47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + − − + + + שורה 25:
שורה 26: − ''מטרת הדמה אמורה למשוך את האש הרחק מהכח העושה את הפעולה העיקרית. הנמשל כאן הוא שהמפעל אמור היה להיות מותקף ע"י המתנגדים, בעוד שהמטרה העיקרית היתה הכרייה ולא הייתה כל כוונה להקים את המפעל.+ − − ''"עז" היא מהסיפור הידוע על החסיד שהתלונן על הצפיפות בביתו, אמר לו הרב: הכנס גם את העז הביתה, החסיד עשה כדברו. אחרי שבוע שב החסיד אל הרב והתלונן שהמצב איום ונורא, לא די בצפיפות שהיתה קום עכשו העז מציקה, מלכלכת וגם תופסת עוד מקום שחסר. הורה לו הרב להוציא את העז, שב החסיד לרב וברך על הרווחה שנשתררה. כך כאן, כוונת היזמים הייתה לגרום לתלונות על השדה ועל המפעל, יוציאו את המפעל מהתכנית ו(כך חשבו) תהיה תחושת ניצחון אצל התושבים... (אנחנו רואים "נצחונות" כאלה גם כיום).'''' − המועצה המקומית ערד, בראשות אברהם (בייגה) שוחט, פנתה אל מנכ"ל משרד הפנים דאז, מר חיים קוברסקי, ביקשה וקיבלה תקציב לבחינת "תסקיר ההשפעה" הנ"ל.+ − + שורה 114:
שורה 113: + + +
אין תקציר עריכה
'''שדה בריר''' הוא כינוי לשטח המצוי בסמוך לעיר ערד שבו קיים מרבץ פופסטים.
'''שדה בריר''' הוא כינוי לשטח המצוי בסמוך לעיר ערד שבו קיים מרבץ [[פופסטים]]. החל משנת 2004 מבקשת חברת [[רותם אמפרט]] בבעלות [[האחים עופר]] להקים במקום מכרה פוספטים פתוח. הרעיון הוצע בעבר ונדחה עקב התנגדות התושבים, והשפעות סביבתיות ובריאותיות שעלולות להיות לו. השדה הנמצא במרחק של פחות מ-4 ק"מ מהעיר ערד, וסמוך ליישוב הבדואי כסייפה, ולבסיס חיל האוויר נבטים. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3041025,00.html]
החל משנת 2004 מבקשת חברת [[רותם אמפרט]] בבעלות [[האחים עופר]] להקים במקום מכרה פוספטים פתוח. הרעיון הוצע בעבר ונדחה עקב התנגדות התושבים, והשפעות סביבתיות ובריאותיות שעלולות להיות לו. השדה הנמצא במרחק של פחות מ-4 ק"מ מהעיר ערד, וסמוך ליישוב הבדואי כסייפה, ולבסיס חיל האוויר נבטים. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3041025,00.html]
המכרה הפתוח צפוי להוביל ל[[זיהום אוויר]] בצורת [[חלקיקים]], אבק פוספטים רדיואקטיבי, וגז [[ראדון]] שייפלטו לאוויר. על פי תסקיר השפעה בריאותית של משרד הבריאות, פעילות המכרה צפויה לגרום להפרעות נשימה בקרב ילדים וקשישים וכן ולמחלות סרטניות. על פי הערכה זו, המכרה צפוי להעלות את שיעור התמותה בערד בכ-4.25% כלומר בכ-7 אנשים בשנה.[http://www.blacklabor.org/wp-content/uploads/2008/03/save-arad.pps]
המכרה הפתוח צפוי להוביל ל[[זיהום אוויר]] בצורת [[חלקיקים]], אבק פוספטים רדיואקטיבי, וגז [[ראדון]] שייפלטו לאוויר. על פי תסקיר השפעה בריאותית של משרד הבריאות, פעילות המכרה צפויה לגרום להפרעות נשימה בקרב ילדים וקשישים וכן ולמחלות סרטניות. על פי הערכה זו, המכרה צפוי להעלות את שיעור התמותה בערד בכ-4.25% כלומר בכ-7 אנשים בשנה.[http://www.blacklabor.org/wp-content/uploads/2008/03/save-arad.pps]
קיימת התנגדות עזה להקמת המכרה [http://nobarir.com מצד תושבי העיר ערד], מצד תושבי הסביבה ומצד ארגוני סביבה. קיימת גם עצומה נגד הקמתו [http://www.atzuma.co.il/petition/notosdebarir/1]
קיימת התנגדות עזה להקמת המכרה [http://nobarir.com מצד תושבי העיר ערד], מצד תושבי הסביבה ומצד ארגוני סביבה. קיימת גם עצומה נגד הקמתו [http://www.atzuma.co.il/petition/notosdebarir/1]
לאחרונה נמצא, כי עתודות הפוספט בעולם תספקנה – לפי שיעור השימוש הנוכחי – ל-70 שנה בלבד. פוספט הוא רכיב חיוני לכל פעילות ביולוגית, כמובן גם לחיי כל אדם. אדם בוגר זקוק בערך לגרם אחד של פוסט ביום. ב[[חקלאות]] משתמשים בפוספט לשם ייצור [[דשן כימי]], כך הוא מגיע לצמחים ודרכם למי שאוכל אותם.
==רקע ==
==רקע ==
לתכנית נלוה מסמך שכונה בשם "[[תסקיר השפעה על הסביבה]]". לפי מה שנכתב באותו מסמך לא היתה לפעילות הכרייה השפעה מזיקה על העיר ערד. באשר למפעל העיבוד, נכתב שם, כי נותרו עוד בעיות פליטת מזהמים "שתיפתרנה עד לבניית המפעל". הפעילים הפועלים נגד הכרייה במקום טוענים כי המפעל הוכנס לתכנית כמטרת דמה או כ"עז".
לתכנית נלוה מסמך שכונה בשם "[[תסקיר השפעה על הסביבה]]". לפי מה שנכתב באותו מסמך לא היתה לפעילות הכרייה השפעה מזיקה על העיר ערד. באשר למפעל העיבוד, נכתב שם, כי נותרו עוד בעיות פליטת מזהמים "שתיפתרנה עד לבניית המפעל". הפעילים הפועלים נגד הכרייה במקום טוענים כי המפעל הוכנס לתכנית כמטרת דמה או כ"עז".
לפי טענה זו מטרת הדמה אמורה למשוך את האש הרחק מהכח העושה את הפעולה העיקרית. הנמשל כאן הוא שהמפעל אמור היה להיות מותקף ע"י המתנגדים, בעוד שהמטרה העיקרית היתה הכרייה ולא הייתה כל כוונה להקים את המפעל.
"עז" היא מהסיפור הידוע על החסיד שהתלונן על הצפיפות בביתו, אמר לו הרב: הכנס גם את העז הביתה, החסיד עשה כדברו. אחרי שבוע שב החסיד אל הרב והתלונן שהמצב איום ונורא, לא די בצפיפות שהיתה קום עכשו העז מציקה, מלכלכת וגם תופסת עוד מקום שחסר. הורה לו הרב להוציא את העז, שב החסיד לרב וברך על הרווחה שנשתררה. כך כאן, כוונת היזמים הייתה לגרום לתלונות על השדה ועל המפעל, יוציאו את המפעל מהתכנית ו(כך חשבו) תהיה תחושת ניצחון אצל התושבים.
בתקציב זה נשכר צוות מומחים – לפי תחומי הבדיקה שבתסקיר. בצוות נכללו בין השאר מומחים מתחומי הכרייה, האקלים, הרפואה וכו'. בראש הצוות עמד פרופ' (אז ד"ר) עו"ד ראובן (ריצ'רד) לסטר, מומחה בחוקי השמירה על איכות הסביבה.
המועצה המקומית ערד, בראשות אברהם (בייגה) שוחט, פנתה אל מנכ"ל משרד הפנים דאז, מר חיים קוברסקי, ביקשה וקיבלה תקציב לבחינת "תסקיר ההשפעה" הנ"ל. בתקציב זה נשכר צוות מומחים – לפי תחומי הבדיקה שבתסקיר. בצוות נכללו בין השאר מומחים מתחומי הכרייה, האקלים, הרפואה וכו'. בראש הצוות עמד פרופ' (אז ד"ר) עו"ד ראובן (ריצ'רד) לסטר, מומחה בחוקי השמירה על איכות הסביבה.
לצד צוות זה הקים ראש המועצה המקומית צוות מקביל של תושבים, מומחים באותם תחומים, שפעלו – בהתנדבות - מול מומחי הצוות הראשון. בראש צוות המתנדבים עמד יעקב לקס מתכנן אזורי תושב העיר.
לצד צוות זה הקים ראש המועצה המקומית צוות מקביל של תושבים, מומחים באותם תחומים, שפעלו – בהתנדבות - מול מומחי הצוות הראשון. בראש צוות המתנדבים עמד יעקב לקס מתכנן אזורי תושב העיר.
משרד הבריאות קיבל מהועדה המחוזית ארכה של שנה להציג את ממצאי הבדיקה. נקבע גם שמשרד הבריאות ידווח לועדה המחוזית מדי שלושה חדשים על התקדמות הבדיקה. בישיבת הועדה המחוזית שהתקיימה ביום 20 ביולי 2009 הודיע משרד הבריאות לועדה המחוזית שטרם מצא את מי שיעשה את הבדיקה, ביקש וקיבל ארכה נוספת.
משרד הבריאות קיבל מהועדה המחוזית ארכה של שנה להציג את ממצאי הבדיקה. נקבע גם שמשרד הבריאות ידווח לועדה המחוזית מדי שלושה חדשים על התקדמות הבדיקה. בישיבת הועדה המחוזית שהתקיימה ביום 20 ביולי 2009 הודיע משרד הבריאות לועדה המחוזית שטרם מצא את מי שיעשה את הבדיקה, ביקש וקיבל ארכה נוספת.
ביולי 2012 הודיע משרד הבריאות כי על פי [[כלל הזהירות המונעת]] הוא מתנגד לכרייה בשדה בריר[http://www.nobarir.com/home/files/8kY.pdf]
==עתירה לבג"צ==
==עתירה לבג"צ==