שורה 88: |
שורה 88: |
| | | |
| ===מודל אגודת הידידים=== | | ===מודל אגודת הידידים=== |
− | המודל בו משתמשים הקווייקרים הינו אפקטיבי בגלל שהוא משתמש במבנה פשוט שנבדק לאורך שנים שמניע קבוצה לקראת קונצנזוס. המודל הקווייקרי שימש בהצלחה גם כשהוא יושם בסביבה חילונית בגלל שהוא מעניק לכל אחד הזמדנות לדבר בעודו מגביל את מפריעים פוטנציאלים (כלומר, אנשים שרוצים זמן ציבורי בלתי מוגבל או שמנסים לקדם מטרה שעומדת בניגוד עניינים לנושא). ניתן ליישם את ההיבטים הבאים של המודל הקווייקרים בכל תהליך קבלת החלטות בקונצנזוס: | + | המודל בו משתמשים הקווייקרים נחשב אפקטיבי<ref name = Quaker>Quaker Foundations of Leadership (1999). [http://www.earlham.edu/%7Econsense/rrocomp.shtml ''A Comparison of Quaker-based Consensus and Robert's Rules of Order.''] Richmond, Indiana: Earlham College.</ref> בגלל שהוא משתמש במבנה פשוט שנבדק לאורך שנים שמניע קבוצה לקראת קונצנזוס. המודל הקווייקרי שימש בהצלחה גם כשהוא יושם בסביבה חילונית. התהליך מעניק לכל אחד הזדמנות להתבטא ומספק כלים להתמודדות עם אי הסכמות<ref>Woodrow, P. (1999). [http://www.earlham.edu/~consense/peterw.shtml "Building Consensus Among Multiple Parties: The Experience of the Grand Canyon Visibility Transport Commission."] Kellogg-Earlham Program in Quaker Foundations of Leadership. Retrieved on 2009-03-01.</ref><ref>Berry, F. and M. Snyder (1999). [http://www.earlham.edu/~consense/pateach.shtml "Notes prepared for Round table: Teaching Consensus-building in the Classroom."] National Conference on Teaching Public Administration, Colorado Springs, Colorado, March 1998. Retrieved on 2009-03-01.</ref>. ניתן ליישם את ההיבטים הבאים של המודל הקווייקרים בכל תהליך קבלת החלטות בקונצנזוס, והיישום שלו הוכן על ידי Earlham College |
− | * מתבצע שיתוף במידע ובחששות מרובים עד שהתחושה של הקבוצה מתבהרת. | + | : |
− | * הדיון כולל הקשבה פעילה ושיתוף של מידע. | + | * מתבצע שיתוף במידע ובחששות מרובים עד שמתבהרת התחושה בקרב הקבוצה. |
| + | * הדיון כולל "הקשבה פעילה" ([http://en.wikipedia.org/wiki/Active_listening Active listening] טכניקת הקשבה שבה דוחים ביקורת פנימית והפרעות ומתרכזים בדברי הדובר הנוכחי) ושיתוף של מידע. |
| * נורמות מגבילות את מספר הפעמים בהם דובר מבקש לדבר כדי להבטיח שכל דובר נשמע במלואו. | | * נורמות מגבילות את מספר הפעמים בהם דובר מבקש לדבר כדי להבטיח שכל דובר נשמע במלואו. |
| * רעיונות ופתרונות שייכים לקבוצה; לא מתועדים שמות. | | * רעיונות ופתרונות שייכים לקבוצה; לא מתועדים שמות. |
שורה 99: |
שורה 100: |
| * נקודת המבט של בדלנים זוכה ליחס חם.<ref>Adapted from Quaker Foundations of Leadership, 1999. [http://www.earlham.edu/%7Econsense/rrocomp.shtml ''A Comparison of Quaker-based Consensus and Robert's Rules of Order'']</ref> | | * נקודת המבט של בדלנים זוכה ליחס חם.<ref>Adapted from Quaker Foundations of Leadership, 1999. [http://www.earlham.edu/%7Econsense/rrocomp.shtml ''A Comparison of Quaker-based Consensus and Robert's Rules of Order'']</ref> |
| | | |
− | מרכיבים מרכזיים של קונצנזוס המבוסס על המודל הקווייקרי כוללים אמונה באנושיות משותפת וביכולת להחליט יחד. המטרה היא "אחדות, לא אחדות דעים". שמירה על כך שחברי הקבוצה מדברים רק פעם אחת, עד שחברי קבוצה אחרים מדברים מבטיחה מגוון של דעות. המפשר נתפס כמשרת של הקבוצה ולא כמנהל או ראש. על ידי ניסוח של הקונזצוס המתגלה, ההחלטה יכולה להיות בהירה לחברים, והיות ודעותיהם נלקחו בחשבון, סביר יותר שיתמכו בה. | + | מרכיבים מרכזיים של קונצנזוס המבוסס על המודל הקווייקרי כוללים אמונה באנושיות משותפת וביכולת להחליט יחד. המטרה היא "אחדות, לא אחדות דעים". שמירה על כך שחברי הקבוצה מדברים רק פעם אחת, עד שחברי קבוצה אחרים מדברים מבטיחה מגוון של דעות. המפשר נתפס כמשרת של הקבוצה ולא כמנהל או ראש. על ידי ניסוח של הקונזצוס המתגלה, ההחלטה יכולה להיות בהירה לחברים, והיות ודעותיהם נלקחו בחשבון, סביר יותר שיתמכו בה. |
| | | |
| ===מודל הקונצנזוס הגס של IETF === | | ===מודל הקונצנזוס הגס של IETF === |