שינויים

צעד מרכזי הוא תכנון מוטה תחבורה ציבורית שכולל את הצעדים הבאים

צעד מרכזי הוא תכנון מוטה תחבורה ציבורית שכולל את הצעדים הבאים

* סלילת מסלולים נפרדים לתחבורה ציבורית (מת"צ) בלבדיים לתחבורה ציבורית. המת"צים צריכים להסלל בצורה נרחבת, בדגש על עורקים המרכזיים של הערים, באופן שתיווצר קישוריות רשתית בין מסלולים אלה.  יש לאכוף מניעת כניסה של רכבים פרטיים למסלולים אלה.

* '''סלילת מסלולי תחבורה ציבורית (מת"צ)''' הכוונה למסלולים בלבדיים לתחבורה ציבורית. המת"צים צריכים להסלל בצורה נרחבת, בדגש על עורקים המרכזיים של הערים, באופן שתיווצר קישוריות רשתית בין מסלולים אלה.  יש לאכוף מניעת כניסה של רכבים פרטיים למסלולים אלה. המת"ץ שונה מהנת"צ (נתיב תחבורה ציבורית) בכך שמכוניות לא יכולות לעבור אליו בקלות.  

* הוספת קווי BRT שיהוו עמוד שדרה מרכזי ברחובות הראשיים. בהמשך , לאחר העברת חלק גדול מהנהגים לBRT אפשר יהיה להפוך חלק מקווים אלה לרכבות קלות שיכולות לקחת כמות גבוה יותר של נוסעים, אך מצריכות עלויות תפעול גבוהות יותר והן איטיות יותר להקמה.

* '''הוספת קווי אטובוסים מערכתיים ([[BRT]])'''. הBRT  יהוו עמוד שדרה מרכזי ברחובות הראשיים.  

* '''בחלק מהמקומות ניתן לשקול הקמת קווי רכבת קלה'''. אופציה אחרת היא שאחר העברת חלק גדול מהנהגים לBRT אפשר יהיה להפוך חלק מקווים אלה לרכבות קלות. רכבות קלות יכולות לקחת כמות גבוה יותר של נוסעים, אך חוסר הנסיון של הרשויות בארץ בהקמת רכבות אלה, יחד עם התנהלות לא טובה של הרשויות הובילה לעיקובים מיותרים בפרוייקטים של רכבת קלה.  

*  תחבורת מעברים – אוטובוסים שכונתיים בעלי מסלול קצר ותכיפות בינונית (וזמני הגעה אמינים מאד בגלל מרחקי הנסיעה הקצרים), שמזינים קווי BRT בעלי תכיפות של 1-3 דקות, במסלולים מהירים יעודיים.

*  '''[[תחבורת מעברים]]''' – אוטובוסים שכונתיים בעלי מסלול קצר ותכיפות בינונית (וזמני הגעה אמינים מאד בגלל מרחקי הנסיעה הקצרים), שמזינים קווי BRT בעלי תכיפות של 1-3 דקות, במסלולים מהירים יעודיים.

* על נתיב מהיר נוסע רק קו אחד והדגש הוא על יכולת החלפה קלה ומהירה של קווים (ראו סעיף תחנות בהמשך). ללא פיתולים מיותרים בעיר וללא ריבוי קוים על אותו נתיב - דבר שפרושו הגדלת התכיפות של הנסיעות, הגדלת גמישות הקיבולת (אפשרות להגדיל את מספר האוטובוסים אם עולה הביקוש) , קלות התמצאות, קלות מעבר בין קווים וייעול משמעותי הן לנוסעים והן לחברות התחבורה הציבורית.

* '''על נתיב מהיר נוסע רק קו אחד''' והדגש הוא על יכולת החלפה קלה ומהירה של קווים (ראו סעיף תחנות בהמשך). ללא פיתולים מיותרים בעיר וללא ריבוי קוים על אותו נתיב - דבר שפרושו הגדלת התכיפות של הנסיעות, הגדלת גמישות הקיבולת (אפשרות להגדיל את מספר האוטובוסים אם עולה הביקוש) , קלות התמצאות, קלות מעבר בין קווים וייעול משמעותי הן לנוסעים והן לחברות התחבורה הציבורית.

* סנכרון בין אמצעי התחבורה השונים (כמו רכבות ואוטובוסים) ולצמצום ההמתנה ביניהם. מפעילים ימדדו על סמך היכולת שלהם לעמוד בזמנים ולסנכרן נסיעות (ראו בהמשך סעיפי איכות) ויקנסו במקרים של חריגות.

* '''סנכרון בין אמצעי התחבורה השונים''' (כמו רכבות ואוטובוסים) ולצמצום ההמתנה ביניהם. מפעילים ימדדו על סמך היכולת שלהם לעמוד בזמנים ולסנכרן נסיעות (ראו בהמשך סעיפי איכות) ויקנסו במקרים של חריגות.

* מניעת [[פרבור ובניה]] לא צפופה כדי לשפר את היעילות של תחבורה ציבורית והגדלת הצפיפות ב-ערים הקיימות - בדגש על גוש דן, ירושלים, חיפה ובאר שבע  על ידי בנייה מרקמית של בתים עד 8 קומות. (בפאריס גרים 20 אנשים לדונם. בתל אביב לדוגמה היא בעלת 7 אנשים לדונם . בגוש דן, ושאר המרכזים העירונים הצפיפות היא נמוכה בהרבה).

* '''צמצום חניות לאורך רחובות ראשיים''' כדי לפנות מקום לקווי BRT והקטנת הסבסוד הציבורי של רכב פרטי

* העדפה ברמזורים לאוטובוסים במיוחד לאורך מסלולי תחבורה ציבורית מהירים

* שינוי מדיניות של הפרדת שימושים למדיניות עירוב שימושי קרקע כדי לקרב את מקומות העבודה והמסחר למקומות המגורים, לקצר נסיעות ולשפר את המרחב העירוני.

* '''מניעת [[פרבור]] ובניה לא צפופה''' כדי לשפר את היעילות של תחבורה ציבורית והגדלת הצפיפות ב-ערים הקיימות - בדגש על גוש דן, ירושלים, חיפה ובאר שבע  על ידי בנייה מרקמית של בתים עד 8 קומות. (בפאריס גרים 20 אנשים לדונם. בתל אביב לדוגמה היא בעלת 7 אנשים לדונם . בגוש דן, ושאר המרכזים העירונים הצפיפות היא נמוכה בהרבה).

* חיבור תחנות למסלולי הליכה ואופניים. (לדוגמה תחנת הרכבת בית יהושע שנמצאת רבע שעה הליכה מאזור התעשייה של נתניה אבל לא ניתן להגיע אליה בבטחה)

* '''קידום מדיניות [[עירוב שימושי קרקע]]''' במקום המדיניות של הפרדת שימושים. עירוב השימושים מאפשר לקרב את מקומות העבודה והמסחר למקומות המגורים, לקצר נסיעות ולשפר את המרחב העירוני.

* עידוד איזורי מיתון תנועה, שבילי אופניים ושדרות אופניים בעיקר בתוך שכונות כדי לאפשר לאנשים הגעה קלה באופניים לעורקי תחבורה ציבורית ראשיים

* '''חיבור תחנות למסלולי הליכה ולמסלולי אופניים.''' (לדוגמה תחנת הרכבת בית יהושע שנמצאת רבע שעה הליכה מאזור התעשייה של נתניה אבל לא ניתן להגיע אליה בבטחה).

* '''קידום [[איזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]], [[שבילי אופניים]] ו[[שדרות אופניים]]''' בעיקר בתוך שכונות כדי לאפשר לאנשים הגעה קלה באופניים וברגל לעורקי תחבורה ציבורית ראשיים.

===תחבורה אמינה , כלכלית וזמינה  לכולם בכל שעה ובכל מקום===

===תחבורה אמינה , כלכלית וזמינה  לכולם בכל שעה ובכל מקום===