שורה 43: |
שורה 43: |
| מהפך בסמר ותהליכי יציקה נוספים הם בעלי היבט דומה - בעוד שיש מקור חום אחד המנסה לשמור על טמפרטורה יציבה של נוזל (ברזל מותך לדוגמה), איבוד החום לסביבה נובע מנפח הפנים של המיכל. לכן חסכוני יותר מבחינה אנרגטית לצקת נפחי מתכת גדולים יותר. בתהליכים אלה יש היבטים נוספים של שיקולי יתרונות לגדול כמו ניהול מלאים, בטיחות ועוד. | | מהפך בסמר ותהליכי יציקה נוספים הם בעלי היבט דומה - בעוד שיש מקור חום אחד המנסה לשמור על טמפרטורה יציבה של נוזל (ברזל מותך לדוגמה), איבוד החום לסביבה נובע מנפח הפנים של המיכל. לכן חסכוני יותר מבחינה אנרגטית לצקת נפחי מתכת גדולים יותר. בתהליכים אלה יש היבטים נוספים של שיקולי יתרונות לגדול כמו ניהול מלאים, בטיחות ועוד. |
| | | |
− | קיימות דוגמאות נוספות - הגנה מאוייבים של עדר ביבשה (שטח-היקף) או של להקת דגים (נפח-שטח פנים), או בצבאות בעלי טכנולוגית לחימה של אלות, חרבות, וכידונים. במקרים אלה העדפה תהיה למבנה דמוי מעגל, (או במבנה אנושיים ריבוע) להעצמת האפקט - כך יורד אחוז הפרטים שנמצאים בשולי הקבוצה וחשופים למתקפה. דוגמה מפורסמת להיבט זה היא הפלאנקס הרומאי. במקרה זה, ניתן למדוד את היתרון גם במספר הפרטים (בעלי תפקוד הומוגני) המשתתפים בקבוצה אחת. החסרון לגודל המגביל את גודל הקבוצה נובע מהקושי הגדל שלה לתמרן, במיוחד כאשר היא נדרשת לשמור על מבנה. חסרון נוסף הבא לידי ביטוי בלהקות הוא כילוי מהיר של משאבים במקום אחד, והצורך לנדוד למקום אחר (דבר שדורש אנרגיה).
| + | יש מקרים הפוכים בהם רוצים דווקא שטח פנים מקסימלי - כאשר רוצים לקרר דבר מה חם בסביבה קרה יחסית (לדוגמה רדיאטור, אוזן של פיל). מקרים אחרים הם ציד בלהקה, רובאים מתקיפים, קומביין, זרועות ציד - קיימת פריסה דמויית שורה או זרועות. לא ברור אם יש יתרון חסרון או אין השפעה לגודל. דוגמה למצב בו רוצים שטח פנים מקסימלי היא בשיווק הפצת מידע או באיסוף מידע. |
| + | |
| + | ===עדרים והתמודדות עם אוייבים=== |
| + | [[קובץ:Chen caerulescens 32956.JPG|ממוזער|300px|עדר של אלפי אווזי שלג. מחד העדר מהווה מטרה גדולה וקלה לזיהוי, וכן הוא מכלה משאבים בצורה מהירה. מאידך, הפרטים בקצה העדר מהווים שומרים המתריעים על התקרבות טורפים בפני כל העדר. תופעה דומה קיימת בלהקות דגים, אשר סיגלו גם יכולות תמרון מרשימות. תופעת ההתקהלות בלהקות גדולות מתקיימת גם בעונת הרבייה אף במינים שאינם מתקהלים בדרך כלל לצרכי מציאת בני זוג והגנה על צאצאים]] |
| + | |
| + | התכנסות בעדרים גדולים (מכונים לפעמים גם "להקות") היא דוגמה ליישום נוסף של יתרון לגודל של יחס שטח להיקף או יחס נפח לשטח פנים. הגדלת מספר הפרטים בקבוצה מובילה להגדלה כזו ולכן לצמצום אחוז הפרטים הנמצאים במעטפת. במקרה זה, ניתן למדוד את היתרון גם במספר הפרטים (בעלי תפקוד הומוגני) המשתתפים בקבוצה אחת. |
| + | |
| + | דוגמואת לדבר זה היא לצרכי הגנה מאוייבים של עדר ביבשה (שטח-היקף) או של להקת דגים (נפח-שטח פנים), ולצרכי הגנה הדדית בצבאות בעלי טכנולוגית לחימה של אלות, חרבות, וכידונים. במקרים אלה העדפה תהיה למבנה דמוי מעגל, (או במבנה אנושיים ריבוע) להעצמת האפקט - כך יורד אחוז הפרטים שנמצאים בשולי הקבוצה וחשופים למתקפה. דוגמה מפורסמת להיבט זה היא הפלאנקס הרומאי. החסרון לגודל המגביל את גודל הקבוצה נובע מהקושי הגדל שלה לתמרן, במיוחד כאשר היא נדרשת לשמור על מבנה. חסרון נוסף הבא לידי ביטוי בלהקות הוא כילוי מהיר של משאבים במקום אחד, והצורך לנדוד למקום אחר (דבר שדורש אנרגיה). |
| | | |
| + | ===דוגמאות נוספות=== |
| עבודה עם כמויות גדולות מאפשרת אפסון בתנאים הומוגניים ללא חשיבות לסדר הפנימי, של חומרי הגלם והתוצרים. בגלל יחס מעטפת -נפח או היקף-שטח - דבר זה משתפר ככל שהשטח גדל - יש צורך בכמות גדר נמוכה יותר למטר רבוע אדמה, ומחסן שנבנה עבור תוצרת גדל בשטח פנים, אבל מספק נפח אכסון. | | עבודה עם כמויות גדולות מאפשרת אפסון בתנאים הומוגניים ללא חשיבות לסדר הפנימי, של חומרי הגלם והתוצרים. בגלל יחס מעטפת -נפח או היקף-שטח - דבר זה משתפר ככל שהשטח גדל - יש צורך בכמות גדר נמוכה יותר למטר רבוע אדמה, ומחסן שנבנה עבור תוצרת גדל בשטח פנים, אבל מספק נפח אכסון. |
− |
| |
− | יש מקרים הפוכים בהם רוצים דווקא שטח פנים מקסימלי - כאשר רוצים לקרר דבר מה חם בסביבה קרה יחסית (לדוגמה רדיאטור, אוזן של פיל). מקרים אחרים הם ציד בלהקה, רובאים מתקיפים, קומביין, זרועות ציד - קיימת פריסה דמויית שורה או זרועות. לא ברור אם יש יתרון חסרון או אין השפעה לגודל. דוגמה למצב בו רוצים שטח פנים מקסימלי היא בשיווק הפצת מידע או באיסוף מידע.
| |
| | | |
| אפשר להבחין בין יתרונות לגודל פנים-קבוצתיים (שאינם תלויים בסביבה החיצונית) לבין כאלה שתלויים ביחס בין גודל הקבוצה לבין הסביבה. | | אפשר להבחין בין יתרונות לגודל פנים-קבוצתיים (שאינם תלויים בסביבה החיצונית) לבין כאלה שתלויים ביחס בין גודל הקבוצה לבין הסביבה. |