שינויים

'''רעב המוני''' הוא מצב של מחסור חמור במזון בקנה מידה רחב. רעב המוני יכול להגרם בגלל סיבות שונות כמו כשלון יבולים עקב מחלה חקלאית, בעיית אקלים, מזיקים או אסון סביבתי, [[פיצוץ אוכלוסין]] או בעקבות מדיניות ממשלתית או מגפה או מלחמה. רעב המוני בא יחד עם [[תת תזונה]] איזורית, גוועיה ברעב, מגפות, ועליה בתמותה.  

'''רעב המוני''' הוא מצב של מחסור חמור במזון בקנה מידה רחב. רעב המוני יכול להגרם בגלל סיבות שונות כמו כשלון יבולים עקב מחלה חקלאית, בעיית אקלים, מזיקים או אסון סביבתי, [[פיצוץ אוכלוסין]] או בעקבות מדיניות ממשלתית או מגפה או מלחמה. רעב המוני בא יחד עם [[תת תזונה]] איזורית, מוות מרעב וממחלות תת-תזונה, מגיפות, ועליה כללית בתחלואה, תמותה, ומשבר כלכלי וחברתי עמוק.  

מקרים של רעב המוני התרחשו בכל יבשת בעולם והם כוללים מקרי רעב היסטורים כמו הרעב הגדול בסין (בשנות ה-50), הרעב  הגדול בברית המועצות (בשנות ה-30), רעב תפוחי האדמה באירלנד (באמצע המאה ה-19), ומקרי רעב נוספים בהודו, ובאפריקה. ברוב המקרים האלה מדובר על מדיניות ממשלתית, או על אסונות טבע. מקרי רעב קדומים יותר התרחשו בציבליזיות שהתמוטטו כמו [[איי הפסחא]], [[האנסזי]], [[המאיה]], [[ההתיישבות הנורדית בגרינלד]] ועוד, ונבעו בדרך כלל מ[[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] עקב שילוב של [[בעיות סביבה]] עם תנאים חברתיים שהחריפו בעיות אלה.

[[קובץ:Percentage population undernourished world map.png|ממוזער|400px|אחוז האנשים ב[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסיה]] שסובלים מ[[תת תזונה]] במדינות שונות בעולם. במדינות העשירות תת תזונה היא נחלתם של פחות מ2.5% ובמדינות העניות ביותר, בעיקר באפריקה, ובהודו ומדינות נוספות הנתון מטפס ל 20-35% ויותר מכך]]

הערכה לשנת 2010 מוערך כי קיימים 925 מיליוני אנשים רעבים בעולם, שהם 13% מ[[אוכלוסיית העולם]]. המונח "רעבים" מתייחס לאנשים שסובלים מתת תזונה כרונית של חלבון וקלוריות. רוב המצבים של [[תת תזונה]] מתמשכת ורעב המוני מתרחשים כיום בדרום מזרח אסיה ובאוקיינוס השקט (578 מיליון רעבים) ובאפריקה מדרום לסהרה. מאז שנות ה-60 של המאה ה-20, מספר הרעבים בעולם ירד מ-900 מיליון אנשים ל850 מיליון בשנות ה-90 וירד לשפל של פחות מ-800 מיליון רעבים בשנים 1995-97. מאז קיימת מגמת עלייה במספר הרעבים, כאשר בעקבות [[משבר המזון העולמי 2007-2008]] היו בעולם מעל מיליארד רעבים. עקב [[גידול אוכלוסין|גידול אוכלוסיית העולם]] פרוש הדבר הוא ירידה איטית באחוזי האוכלוסיה העולמית שסובלת מרעב.  

מקרים של רעב המוני בקרב [[בני אדם]] התרחשו בכל יבשת בעולם והם כוללים מקרי רעב היסטורים כמו הרעב הגדול בסין (בשנות ה-50), הרעב  הגדול בברית המועצות (בשנות ה-30), [[רעב תפוחי האדמה באירלנד]] (באמצע המאה ה-19), ומקרי רעב רבים ונוספים באסיה, בהודו, ובאפריקה. ברוב המקרים האלה מדובר על כשל של מדיניות ממשלתית, או על אסונות טבע. מקרי רעב קדומים יותר התרחשו בציבליזיות שהתמוטטו כמו [[איי הפסחא]], [[האנסזי]], [[המאיה]], [[ההתיישבות הנורדית בגרינלד]] ועוד, ונבעו בדרך כלל מ[[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] עקב שילוב של [[בעיות סביבה]] עם תנאים חברתיים שהחריפו בעיות אלה.  

אמצעים מודרנים של סיוע חירום למקרי חירום כוללים הספקת חומרי מזון עשירים וכן ויטמינים ומינרלים. מודל החילוץ מרעב המודרני המשמש כיום יותר ויותר קבוצות סיוע קורא להענקת כסף מזומן או וואצ'רים לרעבים כדי שאלה יוכלו לשלם לחוואים מקומים במקום המודל הקודם של קניית מזון ממדינות תורמות, דבר שפעמים רבות נדרש על פי החוק. דבר זה מקטין את בזבוז הכסף שכרוך בהוצאות התובלה בהסעת מזון אל איזור הרעב, וחשוב מכך הוא מונע התחלת [[לולאת משוב]] של התסמכות על סיוע חוץ ומסייע להקמת יציבות מקומית על ידי שפע חקלאי מקומי. עם זאת, יציבות כזו תלויה בתנאים מקומיים ל[[חקלאות בת קיימא]] כמו מצב ה[[קרקע]], המים, האקלים וכו'.  

נכון לשנת 2010 מוערך כי קיימים 925 מיליוני אנשים [[רעב עולמי|רעבים בעולם]], שהם 13% מ[[אוכלוסיית העולם]]. המונח "רעבים" מתייחס לאנשים שסובלים מ[[תת תזונה]] כרונית של חלבון וקלוריות. רוב המצבים של [[תת תזונה]] מתמשכת ורעב המוני מתרחשים כיום בדרום מזרח אסיה ובאוקיינוס השקט (578 מיליון רעבים) ובאפריקה מדרום לסהרה. מאז שנות ה-60 של המאה ה-20, מספר הרעבים בעולם ירד מ-900 מיליון אנשים ל-850 מיליון בשנות ה-90 וירד לשפל של פחות מ-800 מיליון רעבים בשנים 1995-97. מאז קיימת מגמת עלייה במספר הרעבים, כאשר בעקבות [[משבר המזון העולמי 2007-2008]] היו בעולם מעל מיליארד אנשים רעבים. עקב [[גידול אוכלוסין|גידול אוכלוסיית העולם]] פרוש הדבר הוא ירידה איטית באחוזי האוכלוסיה העולמית שסובלת מרעב.  

מאמצים עבור הטווח הבינוני למניעת רעב כוללים השקעות בשיטות חקלאות תעשייתית כמו שימוש בדשנים ובהשקייה שמובילים להגדלת הייבולים החקלאיים. עם זאת, בטווח הארוך חקלאות תעשיתית עלולה להוביל ל[[המלחת קרקעות]], [[זיהום מים]] [[בליית קרקע]] ועוד היבטים של חקלאות בלתי מקיימת.  

אמצעים מודרנים של סיוע חירום למקרי חירום כוללים הספקת חומרי מזון עשירים וכן ויטמינים ומינרלים. מודל החילוץ מרעב המודרני המשמש כיום יותר ויותר קבוצות סיוע קורא להענקת כסף מזומן או וואצ'רים לרעבים כדי שאלה יוכלו לשלם לחוואים מקומים במקום המודל הקודם של קניית מזון ממדינות תורמות, דבר שפעמים רבות נדרש על פי החוק. דבר זה מקטין את בזבוז הכסף שכרוך בהוצאות התובלה בהסעת מזון אל איזור הרעב, וחשוב מכך הוא מונע התחלת [[לולאת משוב]] של הסתמכות על סיוע חוץ ומסייע להקמת יציבות מקומית על ידי שפע חקלאי מקומי. עם זאת, יציבות כזו תלויה בתנאים מקומיים ל[[חקלאות בת קיימא]] כמו מצב ה[[קרקע]], המים, האקלים וכו'.  

הוגי [[קיימות]] רבים כמו לדוגמה [[ג'ארד דיימונד]] ו[[לסטר בראון]] מביעים חשש מכך שהמזון הוא ה"[[חוק המינימום של לייביג|חולייה החלשה]]" ברשימת איומי ה[[קיימות]] על האנושות או על חלקים ממנה, וכי כמו ציביליזציות אחרות (לדוגמה [[התמוטטות שומר|שומר]]) שילוב של [[השפעות סביבתיות|נסיבות סביבתיות]] וחברתיות עלול להוביל ל[[אסון מלתוסיאני]] או משבר אחר בחקלאות שיוביל לרעב המוני בקנה מידה גדול. בין האיומים הסביבתים נזכרים [[שיא תפוקת הנפט]], [[משבר המים העולמי]] ו[[בליית קרקע]].  

 

הוגי [[קיימות]] רבים כמו לדוגמה [[ג'ארד דיימונד]] ו[[לסטר בראון]] מביעים חשש מכך שהמזון הוא "[[חוק המינימום של לייביג|החולייה החלשה]]" ברשימת איומי ה[[קיימות]] על האנושות או על חלקים ממנה, וכי כמו ציביליזציות אחרות (לדוגמה [[התמוטטות שומר|שומר]]) שילוב של [[השפעות סביבתיות|נסיבות סביבתיות]] וחברתיות עלול להוביל ל[[אסון מלתוסיאני]] או משבר אחר בחקלאות שיוביל לרעב המוני בקנה מידה גדול. בין האיומים הסביבתים נזכרים [[שיא תפוקת הנפט]], [[משבר המים העולמי]] ו[[בליית קרקע]].  

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[אסון מלתוסיאני]]

* [[אסון מלתוסיאני]]

* [[רעב עולמי]]

* [[רעב עולמי]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==