294
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + − + − + − + − − + − + − + − + − + − + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + − הוא כזה הלוקח בחשבון שלושה מעגלים השזורים זה בזה ללא התר: המעגל הכלכלי, המעגל החברתי+ − והמעגל הסביבתי. יתר על כן, בכל אחת ואחד מהמעגלים, שאלות של משאבים קשורות קשר הדוק גם − בשאלות של נגישות וחלוקה. במילים אחרות, שאלת הפיתוח היא השאלה של נחלת הכלל: חובה לשאול של מי − הפתוח הזה ולמי הוא נועד, כמו גם באיזו מידה הפתוח מתחשב במשאבים המגוונים העומדים לרשות תושבי − האיזור בנקודת הזמן הנוכחית לנוכח משברי הכלכלה והסביבה העולמיים. − אסטרטגיה זאת מתרכזת בדרכים לעגן את הפעילות הכלכלית הענפה המתבצעת היום בנגב לטובת תושבי − הנגב עצמם. הגישה נועדה למנף את הפעילות הקיימת וליצור פעילויות חדשות אשר מייצרים משאבים ונכסים − בבעלות קהילות מקומיות ותושביהן. מדובר בבעלות לא רק על הבתים של התושבים אלא גם בעלות על − העסקים בהם מועסקים תושבי הנגב. בעלות זאת מייצרת לא רק הכנסה אך גם בטחון סוציאלי לטווח הארוך − ומחזקת את המרקם הקהילתי. + − אסטרטגיה של [[כלכלה מקומית מקיימת]] חותרת להגביר את יכולתם של יחידים וקהילות ליצור משאבים ונכסים+ − מקומיים כולל תעסוקה הוגנת המפרנסת בתי אב בכבוד. כמו כן כלכלה מקומית מקיימת חותרת להרחיב את − מערך השירותים הקהילתיים ולהבטיח יציבות כלכלית וחברתית לאורך זמן. כאשר תקציבי ממשלה − מצטמצמים, המאמץ ליצור כלכלה מקומית יאפשר השקעת תושבים בקהילותיהם, יגדיל את הנכסים המקומיים − אשר בבעלות מקומית וימנף פעילות כלכלית של מוסדות עוגן מקומיים כמו אוניברסיטה ,בית חולים ומחנות − צבא לטובת תהליך של פיתוח מקומי בר קיימא. הערכים והעקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת כלכלה − מקומית מקיימת תורמים אף ליצירת חברה אזרחית בריאה ופעילה. + +
אין תקציר עריכה
מודל מוסדות העוגן המוצע, שכבר הופעל בערים שונות ברחבי ארה"ב, מציע הקמת עסקים שיתופיים בבעלות עובדים
מוסדות עוגן הינם מוסדות גדולים שפעילותם יוצרת השפעה מהותית על מבנה התעסוקה ועל הוצאות והכנסות של האזור. מוסדות עוגן הינם בעלי משאבי קרקע משמעותיים ונכסים שאינם ניתנים להעתקה לאתרים אחרים. רכישות של מוצרים ושירותים על ידי מוסדות עוגן יכולים להוות נתח משמעותי מהפעילות הכלכלית באזור. כמו כן אותם המוסדות הם מעסיקים גדולים של תושבי המקום. דוגמאות בולטות של מוסדות עוגן הן בתי חולים ואוניברסיטאות אך רשויות מקומיות, מוסדות תרבותיים וחברות עסקיות הקשורות למשאבי טבע אזוריים ייחודיים הם דוגמאות נוספות. למוסדות עוגן יש אינטרס ברור לבנות יחסים טובים עם האזור הגיאוגרפי הקרוב על מנת להבטיח את הסביבה הפיזית והחברתית בה הם פועלים. אתגר אסטרטגי מרכזי הינו למנף את המשאבים העצומים של מוסדות העוגן לטובת הקהילות הסובבות אותם באמצעות ניצול מושכל של מדיניות הרכש, מדיניות ההעסקה ומדיניות ההשקעות שלהם.
מהקהילה , אשר יתנו מענה לשירותים ולצרכים של מוסדות העוגן - מזון, כביסה, אנרגיה מתחדשת וכיו"ב.
מוסדות העוגן, אשר להם אינטרס לפעול בתוך קהילה מתפתחת ומתחזקת, יתקשרו עם העסקים המקומיים
מודל מוסדות העוגן המוצע, שכבר הופעל בערים שונות ברחבי ארה"ב, מציע הקמת עסקים שיתופיים בבעלות עובדים מהקהילה , אשר יתנו מענה לשירותים ולצרכים של מוסדות העוגן - מזון, כביסה, אנרגיה מתחדשת וכיו"ב. מוסדות העוגן, אשר להם אינטרס לפעול בתוך קהילה מתפתחת ומתחזקת, יתקשרו עם העסקים המקומיים בהתקשרויות ארוכות טווח.
בהתקשרויות ארוכות טווח. כך יבטיחו התושבים הן את הבטחון התעסוקתי שלהם והן את הפיתוח הכלכלי-
כך יבטיחו התושבים הן את הבטחון התעסוקתי שלהם והן את הפיתוח הכלכלי- חברתי בקהילה בה הם חיים.
חברתי בקהילה בה הם חיים.
מקרה מוצלח המהווה מודל לחיקוי הינו העיר קליבלנד בארה"ב. בעיר שוכנים אוניברסיטה גדולה ומספר בתי חולים גדולים מוקפים בשכונות מצוקה. בתהליך המתבצע מאז שנת 2007 הוקמו מספר עסקים חדשים המעסיקים 500 עובדים בשלב זה. בהמשך מתוכנן תהליך פיתוח כלכלי מקומי שבמרכזו יצירת עוד 5000 מקומות עבודה חדשים. פעילות דומה החל בערים נוספות בארה"ב על בסיס לקחי היוזמה בקליבלנד.
מקרה מוצלח המהווה מודל לחיקוי הינו העיר קליבלנד בארה"ב. בעיר שוכנים אוניברסיטה גדולה ומספר בתי חולים גדולים מוקפים בשכונות מצוקה. בתהליך המתבצע מאז שנת 2007 הוקמו מספר עסקים חדשים המעסיקים 500 עובדים בשלב זה. בהמשך מתוכנן תהליך פיתוח כלכלי מקומי שבמרכזו יצירת עוד 5000 מקומות עבודה חדשים. פעילות דומה החל בערים נוספות בארה"ב על בסיס לקחי היוזמה בקליבלנד.
פריצת דרך בפיתוח הנגב וסגירת הפערים המאפיינים את המציאות בו לעומת זאת הקיימת במרכז הארץ
פריצת דרך בפיתוח הנגב וסגירת הפערים המאפיינים את המציאות בו לעומת זאת הקיימת במרכז הארץ מחייבים שינוי מהותי בתפיסות ובמעשי הפיתוח הנהוגים היום. שינוי זה מתאפיין באסטרטגיה שאינה מתבססת על ההוצאה הממשלתית והפילנטרופית דווקא. השינוי הרצוי הוא בגישה המתמקדת בכלכלה מקומית מקיימת. [[כלכלה מקומית מקיימת]] היא אסטרטגיה לפתוח כלכלי המציעה תשובה לשאלת המפתח: כיצד עושים פיתוח כלכלי ראוי? פתוח ראוי הוא פתוח הפועל לרווחת
מחייבים שינוי מהותי בתפיסות ובמעשי הפיתוח הנהוגים היום.
האוכלוסייה כולה, בימינו אנו בדורות הבאים. כלכלה מקומית מקיימת, כאסטרטגית פתוח, מניחה שפתוח ראוי הוא כזה הלוקח בחשבון שלושה מעגלים השזורים זה בזה ללא התר: המעגל הכלכלי, המעגל החברתי והמעגל הסביבתי.
שינוי זה מתאפיין באסטרטגיה שאינה מתבססת על ההוצאה הממשלתית והפילנטרופית דווקא. השינוי הרצוי
הוא בגישה המתמקדת בכלכלה מקומית מקיימת. כלכלה מקומית מקיימת היא אסטרטגיה לפתוח כלכלי
יתר על כן, בכל אחת ואחד מהמעגלים, שאלות של משאבים קשורות קשר הדוק גם בשאלות של נגישות וחלוקה. במילים אחרות, שאלת הפיתוח היא השאלה של נחלת הכלל: חובה לשאול של מי הפתוח הזה ולמי הוא נועד, כמו גם באיזו מידה הפתוח מתחשב במשאבים המגוונים העומדים לרשות תושבי
המציעה תשובה לשאלת המפתח: כיצד עושים פיתוח כלכלי ראוי? פתוח ראוי הוא פתוח הפועל לרווחת
האיזור בנקודת הזמן הנוכחית לנוכח משברי הכלכלה והסביבה העולמיים.
האוכלוסייה כולה, בימינו אנו בדורות הבאים. כלכלה מקומית מקיימת, כאסטרטגית פתוח, מניחה שפתוח ראוי
אסטרטגיה זאת מתרכזת בדרכים לעגן את הפעילות הכלכלית הענפה המתבצעת היום בנגב לטובת תושבי הנגב עצמם. הגישה נועדה למנף את הפעילות הקיימת וליצור פעילויות חדשות אשר מייצרים משאבים ונכסים בבעלות קהילות מקומיות ותושביהן. מדובר בבעלות לא רק על הבתים של התושבים אלא גם בעלות על
העסקים בהם מועסקים תושבי הנגב. בעלות זאת מייצרת לא רק הכנסה אך גם בטחון סוציאלי לטווח הארוך ומחזקת את המרקם הקהילתי.
אסטרטגיה של [[כלכלה מקומית מקיימת]] חותרת להגביר את יכולתם של יחידים וקהילות ליצור משאבים ונכסים מקומיים כולל תעסוקה הוגנת המפרנסת בתי אב בכבוד. כמו כן כלכלה מקומית מקיימת חותרת להרחיב את מערך השירותים הקהילתיים ולהבטיח יציבות כלכלית וחברתית לאורך זמן. כאשר תקציבי ממשלה
מצטמצמים, המאמץ ליצור כלכלה מקומית יאפשר השקעת תושבים בקהילותיהם, יגדיל את הנכסים המקומיים אשר בבעלות מקומית וימנף פעילות כלכלית של מוסדות עוגן מקומיים כמו אוניברסיטה ,בית חולים ומחנות צבא לטובת תהליך של פיתוח מקומי בר קיימא. הערכים והעקרונות הבסיסיים עליהם מושתתת כלכלה
מקומית מקיימת תורמים אף ליצירת חברה אזרחית בריאה ופעילה.
==עקרונות פעולה==
• הגישה חותרת למנף חלק משמעותי של הפעילות הכלכלית של "מוסדות העוגן" בנגב. מוסדות עוגן
הינם מוסדות גדולים שפעילותם יוצרת השפעה מהותית על מבנה התעסוקה ועל הוצאות והכנסות של
האיזור. מוסדות עוגן הינם בעלי משאבי קרקע משמעותיים ונכסי דלא נידי שלא ניתנים להעתקה
לאתרים אחרים. רכישות של מוצרים ושירותים על ידי מוסדות עוגן מהווים נתח משמעותי מהפעילות
הכלכלית באיזור. כמו כן אותם המוסדות הם מעסיקים גדולים של תושבי המקום.
• האסטרטגיה המוצעת נועדה להקים מגוון של עסקים חדשים בבעלות מקומית ולחזק ולהתאים עסקים
קיימים לפיתוח כלכלה מקומית מקיימת. מודלים עסקיים מוצלחים שנבנו במקומות שונים בעולם
במסגרת פרויקטים דומים כוללים קואופרטיבים, עסקים חברתיים בבעלות מקומית, קרנות מימון
מקומיים ועוד. מודלים אלה הופעלו בהצלחה רבה בערים שונות בארה"ב ואירופה וייצרו מקומות
עבודה ותהליכי הצבר נכסים והון בקהילות רבות. העסקים החדשים והקיימים יפותחו כדי לספק מענה
לצרכים העסקיים של מוסדות העוגן ולנצל את כוחם העסקי.
• ככל שניתן, האסטרטגיה המוצעת תשאף להקים "עסקים ירוקים" ולהקפיד על פעילות בר-קיימא
מבחינת הסביבה הטבעית של האיזור.
==להצמיח את הנגב: מוסדות העוגן בנגב==
באזור הנגב כולל העיר באר שבע ישנם שעורי אבטלה והיקפי עוני גבוהים משמעותית מהמצב במרכז הארץ. כמו כן האזור מתאפיין באי-שוויון הולך וגובר ורמת השקעה פרטית נמוכה יחסית לאזורים אחרים. ניסיונות העבר למתן את מגמות אלו לא הביאו לשיפור משמעותי. נתונים שפורסמו לאחרונה אף מגלים שהפערים ברמת החיים ובמתן שירותים חברתיים בין הנגב והמרכז הולכים וגדלים. גישה חדשנית לאתגרי פיתוח חברתי-כלכלי עשויה לתרום למפנה. הגישה מתבססת על מינוף הכוח הכלכלי הטמון במוסדות העוגן של הנגב על מנת לאפשר לקהילות לייצר לעצמם כלכלה מקומית חזקה ומקיימת אשר תשפר משמעותית את המציאות באזור. זאת באמצעות הקמת עסקים חדשים בבעלות קהילתית וארגון עסקים קטנים לעבודה משותפת לשם אספקת צרכי הרכש והשירותים של מוסדות העוגן.
מוסדות העוגן באזור באר שבע רבתי כוללים את אוניברסיטת בן-גוריון, בית החולים סורוקה, מפעלי כי"ל, מחנות צה"ל הקיימים ואלו המוקמים היום בפאתי באר שבע, עיריות ומוסדות נוספים. למוסדות אלה תקציבים של מיליארדי שקלים בשנה המשמשים לרכש, שכר עבודה ופיתוח נכסים:
• אוניברסיטת בן-גוריון מעסיקה מעל 1600 עובדים, ותקציבה הרגיל מגיע ל-1.1 מיליארד ₪ בשנה.
• בית החולים סורוקה מעסיק מעל 4000 עובדים, ותקציבו השנתי מגיע ליותר ממיליארד ₪ בשנה.
• משרד הביטחון מעריך את עלות העברת בסיסי צה"ל לנגב ביותר מ-30 מיליארד ₪. בעשור הראשון תקלוט עיר הבה"דים 80,000 חיילים ואזרחים. תהליך זה מעצים את היות צה"ל מוסד עוגן משמעותי בנגב.
העוצמה הכלכלית הטמונה בשלושת המוסדות מקנה להם מקום מרכזי ביותר בכל יוזמת פיתוח משמעותי, ומחייבת מדיניות ומעשה שיהפכו את עוצמתם לתרומה לפיתוח האזורי. מוסדות אלו מנסים גם כיום לתרום לסביבתם החברתית. אך העשייה בתחום זה אינה ממנפת את המהלך העסקי השוטף של מוסדות אלו לחיזוקה של הכלכלה המקומית כאמצעי לפיתוח כולל. רק מעט מהפעילות הכלכלית הזאת, ובאופן לא מתוכנן, מפריחה את הקהילות המקומיות. כתוצאה מכך מוסדות כלכליים אדירים מוקפים באזור המתאפיין באבטלה גבוהה ועוני משמעותי. תכנון שונה של פעילותם העסקית בתחומי הרכש, התעסוקה וההשקעה תסייע בפיתוח מקומי ואזורי.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==