שורה 1: |
שורה 1: |
| [[קובץ:אגיק.jpeg|200px|thumb|left|המרכז לפיתוח קואופרטיבי]] | | [[קובץ:אגיק.jpeg|200px|thumb|left|המרכז לפיתוח קואופרטיבי]] |
| | | |
| + | '''מיזם מוסדות העוגן''' הוא מיזם עסקי המיועד לתרום לפיתוח כלכלי בר-קיימא של הנגב, באמצעות הטיית כוח הרכש של מוסדות, רשויות, חברות ומפעלים גדולים לטובת עסקים מקומיים קיימים, התאגדויות עסקים ועסקים חדשים שיוקמו לצורך זה ויהיו בבעלות עובדיהם. מיזם זה מובל על-ידי [[המרכז לפיתוח קואופרטיבי באג'יק - מכון הנגב|אג'יק - מכון הנגב]], בהתאם לדגם של יוזמת [[Evergreen]] הפועלת בקליבלנד, אוהיו. |
| + | |
| + | ==מהם מוסדות העוגן?== |
| '''מוסדות עוגן'' הינם [[מוסד חברתי|מוסדות]] גדולים שפעילותם יוצרת השפעה מהותית על מבנה התעסוקה ועל ההוצאות והכנסות של האזור. מוסדות עוגן הינם בעלי משאבי קרקע משמעותיים ונכסים שאינם ניתנים להעתקה לאתרים אחרים. | | '''מוסדות עוגן'' הינם [[מוסד חברתי|מוסדות]] גדולים שפעילותם יוצרת השפעה מהותית על מבנה התעסוקה ועל ההוצאות והכנסות של האזור. מוסדות עוגן הינם בעלי משאבי קרקע משמעותיים ונכסים שאינם ניתנים להעתקה לאתרים אחרים. |
| | | |
שורה 45: |
שורה 48: |
| באזור הנגב כולל העיר באר שבע ישנם שעורי אבטלה והיקפי עוני גבוהים משמעותית מהמצב במרכז הארץ. כמו כן האזור מתאפיין באי-שוויון הולך וגובר ורמת השקעה פרטית נמוכה יחסית לאזורים אחרים. ניסיונות העבר למתן את מגמות אלו לא הביאו לשיפור משמעותי. נתונים שפורסמו לאחרונה אף מגלים שהפערים ברמת החיים ובמתן שירותים חברתיים בין הנגב והמרכז הולכים וגדלים. גישה חדשנית לאתגרי פיתוח חברתי-כלכלי עשויה לתרום למפנה. הגישה מתבססת על מינוף הכוח הכלכלי הטמון במוסדות העוגן של הנגב על מנת לאפשר לקהילות לייצר לעצמם כלכלה מקומית חזקה ומקיימת אשר תשפר משמעותית את המציאות באזור. זאת באמצעות הקמת עסקים חדשים בבעלות קהילתית וארגון עסקים קטנים לעבודה משותפת לשם אספקת צרכי הרכש והשירותים של מוסדות העוגן. | | באזור הנגב כולל העיר באר שבע ישנם שעורי אבטלה והיקפי עוני גבוהים משמעותית מהמצב במרכז הארץ. כמו כן האזור מתאפיין באי-שוויון הולך וגובר ורמת השקעה פרטית נמוכה יחסית לאזורים אחרים. ניסיונות העבר למתן את מגמות אלו לא הביאו לשיפור משמעותי. נתונים שפורסמו לאחרונה אף מגלים שהפערים ברמת החיים ובמתן שירותים חברתיים בין הנגב והמרכז הולכים וגדלים. גישה חדשנית לאתגרי פיתוח חברתי-כלכלי עשויה לתרום למפנה. הגישה מתבססת על מינוף הכוח הכלכלי הטמון במוסדות העוגן של הנגב על מנת לאפשר לקהילות לייצר לעצמם כלכלה מקומית חזקה ומקיימת אשר תשפר משמעותית את המציאות באזור. זאת באמצעות הקמת עסקים חדשים בבעלות קהילתית וארגון עסקים קטנים לעבודה משותפת לשם אספקת צרכי הרכש והשירותים של מוסדות העוגן. |
| | | |
− | מוסדות העוגן באזור באר שבע רבתי כוללים את אוניברסיטת בן-גוריון, בית החולים סורוקה, מפעלי כי"ל, מחנות צה"ל הקיימים ואלו המוקמים היום בפאתי באר שבע, עיריות ומוסדות נוספים. למוסדות אלה תקציבים של מיליארדי שקלים בשנה המשמשים לרכש, שכר עבודה ופיתוח נכסים: | + | מוסדות העוגן באזור באר שבע רבתי כוללים את אוניברסיטת בן-גוריון, בית החולים סורוקה, מפעלי כי"ל, מחנות צה"ל הקיימים ואלו המוקמים היום בפאתי באר שבע, עיריות ומוסדות נוספים. למוסדות אלה תקציבים של מיליארדי שקלים בשנה המשמשים לרכש, שכר עבודה ופיתוח נכסים, למשל: |
| | | |
| • אוניברסיטת בן-גוריון מעסיקה מעל 1600 עובדים, ותקציבה הרגיל מגיע ל-1.1 מיליארד ₪ בשנה. | | • אוניברסיטת בן-גוריון מעסיקה מעל 1600 עובדים, ותקציבה הרגיל מגיע ל-1.1 מיליארד ₪ בשנה. |