230
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "'''אנטי-גלובליזציה''' הוא מונח המתאר מגוון תפישות, וארגונים האוחזים בתפישות כאלו, המתנגדות..."
'''אנטי-גלובליזציה''' הוא מונח המתאר מגוון תפישות, וארגונים האוחזים בתפישות כאלו, המתנגדות להיבטים מסוימים של [[גלובליזציה]], ובייחוד לסחר חופשי, ל[[קפיטליזם]], לפעולותיהם של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] ולגלובליזציה תרבותית.
התנועות האנטי-גלובליסטיות מבקשות להגביל במידה ניכרת את חירותם של תאגידים רב לאומיים ובמקום זאת לקדם [[זכויות אדם]], [[זכויות עובדים]], [[זכויות בעלי חיים]], [[איכות הסביבה]], [[פמיניזם]] ו[[קיימות|כלכלה מקיימת]].
==טיעוני האנטי גלובליזם==
מתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 הופיעו תאוריות שונות העוסקות ב[[גלובליזציה]], יחד עם ספרות ביקורתית ענפה המצביעה על הסכנות הטמונות בה.
התאוריות האנטי-גלובליסטיות המרכזיות מצביעות על הסכנה הטמונה בחדירתה של [[תרבות צריכה|תרבות הצריכה]] המערבית אל מדינות בעולם כולו, - חדירה הנתפשת ומוצגת בתאוריות אלו כקולוניאליזם תרבותי. החדירה המערבית אל שאר העולם, המיוצגת ומובלת על ידי חברות רב-לאומיות בולטות כמו קוקה קולה, מקדונלד'ס ואחרות, פוגעת בערכים התרבותיים הייחודיים לכל מדינה, ומרדדת את התרבות המקומית לצריכת [[מותגים]] בולטים, המייצגים בעיני המקומיים [[חופש]], [[קדמה]] ומערביות, אך בפועל הם תוצר של שימוש מתוחכם ב[[פרסום]] וב[[שיווק]] מצד [[החברות הרב-לאומיות]].
האנטי-גלובליסטים טוענים עוד כי חברות רב-לאומיות, שאינן גופים נבחרים החייבים דין וחשבון ל[[בחירות|בוחר]] במדינתן או ב[[מדינה]] אחרת, חותרות תחת סמכות השליטים המקומיים וה[[מוסד חברתי|מוסדות]] המסורתיים המקומיים. חברות אלו פוגעות בו־זמנית בבני מדינתן, כאשר הן בוחרות להעתיק את מפעלי הייצור שלהן ממדינות המערב למדינות ה[[עולם שלישי|עולם השלישי]]; ובבני מדינות העולם השלישי, המועסקים במפעלים שפתחו החברות הרב-לאומיות במדינתם בשכר עבודה הנמוך מזה שהיו מקבלים אותם עובדים במדינה מערבית.
פגיעה נוספת שמחוללות החברות הרב-לאומיות במדינות העולם השלישי היא [[איכות הסביבה|סביבתית]] ו[[חקלאות|חקלאית]], כאשר הן משתפות פעולה עם שליטי מדינות בעולם השלישי בפרויקטים רחבי היקף, המותירים אחריהם פגיעה מתמשכת בסביבה, הרס של סביבות מחיה וחורבן של מערכות אקולוגיות.
התנועות האנטי-גלובליסטיות מבקשות להגביל במידה ניכרת את חירותם של תאגידים רב לאומיים ובמקום זאת לקדם [[זכויות אדם]], [[זכויות עובדים]], [[זכויות בעלי חיים]], [[איכות הסביבה]], [[פמיניזם]] ו[[קיימות|כלכלה מקיימת]].
==טיעוני האנטי גלובליזם==
מתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 הופיעו תאוריות שונות העוסקות ב[[גלובליזציה]], יחד עם ספרות ביקורתית ענפה המצביעה על הסכנות הטמונות בה.
התאוריות האנטי-גלובליסטיות המרכזיות מצביעות על הסכנה הטמונה בחדירתה של [[תרבות צריכה|תרבות הצריכה]] המערבית אל מדינות בעולם כולו, - חדירה הנתפשת ומוצגת בתאוריות אלו כקולוניאליזם תרבותי. החדירה המערבית אל שאר העולם, המיוצגת ומובלת על ידי חברות רב-לאומיות בולטות כמו קוקה קולה, מקדונלד'ס ואחרות, פוגעת בערכים התרבותיים הייחודיים לכל מדינה, ומרדדת את התרבות המקומית לצריכת [[מותגים]] בולטים, המייצגים בעיני המקומיים [[חופש]], [[קדמה]] ומערביות, אך בפועל הם תוצר של שימוש מתוחכם ב[[פרסום]] וב[[שיווק]] מצד [[החברות הרב-לאומיות]].
האנטי-גלובליסטים טוענים עוד כי חברות רב-לאומיות, שאינן גופים נבחרים החייבים דין וחשבון ל[[בחירות|בוחר]] במדינתן או ב[[מדינה]] אחרת, חותרות תחת סמכות השליטים המקומיים וה[[מוסד חברתי|מוסדות]] המסורתיים המקומיים. חברות אלו פוגעות בו־זמנית בבני מדינתן, כאשר הן בוחרות להעתיק את מפעלי הייצור שלהן ממדינות המערב למדינות ה[[עולם שלישי|עולם השלישי]]; ובבני מדינות העולם השלישי, המועסקים במפעלים שפתחו החברות הרב-לאומיות במדינתם בשכר עבודה הנמוך מזה שהיו מקבלים אותם עובדים במדינה מערבית.
פגיעה נוספת שמחוללות החברות הרב-לאומיות במדינות העולם השלישי היא [[איכות הסביבה|סביבתית]] ו[[חקלאות|חקלאית]], כאשר הן משתפות פעולה עם שליטי מדינות בעולם השלישי בפרויקטים רחבי היקף, המותירים אחריהם פגיעה מתמשכת בסביבה, הרס של סביבות מחיה וחורבן של מערכות אקולוגיות.