47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 11:
שורה 11: + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
אחת התרומות האנליטיות החשובות ביותר שלו היתה מה שנודע בתור ה"דיכוטומיה הטקסית\ אִינְסְטְרוּמֶנְטָלית". וובלן טען כי למרות שכל חברה תלויה בכלים וכישורים כדי לתמוך ב"תהליך החיים",
אחת התרומות האנליטיות החשובות ביותר שלו היתה מה שנודע בתור ה"דיכוטומיה הטקסית\ אִינְסְטְרוּמֶנְטָלית". וובלן טען כי למרות שכל חברה תלויה בכלים וכישורים כדי לתמוך ב"תהליך החיים",
נראה שכל חברה הכילה מבנה מרובד של סטטטוס או מעמד (הפליה לרעה "invidious distinctions"), שעמד בניגוד לצווים של ההיבטים האניסטרומנטלים (כלומר טכנולוגיים)של החיים בקבוצה. דבר זה הוביל לדיכוטומיה (או הפרדה חותכת) ההיבט הטקסי התייחס לעבר כשהו תומך באגדות השבטיות, ההיבט האינסטרומנטלי היה מכוון כלפי הצווים הטכנולוגיים לבצע שיפוט ערך על פי היכולת לשלוט על תוצעות עתידיות. ה'''דיכוטומיה הוובלנית''', היתה ווריאנט מיוחד של תאוריית הערך האינסטרומנטלית של [[ג'ון דווי]] (John Dewey) שעימו היה לוובלן היכרות קצרה באוניברסטית שיקגו.
נראה שכל חברה הכילה מבנה מרובד של סטטטוס או מעמד (הפליה לרעה "invidious distinctions"), שעמד בניגוד לצווים של ההיבטים האניסטרומנטלים (כלומר טכנולוגיים)של החיים בקבוצה. דבר זה הוביל לדיכוטומיה (או הפרדה חותכת) ההיבט הטקסי התייחס לעבר כשהו תומך באגדות השבטיות, ההיבט האינסטרומנטלי היה מכוון כלפי הצווים הטכנולוגיים לבצע שיפוט ערך על פי היכולת לשלוט על תוצעות עתידיות. ה'''דיכוטומיה הוובלנית''', היתה ווריאנט מיוחד של תאוריית הערך האינסטרומנטלית של [[ג'ון דווי]] (John Dewey) שעימו היה לוובלן היכרות קצרה באוניברסטית שיקגו.
ה'''תאוריה של מעמד הפנאי''', ו'''התאוריה של היוזמה העסקית''', הרכיבו יחד מבנה אלטרנטיבי לתאוריות הנאו קלאסיות השוליות של צריכה וייצור בהתאמה. שניהם מבוססים בברור על הדיכוטומיה של וובלן לתבניות תרבותיות. ולכן הם כרוכים באופן עקיף אך בלתי נמנע לעמדה ביקורתית.
אי אפשר להבין את עבודותיו וובלן מבלי לתפוס כי הדיכוטומיה הינה עקרון ערכי בליבה שלהן. הדפוסים הטקסיים של הפעילות אינם קשורים לאיזשהו עבר מקרי אלא לכזה שמבטיח קבוצה מסויימת של יתרונות ושל דעות קדומות שנמצאות בבסיס של המבנה הנוכחי של הכוח והתגמולים.
פעולות שיפוט אינסטרומנטליות יוצרות תגמולים על בסיס אמות מידה שונות לחלוטין, והן לכן חתרניות לחלוטין. קו זה של אנליזה פותח באופן מלא וברור יותר על ידי קלרנס אי. איירס (Clarence E. Ayres) מאוניברסיטת טקסס ביוסטון, החל משנות ה-20.
בנוסף לשני הספרים הללו, מונוגרפיה שלו '''גרמניה הקיסרית והמהפכה התעשיתית''' והמאמר "מדוע כלכלה אינה מדע אבולוציוני" השפיעו על האג'נדה המחקרית של הדורות הבאים של מדעי החברה.
רעיונותיו היוו השפעה גם ל[[תנועה הטכנוקרטית]].
מקור - ויקיפדיה האנגלית
מקור - ויקיפדיה האנגלית