שורה 8: |
שורה 8: |
| נכון לשנת 2004, המונח CPTED מתייחס כביטוי פופלארי למודלים שיפתחו ניומן\Crowe , בעוד המודל של ג'פרי מקבל יחס של גידה מולטי-דיספלנירית למניעת פשיעה שמקיפה גם ביולוגיה, ופסיכולוגיה. מודלים מאוחרים יותר של CPTED שהחלו בשנת 1997, וקרויים CPTED של הדור השני מתאימים את המודל לאישיות של התוקפן. | | נכון לשנת 2004, המונח CPTED מתייחס כביטוי פופלארי למודלים שיפתחו ניומן\Crowe , בעוד המודל של ג'פרי מקבל יחס של גידה מולטי-דיספלנירית למניעת פשיעה שמקיפה גם ביולוגיה, ופסיכולוגיה. מודלים מאוחרים יותר של CPTED שהחלו בשנת 1997, וקרויים CPTED של הדור השני מתאימים את המודל לאישיות של התוקפן. |
| | | |
| + | ==אסטרטגיות בתכנון עירוני== |
| + | אסטרטגיות CPTED מסתמכות בעיקר על היכולת להשפיע על החלטת התוקף לפני שהוא מבצע פעילות לא חוקית. מחקרים בהתנהגות קרימנלית מראים כי ההחלטה אם לבצע עבירה או לא לבצעה מושפעת יותר על ידי רמזים לסיכון הנתפש להתפסות מאשר רמזים לפרס או רמזים להצלחה ביצוע העבירה. באופן עקבי עם הגיון זה, אטסרטגיות CPTED שמות דגש על העצמת התחושה של סיכוי לגילוי וסיכוי של מעצר. |
| + | |
| + | שלוש האסטרגיות הנפוצות ביותר הם מעקב טבעי (natural surveillance), בקרת גישה טבעית (natural access control) וחיזוק טריטוריאלי טבעי (natural territorial reinforcement). בקרת גישה טבעית ומעקב טבעי מגבילים את ההזדמנויות לביצוע פשיעה. חיזוק טריטוריאלי מגביר את הבקרה החברתית על ידי מגוון של אמצעים. |
| + | |
| + | ===מעקב טבעי=== |
| + | מעקב טבעי מגביר את האיום למעצר על ידי נקיטת צעדים להגיבר את התחושה שאנשים אחרים עשוים להבחין בך. מעקב טבעי מתרחש על ידי תכנון שמציב מאפיינים פיזייים, פעילויות ואנשים בדרך שמגדילה למקסימום את הנראות ומעודדת קשרי גולמין חיובייים מבחינה חברתית בין משתמשים לגיטמיים של מרחב ציבורי ופרטי. פושעים פוטנצייאלים מרגישים בקיום של בטחון באבטחה ובמגבלות על נתיבי הבריחה שלהם. צעדים אלה כוללים: |
| + | * תכנון רחובות שמגבירים את תנועת הולכי הרגל והאופניים. |
| + | * הצבת חלונות המשקיפים על מדרכות, פארקים ומגרשי חנייה. |
| + | * השארת התריסים של חלונות פתוחים. |
| + | * שימוש בתחבורה רכבית עוברת כבנכס למעקב מצד אזרחים. |
| + | * עיצוב הנוף שיספק אפשרות מעקב במיוחד בקרבת נקודות כניסה ונקודות כניסה אפשריות (לדוגמה חלונות). |
| + | * שימוש בגדרות נמוכות ככל האפשר, שמגבילות את הראות למינימום. |
| + | * בכניסה לבניינים - שימוש בלובי שקוף |
| + | * הצבת תאורה לאורך מדרכות ואיזורי שימוש הולכי רגל כך שזו תאפשר זיהוי פרצופים ותווי פנים. |
| + | ניתן לתגבר אמצעי מעקב טבעי באמצעות אמצעים אחרים, מכאניים או ארגוניים. לדוגמה הצבת מצלמות אבטחה, במקומות בהן אין חלונות. |
| + | |
| + | ===בקרת גישה טבעית=== |
| + | בקרת גישה טבעית מגבילה את ההזדמנות לביצוע פשיעה על ידי הבדלה ברורה בין מרחב ציבורי ומרחב פרטי. על ידי הצבה סלקטיבית של כניסות ויציאות, גדרות, תאורה ותוואי קרקע להגביל את הגישה או לשלוט בתנועה. |
| + | * נקודת כניסה יחידה וברורה |
| + | * שימוש במבנים כדי להסיט אנשים לאיזורי קבלת קהל. |
| + | * שילוב של כניסת מבוך בשירותים ציבוריים. דבר זה מונע את הבידוד שנוצר במערכת דלתות כפולה. |
| + | * שימוש בשיחים נמוכים וקוצניים מתחת לחלונות בגובה הקרקע. שימוש בצמחים מטפסים קוצניים ליד גדר כדי להרתיע מפני כניסה. |
| + | * להמנע מאלמנטים עיצוביים שמאפשרים גישה לגגות או לקומות עליונות. |
| + | * בחצר הקדמית, שימוש בגדר כלונסאות בגובה המותניים לאורך חלקות מגורים כדי לשלוט בגישה, ולעודד מעקב טבעי. |
| + | * שימוש בשער בעל מנעול בין החצר הקדמית לאחורית. |
| + | * שימוש בגדרות פתוחות בגובה הכתף בין חלקות מגורים. עליהן להיות משוחררות מספיק כדי לאפשר קשרי גולמין בין שכנים. |
| + | * שימוש בגדר סגורה (לדוגמה לבנים) וגבוהה מספיק בין חצר אחורית לבין סמטה ציבורית. |
| + | |
| + | ===חיזוק טריטוריאלי טבעי=== |
| + | חיזוק טריטוריאלי טבעי מגביר את הבקרה החברתית על ידי הגדרה מחוזקת של המרחב ושיפור של הדאגה לרכוש. סביבה שמתוכננת להקטין את הניכור במרחב פרטי משיגה שני דברים. הראשון, היא יוצרת תחושה של בעלות.בעלים שכבר ביצעו השקעה כלשהי, סביר יותר שיקראו תיגר על פולשים או שידווחו עליהם למשטרה. שנית, התחושה של מרחב שיש עליו בעלות, יוצרת אווירה שבה "זרים" או "פולשים" בולטים לעין. חיזוק טריטוראילי טבעי מושג על ידי שימוש בבניינים, בגדרות, מדרגות, שלטים, תאורה ונוף כדי לבטא בעלות ולהגדיר מרחב ציבורי, סמי-ציבורי ופרטי. |
| + | |
| + | * חזיתות של חנויות הפונות אל מדרכה. |
| + | * שמירה על מקום וגינון כך שהוא משדר נוכחות ערה ואקטיבית שכובשת את המרחב. |
| + | * עצים באיזור מגורים. מחקרים מראים כי בניגוד לאמונות מסורתיות בקרב גורמי אכיפה, איזור מגורים עם יותר עצים נתפסים כיותר מושכים ובטוחים יותר, ויש סיכוי גבוה יותר שישתמשו בםה יחסית לאיזורים דומים ללא עצים. |
| + | * הגבלת פעילות פרטיות לאיזורים פרטיים מוגדרים. |
| + | * המנעות מגדרות תיל, גדרות עם ציפוי חד למעלה וכו', היות והדבר משדר העדר של נוכחות פיזית וסיכון מופחת של גילוי. |
| + | * הצבה של מתקנים כמו ספסלים או נקודות רענון באיזורים משותפים במקום מוסדי או מסחרי מסייע למשוך מספר גדול יותר של מתשמשים רצויים. |
| + | * ביצוע פעילויות באיזורים משותפים מגביר את השימושים הרצויים באיזור, מושך עוד אנשים ומגביר את התפיסה שאיזורים אלה נמצאים תחת בקרה. |
| | | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |