47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + שורה 5:
שורה 5: − + שורה 20:
שורה 20: + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
'''פרוייקט ונוס''' (The Venus Project, Inc) הוא תאגיד שמקדם את חזונו של [[ז'ק פרסקו]] לגבי העתיד, באמצעות אתר, סרטונים וספרות, מתוך מטרה לשפר את החברה על ידי התקדמות ל[[כלכלה מבוססת משאבים]] ופיתוח של [[אקולוגיה עירונית|ערים בנות קיימא]], [[שימור אנרגיה|יעילות אנרגטית]], ניהול משאבי טבע ואוטומציה מתקדמת, תוך התמקדות ביתרונות שדברים אלה יכולים להביא לחברה. התאגיד הוקם על ידי ז'ק פרסקו ורוקסן מדוז בשנת 1995, אך לטענתם הפרוייקט החל עוד הרבה קודם לכם ב-1975. קיים גם ארגון ללא מטרת רווח הקשור לתאגיד וקרוי Future By Design - "עתיד על-ידי עיצוב".
'''פרוייקט ונוס''' (The Venus Project, Inc) הוא תאגיד שמקדם את חזונו של [[ז'ק פרסקו]] לגבי העתיד, באמצעות אתר, סרטונים וספרות, מתוך מטרה לשפר את החברה על ידי התקדמות ל[[כלכלה מבוססת משאבים]] ופיתוח של [[אקולוגיה עירונית|ערים בנות קיימא]], [[שימור אנרגיה|יעילות אנרגטית]], [[ניהול משאבי טבע]] ואוטומציה מתקדמת, תוך התמקדות ביתרונות שדברים אלה יכולים להביא לחברה. התאגיד הוקם על ידי [[ז'ק פרסקו]] ו[[רוקסן מדוז]] בשנת 1995, אך לטענתם הפרוייקט החל עוד הרבה קודם לכם ב-1975. קיים גם ארגון ללא מטרת רווח הקשור לתאגיד וקרוי Future By Design - "עתיד על-ידי עיצוב".
==כלכלה מבוססת משאבים==
==כלכלה מבוססת משאבים==
רעיון מרכזי לפרוייקט הוא הביטול של כלכלה המבוססת על [[כסף]] בדגש על [[בנקאות ברזרבה חלקית]], והתקדמות לכיוון של [[כלכלה מבוססת משאבים]].
רעיון מרכזי לפרוייקט הוא הביטול של כלכלה המבוססת על [[כסף]] בדגש על [[בנקאות ברזרבה חלקית]], והתקדמות לכיוון של [[כלכלה מבוססת משאבים]].
פרוייקט ונוס שם דגש על השכלה, [[אינטליגנציה רגשית]], חינוך ל[[אי אלימות]] ו[[העצמה]]. הפרוייקט קם מתוך חזון שמתנגד לאלימות, כפייה, מלחמה, [[עוני]] ו[אי שוויון]], ה[[שחיתות]] והבזבוז שקיימים כיום.
פרוייקט ונוס שם דגש על [[השכלה]], [[אינטליגנציה רגשית]], חינוך ל[[אי אלימות]] ו[[העצמה]]. הפרוייקט קם מתוך חזון שמתנגד לאלימות, כפייה, מלחמה, [[עוני]] ו[אי שוויון]], ה[[שחיתות]] והבזבוז שקיימים כיום.
פרוייקט ונוס שם דגש על [[אנרגיה מתחדשת]] רחבת היקף כדי ליצור שפע ו[[תעשייה בת קיימא]], [[תחבורה בת קיימא]] והיבטים אחרים של [[כלכלה בת קיימא]].
פרוייקט ונוס שם דגש על [[אנרגיה מתחדשת]] רחבת היקף כדי ליצור שפע ו[[תעשייה בת קיימא]], [[תחבורה בת קיימא]] והיבטים אחרים של [[כלכלה בת קיימא]].
==ראו גם==
==ראו גם==
* [[צייטגייסט: תוספת (סרט)]], החזון העתידי שמוצג בסרט מבוסס על פרוייקט ונוס. עם זאת, בהמשך הדרך נפרדו שתי התנועות. [http://www.youtube.com/watch?v=zJbRM46tltI]
* [[צייטגייסט: תוספת (סרט)]], החזון העתידי שמוצג בסרט מבוסס על פרוייקט ונוס. עם זאת, בהמשך הדרך נפרדו שתי התנועות. [http://www.youtube.com/watch?v=zJbRM46tltI]
==ביקורת==
קיימת ביקורת רחבה על פרוייקט ונוס ותומכי הפרוייקט עונים לביקורת זו.
;ביקורת טכנולוגית:
ביקורת אחת נגד פרוייקט ונוס הוא שמדובר בחזון נאיבי, אוטופי, הדומה למדע בדיוני. חלק מהמבקרים מדברים על אי יתכנות טכנית, כלומר אין לנו טכנולוגיה ומשאבים אשר יכולים לאפשר את קיום הפרויקט. לאנשי פרוייקט ונוס יש ביקורת נגדית על כך והיא ארוכה ומסובכת.
;ביקורת על שינוי התנהגותי:
סוג ביקורת דומה טוען שהאוטופיזם בפרוייקט נובע מהנחות אופטימיות מידי על "טבע האדם" כמו ("האדם רע מיסודו" "האדם חמדן מיסודו" "האדם רוצה לשלוט מיסודו" "מלחמה זה בגנים שלנו" וכו'), מענה לכך הוא שממצאים מתחומים של חקר התנהגות בני אדם
(כמו מדעי ההתנהגות, פסיכלוגיה, סוציולוגיה, קרימינולוגיה, [[ביולוגיה התנהגותית]]) מצביעים עלכך שהמושג "טבע האדם" הוא שגוי היות ובני אדם מעוצבים במידה רבה על ידי התרבות שבה הם גדלו.
ביקורת מעודנת על הפרוייקט היא שהוא אופטימי מידי ביכולת להקים תרבות שתימנע מהיבטים שליליים כמו מלחמה, פשיעה וכו'. שבעוד התהנגות אנושית ניתנת לשינוי מהותי על ידי תרבות, שבני אדם (בדומה ליצורים אחרים) הוא בעל בסיס ביולוגי וגנטי שמכיל היבטים של שיתוף פעולה אך גם יסודות של אלימות, והיבטים של אלטרואיזם (קבוצתי) לצד היבטים של אנוכיות. לדוגמה [[יובל הררי]] בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] טוען כי מחקרים רבים מצביעים כי על שוני בין שיתופי פעולה בקבוצות של עד 150 בני אדם (המובססים בעיקר על הכרות אישית ורכילות) לעומת שיתופי פעולה בקבוצות גדולות יותר - [[סדר מדומיין]] שמבוסס על [[מיתוס|מיתוסים]]. נסיונות אחרים לכוון את ההתנהגות האנושית לשם מניעת סבל כמו [[בודהיזם]] נחלו הצלחה מוגבלת בלבד ועדיין היו בחברות אלה מלחמות, עוני, תאוות כוח וכו'.
;ביקורת על טכנוקרטיה:
ביקורת נוספת על על הפרוייקט היא התמיכה שלו ב[[טכנוקרטיה]] מוצע בו שקבלת ההחלטות תהיה בידי מדענים, ודבר זה מעלה חשש ל[[שחיתות]] ולאי השתתפותו של הציבור בתהליך קבלת ההחלטות.
הביקורת הנגדית מתחלקת לשניים. החלק הראשון גורס כי בפרויקט ונוס כולם יהיו נגישים למידע, ללימוד אקדמאי בכל הרמות בחינם ללא תלות לאיזה הורים נולדו או באיזו מדינה. מכיוון שאין הם צריכים לדאוג למזון או מחסה וזה מסופק להם על ידי החברה, גם זמנם יהיה פנוי, אם ירצו, ללמוד כמה שירצו ולהפוך ל"מדענים" בעצמם (במושגים עכשווים אפשר לקרוא לזה "שוויון הזדמנויות").
החלק השני מתייחס לעצם הרעיון של השתתפות הציבור. הביקורת הנגדית מציבה שאלות קשות לגביי כדאיות ההשתתפות הציבורית: האם היינו רוצים שבמטוס מסחרי, כל ציבור הנוסעים ישתתף בהחלטות הקשורת להטסת המטוס? היינו רוצים שתתבצע הצבעה, בה כולם יוכלו להשתתף, לגביי זווית פתיחת המדפים בעת הנחיתה? או היינו רוצים שהחלטות יתבססו על ידע רלוונטי בתחום ההחלטה? האם כולנו כשירים להחליט בכל הנושאים באופן שווה? ואם לא, מדוע אנו רוצים להעניק באופן אוטומטי לכולם קול שווה בכל התחומים?
;דמיון לקומוניזם:
ביקורת נוספת היא כי הפרויקט נשמע קומוניסטי וכי הקומניזם נכשל. הדמיון לקומוניזם נובע הן מהצעות לביטול או החלשה ניכרת של מוסדות מרכזיים בקפיטליזם כמו שוק, רדיפה אחר רווח, רכוש פרטי וכסף. דמיון נוסף הוא אמונה חזקה מידי ביכולת ליצור תרבות שתמנע אלימות ואנוכיות, ונקודת דמיון שלישית היא הרצון "להתחיל מאפס" ולשנות בבת אחת מוסדות אנושיים.
התגובה הנגדית היא כי הפרויקט איננו קומניסטי, ולמעשה יש יותר קווי דמיון בין קומוניזם לקפיטליזם. לדוגמה בשתי המערכות יש [[כסף]] בעוד בפרוייקט ונוס אין, בשתי המערכות המטרה היא [[צמיחה אין סופית]] בפרויקט ונוס מכירים בכך שצמיחה אין סופית איננה בת קיימא.
בנוסף, בקומוניזם השלטון משתמש בכפייה (היכן תעבוד למשל) ובפרויקט ונוס לא אמורה להיות כפייה כזו. קומוניזם מתבסס על עבודת הפועל כנדבך עיקרי וכמעט אידיאולוגי בעוד בפרויקט ונוס מדובר על אוטומטיזציה גדולה ככל האפשר ושימוש בעבודה לא אנושית כנדבך עיקרי במטרה לשחרר את האדם מן העבודה החוזרנית ולא לקדש ולהעריץ עבודה זו רק בשל נחיצותה בעבר.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==