שינויים

קיימים חששות מפני '''השפעות בריאותיות של טלפונים סלולאריים''' בעיקר בגלל הגידול העצום בשימוש ב[[טלפון סלולארי|טלפונים סלואלריים]] ברחבי העולם (נכון לשנת 2005 היו 2 מיליארד משתמשים בטלפון סלולארי בעולם).  

'''ההשפעות הבריאותיות של טלפונים סלולאריים''' הוא נושא למחקר מדיניות ודיון ציבורי מהשנים האחרונות. הדבר נובע מהגידול העצום בשימוש ב[[טלפון סלולארי|טלפונים סלואלריים]] ברחבי העולם (נכון לשנת 2009 היו 4.3 מיליארד משתמשים בטלפון סלולארי בעולם<ref name = "GSM Association Market Data Summary">[url=http://www.gsmworld.com/newsroom/market-data/market_data_summary.htm  Market Data Summary (Q2 2009)], GSM Association</ref>

). הקרינה הנפלטת מטלפונים סלולריים ומתחנות בסיס של טלפונים אלו ("אנטנות") היא [[קרינה אלקטרומגנטית]] בתחום תדרי ה[[מיקרוגל]]. מערכות דיגיטליות אלחוטיות אחרות כמו רשתות תקשורת נתונים אלחוטיות פולטות גם הן קרינה דומה.  

הקרינה הנפלטת מטלפונים סלולריים ומתחנות בסיס של טלפונים אלו ("אנטנות") היא קרינה אלקטרומגנטית בתחום תדרי המיקרוגל. קרינה זו היא קרינה בלתי מייננת, והיה חשש מפני השפעות בריאותיות בלתי ידועת של קרינה זו. חששות אלה הובילו למספר גדול של מחקרים בנושא (הן אפידמיולוגים והן ניסויים בחיות ובבני אדם). חששות דומים לגבי השפעות בריאותיות הועלו לגבי מערכות דיגיטליות חסרות חוטים אחרות כמו רשתות תקשורת נתונים.  

קרינה זו היא קרינה בלתי מייננת, וקיים חשש מפני השפעות בריאותיות בלתי ידועת של קרינה זו. חששות אלה הובילו למספר גדול של מחקרים בנושא (הן אפידמיולוגים והן ניסויים בחיות ובבני אדם).  

ההשפעה הוודאית היחידה של קרינה בלתי מייננת על רקמות היא חימום הרקמות ורוב המחקרים הראשונים נערכו סביב שאלות הקשורות להשפעה זו. גם רוב התקנים בתחום מתמודדים עם נושא זה. עם זאת קיימים חששות מפני השפעות בריאותיות אחרות - השפעות שאינן נובעות מחימום רקמות.  

ההשפעה הוודאית היחידה של קרינה בלתי מייננת על רקמות היא חימום הרקמות ורוב המחקרים הראשונים נערכו סביב שאלות הקשורות להשפעה זו. גם רוב התקנים בתחום מתמודדים עם נושא זה. עם זאת קיימים חששות מפני השפעות בריאותיות אחרות - השפעות שאינן נובעות מחימום רקמות.  

[[ארגון הבריאות העולמי]], בהסתמך על קונצזנוס בקרב מדענים ורופאים, הכריז כי מאוד לא סביר כי השפעות בריאותיות (לדוגמה כאב ראש) נגרמות על ידי טלפונים סלואלריים ואנטנות השידור שלהן.<ref>[http://www.who.int/features/qa/30/en What are the health risks associated with mobile phones and their base stations?] 2005-12-05, [[ארגון הבריאות העולמי]]</ref><ref>[http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs193/en Electromagnetic fields and public health: mobile telephones and their base stations] 6.2000, [[ארגון הבריאות העולמי]]</ref>הוא צפוי להוציא המלצות לטלפונים ניידים באוקטובר 2009.

במאי 2001, הודיע [[ארגון הבריאות העולמי]] כי סיווג את הטלפונים הסלולריים כ[[גורם מסרטן]] מסוג 2B - מסרטנים אפשריים לבני אדם. פרוש הדבר כי "קיים סיכון מסויים" לתרומה לסרטן. כך שנדרש מחקר נוסף באשר להשפעות ארוכות הטווח ולשימוש נרחב בטלפונים סלולריים. <ref name="WHO_IARC_110531">[http://www.iarc.fr/en/media-centre/pr/2011/pdfs/pr208_E.pdf IARC classifies radiofrequency electromagnetic fields as possibly carcinogenic to humans],הודעה לעיתונות של ארגון הבריאות העולמי, הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן, 31.5.2011</ref>. הדבר היווה שינוי בעמדת הארגון שבעבר הכריז כי מאד לא סביר שטלפונים סלולריים משפיעים על הבריאות. <ref>[http://www.who.int/features/qa/30/en What are the health risks associated with mobile phones and their base stations?] 2005-12-05, [[ארגון הבריאות העולמי]]</ref>

עם זאת, מספר רשויות לאומיות שעוסקות בקרינה המליצו על צעדים להקטת חשיפה בקרב האזרחים שלהם. משרד הבריאות הישראלי פרסם בשנת 2008 המלצות בנושא. עיקר ההמלצות הוא להפחית ככל הניתן את החשיפה לטלפונים סלולריים ובמיוחד עבור ילדים, וזאת מתוך [[עקרון הזהירות המונעת]].

מספר רשויות לאומיות שעוסקות בקרינה המליצו על צעדים להקטת חשיפה בקרב האזרחים שלהם.

<ref name="AustriaPrecaution">[http://www.pressbaum.net/wai_startseite-aktuelles-handy.htm Wie gefährlich sind Handystrahlen wirklich?], Marktgemeinde Pressbaum</ref> משרד הבריאות הישראלי פרסם בשנת 2008 המלצות בנושא. עיקר ההמלצות הוא להפחית ככל הניתן את החשיפה לטלפונים סלולריים ובמיוחד עבור ילדים, וזאת מתוך [[עקרון הזהירות המונעת]].

לפי מחקר ישראלי משנת 2007 , של פרופ' רוני זגר מהמחלקה לבקרה ביולוגית וד"ר יוסף פרידמן, נמצא כי תאים חיים יכולים להגיב לקרינה מטלפונים סלולריים. [http://it.themarker.com/tmit/article/1017]

לפי מחקר ישראלי משנת 2007, של פרופ' רוני זגר מהמחלקה לבקרה ביולוגית וד"ר יוסף פרידמן, נמצא כי תאים חיים יכולים להגיב לקרינה מטלפונים סלולריים. [http://it.themarker.com/tmit/article/1017]

קבוצה של מדענים בעלי שם בינלאומי פרסמה בשנת 2009 דו"ח שמעלה שוב את החששות כי קיים קשר בין שימוש בטלפונים סלולריים לבין גידולים סרטניים במוח. הדו"ח מנסה להתעמת עם דו"ח אחר להתפרסם על ידי קבוצת החוקרים במחקר האינטרפון Interphone, קבוצה הנתמכת על ידי תעשיית הסלולר ב-13 מדינות, בעיקר במערב אירופה. [http://it.themarker.com/tmit/article/7897]  

קבוצה של מדענים בעלי שם בינלאומי פרסמה בשנת 2009 דו"ח שמעלה שוב את החששות כי קיים קשר בין שימוש בטלפונים סלולריים לבין גידולים סרטניים במוח. הדו"ח מנסה להתעמת עם דו"ח האינטרפון Interphone, קבוצה הנתמכת על ידי תעשיית הסלולר ב-13 מדינות, בעיקר במערב אירופה. [http://it.themarker.com/tmit/article/7897]  

בשנת 2010 אכן פורסמו תוצאות מחקר האינטרפון. זהו המחקר הבינלאומי הגדול ביותר שנעשה אי פעם לבדיקת הקשר בין שימוש בטלפונים סלולרים לבין התפתחות גידולי מוח. המחקר התבצע בין השנים 2004-2000 והשתתפו בו 5,000 נחקרים עם גידולי מוח ממאירים ושפירים, מ-13 מדינות שונות, שנבדקו מול קבוצת ביקורת בהיקף זהה ללא גידולים. במחקר נמצא כי בעוד שאין השפעה על צרכנים "קלים" יחסית לאותה תקופה, משתמשים "כבדים", כאלו שדיברו מעל חצי שעה ביום, היו בעלי סיכוי מוגבר בשיעור של 40% לפתח גידולים ממאירים במוח. מאז השנים בהן נערך המחקר עלו מאד שעות השיחה בטלפון הסלולארי, כך שמשתמש שמדבר חצי שעה ביום לא נמצא בעשירון העליון מבחינת כמות השימוש, אלא באיזור החציון. כך , מספר הדקות החציוני עבור הנחקרים במחקר עמד על שעתיים וחצי בחודש, לעומת זאת, משך השימוש הממוצע בטלפון סלולארי בישראל בשנת 2010 עומד על כ11.5 שעות בחודש, כלומר קרוב לפי 5. בנוסף המחקר לא בדק השפעות של קרינה סלולארית בקרב ילדים ונוער - אוכלוסיה שמדברת יותר בטלפונים וכן חשופה יותר לנזקים מהקרינה בגלל גולגות דקה יותר ושלבי התפתחות של הגוף. הביקורת על המחקר כוללת גם את המעורבות של חברות הסלולר במימונו, בעוד שיש להן אינטרס מובהק בקבלת תוצאות מסויימו.[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=rlg20100517_5211336936]  

בשנת 2010 פורסמו תוצאות מחקר האינטרפון. זהו המחקר הבינלאומי הגדול ביותר שנעשה אי פעם לבדיקת הקשר בין שימוש בטלפונים סלולרים לבין התפתחות גידולי מוח. המחקר התבצע בין השנים 2004-2000 והשתתפו בו 5,000 נחקרים עם גידולי מוח ממאירים ושפירים, מ-13 מדינות שונות, שנבדקו מול קבוצת ביקורת בהיקף זהה ללא גידולים. במחקר נמצא כי בעוד שאין השפעה על צרכנים "קלים" יחסית לאותה תקופה, משתמשים "כבדים", כאלו שדיברו מעל חצי שעה ביום, היו בעלי סיכוי מוגבר בשיעור של 40% לפתח גידולים ממאירים במוח. מאז השנים בהן נערך המחקר עלו מאד שעות השיחה בטלפון הסלולארי, כך שמשתמש שמדבר חצי שעה ביום לא נמצא בעשירון העליון מבחינת כמות השימוש, אלא באיזור החציון. כך , מספר הדקות החציוני עבור הנחקרים במחקר עמד על שעתיים וחצי בחודש, לעומת זאת, משך השימוש הממוצע בטלפון סלולארי בישראל בשנת 2010 עומד על כ11.5 שעות בחודש, כלומר קרוב לפי 5. בנוסף המחקר לא בדק השפעות של קרינה סלולארית בקרב ילדים ונוער - אוכלוסיה שמדברת יותר בטלפונים וכן חשופה יותר לנזקים מהקרינה בגלל גולגות דקה יותר ושלבי התפתחות של הגוף. הביקורת על המחקר כוללת גם את המעורבות של חברות הסלולר במימונו, בעוד שיש להן אינטרס מובהק בקבלת תוצאות מסויימו.[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=rlg20100517_5211336936]  

==קרינה מטלפונים אלחוטיים==

==קרינה מטלפונים אלחוטיים==