שורה 95: |
שורה 95: |
| | | |
| ==ביקורת== | | ==ביקורת== |
− | קיימת ביקורת על מושג טביעת הרגל האקולוגית הותקף מממספר כיוונים. | + | קיימת ביקורת על מושג טביעת הרגל האקולוגיתמממספר כיוונים. |
| | | |
− | גורמים רבים בחישובים מבוססים על הערכות גסות ויש ספק האם המספרים מתאימים גם למקומות אחרים (השיטה מוטה לטובת אורח החיים של המדינות העשירות).
| + | ===אי התחשבות בגידול אוכלוסין=== |
| + | טביעת רגל אקולוגית נותנת משקל נמוך מידי לבעיה של [[פיצוץ אוכלוסין]] ו[[גידול אוכלוסין]] - ברמת משק הבית, המודל מוטה לטובת בתים עם יותר ילדים ולרעת, לדוגמא, משקי בית של אדם אחד. המודל מחשב רק על הצריכה של משק הבית ברגע נתון בהווה, ומתעלם מכך שסביר שכל צאצא יקיים משק בית בעל צריכה משלו בעתיד. בית גדול עם עשרה ילדים יכול להיות עם טביעת רגל "קטנה יותר", יחסית לבית הקטן ממנו בחצי ובו רק אדם אחד. בחלק מנושאי הסביבה, היבטים של צריכה הם חשובים, לדוגמה בהקשר של [[זיהום אוויר]] או [[זיהום מים]], עם זאת הנוסחה הכללית עבור השפעות סביבתיות היא [[I=PAT]] שבה שינויים באכולוסיה (P) יכולים להיות קריטייים. במדינות עשירות כמו ארצות הברית רוב הגידול של צריכת אנרגיה בעשורים האחרונים (יחד עם צריכה גבוה), ובהיבטים של השפעות חקלאיות וצריכה אנושית מסך [[ייצור ראשוני|הייצור הראשוני]] אולכוסיה היא המרכיב הדומיננטי. |
| | | |
− | המודל בדרך כלל אינו סופר שימושים כפולים של אדמה: יער משמש כקולט פחמן דו חמצני מהאטמוספירה, ואותו השטח אינו נחשב לצורך ייצור מזון.
| + | ===אי דיוקים וחישובים כפולים=== |
| + | גורמים רבים בחישובים מבוססים על הערכות גסות ויש ספק האם המספרים מתאימים גם למקומות אחרים (השיטה מוטה לטובת אורח החיים של המדינות העשירות). עם כי טענה זו קיימת גם לגבי מדדים אחרים, וניתן לשפר את הדיוק על ידי מחקרים נוספים. |
| | | |
− | טביעת רגל אקולוגית נותנת משקל נמוך מידי לבעיה של [[פיצוץ אוכלוסין]] - ברמת משק הבית, המודל מוטה לטובת בתים עם יותר ילדים ולרעת, לדוגמא, משקי בית של אדם אחד. המודל מסתכל רק על הצריכה של משק הבית ברגע נתון בהווה, ומתעלם מכך שסביר שכל צאצא יקיים משק בית בעל צריכה משלו בעתיד. בית גדול עם עשרה ילדים יכול להיות עם טביעת רגל "קטנה יותר", יחסית לבית הקטן ממנו בחצי ובו רק אדם אחד.
| + | המודל בדרך כלל אינו סופר שימושים כפולים של [[אדמה]]: [[יער]] משמש כקולט [[פחמן דו חמצני]] מהאטמוספירה, ואותו השטח אינו נחשב לצורך ייצור מזון. |
| | | |
| בתגובה לטענות אלה תומכי המודלים של טביעת הרגל האקולוגית טוענים כי המודלים נמצאים בתהליך מתמיד של שיכלול ועידון. | | בתגובה לטענות אלה תומכי המודלים של טביעת הרגל האקולוגית טוענים כי המודלים נמצאים בתהליך מתמיד של שיכלול ועידון. |
| | | |
− | בעיה בולטת אחרת היא שלא יכולת לכמת את הנזקים הסביבתיים ואיומי קיימות לכדי מדד כמותי יחיד, היות וכדי לתפקד, מערכות צריכות לקבל שירותים מכלל המערכות התומכות שלהן, ותפקוד מצויין של מערכת אחת, לא יכול לסייע לאי תפקוד של מערכות אחרות. דבר זה מוסתר על ידי השימוש במדד אחד של "שטח" - אלא שמחסור לדוגמה בשטחי יערות והתפקודים האקולוגיים שהם מספקים לא יכול לקבל מענה באמצעות [[שירותי טבע]] אחרים, גם אם הם נמצאים בעודף. התגובה לכך היא שטביעת רגל אקולוגית היא אמת מידה וכלי חינוכי, ויש להתשמש בכלים מורכבים יותר בשאלות של מחקר וקביעת מדיניות.
| + | ===משאבים מתכלים=== |
| + | נקודה נוספת היא שהמדד לא מודד כילוי של [[משאבי טבע מתכלים]] כמו [[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]] או [[מתכות]], לכן נושאים כמו [[שיא תפוקת הנפט]] אינם באים לידי ביטוי במסגרת מדד זה. |
| | | |
− | נקודה נוספת היא שהמדד לא מודד כילוי של [[משאבי טבע מתכלים]] כמו [[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]] או [[מתכות]], לכן נושאים כמו [[שיא תפוקת הנפט]] אינם באים לידי ביטוי במסגרת מדד זה.
| + | ===מדד יחיד=== |
| + | בעיה בולטת אחרת היא שלא יכולת לכמת את הנזקים הסביבתיים ואיומי קיימות לכדי מדד כמותי יחיד, היות וכדי לתפקד, מערכות צריכות לקבל שירותים מכלל המערכות התומכות שלהן, ותפקוד מצויין של מערכת אחת, לא יכול לסייע לאי תפקוד של מערכות אחרות. היבט זה נותר חבוי על ידי השימוש במדד אחד של "שטח" - אלא שמחסור בשטחי יערות לדוגמה ובתפקודים האקולוגיים שהם מספקים לא יכול לקבל מענה באמצעות [[שירותי טבע]] אחרים, גם אם הם נמצאים בעודף. התגובה לכך היא שטביעת רגל אקולוגית היא אמת מידה וכלי חינוכי, ויש להתשמש בכלים מורכבים יותר בשאלות של מחקר וקביעת מדיניות. |
| | | |
| ==מאמרים== | | ==מאמרים== |