| מדעי החברה שיש לנו היום, ובכללם הכלכלה, מובססים ברובם על הפילוסופיה של אירופאים שחיו במאה ה-19. פילוסופיה זו מניחה הנחות משתמעות רבות על הטבע, על האדם ועל הקשרים בינהם. כלכלנים משתמשים בניתוחים לוגיים שראשיתם בהנחות מסויימות, או "אקסיומות" בפי חלק מהכלכלנים. הנחות אלה אינן מתאימות לתאוריות של מדעי הטבע ולכן הן מובילות לשגיאות מביכות. | | מדעי החברה שיש לנו היום, ובכללם הכלכלה, מובססים ברובם על הפילוסופיה של אירופאים שחיו במאה ה-19. פילוסופיה זו מניחה הנחות משתמעות רבות על הטבע, על האדם ועל הקשרים בינהם. כלכלנים משתמשים בניתוחים לוגיים שראשיתם בהנחות מסויימות, או "אקסיומות" בפי חלק מהכלכלנים. הנחות אלה אינן מתאימות לתאוריות של מדעי הטבע ולכן הן מובילות לשגיאות מביכות. |
− | קחו לדוגמה את ההנחה שבני האדם מתנהגים בצורה ראציונלית. בשנים האחרונות הנחה זו מותקפת על ידי כלכלנים ופסיכולוגים שמפתחים את זרם [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה ניסויית]]. הניסויים של כהנמן וטברסקי ושל אחרים מראים כי המודלים הכלכליים שהניחו כי בני אדם מקבלים החלטות בצורה שקולה וראציונלית אינם נכונים, וכי החלטות כלכליות, הן בעולם האמיתי והן בניסויים מבוקרים מתקבלות על סמך גחמות, אינטואיציה, רגשות והיבטים אחרים שאינם מתאימים למודל [[האדם הכלכלי]] הראציונלי תמיד. במובן מסויים עבודה זו של הכלכלה ההתנהגותית היא דבר מבורך משום שהיא מפגישה סוף סוף, באיחור של עשרות שנים, את המחקר הכלכלי עם תחום מבוסס יותר של פסיכולוגיה (שבעצמה עובדת שינוי תודות למחקרים במדעי המוח). במובן אחר, הטענה שאנשים הם ראציונלים, היתה צריכה להעלם עוד קודם לכן, עם המחקר של מדעי המוח שגילה מרכזי רגשות במוח. אדם ראציונלי יכול להיות רק אדם שבעקבות פתולוגיה מוחית נפגעו איזורי הרגשות שלו. | + | קחו לדוגמה את ההנחה שבני האדם מתנהגים בצורה ראציונלית. בשנים האחרונות הנחה זו מותקפת על ידי כלכלנים ופסיכולוגים שמפתחים את זרם [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה ניסויית]]. הניסויים של כהנמן וטברסקי ושל אחרים מראים כי המודלים הכלכליים שהניחו כי בני אדם מקבלים החלטות בצורה שקולה ו[[ראציונליות|ראציונלית]] אינם נכונים, וכי החלטות כלכליות, הן בעולם האמיתי והן בניסויים מבוקרים מתקבלות על סמך גחמות, אינטואיציה, רגשות והיבטים אחרים שאינם מתאימים למודל [[האדם הכלכלי]] הראציונלי תמיד. במובן מסויים עבודה זו של הכלכלה ההתנהגותית היא דבר מבורך משום שהיא מפגישה סוף סוף, באיחור של עשרות שנים, את המחקר הכלכלי עם תחום מבוסס יותר של פסיכולוגיה (שבעצמה עובדת שינוי תודות למחקרים בביולוגיה ובמדעי המוח). במובן אחר, הטענה שאנשים הם ראציונלים, או שהם יודעי-כל, היתה צריכה להעלם עוד קודם לכן, עם המחקר של מדעי המוח שגילה מרכזי רגשות במוח. אדם ראציונלי יכול להיות רק אדם שבעקבות פתולוגיה מוחית נפגעו איזורי הרגשות שלו. |
− | אין בכך די. כדי להתקדם אל מחקר כלכלי אמיתי, יש צורך בבחינה מחודשת של כל המחקר הכלכלי ולא רק של הנחת הראציונליות. לדבר זה תהיה כנראה השפעה עמוקה. | + | אך אין בכך די. כדי להתקדם אל מחקר כלכלי אמיתי, יש צורך בבחינה מחודשת של כל המחקר הכלכלי ולא רק של הנחת הראציונליות. יובל הררי, מכנה זאת ב[[קיצור תולדות האנושות]] "נסיגתו של השכל הישר" מתוך המחקר המדעי. פיזיקאים נדרשים להפקיד את השכל הישר שלהם בכניסה לפקולטה לפיזיקה לטובת חיבור מהיריות של תורת היחסות או התנהגות חלקיקים קוואנטים. השכל הישר נדחק לטובת התובנות שעולות מתצפיות. כדאי לבצע דבר דומה גם בפקולטה לכלכלה. |