47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "'''אשלג''' (Potash ) הוא שם נפוץ למלחים שונים שנכרים ומיוצרים ומכילים אשלגן בעלי יכולת מסיסות ב..."
'''אשלג''' (Potash ) הוא שם נפוץ למלחים שונים שנכרים ומיוצרים ומכילים אשלגן בעלי יכולת מסיסות במים. בדרך כלל אשלג הוא אשלגן כלורי (המצוי גם [[בים המלח]]), אך הכוונה גם לתרכובות אחרות. השימוש העיקרי באשלג (מעל 90%) הוא ליצירת [[דשן כימי]], באמצעותו מקבלים הצמחים את האשלגן הדרוש לצמיחתם. שימוש באשלג משפר את התפתחות הצמחים ומגדיל את עמידותם למחלות.
השם האנגלי Potash נובע מ "pot ash", (סיר אפר) שמתייחס לאפר צמחים שנבטל במים בתוך סיר. זו היתה שיטת הייצור העיקרית של אשלג לפני [[המהפכה התעשייתית]].
==שוק האשלג העולמי==
רוב הפקת האשלג בעולם מתבצעת במכרות בהם כורים סילביט - המינרל העיקרי ממנו מפיקים אשלג. במתקן ליד המכרה מתבצעת הפרדת האשלג מהסילביט.
עתודות האשלג הגדולות נמצאות בקנדה (4400 מיליוני טונות), רוסיה (3300), בילרוסיה (750), וברזיל (300). סך עתודות האשלג העולמיות עומדות על 9500 מיליוני טונות. ההפקה השנתית העולמית של אשלג עומדת, נכון ל-2010 על 33 מיליוני טונות.<ref name="Jasinski">Stephen M. Jasinski [http://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/commodity/potash/mcs-2011-potas.pdf Potash], USGS Mineral Commodity Summary 2011</ref>
יוצא מכך שאם הצריכה לא תגדל, יעברו 316 שנים עד שיכלו עתודות האשלג כליל. עם זאת לא ברור האם יש [[שיא תפוקה]] באשלג ומה איכות העתודות הנותרות. עתודות בעלות איכות נמוכה יותר, יצטרכו יותר אנרגיה כדי להפיק אותן. כך לדוגמה ברזיל היא בעלת עתודות עצומות לכאורה, אך מייבאת 90% מהאשלג אותו היא צורכת. אין הערכות באשר למועד [[שיא תפוקת האשלג]] העולמי, שייתכן ויהיה עוד זמן רב.
היבואניות הגדולות של אשלג בעולם הן סין, ארצות הברית, ברזיל, והודו.
מחירי האשלג עלו בשנים האחרונות. סחורה בשווי של 200 דולר לטונה מטרית (יחידת נפח), צפויה להגיע ל-1,500 דולר לטונה עד 2020. מחירי השוק בוונקובר קנדה היו 872 דולר לטונה ב-2009, שהיו שיא של כל הזמנים.[http://www.potashinvestingnews.com/354-potash-prices-at-record-high.html] נכון לשנת 2011 מחירי האשלג ירדו ל-470 דולר לטונה מטרית. [http://www.infomine.com/chartsanddata/chartbuilder.aspx?z=f&g=127651&dr=2y]
==אשלג בישראל==
ב[[מפעלי ים המלח]] שבישראל מהווה האשלג בתצורתו כאשלגן כלורי את אחד התוצרים העיקריים, ויש לחברה יתרון טבעי בהפקתו. שיטת ההפקה מבוססת על אידוי [[מים]] בבריכות אידוי שנמצאות בחלקו הדרומי של [[ים המלח]]. יתרונו המקורי של אזור זה היה במים הרדודים יחסית שהפכו את האידוי הטבעי לישים. יתרון נוסף הוא שמש כמעט כל ימות השנה. ריכוז האשלגן הכלורי במימי ים המלח הוא 1.2%.
תוצר הביניים של האידוי בבריכות הוא תמיסה רוויה של המינרל קרנליט ((KMgCl<sub>3</sub>·6(H<sub>2</sub>O). את התמיסה שואבים בצינורות וממשיכים לעבד במכונות במפעל. בשיטת הפקה זו מתקבלים תוצרים תוך השקעה בעלות נמוכה יחסית לכריית המחצבים מהקרקע. עיקר העלות הכספית היא בהפקת האשלג מהקרנליט שצורכת [[אנרגיה רבה]]. רוב ההפקה בעולם בשיטה זו מתבצעת על ידי מפעלי ים המלח ובכך יתרונם הכלכלי. מפעלי ים המלח מפיקים מדי שנה יותר מ-2.5 מיליון טונות אשלג. גם מפעלי האשלג ב[[ירדן]] מפיקים אשלג בצורה דומה.
עתודות האשלג של ישראל הן 40 מיליוני טונות נכון לשנת 2010, והיא כורה 2-2.5 מיליוני טונות אשלג בשגנה, כך שגמר עתודות האשלג של ישראל, ללא גידול בתפוקה, יתרחש תוך פחות מ- 20 שנה.
==ראו גם==
* [[דשן כימי]]
* [[שיא תפוקת הזרחן]]
* [[שיא תפוקת הגז]]
* [[חקלאות תעשייתית]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Potash אשלג] בויקיפדיה האנגלית
[[קטגוריה:חקלאות]]
[[קטגוריה:מחצבים]]
השם האנגלי Potash נובע מ "pot ash", (סיר אפר) שמתייחס לאפר צמחים שנבטל במים בתוך סיר. זו היתה שיטת הייצור העיקרית של אשלג לפני [[המהפכה התעשייתית]].
==שוק האשלג העולמי==
רוב הפקת האשלג בעולם מתבצעת במכרות בהם כורים סילביט - המינרל העיקרי ממנו מפיקים אשלג. במתקן ליד המכרה מתבצעת הפרדת האשלג מהסילביט.
עתודות האשלג הגדולות נמצאות בקנדה (4400 מיליוני טונות), רוסיה (3300), בילרוסיה (750), וברזיל (300). סך עתודות האשלג העולמיות עומדות על 9500 מיליוני טונות. ההפקה השנתית העולמית של אשלג עומדת, נכון ל-2010 על 33 מיליוני טונות.<ref name="Jasinski">Stephen M. Jasinski [http://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/commodity/potash/mcs-2011-potas.pdf Potash], USGS Mineral Commodity Summary 2011</ref>
יוצא מכך שאם הצריכה לא תגדל, יעברו 316 שנים עד שיכלו עתודות האשלג כליל. עם זאת לא ברור האם יש [[שיא תפוקה]] באשלג ומה איכות העתודות הנותרות. עתודות בעלות איכות נמוכה יותר, יצטרכו יותר אנרגיה כדי להפיק אותן. כך לדוגמה ברזיל היא בעלת עתודות עצומות לכאורה, אך מייבאת 90% מהאשלג אותו היא צורכת. אין הערכות באשר למועד [[שיא תפוקת האשלג]] העולמי, שייתכן ויהיה עוד זמן רב.
היבואניות הגדולות של אשלג בעולם הן סין, ארצות הברית, ברזיל, והודו.
מחירי האשלג עלו בשנים האחרונות. סחורה בשווי של 200 דולר לטונה מטרית (יחידת נפח), צפויה להגיע ל-1,500 דולר לטונה עד 2020. מחירי השוק בוונקובר קנדה היו 872 דולר לטונה ב-2009, שהיו שיא של כל הזמנים.[http://www.potashinvestingnews.com/354-potash-prices-at-record-high.html] נכון לשנת 2011 מחירי האשלג ירדו ל-470 דולר לטונה מטרית. [http://www.infomine.com/chartsanddata/chartbuilder.aspx?z=f&g=127651&dr=2y]
==אשלג בישראל==
ב[[מפעלי ים המלח]] שבישראל מהווה האשלג בתצורתו כאשלגן כלורי את אחד התוצרים העיקריים, ויש לחברה יתרון טבעי בהפקתו. שיטת ההפקה מבוססת על אידוי [[מים]] בבריכות אידוי שנמצאות בחלקו הדרומי של [[ים המלח]]. יתרונו המקורי של אזור זה היה במים הרדודים יחסית שהפכו את האידוי הטבעי לישים. יתרון נוסף הוא שמש כמעט כל ימות השנה. ריכוז האשלגן הכלורי במימי ים המלח הוא 1.2%.
תוצר הביניים של האידוי בבריכות הוא תמיסה רוויה של המינרל קרנליט ((KMgCl<sub>3</sub>·6(H<sub>2</sub>O). את התמיסה שואבים בצינורות וממשיכים לעבד במכונות במפעל. בשיטת הפקה זו מתקבלים תוצרים תוך השקעה בעלות נמוכה יחסית לכריית המחצבים מהקרקע. עיקר העלות הכספית היא בהפקת האשלג מהקרנליט שצורכת [[אנרגיה רבה]]. רוב ההפקה בעולם בשיטה זו מתבצעת על ידי מפעלי ים המלח ובכך יתרונם הכלכלי. מפעלי ים המלח מפיקים מדי שנה יותר מ-2.5 מיליון טונות אשלג. גם מפעלי האשלג ב[[ירדן]] מפיקים אשלג בצורה דומה.
עתודות האשלג של ישראל הן 40 מיליוני טונות נכון לשנת 2010, והיא כורה 2-2.5 מיליוני טונות אשלג בשגנה, כך שגמר עתודות האשלג של ישראל, ללא גידול בתפוקה, יתרחש תוך פחות מ- 20 שנה.
==ראו גם==
* [[דשן כימי]]
* [[שיא תפוקת הזרחן]]
* [[שיא תפוקת הגז]]
* [[חקלאות תעשייתית]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Potash אשלג] בויקיפדיה האנגלית
[[קטגוריה:חקלאות]]
[[קטגוריה:מחצבים]]