שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 28: שורה 28:  
* המדיה הריכוזית של הטלוויזיה גורמת לכך שהאג'נדה הפוליטית והחברתיתת בנושאי סביבה, פוליטיקה , תרבות וכלכלה מרוכזים בידי אליטה קטנה של חברות מדיה גדולות, חברות טלוויזיה ומפרסמים, שמדגישים נושאים מסויימים, מקטינים נושאים אחרים ומשפיעים על הפוליטיקה , התרבות והכלכלה.  
 
* המדיה הריכוזית של הטלוויזיה גורמת לכך שהאג'נדה הפוליטית והחברתיתת בנושאי סביבה, פוליטיקה , תרבות וכלכלה מרוכזים בידי אליטה קטנה של חברות מדיה גדולות, חברות טלוויזיה ומפרסמים, שמדגישים נושאים מסויימים, מקטינים נושאים אחרים ומשפיעים על הפוליטיקה , התרבות והכלכלה.  
 
* השפעת הטלוויזיה על הפוליטיקה באה לידי ביטוי במיוחד בכך שהיא הופכת את הפוליטיקיה לדבר פופליסטי יותר שבו חשובים יותר המראה החיצוני והיכולת להופיע טוב בטלוויזה מאשר היבטים אחרים כמו סובלנות, גישור על פערים, הנהגה פוליטית וכו'.
 
* השפעת הטלוויזיה על הפוליטיקה באה לידי ביטוי במיוחד בכך שהיא הופכת את הפוליטיקיה לדבר פופליסטי יותר שבו חשובים יותר המראה החיצוני והיכולת להופיע טוב בטלוויזה מאשר היבטים אחרים כמו סובלנות, גישור על פערים, הנהגה פוליטית וכו'.
  −
==השלכות חברתיות של הטלוויזיה==
  −
לא כל ההשלכות החברתיות של טלוויזיה ברורות, היות וחברות שבהן יש טלוויזיה יש גם טכנולוגיות רבות אחרות.
  −
  −
===ריכוזיות מידע ===
  −
השפעה אחת היא על ריכוז אופי המידע. החל מהבשלת מהפכת הדפוס ועד למחצית הראשונה של המאה ה-20, היו לספרים ולאחר מכן גם לעיתונים השפעה מכרעת על דעת הקהל. דומגאות לכן הן הכתבים הפרוטסנטים של מרתין לותר, ספריו של [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%A1_%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%9F תומאס פיין] שתרמו תרומה מכרעת למהפכה האמריקאית, מוצא המינים של דארוין, והמניפסט הקומוניסטי של קארל מארקס. באותה תקופה היתה הטכנולוגיה של הדפסת עיתונים וספרים זולה יחסית להיום - היות ולא היה שימוש בדיו צבעוני או במכבשי ענק. כך יכלו ארגוני זכויות אדם, ארגוני נשים, [[איגודי עובדים]] ו[[אנרכיסטים]] יכלו להוציא ספרים, ירחונים ועוד שהיתה להם השפעה על סדר היום הציבורי.
  −
  −
הטלוויזיה היא מדיום יקר להפקה (לעומת ספרים, עיתונים) ולכן דורשת חברות הפקה ושידור יקרות. בנוסף הרדיו והטלוויזה דרשו בעבר [[משאב משותף]] של רוחב פס באוויר, זמן אסון הטיטאניק עוד היה רוחב הפס של השידור פתוח לכל, ודבר זה יצר אדרנלמוסיה ששיבשה את הגעת הסיוע לספינה. לאחר מכן הממשלה תפסה שליטה על רוחב הפס, החרימה חלק ממנו לטובת הצבא, ומכרה זכיונות שלו לגופים מסחריים גדולים. 
  −
  −
דברים אלו תורמים לריכוזיות של תכנים של מסרים. רוב התכנים העולמיים מופקים על ידי מספר מצומצם של חברות מדיה ענקיות, כמו דיסני, פוקס ועוד. רוב גופי השידור הם תאגידים מסחריים או לאומיים. מצב זה גרם לעלייה בריכוזיות התקשורת בשנים 1950-2000. בתקופה זו רוב האג'נדה - על איזה נושאים חברתיים מדברים, ובאיזה דגש, ומאיזה נושאים מתעלמים נקבעה על ידי העיתונים המרכזיים וערוצי הטלוויזיה.
  −
  −
מצב זה הולך ונחלש כיום שכן יש הוזלה של הוצאות הדפוס, בצד צריכה גדלה של תכנים מהאינטרנט. רוב אזרחי המערב וחלק מתושבי המדינות העניות יכולים לפתוח תחנת רדיו באינטרנט, בלוג וכו'. קבוצות בפייסבוק ופורומים מאפשרים לשתף ולהעביר מידע בצורה רשתית. דוגמה להשפעות של מדיה זו הן המהפכה במצרים ובלאג'יר, התקוממות הסטודנטים באיראן, בחירת אובמה לנשיא בארצות הברית והמאבק לדמוקרטיה ברוסיה. כל השינויים האלה היו קשים בהרבה או בלתי אפשריים בעידן של טלוויזיה ממלכתית או מסחרים כספקית תכנים עיקרית.
  −
  −
===השפעה על הפוליטיקה===
  −
בהיבטים רבים השפע הטלוויזה מצב זה נשאר גם היום, במיוחד בהקשר של התמודדות פוליטיקאים לבחירות והשפעה על דעת הקהל. כיום פוליטיקאים שוכרים מומחים למדיה ולתקשורת. עד שנות ה-2000 היה לדוגמה לדיבייט הנשיאותי בטלוויזיה השפעה מכרעת על הבחירות בארצות הברית. בעוד שלדבר זה עדיין יש השפעה מכרעת יש כיום ערוצים אחרים, דמוקרטים יותר לקבלת מידע פוליטי וליכולת של אזרחים להשפיע על מהלך הבחירות, כאשר בלוגים ופייסבוק מהווים השפעה גדלה והולכת במיוחד במדינות מערביות.[http://he.shvoong.com/social-sciences/communication-media-studies/1632972-%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%98%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%96%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%9D/]
      
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט