנרגיה]] המשמשים את [[משק האנרגיה בישראל]] לשם ייצור [[חשמל]] ו[[תעשייה בישראל|לתעשיות]] שונות. עד לתחילת המאה ה-21 כמעט לא היה הגז בשימוש כמקור [[אנרגיה]] בישראל, והשימוש המסיבי בו החל שנים ספורות לאחר התגלית המהותית הראשונה  של שדות גז על ידי חברות ישראליות  ב[[הים התיכון|ים התיכון]], בשנת 1999 ובשנת 2000 בשדה הגז ים תטיס.  

'''[[גז טבעי|הגז הטבעי]] בישראל''' הוא אחד ממקורות ה[[אנרגיה]] המשמשים את [[משק האנרגיה בישראל]] לשם ייצור [[חשמל]] ו[[תעשייה בישראל|לתעשיות]] שונות. עד לתחילת המאה ה-21 כמעט לא היה הגז בשימוש כמקור [[אנרגיה]] בישראל, והשימוש המסיבי בו החל שנים ספורות לאחר התגלית המהותית הראשונה  של שדות גז על ידי חברות ישראליות  ב[[הים התיכון|ים התיכון]], בשנת 1999 ובשנת 2000 בשדה הגז ים תטיס.  

שדות גז מ[[מצרים]] סיפקו גז לישראל עד שנת 2011. לאחר המהפכה במצריים בוצעו חבלות החוזרות ונשנות בצינורות הגז ב[[סיני]] ובנוסף המצרים ביטלו באופן חד צדדי את הסכם הגז וכך נפסקה אספקת הגז ממקור זה. מקור אחר של גז הוא מאגרי הגז במים הכלכליים של ישראל. שימוש עיקרי בגז הטבעי בישראל הוא לצורך הפעלתן של [[תחנת כוח|תחנות הכוח]] של [[חברת החשמל לישראל|חברת החשמל]] וכן למפעלי תעשייה.

שדות גז מ[[מצרים]] סיפקו גז לישראל עד שנת 2011. לאחר המהפכה במצריים בוצעו חבלות החוזרות ונשנות בצינורות הגז ב[[סיני]] ובנוסף המצרים ביטלו באופן חד צדדי את הסכם הגז וכך נפסקה אספקת הגז ממקור זה. מקור אחר של גז הוא מאגרי הגז במים הכלכליים של ישראל. שימוש עיקרי בגז הטבעי בישראל הוא לצורך הפעלתן של [[תחנת כוח|תחנות הכוח]] של [[חברת החשמל לישראל|חברת החשמל]] וכן למפעלי תעשייה.

מאגרי הגז העיקריים מול חופי ישראל הם המאגרים "לוויתן" ו"תמר" בבעלות קבוצת דלק, ונובל אנרג'י. אם יושרו המלצות וועדת צמח כ 50-84% מהגז עתידים להיות מיוצאים, עתודות הגז שישארו לישראל יספיקו במצב זה ל20-10 שנים לכל היותר.  

מאגרי הגז העיקריים מול חופי ישראל הם המאגרים "לוויתן" ו"תמר" בבעלות קבוצת דלק, ונובל אנרג'י, בהיקף של כ-680 BCM. אם יאושרו המלצות [[וועדת צמח]] יתאפשר ייצוא של  50-84% מהגז, דבר שיותיר עתודות גז לשימוש ישראלי שיספיקו ל-20-10 שנים לכל היותר.  

==קידוחי גז טבעי בישראל ובחופיה==

==קידוחי גז טבעי בישראל ובחופיה==

החל מתחילת שנת 2004 משמש הגז ממאגר "מרי" את [[חברת החשמל לישראל|חברת החשמל]] להפעלת אחדות מתחנות הכוח שלה, במקום ה[[מזוט]] ששימש בעבר. המעבר לגז מקטין משמעותית את חלקן של תחנות הכוח ב[[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] ואת עלויות ההפעלה שלהן. באפריל 2004 הסתיימה הסבת כל ארבע יחידות הייצור ב"[[תחנת הכוח אשכול]]" שבאשדוד להפעלה באמצעות גז טבעי. נכון לתום 2010 נשארו במאגר מרי כ-10 מיליארד מטר מעוקב (BCM) גז, והוא צפוי להתכלות ולהתרוקן לקראת סוף שנת 2012.<ref>[http://money-talks.co.il/general/natural_gas/ שמים גז – התחרות בשוק האנרגיה הישראלי הולכת ומתחממת | בלוג מגדל שוקי הון]</ref>

החל מתחילת שנת 2004 משמש הגז ממאגר "מרי" את [[חברת החשמל לישראל|חברת החשמל]] להפעלת אחדות מתחנות הכוח שלה, במקום ה[[מזוט]] ששימש בעבר. המעבר לגז מקטין משמעותית את חלקן של תחנות הכוח ב[[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] ואת עלויות ההפעלה שלהן. באפריל 2004 הסתיימה הסבת כל ארבע יחידות הייצור ב"[[תחנת הכוח אשכול]]" שבאשדוד להפעלה באמצעות גז טבעי. נכון לתום 2010 נשארו במאגר מרי כ-10 מיליארד מטר מעוקב (BCM) גז, והוא צפוי להתכלות ולהתרוקן לקראת סוף שנת 2012.<ref>[http://money-talks.co.il/general/natural_gas/ שמים גז – התחרות בשוק האנרגיה הישראלי הולכת ומתחממת | בלוג מגדל שוקי הון]</ref>

ב־18 בינואר 2009 הוכרז על ידי השותפויות "אבנר", "דלק קידוחים" ו"[[ישראמקו]]" כי התגלו שלושה מאגרי ענק של גז טבעי בקידוח "[[תמר 1]]" כ-90 קילומטר מול חופי חיפה. לפי הערכות ראשוניות נאמדה כמות הגז בו ב-142 מיליארד מטר מעוקב (BCM), כמות הגדולה כמעט פי שלושה מעתודות הגז שנמצאו במאגר של "ים תטיס" מול חופי אשקלון. מאוחר יותר, ב-8 ביולי, דווח כי הכמות אף גדולה יותר ומסתכמת ב-180 מיליארד מטר מעוקב (BCM).{{הערה|1=http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000478780&fid=585}}. נכון לתחילת 2011 כמות הגז מוערכת ביותר מ-240 מיליארד מטר מעוקב (BCM){{הערה|מקור - דו"חות החברות}}.

ב־18 בינואר 2009 הוכרז על ידי השותפויות "אבנר", "דלק קידוחים" ו"[[ישראמקו]]" כי התגלו שלושה מאגרי ענק של גז טבעי בקידוח '''"[[תמר 1]]"''' כ-90 קילומטר מול חופי חיפה. לפי הערכות ראשוניות נאמדה כמות הגז בו ב-142 מיליארד מטר מעוקב (BCM), כמות הגדולה כמעט פי שלושה מעתודות הגז שנמצאו במאגר של "ים תטיס" מול חופי אשקלון. מאוחר יותר, ב-8 ביולי, דווח כי הכמות אף גדולה יותר ומסתכמת ב-180 מיליארד מטר מעוקב (BCM).{{הערה|1=http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000478780&fid=585}}. בתחילת 2011 כמות הגז הוערכה ביותר מ-240 מיליארד מטר מעוקב (BCM){{הערה|מקור - דו"חות החברות}}, וועדת צמח העריכה את העתודות ב260 BCM. אך נתברר כי מדובר בהערכה בסבירות של 50% בלבד. הערכה בסבירות של 90% מעמידה את עתודות תמר נכון ל-2012 על 189 BCM. <ref name="marker0812"/>

במרץ 2009 נתגלה מאגר נוסף מול חופי חדרה, דלית 1, במרחק 60 קילומטר מהחוף, במבחני הפקה שנערכו מאוחר יותר נאמדו המאגרים בכ-14 עד 15 מיליארד מטר מעוקב (BCM), אך נכון לתום 2010 הם נאמדים בכ-7 עד 8 מיליארד מטר מעוקב (BCM). על אף שהפוטנציאל קטן בהרבה מזה של שדה "תמר", מדובר בהיקף משמעותי שעשוי לסייע לשותפות בקידוח להקדים את הפקת הגז כבר לשנים 2012]]{{כ}}-2013 בשל הקרבה היחסית לחוף.

במרץ 2009 נתגלה מאגר נוסף מול חופי חדרה, דלית 1, במרחק 60 קילומטר מהחוף, במבחני הפקה שנערכו מאוחר יותר נאמדו המאגרים בכ-14 עד 15 מיליארד מטר מעוקב (BCM), אך נכון לתום 2010 הם נאמדים בכ-7 עד 8 מיליארד מטר מעוקב (BCM). על אף שהפוטנציאל קטן בהרבה מזה של שדה "תמר", מדובר בהיקף משמעותי שעשוי לסייע לשותפות בקידוח להקדים את הפקת הגז כבר לשנים 2012]]{{כ}}-2013 בשל הקרבה היחסית לחוף.

ביוני 2010 פרסמו דלק קידוחים, אבנר ושותפות רציו כי קיים סיכוי של 50% להמצאות 432 מיליארד מטר מעוקב (BCM) ב[[לוויתן (שדה גז)|מאגר לוויתן]], הנמצא תחת רישיון משותף של קבוצת דלק, חברת רציו וחברת נובל אנרג'י. המידע הופק על ידי ניתוח של מיפוי תלת-ממדי של המאגר{{הערה|http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3898374,00.html}}. בסוף אותה שנה הוכרז כי בשדה זה נתגלו בוודאות 453 מיליארד מטר מעוקב (BCM){{הערה|שם=כלכליסט, דיווח|{{כלכליסט|סיון איזסקו וליאור גוטמן|עכשיו זה רשמי: במאגר לוויתן יש 453 מיליארד מ"ק גז טבעי|3464961|29 בדצמבר 2010|}}}}.

ביוני 2010 פרסמו דלק קידוחים, אבנר ושותפות רציו כי קיים סיכוי של 50% להמצאות 432 מיליארד מטר מעוקב (BCM) ב'''[[לוויתן (שדה גז)|מאגר לוויתן]]''', הנמצא תחת רישיון משותף של קבוצת דלק, חברת רציו וחברת נובל אנרג'י. המידע הופק על ידי ניתוח של מיפוי תלת-ממדי של המאגר{{הערה|http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3898374,00.html}}. בסוף אותה שנה הוכרז כי בשדה זה נתגלו בוודאות 453 מיליארד מטר מעוקב (BCM){{הערה|שם=כלכליסט, דיווח|{{כלכליסט|סיון איזסקו וליאור גוטמן|עכשיו זה רשמי: במאגר לוויתן יש 453 מיליארד מ"ק גז טבעי|3464961|29 בדצמבר 2010|}}}}. וועדת צמח העריכה כי במאגר לוויתן יש 473 BCM, אך נתברר כי זו הערכה בסבירות של 50%. הערכה בסבירות ש 90% מעמידה את עתודות לוויתן נכון ל-2012 על 361 BCM.<ref name="marker0812"/>

בפברואר 2012, התגלה גז במאגר "תנין 1", 120 ק"מ צפונית מערבית לחיפה, וצפון מזרחית מתגלית הגז הטבעית לוויתן. המחזיקות ברישיון המאגר הן נובל אנרג'י האמריקאית, דלק קידוחים ואבנר. הקידוח בוצע לשכבת הקרקע הידועה בתור "חולות תמר", בעומק (קרקע ומים) של 5,500 מטר. מאגר זה נחשב לשלישי בגודלו בישראל, ע"פ דיווחי החברות יש בו כ-30 מיליארד מטר מעוקב (BCM).{{הערה|1=[http://www.themarker.com/markets/1.1681171 דלק קידוחים ואבנר: גז טבעי בהיקף של 1.1 TCF ב"תנין"], 06.04.12 מאת ליאור זנו באתר themarker]]}}

בפברואר 2012, התגלה גז במאגר "תנין 1", 120 ק"מ צפונית מערבית לחיפה, וצפון מזרחית מתגלית הגז הטבעית לוויתן. המחזיקות ברישיון המאגר הן נובל אנרג'י האמריקאית, דלק קידוחים ואבנר. הקידוח בוצע לשכבת הקרקע הידועה בתור "חולות תמר", בעומק (קרקע ומים) של 5,500 מטר. מאגר זה נחשב לשלישי בגודלו בישראל, ע"פ דיווחי החברות יש בו כ-30 מיליארד מטר מעוקב (BCM).{{הערה|1=[http://www.themarker.com/markets/1.1681171 דלק קידוחים ואבנר: גז טבעי בהיקף של 1.1 TCF ב"תנין"], 06.04.12 מאת ליאור זנו באתר themarker]]}}

במהלך 2012 נתגלה כי חלק מהערכות לגבי הקידוחים היו מוגזמות. כך לדוגמה בקידוח 'שמשון' ציפו למצוא מאגר בגודל 2TCF (טריליון רגל מעוקב) ועובי שכבה של 82 מטרים אבל מצאו שכבה בגודל 19 מטרים וגודל המאגר המוערך ירד לכרבע מהגודל המוערך בתחילה - כ0.55 TCF. כך גם קידוח ישי שבו היו ציפיות למעל 3 TCF ונמצאו בו פחות מ1 TCF.[http://www1.bizportal.co.il/article/348323]. במאגר "מירה" פורסמו תחזיות של 4.24 TCF  שהם כחצי מגודלו של מאגר תמר [http://www1.bizportal.co.il/article/245763] אבל בסופו של דבר נתגלו בו רק סימני נפט.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000782991]

במהלך 2012 נתגלה כי חלק מהערכות לגבי הקידוחים היו מוגזמות. כך לדוגמה בקידוח 'שמשון' ציפו למצוא מאגר בגודל 2TCF (טריליון רגל מעוקב) ועובי שכבה של 82 מטרים אבל מצאו שכבה בגודל 19 מטרים וגודל המאגר המוערך ירד לכרבע מהגודל המוערך בתחילה - כ0.55 TCF. כך גם קידוח 'ישי' שבו היו ציפיות למעל 3 TCF ונמצאו בו פחות מ1 TCF.[http://www1.bizportal.co.il/article/348323]. במאגר "מירה" פורסמו תחזיות של 4.24 TCF  שהם כחצי מגודלו של מאגר תמר [http://www1.bizportal.co.il/article/245763] אבל בסופו של דבר נתגלו בו רק סימני נפט.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000782991]

===תמלוגים ומיסוי הגז===

===תמלוגים ומיסוי הגז===

בעקבות גילויי הגז הוקמה במהלך 2012 [[ועדת צמח]], ועדה בין-משרדית בראשות מנכ"ל [[משרד האנרגיה והמים]], לבחינת משק הגז הטבעי ולגיבוש המלצות למדיניות הממשלה באשר לפיתוחו העתידי. הוועדה המליצה לייצא לפחות 50% מעתודות הגז של ישראל, בטענה שדבר זה יאפשר תחרות וימשוך משקיעים נוספים. חוות דעת מיעוט הוגשה על ידי [[המשרד להגנת הסביבה]] המתנגדת לייצוא הגז, וגם השר להגנת הסביבה, [[גלעד ארדן]] הסתייג ממסקנות הוועדה.  

בעקבות גילויי הגז הוקמה במהלך 2012 [[ועדת צמח]], ועדה בין-משרדית בראשות מנכ"ל [[משרד האנרגיה והמים]], לבחינת משק הגז הטבעי ולגיבוש המלצות למדיניות הממשלה באשר לפיתוחו העתידי. הוועדה המליצה לייצא לפחות 50% מעתודות הגז של ישראל, בטענה שדבר זה יאפשר תחרות וימשוך משקיעים נוספים. חוות דעת מיעוט הוגשה על ידי [[המשרד להגנת הסביבה]] המתנגדת לייצוא הגז, וגם השר להגנת הסביבה, [[גלעד ארדן]] הסתייג ממסקנות הוועדה.  

דו"ח הביניים של הוועדה היתר לייצא גז בשווי 380 BCM, והטיל מגבלות שונות כמו דרישה לרזרבה של 15% שישאר במאגר, הדוח הסופי של הוועדה העלה את נפח הייצוא ל500 BCM והוריד את הדרישה לרזרבה ודרישות נוספות.  

דו"ח הביניים של הוועדה התר לייצא גז בשווי 380 BCM, והטיל מגבלות שונות כמו דרישה לרזרבה של 15% שישאר במאגר, הדוח הסופי של הוועדה העלה את נפח הייצוא ל500 BCM והוריד את הדרישה לרזרבה ודרישות נוספות.

 

מספר [[סביבתנות|ארגוני סביבה]] בהם [[העמותה לכלכלה בת קיימא]], [[הפורום הישראלי לאנרגיה]], [[אדם טבע ודין]] ו[[מגמה ירוקה]] הביעו התנגדות לייצוא הגז וקראו לשמור על עתודות הגז כאמצעי לשיפור [[הבטחון האנרגטי]] של ישראל. [[התנועה הירוקה]] הודיעה גם היא על התנגדותה לייצוא הגז. מספר חברי כנסת ובהם [[דב חנין]], ו[[שלי יחימוביץ]] הביעו גם הם התנגדות לייצוא הגז והציעו חוק, ותיקונים לחוק שנועדו להקשות על ייצוא הגז.

מספר [[סביבתנות|ארגוני סביבה]] בהם [[העמותה לכלכלה בת קיימא]], [[הפורום הישראלי לאנרגיה]], [[אדם טבע ודין]] ו[[מגמה ירוקה]] הביעו התנגדות לייצוא הגז וקראו לשמור על עתודות הגז כאמצעי לשיפור [[הבטחון האנרגטי]] של ישראל. [[התנועה הירוקה]] הודיעה גם היא על התנגדותה לייצוא הגז. מספר חברי כנסת ובהם [[דב חנין]], ו[[שלי יחימוביץ]] הביעו גם הם התנגדות לייצוא הגז והציעו חוק ותיקונים לחוק שנועדו להקשות על ייצוא הגז.

אחת הביקורות על הוועדה היא הנחות אופטימיות שלה לגבי כמויות הגז שיש בישראל. הוועדה הניחה כי קיימים מאגרי גז בנפח של 950 BCM, ולשם כך הכלילה 800 BCM שנחשבו ככמות בסיסית של "לוויתן" ו"תמר" וכן הכלילה גם 150 BCM של עתודות של המאגרים "מירה" ו"שמשון" שהכזיבו.[http://www.themarker.com/dynamo/energy/1.1834949] בהמשך נתברר שגם 800 BCM היו מובססים על הערכות בסבירות 50% ואילו הערכות של 90%, מעמידות את הערכות המאגרים על 680-650 BCM לכל היותר. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000782991].  

אחת הביקורות על הוועדה היא הנחות אופטימיות שלה לגבי כמויות הגז שיש בישראל. הוועדה הניחה כי קיימים מאגרי גז בנפח של 950 BCM, ולשם כך הכלילה 800 BCM שנחשבו ל"בסיס" של לוויתן ו"תמר" וכן הכלילה גם 150 BCM של עתודות של המאגרים מירה ושמשון שהכזיבו.[http://www.themarker.com/dynamo/energy/1.1834949] בהמשך נתברר שגם 800 BCM היו מובססים על הערכות בסבירות 50% ואילו הערכות של 90%, מעמידות את הערכות המאגרים על 680-650 BCM לכל היותר. [http://www.themarker.com/dynamo/1.1811692][http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000782991] היות והמלצות הסופיות של הוועדה מאפשרות לייצא 500 BCM, יוצא שהיא היתרה לייצא 84% מהגז הישראלי, דבר שיותר לישראל גז ל-9 שנים לכל היותר. [http://www.themarker.com/dynamo/1.1811692] בזמן הקמת הוועדה הכריז שר האנרגיה עוזי לנדאו, כי ייצוא הגז יותנה בהשארת עתודות גז שיספיקו ל-50 שנים של צריכה מקומית[http://www.themarker.com/markets/oil-and-gas-exploration/1.1479343]

בשנת 2011 הודיע שר האנרגיה והתשתיות, עוזי לנדאו כי ייצוא הגז יותנה בהשארת עתודות גז שיספיקו ל-50 שנים של צריכה מקומית.<ref name="bareli0211">[http://www.haaretz.co.il/misc/1.1163728 משרד התשתיות: ישראל תשמור עתודות גז ל-50 שנה לפני שתתיר יצוא] אבי בר אלי, הארץ, 23.2.2011</ref>. וועדת צמח צמצמה יעד זה, וקבע כי היא רוצה לשמור על עתודות צריכה עצמית של 25 שנה (מתוך הנחה של עתודות של 950 BCM). היות והערכות המעודכנות יותר מדברות על רזרבות נמוכות יותר של 680 BCM, ייצוא של 500 BCM מתוכם יגרום לכך שישראל תייצא 84% מהכז שלה ותאשר עם עתודות גז לצריכה עצמית של 10 שנים לכל היותר.<ref name="marker0812">[http://www.themarker.com/dynamo/1.1811692 ועדת צמח רוצה לייצא 84% מהגז שלנו - השאר יספיק ל-10 שנים] איתי טרילניק, דה מארקר, 29.8.2012</ref>

בשנת 2013 טען ארגון [[אדם טבע ודין]] כי הערבויות שהופקדו על ידי מפיקי הגז לטיפול במקרה של אסון אקולוגי אינן מספיקות וכי הניסוח לגבי תשלום על נזק שיגרם הוא מעורפל מידי.[http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=924&ArticleID=1543].

בשנת 2013 טען ארגון [[אדם טבע ודין]] כי הערבויות שהופקדו על ידי מפיקי הגז לטיפול במקרה של אסון אקולוגי אינן מספיקות וכי הניסוח לגבי תשלום על נזק שיגרם הוא מעורפל מידי.[http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=924&ArticleID=1543].