שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 169: שורה 169:     
לדעת הררי, ה[[אידאל (אתיקה)|אידאל]] המרכזי של המערכת המשולשת הזאת הוא אידאל [[קידמה|הקידמה]], שמבוסס על שתי הנחות: (1) ידע הוא כוח, (2) ישנם דברים רבים שבני האדם עדין לא יודעים. מכאן נובע שאם בני האדם יחקרו ויגלו ידע נוסף הכוח שלהם ילך ויגבר, והם יוכלו לעשות דברים שכרגע נבצרים מיכולתם. באופן פוטנציאלי אין שום גבול ליכולתם של בני האדם מלבד הגבול שמציבה הבורות. הדוגמה המובהקת ביותר לכך היא מה שהררי קורא לו "[[פרויקט גילגמש]]" – הניסיון להביס את הזיקנה והמוות באמצעות מחקרים ברפואה, [[ביוטכנולוגיה|ביו-טכנולוגיה]] וכיוצא בזה.
 
לדעת הררי, ה[[אידאל (אתיקה)|אידאל]] המרכזי של המערכת המשולשת הזאת הוא אידאל [[קידמה|הקידמה]], שמבוסס על שתי הנחות: (1) ידע הוא כוח, (2) ישנם דברים רבים שבני האדם עדין לא יודעים. מכאן נובע שאם בני האדם יחקרו ויגלו ידע נוסף הכוח שלהם ילך ויגבר, והם יוכלו לעשות דברים שכרגע נבצרים מיכולתם. באופן פוטנציאלי אין שום גבול ליכולתם של בני האדם מלבד הגבול שמציבה הבורות. הדוגמה המובהקת ביותר לכך היא מה שהררי קורא לו "[[פרויקט גילגמש]]" – הניסיון להביס את הזיקנה והמוות באמצעות מחקרים ברפואה, [[ביוטכנולוגיה|ביו-טכנולוגיה]] וכיוצא בזה.
 +
 +
===האימפרליזם האירופאי===
 +
הררי נותן את הדוגמה של המשלחת של ג'יימס קוק מ 1768 שהיתה משלחת צבאית-מחקרית. מצד אחד היא שטה לטהיטי כדי לבצע תצפיות על כוכב חמה כדי לנסות לקבוע את המרחק בין השמש לכדור הארץ, ובנוסף לכך נתווספו מדענים רבים כדי לחקור את הגיאוגרפיה, הבוטניקה ובעלי החיים שהמשלחת תגלה. מצד שני היתה זו גם משלחת צבאית שתפקידה היה גם לספח שטחים לבריטניה שקוק "גילה" לדוגמה היא היוותה את הבסיס לכיבוש אוסטרליה וניו זילנד בידי בריטניה. האימפריזלים האירופי והמהפכה המדעית היו שני צדדים של אותו מטבע.
 +
 +
הררי שואל מדוע דווקא מדינות אירופה השתלטו על העולם בין המאות ה-15 ועד אמצע המאה ה-20. עד אז, אירופה היתה מקום לא מעניין שאין בו הרבה אנשים, הכלכלה שלו חלשה והוא לא מתקדם מבחינה טכנולוגית. במשך אלפי שנים אסיה הובילה מבחינה טכנולוגית וכלכלכית. מדוע בריטניה כבשה את אוסטרליה מידי האבוריג'נים וספרד הביסה את האימפריה האצטקית ולא דווקא ספינות סיניות או הודיות? אם מישהו היה מדווח לסינים ב1500 שאירופה הולכת להשתלט על העולם הרעיון היה נראה מגוכח.
 +
 +
במאה ה-19 היה לאירופאים יתרון טכנולוגי וצבאי ברור, אבל במאות ה-16, 17, 18 לא היה להם יתרון כזה. מה איפשר לאירופה להתקדם ולהשאיר את האימפריות העתיקות יותר מאחור? מדוע מדינות אירופאיות התחרו זו בזו בקידום הטכנולוגיה והצבא אבל אימפריות כמו סין או העות'מנים לא עשו זאת? הסיבה לפי הררי היא הבדלים תרבותיים - מיתוסים, ערכים חברתיים שנבנו במשך מאות שנים באירופה, והיה קשה להעתיק אותם. ב-1750 אירופה לא נראית שונה במיוחד מסין, אבל החל מ1800 כבר יש הבדל ניכר. הסיבה היא שאירופה מסוגלת להתקדם מבחינה טכנולוגית וכלכלית בקצב שונה מאשר סין. ולכן הדמיון לסין ב1750 הוא רק למראית עין.
 +
 +
מכאן עולה השאלה מהן צורות המחשבה והארגון שסיפקו למדינות אירופה יתרון כה משמעותי. התשובה לכך היא שני תהליכים משלימים - המהפכה המדעית והקפיטליזם. מסיבה זו, טוען הררי, בעוד שהאימפריליזם האירופאי כבר נסוג, הירושות שלו של מהפכה מדעית ושל קפיטליזם רק מתחזקות.
 +
 +
במאה ה-19 וה-20 המדע איפשר לאימפריות האירופאית להשתמש ביתרון צבאי כדי להשתלט על העולם. אבל יתרון כזה עוד לא היה במהלך 300 השנים המקודמות יותר. הקשר בין מדע לבין אימפרליזם בשנים אלה היה קשור דווקא להיבטים מנטליים משותפים. בשני התחומים היתה "מנטליות של כיבוש" - נכונות להודות בבורות, ציפייה לכך שמחקר נוסף יוביל לעוד ידע שיתרגם לעוד כוח, ושימוש במחקר אמפירי וכמותי.
 +
סיבה מרכזית לאימפרליזם האירופאי (ולמחקר המדעי) היתה התחושה שלמרות שיודעים הרבה, יש עוד הרבה מה לחקור ולגלות. זאת בניגוד לתרבויות המסורתיות שחשו שיש בידן את כל הידע החשוב בעולם, ורק צריך לשמור שהידע לא יאבד, אם לא יודעים דבר מה - יש לחזור ולעיין בכתבים עתיקים כדי למצוא שם את התשובה. 
 +
 +
הררי מציין כי רוב האימפריות בעולם לא התקדמו בקפיצות. רומא לדוגמה התקדמה בכל כיבוש הלאה כדי להגן אל כיבושים קודמים שלה. אימפריות לא ששו לשלוח משלחות כיבוש למקומות חדשים, היות ושליטים של מקומות אלה יכלו להיות עם הזמן כוח נגדי שיתמרד נגד המלך ויהפוך לכוח נגדי. לא ברור מדוע אבל דבר זה לא התרחש מעולם במושבות אירופאיות. אלו יכלו לא רק לכבוש איזורים חדשים, אלא גם להחזיק במושבות החדשות שהוקמו שם.
 +
 +
===קפיטליזם===
 +
עוד דבר שהלך יד ביד עם האימפריזלים האירופאי ועם המהפכה המדעית היה הקפיטליזם. זה סיפק גם מוטיבציה להמשך מסעות הכיבוש, ואיפשר לממן גם את מסעות המחקר -כיבוש וגם את המחקרים המדעיים.
 +
 +
ההרי מציין כי בלב הקפיטליזם מצוי הרעיון של [[צמיחה]] או [[צמיחה כלכלית]]. וכי בלב זו טמון הרעיון כי האמון בעתיד. בעתיד יהיה יותר מאשר עכשיו. העוגה תגדל, הכלכלה אינה משחק סכום-אפס. דבר זה איפשר הגדלה ניכרת של [[אשראי]] הניתן לעסקים וליוזמות חדשות. דבר זה מהווה את הכיסוי העיקרי לרוב ה[[כסף]] שיש היום בעולם. היות והכסף מבוסס על חובות (על פי שיטת [[בנקאות ברזרבה חלקית]], אפשר לחשוב שמדובר בהונאה, אבל מאות שנים של צמיחה כלכלית מראים שלפחות לעת אתה לא מודבר בהונאה אלא באמון מוצדק.
 +
 +
אם אופה רצתה לפתוח עסק חדש, היא צריכה ללכת לבנק, לשכנע את הבנקאי ברווחיות העתידית של העסק, לקבל אשראי ואז לפתוח מאפייה ולמכור עוגות, וכך לעמוד בציפיות ולהצדיק את ה[[אמון]] שניתן בעת מתן ההלוואה. בחברות עתיקות יותר היה מעגל קסמים הפוך - אין עוגות, ולכן אין רווחים, ולכן אין אשראי לשם בניית עסק.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט