47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
'''המהפכה המדעית''' הוא שם של תהליך שהחל לצבור תאוצה בשנת 1500 לספירה באירופה, שבו יש קשר הדוק בין מחקר מדעי, ממשלות ופירמות עסקיות . המחקר של העולם מתבסס יותר ויותר על [[השיטה המדעית]] שבה יש נכונות להודות בבורות, ושימוש בתצפיות ובמתמטיקה כדי להבין כיצד העולם מתנהג. ה[[ידע]] המדעי מתרגם לכוח, בעיקר על ידי [[פיתוח טכנולוגי]] שאותו מנצלות ממשלות ופירמות עסקיות כדי להשיג עוד [[משאבי טבע|משאבים]], להגדיל את כוחן ולהשקיע עוד כסף ומשאבים בפיתוח המחקר המדעי.
'''המהפכה המדעית''' הוא שם של תהליך שהחל לצבור תאוצה בשנת 1500 לספירה באירופה, שבו יש קשר הדוק בין מחקר מדעי, ממשלות ופירמות עסקיות . המחקר של העולם מתבסס יותר ויותר על [[השיטה המדעית]] שבה יש נכונות להודות בבורות, ושימוש בתצפיות ובמתמטיקה כדי להבין כיצד העולם מתנהג. ה[[ידע]] המדעי מתרגם לכוח, בעיקר על ידי [[פיתוח טכנולוגי]] שאותו מנצלות ממשלות ופירמות עסקיות כדי להשיג עוד [[משאבי טבע|משאבים]], להגדיל את כוחן ולהשקיע עוד כסף ומשאבים בפיתוח המחקר המדעי.
הגדרה זו של המושג "המהפכה המדעית" היא הגדרה רחבה מאד, שמוצעת על ידי [[יובל הררי]] בספרו [[קיצור תולדות האנושות]]. הגדרה מצומצמת יותר מתמקדת בשינוי של חקר העולם עצמו, של מעבר מהתסמכות על מסורות עתיקות, לשיטת המחקר של השיטה המדעית. בעוד הגדרה זו מגיעה לשיא במאות ה-17 וה-18, עם ניסוח וביסוס של השיטה המדעית כשיטה מובילה למחקר, ההגדרה הכוללנית יותר, מובילה למסקנה שהמהפכה המדעית הולכת ומתחזקת שכן הקשרים בין תעשייה, ממשלה ומחקר מתחזקים ומתהדקים.
הגדרה זו של המושג "המהפכה המדעית" היא הגדרה רחבה, שמוצעת על ידי [[יובל הררי]] בספרו [[קיצור תולדות האנושות]]. הגדרה מצומצמת ומקובלת יותר מתמקדת בשינוי בצורת המחשבה בפילוסופיה ובמדע ובמידה מסויימת גם בתרבות עקב גילויים מדעיים חדשים שהתרחשו במאה ה-16 17. שינוי של מעבר מהתסמכות על מסורות עתיקות, לשיטת המחקר של השיטה המדעית. עם ניסוח וביסוס של השיטה המדעית כשיטה מובילה למחקר, ההגדרה הכוללנית יותר, מובילה למסקנה שהמהפכה המדעית הולכת ומתחזקת שכן הקשרים בין תעשייה, ממשלה ומחקר מתחזקים ומתהדקים.
לפי הררי המהפכה המדעית היא אחת מ-3 מהפכות מרכזיות שעברו בני [[המין האנושי]], כאשר הקודמות היו [[המהפכה הלשונית]] לפני כ-70,000 שנה ו[[המהפכה החקלאית]] לפני כ-10,000 שנה. המהפכה המדעית נתנה לאנושות גישה לשליטה בכוחות אדירים שלא היו לה קודם. כך שהאנושות היום יכולה לסיים את ההיסטוריה האנושית (על ידי מלחמה אטומית לדוגמה) או אולי לשנות את חוקי הביולוגיה. בנוסף המהפכה המדעית שינתה לחלוטין את כל תחומי החיים ב-500 השנים האחרונות. אדם שהיה נרדם בשנת 1000 לספירה ומקיץ בשנת 1500 לספירה היה מגלה עולם שונה במקצת. לעומת זאת השינוי בין החברות האנושיות 1500 לבין שנת 2000 הן ב[[טכנולוגיה]] והן בהסדרים החברתיים הוא שונה באופן מהותי.
לפי הררי המהפכה המדעית היא אחת מ-3 מהפכות מרכזיות שעברו בני [[המין האנושי]], כאשר הקודמות היו [[המהפכה הלשונית]] לפני כ-70,000 שנה ו[[המהפכה החקלאית]] לפני כ-10,000 שנה. המהפכה המדעית נתנה לאנושות גישה לשליטה בכוחות אדירים שלא היו לה קודם. כך שהאנושות היום יכולה לסיים את ההיסטוריה האנושית (על ידי מלחמה אטומית לדוגמה) או אולי לשנות את חוקי הביולוגיה. בנוסף המהפכה המדעית שינתה לחלוטין את כל תחומי החיים ב-500 השנים האחרונות. אדם שהיה נרדם בשנת 1000 לספירה ומקיץ בשנת 1500 לספירה היה מגלה עולם שונה במקצת. לעומת זאת השינוי בין החברות האנושיות 1500 לבין שנת 2000 הן ב[[טכנולוגיה]] והן בהסדרים החברתיים הוא שונה באופן מהותי.
==האתוס המדעי==
{{קיצור תולדות האנושות}}
לפי הררי, המיוחד בתפיסה המדעית המודרנית הוא השילוב בין נכונות להודות בבורות, התסמכות על תצפיות אמפיריות ועל מתמטיקה כדי לחקור את העולם. בעוד ש-3 המרכיבים האלה היו קיימים גם בתרבויות קודמות, הם לא התקיימו ביחד ולא התקיימו בעוצמה כמו שהם קיימים בתרבות המדע המודרני.
היו הוגים כבר ביוון העתיקה שהודו בכך שהם לא יודעים. אבל לרוב זרמים אלו היו בשוליי החברה. או שהם נרדפו או שהתעלמו מהם. הזרמים המרכזיים של התרבות, אלו שביססו [[מיתוסים]] ויצרו את [[סדר מדומיין|הסדר החברתי]] היו זרמים דתיים שטענו שהם כבר את כל התשובות, וכי אם יש שאלות שאין להן תשובות, הדבר אומר שאלו הן שאלות שוליות ולא חשובות. אם אלוהים היה חושב שדבר מה הוא חשוב הוא היה כותב את את זה בתנ"ך.
המדע ,בפעם הראשונה, מבסס תרבות על נכונות להודות בכך שאנחנו לא יודעים תשובות לשאלות חשובות כמו איך נוצר העולם, איך נוצר האדם, מה קורא לאחר המוות, מה משמעות החיים או מה גורם לאנשים להיות מאושרים. אלו הן שאלות חשובות שלמדע עוד אין תשובות, אולי יהיו עליהן תשובות בעתיד, אבל כרגע עוד אין תשובה טובה.
בני אדם בכל התרבויות חקרו את העולם מסביבם, אבל המדע מסתמך יותר ויותר על שילוב של [[אמפיריציזים]] - הסתמכות על תצפיות ועל ניתוח מתמטי, ולא על שיטות מחקר אחר. בתרבויות מסורתיות רבות מקור הסמכות היה מסורות עבר וכתבי קודש. איך מבררים מהי התשובה לשאלה מסויימת - הולכים לכומר, ואם הוא לא יודע הוא הולך לבישוף ואם הוא לא יודע הוא מנסה לברר את התשובה בהסתמכות על כתבי קודש עתיקים. המדע לעומת זאת מנסה לעודד ספק כלפי התאוריות שלו עצמו ומעודד אנשים למצוא ממצאים לאישוש או לסתירה של תאוריות קיימות. הנכונות להודות בבורות פותחת פתח לשאול שאלות ולנסות למצוא להן תשובות.
מסורות לא דתיות של מחקר העולם, שהיו הן בקרב היוונים והן בקרב הוגים אחרים, שמו דגש על השכל הישר. נסיון להבין את העולם דרך לוגיקה ודרך הסקת מסקנות שנראות "ברורות מאליהן" לכל אדם בר דעת. הגישה האחרת היא מיוצגת על ידי [[פנרסיס בייקון]] ולפיה יש להעדיף תצפיות אמפיריות גם אם הן סותרות את השכל הישר, ואז לנסות לחזור ולשחזר תצפיות אלה ולנסות להבין מדוע קיבלנו אותן. לפי הררי, היוונים הקלאסיים היו אולי על סף גילוי של העקרונות המדעיים, אבל הם בחרו ללכת בכיוון של השכל הישר ולא בדרך של התצפיות. ביותר ויותר תחומי מחקר נאלצים החוקרים לוותר על מה שנראה ברור מאליו ממבט ראשון ועל תפיסות אינוטואיטביות ולהתבסס יותר על לוגיקה ותצפיות. לדוגמה בפיזיקה של חלקיקים תת אטומים החלקיקים יכולים להופיע יש מאין, להעלם, והם יכולים להתקיים בשני מקומות בו זמנית. שום דבר באבולוציה של האדם לא הכשיר את בני האדם להתמודדות עם תחום ידע כזה. אין לנו מנגוני חישה לחוש בחלקיקים אלה, ומי שרוב האבולוציה שלו התבססה על [[ציידים לקטים|ציידים לקטים]] לא מצוייד בתובנות כאלה. ממוטה שנכסת ליער אינה נעלמת ומופיעה יש מאין על הגבעה ליד, והיא גם לא מתפצלת לשניים.
כדי לספק הסברים על איך העולם עובד, המדע מתסמך יותר ויותר על מתמטיקה ונוסחאות כדי להסביר את אלפי ומיליוני התצפיות הנפרדות. דוגמה מאלפת מתחום זה הוא הספר "עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע" שפורסם ב 1687 על ידי הפיזיקי [[אייזיק ניוטון]] שמסביר באמצעות כמה נוסחאות בודדות את התנועה של כל הגופים - החל מחלקיקי אבק, עבור דרך כדורי תותח ועד תנועת כוכבים. שום מסורת קודמת, לדוגמה נצרות או בודהיזם, אינה מנסה לתאר את העולם באמצעות נוסחאות מתמטיות. עם הזמן החוקרים המדעיים נתקלים בשאלות מסובכות יותר, שקשה לתת להן תשובה על ידי נוסחאות מתמטיות מדוייקות כמו המשוואות של ניוטון. במקום להרים ידיים המדענים פונים יותר ויותר אל הסטטיסטיקה כדי לקבל נוסחאות סטטיסיות להתנהגות העולם. עם השנים הדבר הופך מקובל יותר ויותר עד שבמאה ה-20 אפילו בפיזיקה, המבצר של המתמטיקה המדוייקת, נאלצים להודות שאי אפשר לתת משוואות דטרמניסיטיות בתחום מכנאניקת הקוונטים.
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Scientific_revolution המהפכה המדעית (במובן הצר)] בויקיפדיה האנגלית
[[קטגוריה:היסטוריה]]
[[קטגוריה:היסטוריה]]
[[קטגוריה:אבולוציה]]
[[קטגוריה:אבולוציה]]
[[קטגוריה:מדע]]
[[קטגוריה:מדע]]
[[קטגוריה:ידע]]
[[קטגוריה:ידע]]