שורה 1: |
שורה 1: |
| '''חזון אפס תאונות דרכים''' הוא חזון להקטנה משמעותית של [[תאונות הדרכים]] בישראל, תוך שאיפה להגעה לאפס הרוגים ואפס פצועים. החזון מכוון לתחבורה יעילה ואיכותית אך כזו שאינה כוללת נפגעים. | | '''חזון אפס תאונות דרכים''' הוא חזון להקטנה משמעותית של [[תאונות הדרכים]] בישראל, תוך שאיפה להגעה לאפס הרוגים ואפס פצועים. החזון מכוון לתחבורה יעילה ואיכותית אך כזו שאינה כוללת נפגעים. |
| | | |
− | לא נדרש לשם כך טכנולוגיות מהפכניות, אלא שינוי הדרך בה אנו תופסים את התחבורה והתכנון העירוני שלנו, מתחבורה ותכנון מוטי רכב פרטי לתחבורה עבור בני אדם. | + | ==מבוא== |
| + | כדי להקטין בצורה דרסטית את מספר הנפגעים בתאונות דרכים לא נדרשות טכנולוגיות מהפכניות, אלא שינוי הדרך בה אנו תופסים את התחבורה והתכנון העירוני שלנו, מתחבורה ותכנון מוטי רכב פרטי לתחבורה עבור בני אדם. |
| | | |
| כדי להגיע ל-0 תאונות נתמקד בקידום 3 אסטרטגיות | | כדי להגיע ל-0 תאונות נתמקד בקידום 3 אסטרטגיות |
שורה 7: |
שורה 8: |
| # '''הקטנת כמות הנסיעות''' - [[עירוב שימושי קרקע]], הגדלת צפיפות הבנייה העירונית, [[עבודה מרחוק|עבודה ולימוד מרחוק]] (עבודה מהבית). | | # '''הקטנת כמות הנסיעות''' - [[עירוב שימושי קרקע]], הגדלת צפיפות הבנייה העירונית, [[עבודה מרחוק|עבודה ולימוד מרחוק]] (עבודה מהבית). |
| # '''צעדים נוספים''' כדי לשפר את הבטיחות - [[איזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]], [[איזורים עירוניים ללא מכוניות]], [[שיפור מודעות לרכיבת אופניים בטוחה]], שיפורי בטיחות הולכי רגל, אמצעים טכנולוגיים ושיפור השכלה בקרב נהגים, שינויים בתובלת מטענים ועוד. | | # '''צעדים נוספים''' כדי לשפר את הבטיחות - [[איזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]], [[איזורים עירוניים ללא מכוניות]], [[שיפור מודעות לרכיבת אופניים בטוחה]], שיפורי בטיחות הולכי רגל, אמצעים טכנולוגיים ושיפור השכלה בקרב נהגים, שינויים בתובלת מטענים ועוד. |
− | | + | |
− | '''בלתי אפשרי? '''
| |
− | | |
| הנה צעד קטן לדוגמה - "[[איזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]]" – הגבלת המהירות באזורים בעיר ל-30 קמ"ש. הצעד הזה לא פוגע בנהגים בצורה דרמטית כי גם ככה מהירות הנסיעה בתוך הממוצעת בשכונות הערים נמוכה מ -20 קמ"ש. היות והנסיעה בשכונה היא קטע קצר מדובר בעוד 5 דקות נסיעה לכל היותר. במי זה כן פוגע? בנהגים שפתאום שמים רייס של 100 מטר ב-60 קמ"ש או 80 קמ"ש. ההבדל הוא משמעותי. מכונית שפוגעת בהולך רגל במהירות 60 קמ"ש תהרוג אותו בסיכוי של 50%. ב-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד ל-5%. | | הנה צעד קטן לדוגמה - "[[איזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]]" – הגבלת המהירות באזורים בעיר ל-30 קמ"ש. הצעד הזה לא פוגע בנהגים בצורה דרמטית כי גם ככה מהירות הנסיעה בתוך הממוצעת בשכונות הערים נמוכה מ -20 קמ"ש. היות והנסיעה בשכונה היא קטע קצר מדובר בעוד 5 דקות נסיעה לכל היותר. במי זה כן פוגע? בנהגים שפתאום שמים רייס של 100 מטר ב-60 קמ"ש או 80 קמ"ש. ההבדל הוא משמעותי. מכונית שפוגעת בהולך רגל במהירות 60 קמ"ש תהרוג אותו בסיכוי של 50%. ב-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד ל-5%. |
| | | |
שורה 23: |
שורה 22: |
| | | |
| בשביל לשנות את זה, אנחנו צריכים אתכם. | | בשביל לשנות את זה, אנחנו צריכים אתכם. |
| + | ==רקע והנחות יסוד== |
| + | ===מחירן של תאונות הדרכים=== |
| + | כיום מתים ב[[תאונות דרכים בישראל]] כ-300 אנשים בשנה. בנוסף נפצעים אלפי אנשים באופן קשה, ועשרות אלפים נפצעים באופן קל עד בינוני. עד כה נהרגו מעל 30,000 ישראלים מתאונות דרכים. יותר מאשר סך ההרוגים מכל מלחמות ישראל ומכל פיגועי הטרור. מלבד הנזק הישיר, מדובר גם ביצירת נזקים נפשיים לנפגעים ולבני משפחותיהם. |
| + | |
| + | לפי סקר של עמותת "אור ירוק", משנת 2008, כמעט כל אדם חמישי במגזר היהודי בישראל, כ-800,000 איש, היו מעורבים בתאונת דרכים במהלך תקופה של 5 שנים. |
| + | |
| + | בנוסף למחיר בחיי אדם ובסבל אנושי, תאונות דרכים גורמות לנזק כלכלי גבוה למשק. על פי מחקר של חברת פארטו הנדסה, שמופיע בדו"ח [[הוועדה למיסוי ירוק]], הנזק הכלכלי מתאונות דרכים נעמד ב-כ 0.67% מהתמ"ג, או 5 מיליארד ש"ח בשנה (בנתוני 2010). על פי דוח שהוכן על ידי מ.ת.ת - מרכז תכנון תחבורה בשיתוף הטכניון, העלות הכוללת של התאונות ב-2002-2000 הסתכמה בממוצע ב-12.6 מיליארד שקלים לשנת 2004, שהם כ-2.5% מהתמ"ג. עלות זו בנתוני תמ"ג של שנת 2010 עומדת על 17 מיליארד ש"ח לשנה. לשם השוואה, דו"ח משרד התחבורה האמריקאי אומד את עלות התאונות בארצות הברית ב-231 מיליארד שקל בשנה, שהם כ-2.7% מהתמ"ג וכ-820 דולר לנפש.[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=406952] |
| + | |
| + | נזק כלכלי זה של תאונות דרכים מתווסף לנזקים אחרים של מכוניות כמו [[פקקי תנועה]], [[זיהום אוויר]], עלות [[חנייה]] ו[[פרבור]]. הערכה נמוכה של [[השפעות חיצוניות של מכוניות|נזקים אלה למשק]] עומדת על 45 מיליארד ש"ח בשנה. דבר זה מתווסף לעלות של כ 60 מילאירד ש"ח בשנה שהיא העלות הישירה של החזקת 2 מיליון רכבים פרטיים (נכון ל-2010). |
| + | |
| + | ===הנחות יסוד=== |
| + | * פתרון טוב לתאונות הדרכים צריך להיות [[הולסטי]] ו[[קיימות|בר קיימא]]. אין טעם להשקיע מיליארדי שקלים בפתרונות יקרים וזמניים. לדוגמה פתרון שיתמודד רק עם תאונות הדרכים , אבל יתעלם מהגידול המתמיד בפקקי התנועה. |
| + | * העדפת פתרונות זולים ופשוטים. |
| + | * העדפת פתרונות שניתן ליישם אותם במהירות. |
| + | * התחשבות ב[[שיא תפוקת הנפט]], התייקרות אנרגטית ו[[התחממות עולמית]]. כבר היום אנחנו רואים התייקרות אנרגטית שבאה לידי ביטוי במחירי דלק, בעלות התחזוקה והייצור של כלי הרכב ובעלויות של דפוסי דיור שונים. נוכח מגמות עולמיות של אוכלוסיה גדלה וגידול בצריכת האנרגיה לנפש מחד, והתדלדלות של מאגרי [[דלק מחצבי]] מאידך, ראוי להתחשב באפשרות שמגמת ייקור האנרגיה תמשך ותשפיע על כלל תחומי החיים ובמיוחד על תחום התחבורה. |
| + | |
| + | ==יעדי נסיעות יוממות== |
| + | אנו שואפים לתמהיל אמצעי [[יוממות]] (נסיעות יומיומיות למקום העבודה, הלימודים ולקניות) שונה מאשר זה הקיים היום: |
| + | * 40% מנסיעות היוממות ב[[תחבורה ציבורית]] ובהסעות מאורגנות. |
| + | * 35% מהנסיעות היוממות ב[[יוממות אופניים]] תוך שילוב של [[אופניים]] רגילים, [[אופניים חשמליים]] ואמצעים נוספים דומים כמו קורקינטים, קלנועיות וכדומה. |
| + | * 10% [[הולכי רגל]] |
| + | * 10% [[עבודה מרחוק]] |
| + | * 5% במכוניות, אופנועים ובמוניות. |
| + | |
| + | בנוסף לנסיעות יוממות, אלינו לתת מענה גם לסוגי נסיעות נוספים. |
| + | * נסיעות מזדמנות כמו נסיעות לחברים או לפגישות. |
| + | * שליחויות והובלת משלוחים קטנים. |
| + | * תובלה של מטענים ומוצרים למרחקים גדולים וארוכים. |
| + | * נסיעות לטיולים. |
| + | |
| + | ==פירוט צעדים== |
| + | * [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] - שילוב של [[BRT]], [[תחבורת מעברים]] ומסלולי תחבורה ציבורית יעודיים. לשיפור יעילות התחבורה הציבורית בתוך הערים, בדגש על גוש דן, ירושלים, חיפה ובאר שבע. דבר זה אמור לשפר את התחבורה והבטיחות בתוך הערים. 92% מהישראלים גרים בערים ולכן צריך לתת פתרון קודם כל לערים. |
| + | * צעדים נוספים לשיפור התחבורה הציבורית כמו רב-קו, שילובים בין אמצעים שונים, תחבורה ציבורית בכל ימות השבוע, מידע זמין ועוד. |
| + | * פיתוח מסילות רכבת כבדה לקישור בין ערים שונות. |
| + | * שינוי מיסוי ותקצוב כך שמשתמשי רכב פרטי וחניה ישלמו מחיר ראלי יותר על השימוש ברכב הפרטי, והעברת התקציבים ממיסוי זה לפיתוח חלופות. |
| + | * הקטנת כמות הנסיעות על ידי [[עירוב שימושי קרקע]] וקירוב בין מקומות עבודה, מגורים ושירותים. |
| + | * הגדלת צפיפות הבניה העירונית על ידי בניה מרקמית עד 8 קומות. הצפיפות מאפשרת מתן שירותים במרחק הליכה, כמו כן היא מייעלת את הפעילות והיעילות של תחבורה ציבורית ושל תחבורת אופניים. |
| + | * התנגדות לפרבור - הפרבור גורם לאי יעילות של התחבורה הציבורית, להגדלת כמות הנסיעות ולהגדלת כמות המכוניות. |
| + | * עידוד [[עבודה מרחוק]] על ידי תמריצים לחבורת ולעובדים, בניית [[מרכז עבודה שכונתי|מרכזי עבודה שכונתיים]]. |
| + | * פיתוח [[מיתון תנועה]] ואיזורי מיתון תנועה לשיפור הבטיחות בסביבת העירונית. |
| + | * פיתוח של [[שבילי אופניים]] ושל [[שדרות אופניים]] הן לשם פתרון תחבורה מדלת לדלת, והן כדי לשפר את היעילות של תחבורה ציבורית. |
| + | * הפקעת מרחב ציבורי מהרכב הפרטי ופיתוח [[איזור ללא מכוניות|אזורים ללא מכוניות]] לשם שיפור התחבורה עבור הולכי רגל ורוכבי אופניים, הקטנת [[רעש]] ושיפור המרקם העירוני כך שיתן שירותים עירוניים איכותיים יותר. |
| + | * הגדלת הבטיחות של הולכי רגל על ידי הרחבת מדרכות על חשבון כבישים וחנייה. |
| + | * שיפור הבטחון האישי של הולכי רגל על ידי עירוב שימושי קרקע וחזיתות חנויות שפונות אל הרחוב. |
| + | * שיפור חווית הולכי הרגל והולכי רגל על ידי נטיעת עצים והצללה. |
| + | * שיפור המודעות של רוכבי אופניים לבטיחות בנסיעה עירונית. ראו [[כיצד להימנע מפגיעת מכוניות]] |
| + | * שיפור המודעות של משתמשי תחבורה ציבורית, ושל הולכי רגל לבטיחות. |
| + | * שיפורי טכנולוגיים והגברת הכשירות של נהגי תחבורה ציבורית. |
| + | * אמצעים טכנולוגיים במכוניות ובמוניות לשיפור הבטיחות. |
| + | * העברת התובלה של משאות יבשתיים מתחבורה מבוססת משאיות, לתובלה המבוססת על רכבות. |
| + | * הספקת מידע לעסקים ולצרכנים ביתיים כך שתובלת משאות תהיה באופן מקומי יותר, כדי למנוע נסיעות מיותרות. |
| + | * שינויי תמריצים כדי להכליל בעלות המוצרים את התעבורה ממרחקים ולתת תמריץ להעדפת צריכת מקומית. |
| + | |
| + | ;צעדים אפשריים נוספים הדורשים בחינה. |
| + | * פיתוח רשת דואר של סרטים נעים מסועים להובלת משאות קלים. |
| + | * פיתוח כלי תחבורה קלים מונעי רוח להובלת אנשים ומשאות. |
| + | * פיתוח תובלה ימית להובלת אנשים ומשאות. |
| + | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
| * [http://www.facebook.com/groups/272267772783581/ חזון 0 תאונות דרכים] בפייסבוק | | * [http://www.facebook.com/groups/272267772783581/ חזון 0 תאונות דרכים] בפייסבוק |