שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 6,943 בתים ,  15:25, 29 בנובמבר 2012
יצירת דף עם התוכן "עמותת "צלול" נוסדה ב-1999 כחלק מהמאבק להוצאת כלובי הדגים של החקלאות הימית ממפרץ אילת. בהמשך ..."
עמותת "צלול" נוסדה ב-1999 כחלק מהמאבק להוצאת כלובי הדגים של החקלאות הימית ממפרץ אילת. בהמשך דרכה שמה לעצמה "צלול" למטרה, את החתירה לים צלול ולנחלים נקיים אמצעות העלאת נושאים אלה על סדר היום הפוליטי והציבורי. כיום נחשבת "צלול" כשומרת הסף של הים והנחלים בישראל
"צלול" נתמכת ע"י אנשי עסקים פרטיים, אזרחים ומספר קרנות מהארץ והעולם (קרן משפחת קאהן, הקרן לסביבה ירוקה ועוד) "צלול" מסרבת לקבל תרומות מגופים ממשלתיים, וזאת במטרה לשמור על עצמאותה ועל אופי פעילותה.
לצורך עבודתה מפעילה "צלול" צוות מגוון הכולל אנשי מקצוע מתחומים שונים: אנשי סביבה, אנשי אקדמיה, אנשי יחסי ציבור, עורכי דין, תנדבים ועוד.


== הישגי "צלול" ==


במשך שנות קיומה רשמה "צלול" שורה ארוכה של הישגים, ביניהם הוצאת כלובי הדגים מים סוף, מניעת הקמת משרפה לבוצת השפד"ן, מניעת זיהום נחלים באמצעות הקמת מכונים לטיהור שפכים (מט"ש) על-ידי מפעלים ועל-ידי רשויות מקומיות.


== פעולות "צלול" ==


'''הפסקת זיהום הים התיכון'''

"צלול" פועלת להפסקת זיהום הים התיכון על ידי שורה ארוכה של מזהמים, ביניהם רשויות מקומיות ומפעלים. בתחילת כל עונת רחצה ובסיומה מפרסמת "צלול" דוחות ובהם מספר אירועי הסגירה והמשכותם. דו"חות אלה משמשים כמדד למצב החופים. במקביל מפרסמת "צלול" עבודות ומחקרים שמטרתם לבדוק את מצב הים ואת יחס הרשויות אליו.
"צלול" פועלת למען קביעת רגולציה לקידוחי הגז והנפט בים התיכון למען הצטידות המדינה בציוד מתאים למקרה של אסון קידוח.

'''הפסקת הזרמת בוצת השפד"ן לים התיכון'''

השפד"ן, מתקן טיהור השפכים הגדול בישראל ומהגדולים בעולם, מזרים בוצת ביוב למימי הים התיכון. "צלול" מנהלת מזה שנים קמפיין תקשורתי רחב היקף, לו שותפים תושבי ת"א ותושבי ראשון לציון, שמטרתו להפסיק את הזרמת הבוצה לים ולהפיכתה לדשן חקלאי, כמקובל במקומות רבים בעולם. בנוסף, דורשת "צלול" שהנהלת השפד"ן תשלם "היטל הזרמה לים", עד להשלמת הפתרון לטיפול בבוצה.

'''הפסקת זיהום הנחלים'''

עמותת "צלול" הכריזה במאי 2009 על "קמפיין נחלים", שמטרתו להביא להפסקת זיהום נחלי הארץ בשפכים ולהשיב להם מים נקיים, שיאפשרו את שקומם. הקמפיין כולל את נחל חרוד, נחל הירדן הדרומי, נחל שגור, נחל חילזון, נחל הנעמן, נחל חדרה, נחל אלכסנדר ונחל לכיש.

כחלק מהקמפיין נאבקה "צלול" למען הקמת מכונים לטיהור שפכים (מט"שים) לאורך הנחלים, שיגרמו להפסקת הזרמת הביוב אליהם. בנוסף, "צלול מימנה ויזמה תוכנית להשבת מים לנחל אלכסנדר, המשמשת כיום כמודל לתוכניות להשבת מים לנחלים נוספים. במקביל מקדמת "צלול" רעיון השבת מים לנחלים בהתאם להתקדמות ההתפלה, קרן לטיפול בתקלות ביוב של רשויות חלשות וכן מהלך להוספת נציג של ארגוני הסביבה למועצת רשות המים.

פעילות נוספת היא קידום רפורמה בענף המדגה, שנחשב כיום לאחד המזהמים העיקריים של הנחלים. במסגרת פעילות זו גרמה "צלול" לועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת להטיל על המשרד להגנת הסביבה לקבוע תקנות להזרמת פלט ברכות דגים לנחלים. במקביל פועלת "צלול" לקידום רפורמה כוללת בענף, שתביא להפסקת הזרמת הפלט.

'''סגירת מיכל האמוניה של חיפה כימיקלים'''

מיכל האמוניה של חיפה כימיקלים, המיכל 12 אלף טון אמוניה גז רעיל ומסוכן, מאיים על חיי תושבי חיפה והצפון מזה שנים רבות. המיכל בנוי באזור המועד לרעידות אדמה ולנפילות טילים. עמותת "צלול" דורשת לסגור את המיכל ולהסיר את האיום מעל חיי התושבים. המשרד להגנת הסביבה התחייב לפעול להקמת מפעל לייצור אמוניה בדרום הארץ. עמותת "צלול" דורשת ליישם את ההחלטה במהירות האפשרית.

'''הגנה ושמירה על מימי מפרץ אילת'''

הקמפיין להוצאת כלובי הדגים של החקלאות הימית ממפרץ אילת, החל לפני למעלה מעשור והוא נחשב גם כיום לאחד הקמפיינים המוצלחים ביותר בתולדות המאבקים הסביבתיים בארץ. תוצאת הקמפיין היא החלטת ממשלת ישראל להוציא את כלובי הדגים ממפרץ אילת, אשר גרמו לזיהום רב שפגע בשונית האלמוגים. קמפיין זה זכה לפרסים רבים, הוא משמש כמודל למאבק ציבורי מוצלח ונלמד במוסדות אקדמאים רבים.

'''עצירת הזיהום ושיקום נחל הקישון'''

עמותת "צלול" בשיתוף עמותת "אנשי הדממה" של יוצאי שייטת 13, הובילה קמפיין שתוצאתו הכרה בסכנות הרבות הנובעות מזיהום נחל הקישון, שהוא תוצאת הזרמת שפכים ארוכת שנים לנחל. בעקבות המאבק הופסקה פעילות הצלילה בנחל. "צלול" שותפה למאבק להפסקת זיהום הנחל על ידי מפעלי התעשיה שלאורכו והיתה שותפה למאבק לניקוי קרקעית הנחל.



== שיטת העבודה של עמותת "צלול": ==



- פעילות משולבת בזירה הציבורית, בזירה התקשורתית, בתחום המשפט, קידום חקיקה ועוד וגיוס הציבור למאבק.
33

עריכות

תפריט ניווט