שינויים

[[קובץ:התמוטטות, כריכת הספר.jpg|ממוזער|כריכת הספר התמוטטות בגרסה העברית]]

[[קובץ:התמוטטות, כריכת הספר.jpg|ממוזער|כריכת הספר התמוטטות בגרסה העברית]]

'''התמוטטות''' (Collapse: How Societies Choose to Fail or Survive) הוא ספר עיון מאת [[ג'ארד דיימונד]] שעוסק בשאלות מדוע חלק מאימפריות והתרבויות בעולם התמוטטו בקריסה או בדעיכה ואילו חלקן הצילחו לקיים [[קיימות|חברה בת קיימא]] ולשרוד אלפי שנים. הספר מנסה למצוא גם תבניות משותפות לתרבויות אלה, ולהסיק מכך תובנות ולקחים עבור החברות המודרניות.  

'''התמוטטות''' (Collapse: How Societies Choose to Fail or Survive) הוא ספר עיון מאת הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] שעוסק בשאלות מדוע חלק מהאימפריות והתרבויות בעולם התמוטטו בקריסה או בדעיכה ואילו חלקן הצליחו לקיים [[קיימות|חברה בת קיימא]] ולשרוד אלפי שנים. הספר מנסה למצוא תבניות משותפות לתרבויות אלה, ולהסיק מכך תובנות עבור החברות המודרניות.

 

דיאמונד מזהה 5 גורמים יסודיים שכל אחד מהם יכול לתרום להתמוטטות של תרבות מסוימת. עם זאת לרוב תרבות מתמוטטת כתוצאה של שילוב של מספר גורמים יחד. הגורמים הם: [[פגיעה בסביבה]]  שגורמת ל[[משבר סביבתי]] ו[[קיימות|קיומי]], [[שינויי אקלים]], יחסי איבה עם תרבויות שכנות, החלשות קשרי מחסר וביחסי ידידות עם תרבויות תומכות, וגורמים חברתיים שמונעים לזהות את הבעיות ולהתמודד איתן.  

הספר יצא לאור בעברית בהוצאת "מטר" בשנת 2008, בתרגומו של עמנואל לוטם.

הספר יצא לאור בעברית בהוצאת "מטר" בשנת 2008, בתרגומו של עמנואל לוטם.

==מבנה הספר==

==מבנה הספר==

החלק הראשון של הספר מתאר את הבעיות הסביבתיות והחברתיות שמאיימות על מדינת מונטנה בימנו. מונטנה היא כדוגמה למדינה בארצות הברית, שמותירה רושם ראשוני של טבע פרעי ועשיר, אולם היא סובלת מהגירה שלילית של צעירים, [[שינויי אקלים]], [[מחסור במים]], איום של הצפות מסכרים, [[זיהום]] של [[תעשיית המכרות]], ומחקלאות שמתקשה להתמודד עם לחץ נדלן מחד, ומחסור במים מאידך. דיימונד מביא את סיפורה של מונטנה דרך 4 מתושביה שלכל אחד מהם יש נקודת השקפה שונה. דבר זה נועד להמחיש את המתחים הקיימים בתוך כל חברה באשר לשאלה לאן היא צריכה להתפתח וכיצד.  

החלק הראשון של הספר מתאר את הבעיות הסביבתיות והחברתיות שמאיימות על מדינת מונטנה בימנו. מונטנה היא כדוגמה למדינה בארצות הברית, שמותירה רושם ראשוני של טבע פרעי ועשיר, אולם היא סובלת מהגירה שלילית של צעירים, [[שינויי אקלים]], [[מחסור במים]], איום של הצפות מסכרים, [[זיהום]] של [[תעשיית המכרות]], ומחקלאות שמתקשה להתמודד עם לחץ נדל"ן מחד, ומחסור במים מאידך. דיימונד מביא את סיפורה של מונטנה דרך 4 מתושביה שלכל אחד מהם יש נקודת השקפה שונה. דבר זה נועד להמחיש את המתחים הקיימים בתוך כל חברה באשר לשאלה לאן היא צריכה להתפתח וכיצד.  

   

   

חלקו השני של הספר מתאר היסטוריות של עמים שהתמוטטו בגלל אסונות אקולוגיים ובעיות חברתיות נוספות שהמיטו על עצמם - מוזכרים המקרה של [[איי הפחסא]], ושל [[ההתישבות הנורבגית בגרנילנד]], של [[האנסאזי]], [[קריסת תרבות המאיה]] ועוד חברות פרה-תעשייתיות. הספר מזכיר גם כמה מקרים של חברות חקלאיות שהצליחו לקיים [[כלכלה בת קיימא]] במשך אלפי שנים: החברות ב[[ניו גיני]], האי הזעיר [[טיקופיה]] ו[[יפן]] עד 1860, ומתחקה אחר סיבות הצלחתן של חברות אלה, שכוללו ניהול [[חקלאות בת קיימא]] לצד [[ייצוב אוכלוסייה]].  

חלקו השני של הספר מתאר היסטוריות של עמים שהתמוטטו בגלל אסונות אקולוגיים ובעיות חברתיות נוספות שהמיטו על עצמם - מוזכרים המקרה של [[איי הפחסא]], ושל [[ההתישבות הנורבגית בגרנילנד]], של [[האנסאזי]], [[קריסת תרבות המאיה]] ועוד חברות פרה-תעשייתיות. הספר מזכיר גם כמה מקרים של חברות חקלאיות שהצליחו לקיים [[כלכלה בת קיימא]] במשך אלפי שנים: החברות ב[[ניו גיני]], האי הזעיר [[טיקופיה]] ו[[יפן]] עד 1860, ומתחקה אחר סיבות הצלחתן של חברות אלה, שכוללו ניהול [[חקלאות בת קיימא]] לצד [[ייצוב אוכלוסייה]].  

החלק השלישי של הספר מתאר חברות בנות זמננו ואת השפעתם של [[השפעות סביבתיות|גורמים סביבתיים]] וכן תרבותיים וחברתיים על התנהלותן. דיימונד דן ב[[פיצוץ אוכלוסין]] שהביא ל[[אסון מלתוסיאני]] ותרם ל[[רצח העם ברונאדה]] ב-1994; השוואת [[הרפובליקה הדונמיניקית]] שחולקת אי אחד עם [[האיטי]] ומצליחה לקיים חברה בעלת רווחה גבוהה יותר ובת קיימא יותר הודות ל[[נטיעת יערות]] ושימורן. בעיותה הסביבתיות והחברתיות של [[סין המודרנית]], והכרייה הנרחבת וחברת המהגרים של [[אוסטרליה]].  

החלק השלישי של הספר מתאר חברות בנות זמננו ואת השפעתם של [[השפעות סביבתיות|גורמים סביבתיים]] וכן תרבותיים וחברתיים על התנהלותן. דיימונד דן ב[[פיצוץ אוכלוסין]] שהביא ל[[אסון מלתוסיאני]] ותרם ל[[רצח העם ברונאדה]] ב-1994; כמו כן הוא דן ב[[הרפובליקה הדונמיניקית]] שחולקת אי אחד עם [[האיטי]] ומצליחה לקיים חברה בעלת רווחה גבוהה יותר ובת קיימא יותר הודות ל[[נטיעת יערות]] ושימורם;

בעיותה הסביבתיות והחברתיות של [[סין המודרנית]], והכרייה הנרחבת וחברת המהגרים של [[אוסטרליה]].  

חלקו הרביעי של הספר מתאר לקחים שימושיים ממה שלמדנו עד כה. הוא מנסה לענות על שאלות כמו מדוע חברות מקבלות החלטות הרות אסון שגורמות להתמוטטות שלהן. החלק בוחן גם את השפעתם של [[תאגידים רב לאומיים]] וחברות גדולות על הבעיות הסביבתיות, ומהם הגורמים החברתיים שמקלים או מקשים על התמודדות עם בעיות [[קיימות]].

חלקו הרביעי של הספר מתאר לקחים שימושיים ממה שלמדנו עד כה. הוא מנסה לענות על שאלות כמו מדוע חברות מקבלות החלטות הרות אסון שגורמות להתמוטטות שלהן. החלק בוחן גם את השפעתם של [[תאגידים רב לאומיים]] וחברות גדולות על הבעיות הסביבתיות וכיצד היבטים אלה יכולים להשתנות בין תעשיות שונות כמו תאגידי נפט מול תאגידי כריית מתכות. החלק דן גם בגורמים החברתיים שמקלים או מקשים על התמודדות עם בעיות [[קיימות]].

== קריסת חברות עבר ==

== קריסת חברות עבר ==

בחלק זה של הספר דיימונד דן בחברות עבר שהתמוטטו כליל (כל האוכלוסיה נכחדה) או שעברו התמוטטות נרחבת (הרס של הציבליזציה וירידה דראסטית של האוכלוסיה בלי התחדשות).  

בחלק הראשון של הספר דיימונד דן בחברות עבר שהתמוטטו כליל (כל האוכלוסיה נכחדה) או שעברו התמוטטות נרחבת (הרס של הציבליזציה וירידה דראסטית של האוכלוסיה בלי התחדשות).  

===גורמים לקריסה===

===גורמים לקריסה===

הציוויליזציות אשר דיימונד מתאר בחלק זה הן:  

הציוויליזציות אשר דיימונד מתאר בחלק זה הן:  

* [[אי הפסחא]] - ציוויליזציה שהתמוטטה לגמרי בשל נזק סביבתי מסוג [[בירוא יערות]] ומשום שהמבנה החברתי של בני האי מנע מהם לזהות בעיות אלה, כשעסקו בתחרות יוקרה על בניית פסלים גדולים יותר כשהם כורתים עוד עצים לשם שינוע הפסלים ולשם חקלאות להאכלת אוכלוסיה גדלה.  

* '''[[אי הפסחא]]''' - ציוויליזציה שהתמוטטה לגמרי בשל נזק סביבתי מסוג [[בירוא יערות]] ומשום שהמבנה החברתי של בני האי מנע מהם לזהות בעיות אלה, כשעסקו בתחרות יוקרה על בניית פסלים גדולים יותר כשהם כורתים עוד עצים לשם שינוע הפסלים ולשם חקלאות להאכלת אוכלוסיה גדלה. לבסוף התמוטטה החברה כולה, ונגררה למלחמות אזרחים ולקניבליות. כל הפסלים באי הופלו. האוכלוסיה הצטמצמה מאד לכדי כ 10% מהאוכלוסיה המקורית. לאחר מכן המשיכה החברה להתדרדר עקב מגעים עם האירופאים שגרמו למחלות וללקיחת חלק מהתושבים לעבדות. בסופו של דבר מאוכלוסיה בת כ-30,000 איש ירדה האכולוסיה ל111 אנשים. כתוצאה מתרומת האירופאים להתמוטטות באיי הפחסא חשבו במשך זמן רב שהאחריות להתמוטטות זו נבעה רק מהם, אבל דיימונד מסכם מחקרים של חוקרים אחרים אשר מצביעים על כל שהתמוטטת העיקרית של איי הפסחא התרחשה עוד לפני בוא האירופאים.  

* אי ה[[פיטקרן]] בפולינזיה הצרפתית. דיימונד מתאר את הכחדת האוכלוסיה הפולינזית באי פיטקרן והנדרסון - שני איים קטנים שאיכלסו כ -100 אנשים וכמה עשרות אנשים לכל היותר. האיים דעכו  עקב נזק סביבתי ודעיכת המסחר עם האי מונגרנווה שסבל בעצמו מנזק סביבתי נרחב עקב בירוא יערות ומלחמות ותושביו התדרדו לקניבליות קיצונית.  

 

* בני [[האנסאזי]] מהחלק הדרום-מערבי של אמריקה הצפונית -שסבלו מנזק סביבתי ושינוי אקלים.  

* '''[[איי פיטקרן]]''' בפולינזיה הצרפתית. דיימונד מתאר את הכחדת האוכלוסיה הפולינזית באי פיטקרן והנדרסון - שני איים זעירים שאיכלסו כ-100 אנשים וכמה עשרות אנשים לכל היותר. האיים דעכו  עקב נזק סביבתי ודעיכת המסחר עם האי מונגרנווה שסבל בעצמו מנזק סביבתי נרחב עקב בירוא יערות ומלחמות ותושביו התדרדו לקניבליות קיצונית.  

* בני ה[[מאיה]] מאזור אמריקה המרכזית.  נזק סביבתי, שינויי אקלים, ובעיות חברתיות שמנעו התמודדות.  

 

* [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]] - נזק סביבתי, אובדן קשרי מסחר, שינוי אקלים, שכנים אויבים ואי הנכונות להשתנות לנוכח התמוטטות חברתית.  

* '''בני [[האנסאזי]]''' מהחלק הדרום-מערבי של אמריקה הצפונית -שסבלו מנזק סביבתי ושינוי אקלים. האנסאזי חיו באיזור יבש, והצליחו להקים חברה מורכבת תודות לפתרונות השקייה שונים. עם הזמן נהרס משק המים שלהם עקב [[סחף קרקע]], [[ברוא יערות]] ועוד. אוכלוסיית האנסאזי גדלה במשך השנים והסתמכה לשם כך על מודל תמיכה חברתי ועל יבולים שגודלו באדמות שעברו השקייה. כאשר התמעטו היבולים עקב בעיות הסביבה התסמכו עוד אנשים על פחות אדמות, במה שדיימונד מכנה הצטופפות עוד אנשים באותן סירות הצלה. לבסוף קרסו גם "סירות ההצלה" - הרעב והמצוקה הגדלים, הובילו לאובן אמון בהנהגה הפוליטית והדתית שאיפשרו את הסדר הקיים. כאשר המבנה החברתי המורכב התמוטט בצורה פתאומית, ירדה עוד יותר היכולת שלו לתמוך באוכלוסיה גדולה והתוצאה היתה התמוטטות עקב רעב ונטישת יישובים. דבר זה הוא דוגמה ל[[תגובת ייתר]] המסתיימת בקריסה.

 

* '''בני ה[[מאיה]]''' מאזור אמריקה המרכזית.  נזק סביבתי, שינויי אקלים, ובעיות חברתיות שמנעו התמודדות. למרות היותם באיזור גשום, מבנה הקרקע של איזור המחיה של המאיה גרם למצוקת מים. מוצקת המים התגברה עם [[גידול אוכלוסין]]. דבר זה החריף עוד יותר יחד עם שינויי אקלים עם כריתת יערות וניהול לא נכון של הקרקעות. אוכלוסיות שגדלו עקב התסתמכות על קרקעות חקלאות, נאצלו לנדוד ל"סירות הצלה" של כפרים שכנים כאשר היבולים שלהן ירדו, כך הוחרפו עוד יותר בעיות כמו מחסור מים ומחסור במזון עד להתמוטטות מוחלטת. ההנהגה הפוליטית של המאיה היתה עסוקה במלחמות אכזריות בין מלאים שונים ואלו לא היו פנויים לשם תשומת לב לבעיות אלה או לשיתופי פעולה עם חברות אחרות. חברת המאיה מדגימה כי לא רק חברות קטנות ונידחות כמו איי הפסחא או האנסאזי יכולות לסבול מהתמוטטות אלא גם חברות חזקות שהיו אימפריות.  

 

* '''[[התיישבות הנורדים בגרינלנד]]''' - נזק סביבתי, אובדן קשרי מסחר, שינוי אקלים, שכנים אויבים ואי הנכונות להשתנות לנוכח התמוטטות חברתית וסביבתית. הנורדים בגרינלנד מדגימים לדעת דיימונד בצורה המלאה ביותר כיצד 5 הסיבות היסודיות שהוא עוסק בהן תרמו ביחד להתמוטטות החברה. נזק סביבתי לאדמות וליערות הביא למצוקת מזון גדלה והולכת, כמו גם להקטת כמות הברזל והעץ שעמדו לרשות התושבים. שינויי אקלים הרעו עוד יותר את מצב החקלאות, וגרמו, יחד עם שינויים פוליטים וכלכליים להרעת קשרי המסחר עם נורווגיה. היחסים העויינים עם האינואטים מנעו מהנורדים לאמץ טכנולוגיות שימושיות כמו צייד לוויתנים או שייט בקאנו, וגרמו למתקפות של אינואטים עליהם, שמפניהם היה קשה להתגונן בגלל המחסור בברזל. ההנהגה הפוליטית והתרבותית של הנורדים לא זיהו בעיות אלה, היתה עסוקה במאבקים פנימיים ונהנתה מתנאי מזון ומחייה משופרים יחסית לרוב האוכלוסיה ונצמדה לשמרות חברתית שמנה ממנה אימוץ נהגים אחרים כמו דיג. לאחר 450 שנה לערך התמוטטה החברה הנורדית לחלוטין, ותושביה נספו בקור, ברעב ובכיבוש אינואטי. איש מתושביה לא שרד.  

בסוף חלק זה דן דיימונד דן בשלושה סיפורי הצלחה מן העבר.  

לא כל חברות העבר התמוטטו, דיימונד מביא בשלוש חברות עבר שהצליחו להתמודד עם אתגרי קיימות.  

** ההצלחה [[חקלאות|החקלאית]] של אזור מרכז [[גינאה החדשה]].  

** ההצלחה [[חקלאות|החקלאית]] של אזור מרכז [[גינאה החדשה]].  

** האי הקטנטן [[טיקופאה]] השוכן באוקיינוס השקט.  

** האי הקטנטן [[טיקופאיה]] השוכן באוקיינוס השקט.  

** ניהול ה[[יער]]ות ב[[תקופת אדו]] ביפן.  

** ניהול ה[[יער]]ות ב[[תקופת אדו]] ביפן.  

פרק זה מתאר כיצד מודלים שונים של ניהול חברה סייעו לחברות לשרוד. בניהול מלמטה למעלה - בחברות קטנות מתקיימת החלטה ב[[דמוקרטיה ישירה]] וב[[חתירה לקונצנוזס]] (יפו), בחברות קטנות אחרות קבלת ההחלטות נעשות על ידי מנהיגי שבטים בחברה בלתי מרובדת שאין להם סמכות חזקה. דוגמה הפוכה לכך היא יפן שבה הניהול המקיים בא מלמעלה למטה.

פרק זה מתאר כיצד מודלים שונים של ניהול חברה סייעו לחברות לשרוד. בניהול מלמטה למעלה - בחברות קטנות מתקיימת החלטה ב[[דמוקרטיה ישירה]] וב[[חתירה לקונצנוזס]], בחברות קטנות אחרות קבלת ההחלטות נעשות על ידי מנהיגי שבטים בחברה בלתי מרובדת שאין להם סמכות חזקה. דוגמה הפוכה לכך היא יפן שבה הניהול המקיים בא מלמעלה למטה.  

==חברות מודרניות ולקחים לעתיד==

==חברות מודרניות במשבר סביבתי==

החלק השלישי של הספר מתמקד בחברה המודרנית:

החלק השלישי של הספר מתמקד בחברה המודרנית:

* רצח העם ברואנדה בשנות התשעים אשר נגרם באופן חלקי בשל [[התפוצצות אוכלוסין]] ו[[אסון מלתוסיאני]].  

* רצח העם ברואנדה בשנות התשעים אשר נגרם באופן חלקי בשל [[התפוצצות אוכלוסין]] ו[[אסון מלתוסיאני]].  

* הבעיות המצפות למדינה המודרנית [[אוסטרליה]].

* הבעיות המצפות למדינה המודרנית [[אוסטרליה]].

* '''החלק הרביעי'''  מסכם את המחקר ודן בנושאים כגון [[עסקים]] ו[[גלובליזציה]], ולקחים מעשיים אותם ניתן ללמוד.

החלק הרביעי של הספר מסכם את המחקר ודן בנושאים כגון [[עסקים]] ו[[גלובליזציה]], ולקחים מעשיים אותם ניתן ללמוד.

 

 

==השפעות סביבתיות==

==השפעות סביבתיות==

==ראו גם==

==ראו גם==

*[[היסטוריה ירוקה של העולם (ספר)]]

*[[היסטוריה ירוקה של העולם (ספר)]]

*[[אריתמטיקה, אוכלוסיה, ואנרגיה (סרט)]] - על צמיחה מעריכית והקושי להתמודד איתה

*[[אריתמטיקה, אוכלוסיה, ואנרגיה (סרט)]] - על צמיחה מעריכית והקושי להתמודד איתה

*[[גבולות לצמיחה (ספר)]] - סימולציה של בעיות המתפחות על פני זמן

*[[גבולות לצמיחה (ספר)]] - סימולציה של בעיות המתפחות על פני זמן