47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + − +
אין תקציר עריכה
'''פצצת האוכלוסין''' (The Population Bomb) הוא ספר עיון בנושא [[אוכלוסין]] שנכתב על ידי הביולוג פול ארליך (Paul R. Ehrlich) ואשתו אנה ארליך (שלא קיבלה קרדיט על תרומתה לספר) בשנת 1968 שהיה רב מכר בזמנו. הספר הזהיר מפני [[רעב המוני]] של בני אדם בשנות ה-70 ה-80 של המאה ה-20 בגלל [[פיצוץ אוכלוסין]], כמו גם מפני אסונות חברתיים אחרים וקרא לנקוט בצעדים מיידיים [[בקרת אוכלוסין|להגביל את גידול האוכלוסייה]]. פחדים מפני פיצוץ אוכלוסין היו נפוצים בשנות ה-50 וה-60, אבל הספר והסופר הכריזמטי הביאו את הרעיון לקהל גדול עוד יותר. הספר זכה לביקורת בעשורים האחרונים בגלל הטון זורע הבהלה שבו, ובגלל התחזיות הבלתי מדוייקות שבו. בני הזוג ארליך עומדים מאחרוי הרעיונות הבסיסיים בספר, ובשנת 2009 הצהירו כי "אולי הפגם הרציני ביותר בספר הוא שהוא היה אופטימי מידי לגבי העתיד" והם מאמינים כי הוא השיג את מטרתם בגלל שהוא העיר את הציבור לחשיבות של [[סביבתנות|נושאים סביבתיים]] והכניס את מספר האנשים לתוך הדיון על עתיד האנושות.
'''פצצת האוכלוסין''' (The Population Bomb) הוא ספר עיון בנושא [[אוכלוסין]] שנכתב על ידי הביולוג פול ארליך (Paul R. Ehrlich) ואשתו אנה ארליך (שלא קיבלה קרדיט על תרומתה לספר) בשנת 1968 שהיה רב מכר בזמנו. הספר הזהיר מפני [[רעב המוני]] של בני אדם בשנות ה-70 ה-80 של המאה ה-20 בגלל [[פיצוץ אוכלוסין]], כמו גם מפני אסונות חברתיים אחרים וקרא לנקוט בצעדים מיידיים [[בקרת אוכלוסין|להגביל את גידול האוכלוסייה]]. פחדים מפני פיצוץ אוכלוסין היו נפוצים בשנות ה-50 וה-60, אבל הספר והסופר הכריזמטי הביאו את הרעיון לקהל גדול עוד יותר. הספר זכה לביקורת בעשורים האחרונים בגלל הטון זורע הבהלה שבו, ובגלל התחזיות הבלתי מדוייקות שבו.
בני הזוג ארליך עומדים מאחורי הרעיונות הבסיסיים בספר, ובשנת 2009 הצהירו כי "אולי הפגם הרציני ביותר בספר הוא שהוא היה אופטימי מידי לגבי העתיד" והם מאמינים כי הוא השיג את מטרתם בגלל שהוא העיר את הציבור לחשיבות של [[סביבתנות|נושאים סביבתיים]] והכניס את מספר האנשים לתוך הדיון על [[קיימות|עתיד האנושות]].
==בעקבות הספר היום==
בשנת 2012 התארח ארליך בישראל בכנס שארגנה לכבודו [[האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה]]
לדברי ארליך, גם ישראל וגם מדינות אחרות עוסקות הרבה בנושא בטחון צבאי, וסוגיות ציבוריות רבות אחרות כמו הפלות, אי שוויון או חוב לאומי, אלה שדברים אלה הן בעיות טריוולאיות יחסית כיון שאפשר לפתור אותן על ידי הסכם חברתי. לדוגמה חובות ניתן לפתור מכיוון שיש גם קרדיט. זה יהיה כרוך באי נעימות חברתית אבל זה ניתן לפתרון, לעומת זאת הבעיות שלנו מול הטבע אינן נתונות למסע ומתן. הן מוחלטות ואינן ברות מיקוח. יש מספר בעיות של [[קיימות]] שהן בצעם בעיות בטחון גרועות מהבטחון הצבאי שלנו:
* [[התחממות עולמית]], לאו דווקא הנושא הכי חשוב אבל הכי ידוע. הסכנה הגדולה שלה היא לא עליית פני הים, אלא שיבוש מחזור הגשמים שיפריע ל[[חקלאות]] ולכן למזון.
* [[משבר הרעלים|הרעלה עולמית]] - בעיקר מצד עשרות אלפי כימיקלים שכבר נמצאים בגוף שלנו במינון נמוך. בניגוד לאקלים, שיש בו כל מיני פתרונות מטורפים (כמו להציב מסך בין כדור הארץ לבין השמש או תותחי גופרית) אם פתאום יתחילו למות ילדים בני 4 מ[[סרטן]] בגלל [[זיהום]] לא יהיה לנו הרבה מה לעשות בנושא.
* בעיות עיבוד יתר של הקרקע ובעיות הקשורות לניהול המים והחקלאות.
* הרס של [[המגוון הביולוגי]] - הדבר הזה מסוכן כי פרוש הדבר פגיעה בחקלאות. לדוגמה פגיעה במאביקים. לדוגמה פגיעה בטורפים שבלעדיים יש צורך בהגדלת הריסוס עוד ועוד היות ומזיקים לחקלאות מגלים עמידות.
* ריצה על המשאבים וסכנת מלחמה בגללם . אנחנו מכורים לדלק בחקלאות.
* אוכלוסיה גדולה יותר היא גם רגישה יותר רגישה למגיפות. כבר היום יש 1 מיליארד רעבים ו2 מיליארד אנשים שאספקת המזון שלהם לא משהו ויש הרבה יותר מידי ערבוב ביננו לבין חיות המשק (ברווזים וחזירים בסין)
* המושג של "החזר יורד על סיבוכיות" - לדוגמה פעם היה קל לשאוב נפט והיום קשה. צריך יותר ויותר טכנולוגיה כדי לקבל משאבים פחת איכותיים.
בעיית האוכלוסין אינה לינארית שכן בני האדם היא חיה חכמה. הלכנו בהתחלה לאיזורים עשירים במשאבים כמו דלתות של נהרות , אדמות פוריות לחקלאות וכו'. כך שאם לפני 10 שנים נוספו מיליון אנשים לישראל וכיום נוספים מליון אנשים, הבעיה שלנו גדולה יותר :
* יש צורך להאכיל עוד מיליון אנשים אבל לעשות את זה מאדמות פחות פוריות.
* פרוש הדבר שימוש בעוד דשנים , עוד דלק
* השפעה גדולה יותר שלהם על האקלים ועל מגוון גנטי
ההנהגה שלנו בורה לחלוטין בבעיות האלה, למרות שיש קונצנוזס כמעט מלא בין מדענים שעוסקים בנושא.
המדענים מתווכחים האם הסיכוי שיש לנו לשרוד הוא 10% או רק 1%. למרות שהסיפור של המזון צריך להיות דבר שכל ילד בן 6 צריך להכיר. סקרים שעושים בקרב חברי סגל ממדעי החברה באוניברסיטה מאיפה מגיע המזון מראה שמעל 90% עונים מהסופרמרקט. מצד שני יש דברים במדעי החברה שהם בלתי צפויים כמו קריסת ברית המועצות.
מה עושים?
צריך להפוך את האוניברסיטאות לרלוונטיות עבור העולם. כיום הן מחולקות לדיספילינות שכל אחד עובד בהן על משהו אחר ולא רלוונטיות לפתרון רוב הבעיות הפרקטיות. צריך לשתף פעולה עם מדעי החברה ועם מדעי הרוח בפתרונות של הבעיות. לדוגמה איזה הודעות פסיכלוגיות עובדות על אנשים כדי שיפחיתו צריכת משאבים.
הם עושים דבר כזה בשנים האחרונות בסטנפורד . לדוגמה מחקר שמצא כי
אם אומרים לאדם במלון- אנא השתמש במגבת שוב, זה לא עוזר, גם להגיד אנא הצל את הסביבה כמעט לא עוזר
אם כותבים "רוב האנשים משתמשים שוב במגבת" זה עוזר. הכי עוזר - רוב האנשים בחדר הזה משתמשים במגבת - שיפור של 80%
באופן דומה הודעות על חשבון החשמל - "חסוך כסף וסייע לשמור אנרגיה" לא עוזרות. עוזר מעט - רוב בני העיר חוסכים אנרגיה. עוזר הרבה - רוב תושבי הבלוק שלך חוסכים אנרגיה.
הדבר החשוב ביותר מבחינת אוכלוסין הוא שיפור מעמד האישה.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/The_Population_Bomb פצצת האוכלוסין] בוויקיפדיה האנגלית
* [http://en.wikipedia.org/wiki/The_Population_Bomb פצצת האוכלוסין] בויקיפדיה האנגלית
[[קטגוריה:אוכלוסין]]
[[קטגוריה:אוכלוסין]]
[[קטגוריה:ספרי עיון]]
[[קטגוריה:ספרי עיון]]
[[קטגוריה:רעב המוני]]
[[קטגוריה:רעב המוני]]