שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''אי שוויון בריאותי בישראל''' הוא הקשרים בין [[אי שוויון בישראל|אי השוויון בישראל]] לבין נושאי בריאות. הדבר כולל את ההשלכות של [[אי שוויון כלכלי|פערים כלכליים בישראל]] על הבדלים במגמות בתחלואה, בטיפול ובתמותה בין אוכלוסיות שונות של תושבי ישראל; את ההשלכות של פערי הבריאות על אי השוויון - כיצד בעיות בריאות יכולות להוות חלק מ[[מלכודת עוני]], וכן את את השפעת הפערים כלכליים וחברתיים על הבריאות של כלל תושבי מדינת ישראל, באמצעות השפעה על [[הפרטת מערכת הבריאות]] והשפעות אחרות. | + | '''אי שוויון בריאותי בישראל''' הוא [[אי שוויון בריאותי]] ב[[מדינת ישראל]]. הדבר כולל את ההשלכות של [[אי שוויון כלכלי|פערים כלכליים בישראל]] ושל הבדלים אחרים בין אוכלוסיות, על הבדלים במגמות בתחלואה, בטיפול ובתמותה בין אוכלוסיות שונות של תושבי ישראל; את ההשלכות של פערי הבריאות על אי השוויון - כיצד בעיות בריאות יכולות להוות חלק מ[[מלכודת עוני]], וכן את השפעת הפערים כלכליים וחברתיים על הבריאות של כלל תושבי מדינת ישראל, באמצעות השפעה על [[הפרטת מערכת הבריאות]] והשפעות אחרות. |
| | | |
| קיימות מספר חלוקות של האוכלוסיה שלפיהן ניתן להבחין בהבדלים ניכרים בין אוכלוסיות בהרגלי חיים, בתחלואה, בטיפול ובתמותה. חלוקות אלה כוללות מגדר (גברים נשים), מעמד חברתי-כלכלי או הכנסה כספית, השכלה, מיקום גיאוגרפי, לאום (יהודים, ערבים), מוצא (רוסי, אתיופי וכו') גיל, מצב משפחתי (רווק, נשוי, גרוש ואלמן), השתתפות בשוק העבודה ואמונה דתית (חרדים, דתיים, חילונים). לפעמים ההבדלים הם בשל כמה משתנים יחד - לדוגמה נשים דתיות עוסקות במעט פעילות גופנית אל מול נשים חרדיות עוסקות בהרבה פעילות גופנית. | | קיימות מספר חלוקות של האוכלוסיה שלפיהן ניתן להבחין בהבדלים ניכרים בין אוכלוסיות בהרגלי חיים, בתחלואה, בטיפול ובתמותה. חלוקות אלה כוללות מגדר (גברים נשים), מעמד חברתי-כלכלי או הכנסה כספית, השכלה, מיקום גיאוגרפי, לאום (יהודים, ערבים), מוצא (רוסי, אתיופי וכו') גיל, מצב משפחתי (רווק, נשוי, גרוש ואלמן), השתתפות בשוק העבודה ואמונה דתית (חרדים, דתיים, חילונים). לפעמים ההבדלים הם בשל כמה משתנים יחד - לדוגמה נשים דתיות עוסקות במעט פעילות גופנית אל מול נשים חרדיות עוסקות בהרבה פעילות גופנית. |
שורה 6: |
שורה 6: |
| | | |
| ==השלכות של אי שוויון על מדדים בריאותיים בעולם== | | ==השלכות של אי שוויון על מדדים בריאותיים בעולם== |
| + | {{הפניה לערך מורחב|אי שוויון בריאותי}} |
| היבטים של השפעת אי השוויון בהכנסות על הבריאות ומדדים חברתיים, בהקשרים של תזונה ו[[השמנה]] תמותת תינוקות, מחלות נפשיות, צריכת סמים, כניסה להריון בגיל ההתבגרות ועוד, נסקרים בספר [[The Spirit Level]] של זוג רופאים בריטיים לגבי מספר רב של מדינות מערביות וישראל בתוכן. מסקנת החוקרים היא כי אי שוויון משפיע בצורה דרמטית על היבטים אלה הן בהשוואה בין מדינות והן בהבדלים בתוך המדינה. | | היבטים של השפעת אי השוויון בהכנסות על הבריאות ומדדים חברתיים, בהקשרים של תזונה ו[[השמנה]] תמותת תינוקות, מחלות נפשיות, צריכת סמים, כניסה להריון בגיל ההתבגרות ועוד, נסקרים בספר [[The Spirit Level]] של זוג רופאים בריטיים לגבי מספר רב של מדינות מערביות וישראל בתוכן. מסקנת החוקרים היא כי אי שוויון משפיע בצורה דרמטית על היבטים אלה הן בהשוואה בין מדינות והן בהבדלים בתוך המדינה. |
| | | |
שורה 22: |
שורה 23: |
| | | |
| ===חשיפה לזיהום=== | | ===חשיפה לזיהום=== |
− | חלק מהאוכלוסיות העניות יותר חשופות יותר ל[[זיהום]] בעיקר בגלל קרבה למפעלים מזהמים או למפגעי [[זיהום אוויר]] כמו התחנה המרכזית בתל אביב. אוכלוסיה עניה יותר היא בעלת פחות כלים ואפשרויות לשנות מצב זה, או לעבור דירה. | + | חלק מהאוכלוסיות העניות יותר חשופות יותר ל[[זיהום]] בעיקר בגלל קרבה למפעלים מזהמים או למפגעי [[זיהום אוויר]] כמו התחנה המרכזית בתל אביב. אוכלוסיה עניה יותר היא בעלת פחות כלים ואפשרויות לשנות מצב זה, כמו לעבור דירה או להחליף מקום עבודה. |
| | | |
− | רוב התעשיות המזהמות של ישראל נמצאות ליד אוכלוסיות חלשות יותר מבחינה חברתית וכלכלית - אם בגלל נדידת מפעלים מזהמים מקרבה למרכזי כוח, ואם בגלל דחיקה של העניים לאיזורים מזוהמים. הדוגמאות כוללות את [[רמת חובב]] בנגב הממוקמת בקרבת באר שבע וישובים בדואיים, [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]], [[זיהום אזבסט בנהריה]], וכן מפעלי [[חוד פלדה]] ו[[תעשיות אלקטרוכימיות]] מהווים דוגמאות למפעלים מזהמים שפוגעים בעוצמה גדולה יותר באוכלוסיה הענייה שבפרייפריה. | + | רוב התעשיות המזהמות של ישראל נמצאות ליד אוכלוסיות חלשות יותר מבחינה חברתית וכלכלית - אם בגלל נדידת מפעלים מזהמים מקרבה למרכזי כוח, ואם בגלל דחיקה של העניים לאיזורים מזוהמים. הדוגמאות כוללות את [[רמת חובב]] בנגב הממוקמת בקרבת באר שבע וישובים בדואיים, [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]], [[זיהום אזבסט בנהריה]], וכן מפעלי [[חוד פלדה]] ו[[תעשיות אלקטרוכימיות]] מהווים דוגמאות למפעלים מזהמים שפוגעים בעוצמה גדולה יותר באוכלוסיה הענייה שבפרייפריה. |
| | | |
− | החשיפה לזיהום עלולה לגרור השפעות בריאותיות שונות כמו החלשות המערכת החיסונית, מחלות [[סרטן]] ומחלות לב ריאה. כך לדוגמה יש חשד כי מחלות סרטן בשיעורים גבוהים בחיפה ובבאר שבע קשורים לזיהום אוויר גבוה באיזורים אלה. | + | החשיפה לזיהום עלולה לגרור השפעות בריאותיות שונות כמו [[החלשות המערכת החיסונית]], מחלות [[סרטן]] ו[[מחלות לב ריאה]]. כך לדוגמה יש חשד כי מחלות סרטן בשיעורים גבוהים בחיפה ובבאר שבע קשורים לזיהום אוויר גבוה באיזורים אלה. |
| | | |
| בנוסף, חלק מהעניים עובדים במפעלים מזהמים במיוחד שהשפיעו על בריאות העובדים במפעלים אלה. דוגמה בולטת לדבר זה התקיימה ב[[תעשיות אלקטרוכימיות]]. בשנים האחרונות קיימים מחקרים הקושרים עיסוק ב[[חומרי הדברה]] בתחלואה בסרטן וב[[פרקינסון]], וכן מחקרים הקושרים פעילות במשמרות לילה וחשיפה לתאורה מלאכותית (בעיקר בקרב עובדי משמרות כמו אחיות או עובדים בקווים ייצור) ל[[סרטן השד]]. | | בנוסף, חלק מהעניים עובדים במפעלים מזהמים במיוחד שהשפיעו על בריאות העובדים במפעלים אלה. דוגמה בולטת לדבר זה התקיימה ב[[תעשיות אלקטרוכימיות]]. בשנים האחרונות קיימים מחקרים הקושרים עיסוק ב[[חומרי הדברה]] בתחלואה בסרטן וב[[פרקינסון]], וכן מחקרים הקושרים פעילות במשמרות לילה וחשיפה לתאורה מלאכותית (בעיקר בקרב עובדי משמרות כמו אחיות או עובדים בקווים ייצור) ל[[סרטן השד]]. |