שורה 57: |
שורה 57: |
| ==פעולות לביצוע בתחום התחבורה הציבורית== | | ==פעולות לביצוע בתחום התחבורה הציבורית== |
| ===תכנון עירוני=== | | ===תכנון עירוני=== |
− | יעילות אנרגטית וארגונית של התחבורה הציבורית היא תנאי ראשון במעלה כדי להפוך אותה לזולה, מהירה, זמינה ונוחה יותר. אין טעם לשפוך כסף רב מתקציב המדינה ומכספי הציבור למערכת חולה ובזבזנית. יעול התחבורה הציבורית תלוי בצעדים ארגוניים וציבוריים שונים, אולם כעת נתאר את ההיבטים הפיזיים שיכולים לשפר בצורה דרמטית את איכות התחבורה הציבורית. צעדים אלה כוללים את התכנון העירוני ואת המבנה המרחבי של התחבורה עצמה. | + | יעילות אנרגטית וארגונית של התחבורה הציבורית היא תנאי ראשון במעלה כדי להפוך אותה לזולה, מהירה, זמינה ונוחה יותר. אין טעם לשפוך כסף רב מתקציב המדינה ומכספי הציבור למערכת חולה ובזבזנית. יעול התחבורה הציבורית תלוי בצעדים ארגוניים וציבוריים שונים, אולם כעת נתאר את ההיבטים הפיזיים שיכולים לשפר בצורה דרמטית את איכות התחבורה הציבורית. צעדים אלה כוללים את התכנון העירוני ואת המבנה המרחבי של התחבורה עצמה. הצעדים הכלולים בפרק זה כוללים דגשים של [[עירוניות מתחדשת]] ו[[פיתוח מוטה תחבורה ציבורית]] |
| | | |
| * '''מניעת [[פרבור]] וקידום של בנייה צפופה''' כדי לשפר את היעילות של תחבורה ציבורית והגדלת הצפיפות ב-ערים הקיימות - בדגש על גוש דן, ירושלים, חיפה ובאר שבע על ידי בנייה מרקמית של בתים עד 8 קומות. | | * '''מניעת [[פרבור]] וקידום של בנייה צפופה''' כדי לשפר את היעילות של תחבורה ציבורית והגדלת הצפיפות ב-ערים הקיימות - בדגש על גוש דן, ירושלים, חיפה ובאר שבע על ידי בנייה מרקמית של בתים עד 8 קומות. |
שורה 75: |
שורה 75: |
| * '''קידום מדיניות [[עירוב שימושי קרקע]]''' במקום המדיניות הקיימת של הפרדת שימושים. עירוב השימושים מאפשר לקרב את מקומות העבודה והמסחר למקומות המגורים, לקצר נסיעות ולשפר את המרחב העירוני. | | * '''קידום מדיניות [[עירוב שימושי קרקע]]''' במקום המדיניות הקיימת של הפרדת שימושים. עירוב השימושים מאפשר לקרב את מקומות העבודה והמסחר למקומות המגורים, לקצר נסיעות ולשפר את המרחב העירוני. |
| | | |
− | * '''צמצום חניות לאורך רחובות ראשיים''' כדי לפנות מקום לקווי BRT והקטנת הסבסוד הציבורי של רכב פרטי | + | בנוסף להגדלת היעילות של התחבורה, והקטנת כמות הנסיעות ומרחקן, לעירוב שימושי קרקע יתרונות חשובים ונוספים: |
− |
| + | * הפיכת הרחוב לבטוח יותר על ידי הגדלת כמות הולכי הרגל ברחוב ועל ידי חזיתות של חניות הפונות לרחוב. |
| + | * הגדלת השימושיות של הרחובות והשכונות - במצב של הפרדת שימושי קרקע מתקבלים מצבים בהם רחובות ו"מתחמים" שונים הם נטושים במשך חלקים של היום. דבר זה גורם הן לבזבוז שטח והן לכך שהרחובות האלה בטוחים פחות. |
| + | * הגדלת הגמישות של עסקים ושל דיירים בבחירת מיקום העסק והדירה. |
| + | * הגדלת השוויון והמגוון בעיר - חלק מהדירות ימוקמו מעל עסקים רועשים או שנתפסים כבלתי נעימים על ידי חלק מהדיירים לדוגמה עסקים רועשים - כמו גני ילדים, או פאבים, חנות רועשת, מסעדה וכו'. דבר זה מוריד את ערך הדירות בקרבת עסקים אלה. דבר זה מאפשר לאוכלוסיות עניות יותר לרכוש או לשכור דירות אלה וגם מאפשר כניסה לאוכלוסיה מגוונת שהדבר פחות מפריע לה - לדוגמה עובדי משמרות לילה , חרשים, קשישים בעלי פגיעה בשמיעה וכו'. בהקשר זה עירוב שימושי קרקע מסייע לתמהיל דיור ולמגוון, דבר שמשפר את איכות החיים העירוניים. |
| + | * הגדלת המפגשים המקריים בין אנשים במרחבים שונים - אחד הדברים שמאפשרים כלכלה עירוניות בריאה יותר. |
| + | |
| + | |
| + | * '''צמצום חניות לאורך רחובות ראשיים''' כדי לפנות מקום לקווי BRT והקטנת הסבסוד הציבורי של רכב פרטי |
| * '''העדפה ברמזורים לאוטובוסים''' במיוחד לאורך מסלולי תחבורה ציבורית מהירים | | * '''העדפה ברמזורים לאוטובוסים''' במיוחד לאורך מסלולי תחבורה ציבורית מהירים |
− |
| |
| * '''חיבור תחנות למסלולי הליכה ולמסלולי אופניים.''' (לדוגמה תחנת הרכבת בית יהושע שנמצאת רבע שעה הליכה מאזור התעשייה של נתניה אבל לא ניתן להגיע אליה בבטחה). | | * '''חיבור תחנות למסלולי הליכה ולמסלולי אופניים.''' (לדוגמה תחנת הרכבת בית יהושע שנמצאת רבע שעה הליכה מאזור התעשייה של נתניה אבל לא ניתן להגיע אליה בבטחה). |
− |
| |
| * '''קידום [[איזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]], [[שבילי אופניים]] ו[[שדרות אופניים]]''' בעיקר בתוך שכונות כדי לאפשר לאנשים הגעה קלה באופניים וברגל לעורקי תחבורה ציבורית ראשיים. | | * '''קידום [[איזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]], [[שבילי אופניים]] ו[[שדרות אופניים]]''' בעיקר בתוך שכונות כדי לאפשר לאנשים הגעה קלה באופניים וברגל לעורקי תחבורה ציבורית ראשיים. |
| | | |