47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "'''נאורו''' (שם רשמי: '''רפובליקת נאורו''') היא מדינת אי במיקרונזיה אשר נמצאת בדרום [[האוקיינוס..."
'''נאורו''' (שם רשמי: '''רפובליקת נאורו''') היא מדינת אי במיקרונזיה אשר נמצאת בדרום [[האוקיינוס השקט]]. זוהי מדינת האי העצמאית הקטנה ביותר בעולם מבחינת [[אוכלוסייה]] ו[[שטח]]. נאורו נמצאת כ-4,000 ק"מ דרום־מערבית להוואי, ושכנתה הקרובה ביותר היא האי בנבה המהווה חלק ממדינת קיריבטי. מדינה זו היא היחידה ב[[כדור הארץ|עולם]] שאין לה עיר בירה רשמית, אך יארן, העיר הגדולה ביותר בנאורו, נחשבת לעיר הבירה בפועל, מכיוון ששם נמצאים מוסדות ה[[ממשלה]] של מדינת נאורו.
נאורו מאוכלסת במיקרונזים ופולינזים. מדינה זו סופחה ל"אימפריה הגרמנית" והייתה ל[[קולוניה]] שלה במאה ה-19, ולאחר מלחמת העולם הראשונה הפכה לטריטוריית מנדט שנשלטה על ידי [[אוסטרליה]], [[ניו זילנד]] ו[[הממלכה המאוחדת]]. במהלך מלחמת העולם השנייה נכבש האי על ידי [[יפן]], ואחרי המלחמה, שבה נאורו להיות שטח נאמנות. את עצמאותה קיבלה ב-1968.
נאורו שוכנת על אי סלעי המכיל מרבצי [[זרחה]] רבים. עיקר הפעילות הכלכלית בנאורו החלה בשנת 1907 והייתה [[יצוא]] תרכובת זו ממכרות באי. סביבת האי נפגעה באופן חמור מ[[כריית-יתר]], והחברה שהוקמה לניהול נכסי האי ירדה באופן משמעותי בערכה. כל אלו הן דוגמאות למשבר כלכלי חמור עקב [[שיא תפוקת הזרחן|שיא תפוקת זרחן]] מקומי.
בעקבות דלדול עתודות הזרחה ממשלת נאורו נקטה באמצעי חקיקה לא שגרתיים להשגת הכנסות. בשנות ה-90 של המאה ה-20 הייתה נאורו ל[[מקלט מס]] ומרכז [[הלבנת הון]]. מאז [[2001]] הסכימה נאורו לקבל עזרה מהממשלה האוסטרלית; בתמורה לסיוע זה, הוקמו על האי מרכזי מעצר לאנשים המחפשים מקלט באוסטרליה, ואלה פעלו ברצף עד תחילת 2008 <ref> http://news.bbc.co.uk/2/hi/asia-pacific/7229764.stm - BBC News: Australia ends 'Pacific Solution'</ref>.
==כריית היתר של פוספטים==
קיימים משאבים מועטים באי והכלכלה תלויה בייבוא כמעט באופן מוחלט. כלכלת נאורו תלויה באופן כמעט מוחלט בכריית המחצב היחיד באי, [[זרחה]] הנוצרים כתוצאה מלשלשת של עופות ים ([[גואנו]]. עתודות הזרחה הולכות ומדלדלות לאחר למעלה ממאה שנות כרייה אינטנסיבית, שגרמו להרס כמעט מוחלט של הקרקעות באי.
הכלכלה של נאורו הייתה בשיאה בשנות ה-80. כרייה בהיקף קטן עדיין מבוצעת על ידי חברת רונפוס (RONPhos), חברה ממשלתית לכריית זרחה. הממשלה הקימה קרן אשר בה מושקעים חלק מרווחי החברה, לרווחת התושבים לטווח הארוך, כאשר יתכלו עתודות הזרחה. הקרן השקיעה את כספיה בצורה כושלת, בעיקר באוסטרליה, וכתוצאה מכך ערכה של הקרן הצטמצם מ-1300 מיליון דולרים אוסטרליים ב-1991 ל-138 מיליון דולרים אוסטרליים ב-2002. עתה (2010) חסרים לנאורו משאבים אפילו לביצוע פעולות ממשלתיות בסיסיות. כך, למשל, הבנק הממשלתי של נאורו פשט רגל. ספר העובדות העולמי העריך את תוצרה הלאומי הגולמי של המדינה ב-5000$ לאדם בשנה. ב-2007 העריך הבנק האסיאתי לפיתוח את אותו המדד ב-2400$ עד 2715$.
אין מיסים אישיים בנאורו. שיעור האבטלה עומד על 90%, והממשלה מעסיקה 95% מאלה שאינם מובטלים. הבנק האסיאתי לפיתוח מציין כי על אף התמיכה הרחבה בביצוע רפורמה כלכלית על ידי השלטונות, התחזית לטווח הבינוני הינה כי בגלל תלות בכריית זרחה, תאלץ המדינה להסתמך על סיוע חיצוני. התיירות איננה מהווה ענף כלכלי חשוב הן משום שאין כמעט מה לראות ומה לעשות והן משום שאין כמעט שירותי תיירות באי. כך, לדוגמה, קיימים שני בתי מלון ברחבי האי. עם זאת, מזג האוויר האוקייני נוח יחסית, ומספר אתרים בעלי עניין היסטורי, בעיקר מתקופת הכיבוש היפני במלחמת העולם השנייה, מצויים באי. כמו כן, ניתן גם לדוג דגי טונה.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שיא תפוקה]]
[[קטגוריה:מדינות]]
נאורו מאוכלסת במיקרונזים ופולינזים. מדינה זו סופחה ל"אימפריה הגרמנית" והייתה ל[[קולוניה]] שלה במאה ה-19, ולאחר מלחמת העולם הראשונה הפכה לטריטוריית מנדט שנשלטה על ידי [[אוסטרליה]], [[ניו זילנד]] ו[[הממלכה המאוחדת]]. במהלך מלחמת העולם השנייה נכבש האי על ידי [[יפן]], ואחרי המלחמה, שבה נאורו להיות שטח נאמנות. את עצמאותה קיבלה ב-1968.
נאורו שוכנת על אי סלעי המכיל מרבצי [[זרחה]] רבים. עיקר הפעילות הכלכלית בנאורו החלה בשנת 1907 והייתה [[יצוא]] תרכובת זו ממכרות באי. סביבת האי נפגעה באופן חמור מ[[כריית-יתר]], והחברה שהוקמה לניהול נכסי האי ירדה באופן משמעותי בערכה. כל אלו הן דוגמאות למשבר כלכלי חמור עקב [[שיא תפוקת הזרחן|שיא תפוקת זרחן]] מקומי.
בעקבות דלדול עתודות הזרחה ממשלת נאורו נקטה באמצעי חקיקה לא שגרתיים להשגת הכנסות. בשנות ה-90 של המאה ה-20 הייתה נאורו ל[[מקלט מס]] ומרכז [[הלבנת הון]]. מאז [[2001]] הסכימה נאורו לקבל עזרה מהממשלה האוסטרלית; בתמורה לסיוע זה, הוקמו על האי מרכזי מעצר לאנשים המחפשים מקלט באוסטרליה, ואלה פעלו ברצף עד תחילת 2008 <ref> http://news.bbc.co.uk/2/hi/asia-pacific/7229764.stm - BBC News: Australia ends 'Pacific Solution'</ref>.
==כריית היתר של פוספטים==
קיימים משאבים מועטים באי והכלכלה תלויה בייבוא כמעט באופן מוחלט. כלכלת נאורו תלויה באופן כמעט מוחלט בכריית המחצב היחיד באי, [[זרחה]] הנוצרים כתוצאה מלשלשת של עופות ים ([[גואנו]]. עתודות הזרחה הולכות ומדלדלות לאחר למעלה ממאה שנות כרייה אינטנסיבית, שגרמו להרס כמעט מוחלט של הקרקעות באי.
הכלכלה של נאורו הייתה בשיאה בשנות ה-80. כרייה בהיקף קטן עדיין מבוצעת על ידי חברת רונפוס (RONPhos), חברה ממשלתית לכריית זרחה. הממשלה הקימה קרן אשר בה מושקעים חלק מרווחי החברה, לרווחת התושבים לטווח הארוך, כאשר יתכלו עתודות הזרחה. הקרן השקיעה את כספיה בצורה כושלת, בעיקר באוסטרליה, וכתוצאה מכך ערכה של הקרן הצטמצם מ-1300 מיליון דולרים אוסטרליים ב-1991 ל-138 מיליון דולרים אוסטרליים ב-2002. עתה (2010) חסרים לנאורו משאבים אפילו לביצוע פעולות ממשלתיות בסיסיות. כך, למשל, הבנק הממשלתי של נאורו פשט רגל. ספר העובדות העולמי העריך את תוצרה הלאומי הגולמי של המדינה ב-5000$ לאדם בשנה. ב-2007 העריך הבנק האסיאתי לפיתוח את אותו המדד ב-2400$ עד 2715$.
אין מיסים אישיים בנאורו. שיעור האבטלה עומד על 90%, והממשלה מעסיקה 95% מאלה שאינם מובטלים. הבנק האסיאתי לפיתוח מציין כי על אף התמיכה הרחבה בביצוע רפורמה כלכלית על ידי השלטונות, התחזית לטווח הבינוני הינה כי בגלל תלות בכריית זרחה, תאלץ המדינה להסתמך על סיוע חיצוני. התיירות איננה מהווה ענף כלכלי חשוב הן משום שאין כמעט מה לראות ומה לעשות והן משום שאין כמעט שירותי תיירות באי. כך, לדוגמה, קיימים שני בתי מלון ברחבי האי. עם זאת, מזג האוויר האוקייני נוח יחסית, ומספר אתרים בעלי עניין היסטורי, בעיקר מתקופת הכיבוש היפני במלחמת העולם השנייה, מצויים באי. כמו כן, ניתן גם לדוג דגי טונה.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שיא תפוקה]]
[[קטגוריה:מדינות]]