שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 21: שורה 21:  
==התיאוריה של הברט==
 
==התיאוריה של הברט==
   −
הברט, גיאופיסיקאי במקצועו, פיתח מודל מתמטי של עקומת שאיבת הנפט (מה שקרוי בטעות הפקת נפט), שניבא כי הכמות הסופית של הנפט שישאב ממאגר נתון לאורך זמן יעקוב אחר עקומה לוגיסטית. מכאן ניתן להסיק שקצב שאיבת הנפט החזוי בכל נקודת זמן, יהיה שקול לנגזרת של העקומה הלוגיסטית, שצורתה צורת פעמון, והיא ידועה גם  
+
הברט, גיאופיסיקאי במקצועו, פיתח מודל מתמטי של עקומת שאיבת הנפט (מה שקרוי בטעות הפקת נפט), שניבא כי ''הכמות הכוללת'' של הנפט שישאב ממאגר נתון לאורך זמן יעקוב אחר עקומה לוגיסטית.כלומר קצב שאיבת הנפט החזוי בכל נקודת זמן, יהיה שקול לנגזרת של העקומה הלוגיסטית, שצורתה צורת פעמון, והיא ידועה גם  
 
בשם עקומת הברט (Hubbert’s curve).
 
בשם עקומת הברט (Hubbert’s curve).
   −
תוך התבססות על נתוני תפוקה מהעבר, והתעלמות מגורמים חיצוניים, כגון ירידה בביקוש, המודל מנבא את התאריך בו התפוקה (שאיבה) משדה נתון, מספר שדות, או איזור שלם, תגיע לשיא. נקודת שיא התפוקה מכונה באנגלית Peak oil.השלב שבא לאחר מכן קרוי שלב ההתדלדלות (Depletion). צורתו של הגרף המתאר את קצב שאיבת הנפט בשדה נתון לאורך זמן היא צורת פעמון.
+
תוך התבססות על נתוני תפוקה מהעבר, והתעלמות מגורמים חיצוניים, כגון ירידה בביקוש, המודל מנבא את התאריך בו התפוקה (שאיבה) משדה נתון, מספר שדות, או איזור שלם, תגיע לשיא. נקודת שיא התפוקה מכונה הפסגה או השיא (Peak). השלב שבא לאחר מכן קרוי שלב ההתדלדלות (Depletion). צורתו של הגרף המתאר את קצב שאיבת הנפט בשדה נתון לאורך זמן היא צורת פעמון. בתחילה, עלייה איטית בקצב השאיבה; אז, עלייה חדה; מישור (או שיא חד); ולבסוף, ירידה תלולה.
בתחילה, עלייה איטית בקצב השאיבה; אז, עלייה חדה; מישור (או שיא חד); ולבסוף, ירידה תלולה.
     −
כאשר נפתח מאגר חדש לשאיבה, ה'תפוקה' מצומצמת בתחילה.
+
כאשר מתגלה מאגר נפט, ה'תפוקה' מצומצמת בתחילה, היות ולא הותקנה עדיין כל התשתית הנחוצה. אט אט נקדחים בארות נוספים, וציוד מתקדם יותר מוכנס לשימוש, כך שקצב השאיבה גובר. בנקודת זמן מסויימת, שיא התפוקה (שאיבה) מגיע, ואז, גם טכנולוגיה מתקדמת או קדיחת בארות נוספים לא עוזרים להגברת התפוקה. לאחר השיא, תפוקת הנפט מתחילה לצנוח בקצב הולך וגובר. לאחר שיא התפוקה, אך לפני שהשדה מתרוקן כליל, נקודת ציון משמעותית נוספת מגיעה: הנקודה בה תהליך השאיבה, ניוד וזיקוק של חבית נפט אחת דורש יותר אנרגיה מזו
זאת מכיוון שהתשתית רק החלה להיבנות.
+
הקיימת באותה חבית. באותה נקודה, הברט הניח, לא יהיה עוד כדאי לשאוב נפט בשביל האנרגיה המגולמת בו, ואין ברירה אלא לנטוש סופית את השדה.  
אט אט נקדחים בארות נוספים, וציוד מתקדם יותר מוכנס לשימוש, כך שקצב השאיבה גובר.
  −
בנקודת זמן מסויימת, שיא התפוקה (שאיבה) מגיע, ואז, גם טכנולוגיה מתקדמת או קדיחת
  −
בארות נוספים לא עוזרים להגברת התפוקה.
     −
לאחר השיא, תפוקת הנפט מתחילה לצנוח בקצב הולך וגובר.
+
ב1956, הברט חזה שתפוקת הנפט ביבשת ארה"ב תגיע לשיא בין 1965 ל1970. שיא תפוקת הנפט הדומסטי אכן התרחש, ב1971, ותפוקת הנפט בארה"בנמצאת בירידה מאז. על פי המודל של הברט, רזרבות הנפט של ארה"ב יתרוקנו לחלוטין לפני סוף המאה ה21.
לאחר השיתפון, אך לפני שהשדה מתרוקן כליל, נקודת ציון משמעותית נוספת מגיעה:
  −
הנקודה בה תהליך השאיבה, ניוד וזיקוק של חבית נפט אחת דורש יותר אנרגיה מזו
  −
הקיימת באותה חבית.
  −
באותה נקודה, כך על פי הברט, לא יהיה עוד תמריץ לשאוב נפט בשביל האנרגיה המגולמת בו, ואין ברירה אלא לנטוש סופית את השדה.
     −
ב1956, הברט חזה שתפוקת הנפט ביבשת ארה"ב תגיע לשיא בין 1965 ל1970.
+
המודל של הברט יושם ע"י אחדים לדלקים מחצביים אחרים, כגון גז טבעי, פחם, ונפט לא קונבנציונאלי.
השיתפון (שיא תפוקת הנפט) הדומסטי אכן התרחש, ב1971, ותפוקת הנפט בארה"ב
  −
נמצאת בירידה מאז.
  −
על פי המודל של הברט, רזרבות הנפט של ארה"ב יתרוקנו לחלוטין לפני סוף המאה ה21.
  −
 
  −
המודל של הברט יושם ע"י אחדים לדלקים מחצביים אחרים, כגון גז טבעי, פחם,
  −
ונפט לא קונבנציונאלי.
  −
 
  −
יש לציין שהנוסחאות המקוריות של הברט התייחסו למצב תיאורטי של שאיבה בלתי מרוסנת,
  −
ואין להתעלם מגורמים מלאכותיים משמעותיים כגון מגבלות סביבתיות או פוליטיות.
      +
יש לציין שהנוסחאות המקוריות של הברט התייחסו למצב "תיאורטי של הספקה בלתי מוגבלת", ושיש לבצע התאמה למודל לגורמים מלאכותיים משמעותיים כגון תקנות סביבתיות או פוליטיות.
    
==חיזוי שיא תפוקת הנפט==
 
==חיזוי שיא תפוקת הנפט==

תפריט ניווט