47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + − דייג יתר יכול להוביל ל[[הכחדת מינים]], לפגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]] ולפגיעה בענף הדייג. היכולת של אוכלוסיית דגים להשתקם לאחר דיג יתר, תלויה בשאלה אם התנאים במערכת האקולוגית מתאימים להחלמתה. שינויים גדולים בהרכבי המינים במערכת יכולים לגרום לשינויים במערכת. לדוגמה אם יש דייג יתר של דג הטרוטה (פורל), יכולה לגדול אוכלוסיית הקרפיון בצורה שלא תאפשר לאוכלוסיית הטרוטה לבסס בחזרה אוכלוסיה רבייה גדולה מספיק. + − + + + + + + + + + + + + + + + + − שורה 16:
שורה 30: − ==דוגמאות== − {{תבנית:בעיות סביבתיות}} − דגי הקוד אטלנטים חוו דייג יתר בשנות ה-70 וה-80 וכתוצאה מכך אוכלוסיית דגי הקוד האטלנטים התמוטטה בשנת 1992. האוכלוסיה ירדה בכ 95% מרמות השיא שלה. למרות שבמשך עשור ויותר נפסק הדיג המסחרי של המין, האוכלוסיה לא התאוששה וכיום המין נמצא בסכנת הכחדה. יתכן שאוכלוסיית ההקוד ירדה מתחת לרמה הקריטית, ובהדרגה תיכחד גם ללא דיג נוסף. − − [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] מזכיר מספר מאמרים שחקרו את הנושא. המסקנה היא, שעקב דייג יתר, האוכלוסייה הידלדלה עד מאוד, וכיום בגלל נדירות הדגים, הדייג יותר יקר. הדבר גם גרם לירידה בגודל של הדגים ובגילם-נקבות צעירות מטילות פחות ביצים וביצים קטנות יותר, דבר המסכן את יכולת ההתאוששות של האוכלוסייה. − + − + − + − + שורה 40:
שורה 49: − + + +
אין תקציר עריכה
'''דייג ייתר''' (Overfishing) מתרחש כאשר פעילויות [[דייג]] מקטינות את אוכלוסיות הדגים מתחת לסף מסויים שמתחתיו נפגעת [[יכולת ההתחדשות הטבעית]] שלהם. דבר זה יכול להתרחש בגופי מים בגדלים שונים, החל מבריכה קטנה ועד ל[[אוקיינוס]]. לרוב הכוונה עקב גידול מתמיד בדיג המסחרי של ספינות מכמורת גדולות.
'''דייג ייתר''' (Overfishing) מתרחש כאשר פעילויות [[דייג]] מקטינות את אוכלוסיות הדגים במקווי מים טבעיים, מתחת לסף מסויים שמתחתיו נפגעת [[יכולת ההתחדשות הטבעית]] שלהם. דבר זה יכול להתרחש בגופי מים בגדלים שונים, החל מבריכה קטנה ועד ל[[אוקיינוס]]. דייג יתר נגרם לרוב עקב גידול מתמיד בדיג המסחרי של ספינות מכמורת גדולות.
[[קובץ:Fishing down the food web.jpg|ממוזער|400px|עם הדלדלות מלאי הדייג במינים הגדולים, עוברים דייגים לדוג מיני דגים קטנים יותר, ולתפוס דגים צעירים וקטנים יותר מאותו המין. גם גידול דגים בבריכות יכול להיות בעל השפעה דומה]]
האו"ם מעריך ש-11 מתוך 15 אזורי המדגה העיקריים בעולם, ו- 69% מזני הדגים המסחריים, נמצאים במגמת הידלדלות. הסיבה היחידה שכמות הדייג לא קטנה באופן משמעותי עדיין, היא שזנים מסורתיים מוחלפים בדגים מזנים נמוכים יותר בשרשרת המזון.
האו"ם מעריך ש-11 מתוך 15 אזורי המדגה העיקריים בעולם, ו- 69% מזני הדגים המסחריים, נמצאים במגמת הידלדלות. הסיבה היחידה שכמות הדייג לא קטנה באופן משמעותי עדיין, היא שזנים מסורתיים מוחלפים בדגים מזנים נמוכים יותר בשרשרת המזון.
דייג יתר פוגע לא רק באוכלוסיית הדגים אלא גם במינים שמתפרנסים מהם כמו לוטרות, דולפינים, כרישים ולוויתנים. הדבר עלול לגרום להפרעות גם במורד שרשרת המזון, כאשר מינים שהדגים טורפים יגיעו לקריסה בעקבות ריבוי יתר.
לדייג הייתר השלכות סביבתיות מהותיות. בינהן איום ב[[הכחדת מינים]], ו[[הרס בתי גידול]] בסביבה הימית, וערעור ה[[מערכת אקולוגית]] הימית. השפעות על [[המין האנושי]] כוללות אובדן פרנסה של דייגים ותעשיות דייג העלאת יוקר המחייה ופגיעה בסיס המזון של מיליוני אנשים שדגים מהווים חלק מהותי מתזונתם.
==דוגמאות==
{{תבנית:בעיות סביבתיות}}
===צייד לוויתנים===
המקרה המפורסם ביותר של דייג יתר התרחש באוכלוסיית הלוויתנאים (אם כי ניתן להגדיר זאת כ[[צייד ייתר]]). מספר מיני לוויתנים נכחדו, ודבר זה הוביל גם לקריסת ענף צייד הלוויתנים. עם זאת הצידי נמשך ומינים רבים היו על סף הכחדה ערב מלחמת העולם השנייה, עקב [[התפתחות טכנולוגית|טכנלוגיות חדשות]] שכללו צלצל מכאני וספינות מתכת. המלחמה הובילה לעצירה בצייד לוויתנים ולאחר המלחמה נחתמה אמנה בינלאומית שאוסרת על צייד לוויתנים. כתוצה מכך אוכלוסיות רבות של מיני לוויתנים חזרו לגדול. עם זאת האיום על לוויתנים לא נגמר לגמרי, איומים על שרשרת המזון שלהם, צייד מצד ספינות מיפן וזיהום מאיימים עדיין על סוגי לוויתנים רבים.
===דגי הקוד===
דגי הקוד אטלנטים חוו דייג יתר בשנות ה-70 וה-80 וכתוצאה מכך אוכלוסיית דגי הקוד האטלנטים התמוטטה בשנת 1992. האוכלוסיה ירדה בכ 95% מרמות השיא שלה. למרות שבמשך עשור ויותר נפסק הדיג המסחרי של המין, האוכלוסיה לא התאוששה וכיום המין נמצא בסכנת הכחדה. יתכן שאוכלוסיית ההקוד ירדה מתחת לרמה הקריטית, ובהדרגה תיכחד גם ללא דיג נוסף.
[[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] מזכיר מספר מאמרים שחקרו את הנושא. המסקנה היא, שעקב דייג יתר, האוכלוסייה הידלדלה עד מאוד, וכיום בגלל נדירות הדגים, הדייג יותר יקר. הדבר גם גרם לירידה בגודל של הדגים ובגילם-נקבות צעירות מטילות פחות ביצים וביצים קטנות יותר, דבר המסכן את יכולת ההתאוששות של האוכלוסייה.
==השלכות==
דייג יתר יכול להוביל ל[[הכחדת מינים]], לפגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]] ולפגיעה בענף הדייג ולהספקת המזון ל[[בני אדם|מין האנושי]]. היכולת של אוכלוסיית דגים להשתקם לאחר דיג יתר, תלויה בשאלה אם התנאים במערכת האקולוגית מתאימים להחלמתה. שינויים גדולים בהרכבי המינים במערכת יכולים לגרום לשינויים במערכת. לדוגמה אם יש דייג יתר של דג הטרוטה (פורל), אוכלוסיית הקרפיון עלולה לגדול בצורה שלא תאפשר לאוכלוסיית הטרוטה לבסס בחזרה אוכלוסיה רבייה גדולה מספיק.
דייג יתר פוגע לא רק באוכלוסיית הדגים אלא גם במינים אחרים שמתפרנסים מהם כמו לוטרות, דולפינים, כרישים ולוויתנים. הדבר עלול לגרום להפרעות גם במורד שרשרת המזון, כאשר מינים שהדגים טורפים יגיעו לקריסה בעקבות [[ריבוי יתר]] ו[[פיצוץ אוכלוסין]].
כמו כן לדבר יש השלכות כלכליות על פנרסתם של דייגים. רוב דייג היתר נעשה על ידי חברות גדולות שהן בעלות ציוד משוכלל יותר המאפשר להם לדוג במים עמוקים ולתפוס כמויות גדולות של דגים. במקרים של דיג יתר במקווי מים מתוקים, דיג יתר עלול להוביל לזיהום המים עקב התרבות אצות במים.
כמו כן לדבר יש השלכות כלכליות על פנרסתם של דייגים. רוב דייג היתר נעשה על ידי חברות גדולות שהן בעלות ציוד משוכלל יותר המאפשר להם לדוג במים עמוקים ולתפוס כמויות גדולות של דגים. במקרים של דיג יתר במקווי מים מתוקים, דיג יתר עלול להוביל לזיהום המים עקב התרבות אצות במים.
בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20 עבר ענף הדיג העולמי משבר קשה. בעקבות זאת נקבעו מכסות והסדרים אחרים כדי לנסות לצמצם את הבעיה.
בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20 עבר ענף הדיג העולמי משבר קשה. בעקבות זאת נקבעו מכסות והסדרים אחרים כדי לנסות לצמצם את הבעיה.
בספר [[התמוטטות]] מציין הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] 12 קטגוריות של [[בעיות סביבה]] שיכולות לגרום ל[[קיימות|התמוטטות החברות המודרניות]], כאשר חלקן כבר תרמו בצורה משמעותית להתמוטטות של תרבויות עבר. דייג יתר יחד עם צייד יתר היא אחת מ-12 קטגוריות אלה.
בספר [[התמוטטות]] מציין הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] 12 קטגוריות של [[בעיות סביבה]] שיכולות לגרום ל[[קיימות|התמוטטות החברות המודרניות]], כאשר חלקן כבר תרמו בצורה משמעותית להתמוטטות של תרבויות עבר. דייג יתר יחד עם צייד יתר היא אחת מ-12 קטגוריות אלה.
לפי דיימונד, ממבט ראשון נראה כי גידול חקלאות ימית ביבשה - בריכות דגים, מהווה פתרון לבעיית דייג היתר שכן במקום לדוג את הדגים, מגדלים אותם. אלא שלפי דיימונד בריכות דגים דורשות לרוב דייג אינטסיבי עוד יותר של דגים קטנים כדי להאכיל את הדגים הגדולים.
לפי דיימונד, ממבט ראשון נראה כי גידול חקלאות ימית ביבשה - בריכות דגים, מהווה פתרון לבעיית דייג היתר שכן במקום לדוג את הדגים, מגדלים אותם. אלא שלפי דיימונד בריכות דגים דורשות לרוב דייג אינטסיבי עוד יותר של דגים קטנים כדי להאכיל את הדגים הגדולים.
==דייג יתר בכלכלה אקולוגית==
==דייג יתר בכלכלה אקולוגית==
כמעט כל האוקיינוסים הם מים בין לאומיים. למרות שיש הסכמים בינ"ל לגבי שיטות דייג, זני הדגים שמותר לדוג, כמות, גודל וכ"ו, החתימה על ההסכמים היא וולונטרית, והאכיפה קשה מאוד. לפיכך הם נחשבים [[נחלת הכלל]]. הדגה באוקיינוסים היא דוגמה למשאב שהגישה אליו חופשית, אך קשה להכיל עליו זכויות קניין. לפיכך היא דייג שלה על פי עקרונות השוק החופשי מוביל ללמצב המכונה [[הטרגדיה של נחלת הכלל]]
כמעט כל האוקיינוסים הם מים בין לאומיים. למרות שיש הסכמים בינ"ל לגבי שיטות דייג, זני הדגים שמותר לדוג, כמות, גודל וכולי, החתימה על ההסכמים היא וולונטרית, והאכיפה קשה מאוד. לפיכך הם נחשבים [[נחלת הכלל]]. הדגה באוקיינוסים היא דוגמה למשאב שהגישה אליו חופשית, אך קשה להכיל עליו [[זכויות קניין]]. לפיכך דייג של דגה זו על פי עקרונות השוק החופשי מוביל ללמצב המכונה [[הטרגדיה של נחלת הכלל]]
השקעה במדגה היא להימנע מדייג בהווה בכדי להגדיל את היבול בעתיד. אך במוצר לא בלבדי, אין לאף אחד אינטרס להשקיע כי לא המשקיע ייהנה מפירות ההשקעה. אם דייג א' ידוג פחות בתקווה שבעתיד המדגה יגדל, אז דייג ב' פשוט יכול לדוג את הדגים שא' לא דג. בעתיד אם המדגה יגדל, כל הדייגים ייהנו מכך למרות שרק א' שילם את מחיר השקעה.
השקעה במדגה היא להימנע מדייג בהווה בכדי להגדיל את היבול בעתיד. אך ב[[מוצר בלבדי|מוצר לא בלבדי]], אין לאף אחד אינטרס להשקיע כי לא המשקיע ייהנה מפירות ההשקעה. אם דייג א' ידוג פחות בתקווה שבעתיד המדגה יגדל, אז דייג ב' פשוט יכול לדוג את הדגים שדייג א' לא דג. אם המדגה יגדל בעתיד, כל הדייגים ייהנו מכך למרות שרק א' שילם את מחיר השקעה.
כלכלנים טוענים שאפשר להחליף את סוגי הדגים, אם זן אחד נגמר יעברו לאחר. זה באמת מה שקורה- כל הזמן עוברים לצוד דגים מזנים נמוכים יותר בשרשרת המזון, ועדיין כמות הדייג מצטמצמת.
[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסים]] טוענים שאפשר להחליף את סוגי הדגים, אם זן אחד נגמר יעברו לאחר. זה באמת מה שקורה- כל הזמן עוברים לצוד דגים מזנים נמוכים יותר במורד מארג המזון, ועדיין כמות הדייג מצטמצמת.
בתוך המים הטריטוריאליים מדינה יכולה לאכוף את חוקי הדיג, אך הדגים נודדים. אפילו בין קנדה לארה"ב יש מתיחות למי שייכים דגי הסלומון.
בתוך המים הטריטוריאליים, מדינה יכולה לאכוף את חוקי הדיג, אך הדגים נודדים. אפילו בין קנדה לארה"ב יש מתיחות למי שייכים דגי הסלמון.
==מקרים של דייג יתר בישראל==
==מקרים של דייג יתר בישראל==
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Over_fishing דייג יתר] בוויקיפדיה האנגלית
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Over_fishing דייג יתר] בויקיפדיה האנגלית
* [http://www.eoearth.org/article/Overfishing?topic=49521 דייג יתר] ב[[אנציקלופדיית כדור הארץ]]
* [http://www.eoearth.org/article/Overfishing?topic=49521 דייג יתר] ב[[אנציקלופדיית כדור הארץ]]
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Fishing_down_the_food_web דיג במורד מארג המזון] בויקיפדיה האנגלית
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Fish_farming חקלאות דגים] בויקיפדיה האנגלית
[[קטגוריה:סביבתנות]]
[[קטגוריה:סביבתנות]]
[[קטגוריה:ים]]
[[קטגוריה:ים]]
[[קטגוריה:איומים ומפגעים סביבתיים]]
[[קטגוריה:איומים ומפגעים סביבתיים]]