47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מקור -- ויקיפידה העברית. תיקונים שונים
'''[[גז טבעי]]''' הוא אחד ממקורות ה[[אנרגיה]] המשמשים את [[משק האנרגיה בישראל|משק החשמל בישראל]]. עד לתחילת המאה ה-21 כמעט לא היה הגז בשימוש כמקור אנרגיה, והשימוש המסיבי בו החל שנים ספורות לאחר התגלית המהותית הראשונה של שדות גז על ידי חברות ישראליות ב[[הים התיכון|ים התיכון]], בשנת [[1999]].
שדות גז מ[[מצרים]] סיפקו גז לישראל עד שנת 2011. לאחר החבלות החוזרות ונשנות בצינורות הגז ב[[סיני]] בעקבות המהפכה במצריים נפסקה אספקת הגז ממקור זה. מקור אחר של גז הוא מאגרי הגז במים הכלכליים של ישראל. שימוש עיקרי בגז הטבעי בישראל הוא לצורך הפעלתן של [[תחנת כוח|תחנות הכוח]] של [[חברת החשמל לישראל|חברת החשמל]].
==קידוחי גז טבעי בישראל ובחופיה==
===סביבה חוקית===
חיפוש והפקה של גז טבעי בישראל מוסדרים באמצעות חוק הנפט, התשי"ב-1952. הולכה של גז טבעי לצרכנים מוסדרת באמצעות חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002.{{הערה|[http://www.mni.gov.il/mni/he-il/Gas/NGLaw/NGNGLaw.htm חוק משק הגז הטבעי], באתר המשרד לתשתיות לאומיות}}
===תגליות גז בישראל===
גז טבעי מועט התגלה בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 במדבר יהודה, בקידוחי "זוהר", "כידוד" ו"הר קנאים" (באזור שבו הוקמה לאחר מכן העיר ערד).
בשנת 1999 התגלה מול חוף אשקלון מאגר "נועה", מאגר הגז הטבעי הגדול הראשון בישראל. המאגר התגלה על ידי שותפות ים תטיס השייכת לשותפויות הנפט "[[דלק קידוחים]]" ו"[[אבנר חיפושי נפט]]", ובשיתוף החברה האמריקאית "[[נובל אנרג'י]]". בעקבותיו בוצעו קידוחים נוספים בשנת 2000 במאגר "מרי", וברובם נמצאו כמויות גז גדולות. וכשהתגלה המאגר הוא הכיל עתודות של כ-32 מיליארד מטר מעוקב (BCM) גז טבעי.
החל מתחילת שנת 2004 משמש הגז ממאגר "מרי" את [[חברת החשמל לישראל|חברת החשמל]] להפעלת אחדות מתחנות הכוח שלה, במקום ה[[מזוט]] ששימש בעבר. המעבר לגז מקטין את חלקן של תחנות הכוח ב[[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] ואת עלויות ההפעלה שלהן. באפריל 2004 הסתיימה הסבת כל ארבע יחידות הייצור ב"[[תחנת הכוח אשכול]]" שבאשדוד להפעלה באמצעות גז טבעי. נכון לתום 2010 נשארו במאגר מרי כ-10 מיליארד מטר מעוקב (BCM) גז, והוא צפוי להתכלות לקראת סוף שנת 2012.<ref>[http://money-talks.co.il/general/natural_gas/ שמים גז – התחרות בשוק האנרגיה הישראלי הולכת ומתחממת | בלוג מגדל שוקי הון]</ref>
ב־18 בינואר 2009 הוכרז על ידי השותפויות "אבנר", "דלק קידוחים" ו"[[ישראמקו]]" כי התגלו שלושה מאגרי ענק של גז טבעי בקידוח "[[תמר 1]]" כ-90 קילומטר מול חופי חיפה. לפי הערכות ראשוניות נאמדה כמות הגז בו ב-142 מיליארד מטר מעוקב (BCM), כמות הגדולה כמעט פי שלושה מעתודות הגז שנמצאו במאגר של "ים תטיס" מול חופי אשקלון. מאוחר יותר, ב-8 ביולי, דווח כי הכמות גדולה יותר ומסתכמת ב-180 מיליארד מטר מעוקב (BCM).{{הערה|1=http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000478780&fid=585}}. נכון לתחילת 2011 כמות הגז מוערכת ביותר מ-240 מיליארד מטר מעוקב (BCM){{הערה|מקור - דו"חות החברות}}.
במרץ 2009 נתגלה מאגר נוסף מול חופי חדרה, דלית 1, במרחק 60 קילומטר מהחוף, במבחני הפקה שנערכו מאוחר יותר נאמדו המאגרים בכ-14 עד 15 מיליארד מטר מעוקב (BCM), אך נכון לתום 2010 הם נאמדים בכ-7 עד 8 מיליארד מטר מעוקב (BCM). על אף שהפוטנציאל קטן בהרבה מזה של שדה "תמר", מדובר בהיקף משמעותי שעשוי לסייע לשותפות בקידוח להקדים את הפקת הגז כבר לשנים 2012]]{{כ}}-2013 בשל הקרבה היחסית לחוף.
ביוני 2010 פרסמו דלק קידוחים, אבנר ושותפות רציו כי קיים סיכוי של 50% להמצאות 432 מיליארד מטר מעוקב (BCM) ב[[לוויתן (שדה גז)|מאגר לוויתן, הנמצא תחת רישיון משותף של קבוצת דלק, חברת רציו וחברת נובל אנרג'י. המידע הופק על ידי ניתוח של מיפוי תלת-ממדי של המאגר{{הערה|http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3898374,00.html}}. בסוף אותה שנה הוכרז כי בשדה זה נתגלו בוודאות 453 מיליארד מטר מעוקב (BCM){{הערה|שם=כלכליסט, דיווח|{{כלכליסט|סיון איזסקו וליאור גוטמן|עכשיו זה רשמי: במאגר לוויתן יש 453 מיליארד מ"ק גז טבעי|3464961|29 בדצמבר 2010|}}}}.
בפברואר 2012, התגלה גז במאגר תנין 1, 120 ק"מ צפונית מערבית לחיפה, וצפון מזרחית מתגלית הגז הטבעית לוויתן. המחזיקות ברישיון המאגר הן נובל אנרג'י האמריקאית, דלק קידוחים ואבנר. הקידוח בוצע לשכבת הקרקע הידועה בתור "חולות תמר", בעומק (קרקע ומים) של 5,500 מטר. מאגר זה נחשב לשלישי בגודלו בישראל, ע"פ דיווחי החברות יש בו כ-30 מיליארד מטר מעוקב (BCM).{{הערה|1=[http://www.themarker.com/markets/1.1681171 דלק קידוחים ואבנר: גז טבעי בהיקף של 1.1 TCF ב"תנין"], 06.04.12 מאת ליאור זנו באתר themarker]]}}
===מיסוי תגליות גז===
בעקבות ההכרזות על תגליות הגז בשנים 2009-2010 מינה שר האוצר יובל שטייניץ ועדה ציבורית בראשות פרופסור איתן ששינסקי, ועדה שנודעה בשם "[[ועדת ששינסקי (חוק הנפט)|ועדת ששינסקי]]", לבחינת [[מדיניות פיסקלית|מדיניות המיסוי]] של תגליות גז ונפט בישראל.
הוועדה המליצה על הנהגת היטל רווחי נפט וגז פרוגרסיביים עד לשיעור של 60% מהרווחים, לאחר שהמשקיעים ייזכו להחזר ההשקעה בתוספת 50%. ההמלצות הועברו לחקיקה בכנסת, ובמרץ 2011 אושר [[חוק מיסוי רווחי נפט]], התשע"א-2011.
==הדיון על ייצוא הגז==
בעקבות גילויי הגז הוקמה במהלך 2012 [[ועדת צמח]], ועדה בין-משרדית בראשות מנכ"ל [[משרד האנרגיה והמים]], לבחינת משק הגז הטבעי ולגיבוש המלצות למדיניות הממשלה באשר לפיתוחו העתידי. הוועדה תמליץ ככל הנראה לייצא לפחות 50% מעתודות הגז של ישראל, בטענה שדבר זה יאפשר תחרות וימשוך משקיעים נוספים. חוות דעת מיעוט הוגשה על ידי [[המשרד להגנת הסביבה]] המתנגדת לייצוא הגז, וגם השר להגנת הסביבה, [[גלעד ארדן]] הסתייג ממסקנות הוועדה.
מספר [[סביבתנות|ארגוני סביבה]] בהם [[העמותה לכלכלה בת קיימא]], [[הפורום הישראלי לאנרגיה]], [[אדם טבע ודין]] ו[[מגמה ירוקה]] הביעו התנגדות לייצוא הגז וקראו לשמור על עתודות הגז כאמצעי לשיפור [[הבטחון האנרגטי]] של ישראל. [[התנועה הירוקה]] הודיעה גם היא על התנגדותה לייצוא הגז. מספר חברי כנסת ובהם [[דב חנין]], ו[[שלי יחמוביץ]] הביעו גם הם התנגדות לייצוא הגז והציעו חוק ותיקונים לחוק שנועדו להקשות על ייצוא הגז.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישראל:כלכלה]]
[[קטגוריה:אנרגיה]]
שדות גז מ[[מצרים]] סיפקו גז לישראל עד שנת 2011. לאחר החבלות החוזרות ונשנות בצינורות הגז ב[[סיני]] בעקבות המהפכה במצריים נפסקה אספקת הגז ממקור זה. מקור אחר של גז הוא מאגרי הגז במים הכלכליים של ישראל. שימוש עיקרי בגז הטבעי בישראל הוא לצורך הפעלתן של [[תחנת כוח|תחנות הכוח]] של [[חברת החשמל לישראל|חברת החשמל]].
==קידוחי גז טבעי בישראל ובחופיה==
===סביבה חוקית===
חיפוש והפקה של גז טבעי בישראל מוסדרים באמצעות חוק הנפט, התשי"ב-1952. הולכה של גז טבעי לצרכנים מוסדרת באמצעות חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002.{{הערה|[http://www.mni.gov.il/mni/he-il/Gas/NGLaw/NGNGLaw.htm חוק משק הגז הטבעי], באתר המשרד לתשתיות לאומיות}}
===תגליות גז בישראל===
גז טבעי מועט התגלה בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 במדבר יהודה, בקידוחי "זוהר", "כידוד" ו"הר קנאים" (באזור שבו הוקמה לאחר מכן העיר ערד).
בשנת 1999 התגלה מול חוף אשקלון מאגר "נועה", מאגר הגז הטבעי הגדול הראשון בישראל. המאגר התגלה על ידי שותפות ים תטיס השייכת לשותפויות הנפט "[[דלק קידוחים]]" ו"[[אבנר חיפושי נפט]]", ובשיתוף החברה האמריקאית "[[נובל אנרג'י]]". בעקבותיו בוצעו קידוחים נוספים בשנת 2000 במאגר "מרי", וברובם נמצאו כמויות גז גדולות. וכשהתגלה המאגר הוא הכיל עתודות של כ-32 מיליארד מטר מעוקב (BCM) גז טבעי.
החל מתחילת שנת 2004 משמש הגז ממאגר "מרי" את [[חברת החשמל לישראל|חברת החשמל]] להפעלת אחדות מתחנות הכוח שלה, במקום ה[[מזוט]] ששימש בעבר. המעבר לגז מקטין את חלקן של תחנות הכוח ב[[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] ואת עלויות ההפעלה שלהן. באפריל 2004 הסתיימה הסבת כל ארבע יחידות הייצור ב"[[תחנת הכוח אשכול]]" שבאשדוד להפעלה באמצעות גז טבעי. נכון לתום 2010 נשארו במאגר מרי כ-10 מיליארד מטר מעוקב (BCM) גז, והוא צפוי להתכלות לקראת סוף שנת 2012.<ref>[http://money-talks.co.il/general/natural_gas/ שמים גז – התחרות בשוק האנרגיה הישראלי הולכת ומתחממת | בלוג מגדל שוקי הון]</ref>
ב־18 בינואר 2009 הוכרז על ידי השותפויות "אבנר", "דלק קידוחים" ו"[[ישראמקו]]" כי התגלו שלושה מאגרי ענק של גז טבעי בקידוח "[[תמר 1]]" כ-90 קילומטר מול חופי חיפה. לפי הערכות ראשוניות נאמדה כמות הגז בו ב-142 מיליארד מטר מעוקב (BCM), כמות הגדולה כמעט פי שלושה מעתודות הגז שנמצאו במאגר של "ים תטיס" מול חופי אשקלון. מאוחר יותר, ב-8 ביולי, דווח כי הכמות גדולה יותר ומסתכמת ב-180 מיליארד מטר מעוקב (BCM).{{הערה|1=http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000478780&fid=585}}. נכון לתחילת 2011 כמות הגז מוערכת ביותר מ-240 מיליארד מטר מעוקב (BCM){{הערה|מקור - דו"חות החברות}}.
במרץ 2009 נתגלה מאגר נוסף מול חופי חדרה, דלית 1, במרחק 60 קילומטר מהחוף, במבחני הפקה שנערכו מאוחר יותר נאמדו המאגרים בכ-14 עד 15 מיליארד מטר מעוקב (BCM), אך נכון לתום 2010 הם נאמדים בכ-7 עד 8 מיליארד מטר מעוקב (BCM). על אף שהפוטנציאל קטן בהרבה מזה של שדה "תמר", מדובר בהיקף משמעותי שעשוי לסייע לשותפות בקידוח להקדים את הפקת הגז כבר לשנים 2012]]{{כ}}-2013 בשל הקרבה היחסית לחוף.
ביוני 2010 פרסמו דלק קידוחים, אבנר ושותפות רציו כי קיים סיכוי של 50% להמצאות 432 מיליארד מטר מעוקב (BCM) ב[[לוויתן (שדה גז)|מאגר לוויתן, הנמצא תחת רישיון משותף של קבוצת דלק, חברת רציו וחברת נובל אנרג'י. המידע הופק על ידי ניתוח של מיפוי תלת-ממדי של המאגר{{הערה|http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3898374,00.html}}. בסוף אותה שנה הוכרז כי בשדה זה נתגלו בוודאות 453 מיליארד מטר מעוקב (BCM){{הערה|שם=כלכליסט, דיווח|{{כלכליסט|סיון איזסקו וליאור גוטמן|עכשיו זה רשמי: במאגר לוויתן יש 453 מיליארד מ"ק גז טבעי|3464961|29 בדצמבר 2010|}}}}.
בפברואר 2012, התגלה גז במאגר תנין 1, 120 ק"מ צפונית מערבית לחיפה, וצפון מזרחית מתגלית הגז הטבעית לוויתן. המחזיקות ברישיון המאגר הן נובל אנרג'י האמריקאית, דלק קידוחים ואבנר. הקידוח בוצע לשכבת הקרקע הידועה בתור "חולות תמר", בעומק (קרקע ומים) של 5,500 מטר. מאגר זה נחשב לשלישי בגודלו בישראל, ע"פ דיווחי החברות יש בו כ-30 מיליארד מטר מעוקב (BCM).{{הערה|1=[http://www.themarker.com/markets/1.1681171 דלק קידוחים ואבנר: גז טבעי בהיקף של 1.1 TCF ב"תנין"], 06.04.12 מאת ליאור זנו באתר themarker]]}}
===מיסוי תגליות גז===
בעקבות ההכרזות על תגליות הגז בשנים 2009-2010 מינה שר האוצר יובל שטייניץ ועדה ציבורית בראשות פרופסור איתן ששינסקי, ועדה שנודעה בשם "[[ועדת ששינסקי (חוק הנפט)|ועדת ששינסקי]]", לבחינת [[מדיניות פיסקלית|מדיניות המיסוי]] של תגליות גז ונפט בישראל.
הוועדה המליצה על הנהגת היטל רווחי נפט וגז פרוגרסיביים עד לשיעור של 60% מהרווחים, לאחר שהמשקיעים ייזכו להחזר ההשקעה בתוספת 50%. ההמלצות הועברו לחקיקה בכנסת, ובמרץ 2011 אושר [[חוק מיסוי רווחי נפט]], התשע"א-2011.
==הדיון על ייצוא הגז==
בעקבות גילויי הגז הוקמה במהלך 2012 [[ועדת צמח]], ועדה בין-משרדית בראשות מנכ"ל [[משרד האנרגיה והמים]], לבחינת משק הגז הטבעי ולגיבוש המלצות למדיניות הממשלה באשר לפיתוחו העתידי. הוועדה תמליץ ככל הנראה לייצא לפחות 50% מעתודות הגז של ישראל, בטענה שדבר זה יאפשר תחרות וימשוך משקיעים נוספים. חוות דעת מיעוט הוגשה על ידי [[המשרד להגנת הסביבה]] המתנגדת לייצוא הגז, וגם השר להגנת הסביבה, [[גלעד ארדן]] הסתייג ממסקנות הוועדה.
מספר [[סביבתנות|ארגוני סביבה]] בהם [[העמותה לכלכלה בת קיימא]], [[הפורום הישראלי לאנרגיה]], [[אדם טבע ודין]] ו[[מגמה ירוקה]] הביעו התנגדות לייצוא הגז וקראו לשמור על עתודות הגז כאמצעי לשיפור [[הבטחון האנרגטי]] של ישראל. [[התנועה הירוקה]] הודיעה גם היא על התנגדותה לייצוא הגז. מספר חברי כנסת ובהם [[דב חנין]], ו[[שלי יחמוביץ]] הביעו גם הם התנגדות לייצוא הגז והציעו חוק ותיקונים לחוק שנועדו להקשות על ייצוא הגז.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישראל:כלכלה]]
[[קטגוריה:אנרגיה]]