שורה 5: |
שורה 5: |
| * נועם - אנא שים פה את המצגת, תודה (אם צריך הסברים איך אל תהסס). | | * נועם - אנא שים פה את המצגת, תודה (אם צריך הסברים איך אל תהסס). |
| נועם, אל תשכח להחזיר את הספר לנועם. תודה, נועם. | | נועם, אל תשכח להחזיר את הספר לנועם. תודה, נועם. |
| + | |
| + | כמה נקודות על כלכלה ברת קיימא�ניתוח משולב מהכלכלה הסביבתית והאקולוגית |
| + | עפ"י קורס קיץ של ג'ונתן הריס |
| + | UME |
| + | התייחסות לנושאים סביבתיים בכלכלה ניאו קלאסית |
| + | התייחסות לצריכת משאבי טבע לא מתחדשים על פני זמן. השלכות גם לגבי ההתייחסות למשאבים מתחדשים כגון קרקעות חקלאיות |
| + | התייחסות שונה למוצרים ציבוריים כמו פארקים ושמורות טבע לעומת מוצרים הנסחרים בשוק |
| + | נושא העלויות החיצוניות |
| + | גישת הכלכלה האקולוגית |
| + | הכלכלה כתת מערכת של מערכות תומכות חיים בעולם הפיסי והביולוגי כולל פעילות האדם |
| + | פרספקטיבה רחבה יותר באמצעות התייחסות גם לאספקטים ממדעי הטבע כגון התייחסות לאקולוגיה ודינימיקות של אוכלוסיה. לדוגמא דגים הם לא רק משאב כלכלי במקרים של דיג יתר |
| + | התייחסות מעמיקה לנושאי אנרגיה |
| + | כושר נשיאה כמגבלה לצמיחה כלכלית כולל כושר נשיאה מבחינת זיהום. מגבלות אלו מצריכות שינויים מבניים |
| + | המעגל הכלכלי וחולשותיו |
| + | משאבי טבע נכנסים לקטגוריה של קרקע (הון, עבודה), שתי התשומות האחרות מתחדשות בתהליך הכלכלי לעומת המשאבים |
| + | המעגל מתעלם מפסולת וזיהום |
| + | השפעות מעבר לשימוש במשאבים ולפסולת כמו שינוי מבנה הקרקע בגלל חקלאות אינטסיבית מודרנית |
| + | |
| + | מעגל כלכלי רחב יותר |
| + | מוכל בתוך מעגל אקולוגי הכולל כניסה של חומרי גלם ויציאת פסולת |
| + | דבר יחידי שנכנס נטו הוא אנרגיה סולרית ומה שיוצא זה חום שיורי, כל השאר צריך להיות ממוחזר או מוכל בצורה כלשהי במערכת האקולוגית |
| + | |
| + | השקה בין זרימה כלכלית לאקולוגית |
| + | פונקציית המקור של הסביבה היא לאפשר הקצאת שירותים וחומרי גלם לשירות האדם. הדרדרות של מקורות אלו יכולה לקרות בגלל שימוש יתר שגורם להפחתת כמות או זיהום שגורם להפחתת האיכות והשמושיות של המקורות |
| + | פונקציית הקליטה של הסביבה היא היכולת לקלוט באופן בלתי מזיק את תוצרי הפעילות האנושית. פונקציה זו נפגעת כאשר הפסולת רבה מידי יחסית לזמן או שהיא רעילה מידי. |
| + | גישת ההערכה הכלכלית |
| + | קביעת מחיר כלכלי על כל משאב טבע ותשומה סביבתית כולל תשומות שלא נכללות בדר"כ בשוק כמו מים ואוויר נקיים |
| + | טכניקות אלו יכולות גם לתת ערך מוניטרי לנזקים שנגרמים ע"י זיהום והיפטרות מפסולת |
| + | טכניקות אלו מכניסות את המעגל הסביבתי לתוך המעגל הכלכלי במידה והערכים הם מדויקים |
| + | שיטות יישום כמו מיסים, שווקים של פליטות, פרמיות וכו. |
| + | |
| + | גישת הכלכלה האקולוגית |
| + | גישת ההערכה המוניטרית לא יכולה להכיל בצורה מושלמת את המורכבות של תהליכים אקולוגיים |
| + | גישה זו יכולה להביא קונפליקטים עם הדרישות של מערכות אקולוגיות |
| + | צריך להוסיף לגישת ההערכה אנליזות המתמקדות בזרמי אנרגיה, כושר נשיאה ודרישות של איזון אקולוגי |
| + | לעיתים שתי הגישות יהיו זהות מבחינת ההשלכות המעשיות ולעיתים המדיניות המתבקשת תהיה שונה לחלוטין |
| + | מיקרו כלכלה מול מקרו |
| + | כלכלה סביבתית מסתמכת בעיקר על מיקרו, גישת המקרו יכולה להעמיד את המערכת הכלכלית בקונטקסט האקולוגי הרחב יותר |
| + | המקרו עוסק בקשר בין צמיחה כלכלית למערכות אקולוגיות |
| + | |
| + | כלים במיקרו |
| + | מדידת עלויות ותועלות חיצוניות |
| + | איזון בין שימוש במשאבים בהווה ובעתיד. הטכניקה הכלכלית המקובלת היא ע"י ערך היוון (Discount Rate) – נתינת ערך גבוה יותר לתועלת או עלות בהווה |
| + | קביעת כללי בעלות על משאבים סביבתיים וכללים לשימוש במשאבים בבעלות משותפת ובמוצרים ציבוריים |
| + | איזון של תועלות ועלויות כלכליות ע"י אנליזות של עלות תועלת כולל תועלות כגון יופי טבעי |
| + | כלים אלו מתאימים בעיקר כשעוסקים בבעיות ספציפיות שאפשר לכמת |
| + | |
| + | |
| + | מקרו |
| + | שיטות הערכה פחות אפקטיביות כאשר מטפלים בנושאים ערכיים חשובים בלתי ניתנים לכימות כגון אסתטיקה, נושאם ערכיים ומגוון מינים. |
| + | שיטות אלו גם בעיתיות לגבי בעיות גלובליות כמו אפקט החממה, החור באוזון, הדרדרות אדמות חקלאיות, מחסור איזורי במים, פגיעה במערכות אקולוגיות של יערות וימים |
| + | הרמן דלי הציע לפתח כלכלת מקרו סביבתית, שונה משיטות ההערכה המוניטרית, שמצריכה התייחסות אקולוגית רחבה |
| + | |
| + | המעגל האקולוגי |
| + | מורכב ממעגלים רבים כגון מעגל הפחמן, החנקן, המים ומעגלים אורגניים אחרים המאפשרים חיים על פני כדור הארץ |
| + | כל המעגלים תלויים באנרגיה סולרית ופועלים באיזון מורכב ביותר |
| + | פעילות כלכלית היא זירוז הזרימות במעגלים האקולוגיים, כאשר הזרימות הן השימוש הכולל של של אנרגיה וחומרים כתשומות ותפוקות של תהליך |
| + | הזירוז הבולט ביותר הוא השימוש בדלקים מחצביים |
| + | מעגלים אקולוגיים ומקרו |
| + | הצמיחה הכלכלית מעלה את העומס על המעגלים האקולוגיים, צריכה מוגברת וייצור מוגבר של פסולת. |
| + | המקרו כלכלה הסביבתית בוחנת כיצד לאזן את המערכת הכלכלית (קנה המידה המקרו כלכלי) עם המערכות האקולוגיות התומכות. זוהי תזוזה פרידיגמטית משמעותית לעומת שיטה שלא מחשיבה מגבלות אקולוגיות כלליות |
| + | השלכות של כלכלה אקולוגית |
| + | קונספט חדש של חישוב הכנסה לאומית המכיר בזיהום סביבתי והדלדלות משאבים |
| + | צורות אנליזה חדשות גם במיקרו וגם במקרו המבוססות על חוקים פיסיקליים השולטים בזרימות של אנרגיה וחומרים במערכות אקולוגיות |
| + | פיתוח מקיים גלובלי ולא התייחסות רק לבעיות ספציפיות |
| + | צמיחה |
| + | בזכות החלפת עבודת אדם בטכנולוגיה מבוססת דלקים מחצביים |
| + | מבוססת על אדמה ומחצבים מוגבלים – הון טבעי |
| + | כושר הקליטה של הסביבה מתערער כאשר קנה המידה של הכלכלה גדל כתוצאה מצמיחה מואצת |
| + | אופטימיות ופסימיות ביחס למגבלות צמיחה |
| + | |
| + | |
| + | |
| + | אופטימיות פסימיות |
| + | הויכוח הישן על מגבלת משאבים מול כושר ההמצאה האנושי |
| + | הבעיה העתידית בכל מקרה תהיה נזקים סביבתיים של הצמיחה גם אם לא תהיה קריסה של המשאבים |
| + | הדלדלות המשאבים בכל מקרה מביאה לעלייה בצריכת אנרגיה לשם הפקת כמויות קטנות יותר של משאבים באיכות נמוכה יותר |
| + | התאוריה הכלכלית מסבירה את הסיבות לניצול יתר אך לא את הפתרונות |
| + | Global Commons עם כללים בינלאומיים ולא ניצול חופשי |
| + | יעילות ואמצעי מניעת זיהום מפגרים אחרי עלייה בכמות |
| + | שינוי מתבקש |
| + | בעבר המטרות העיקריות של פעילות כלכלית היו גידול בייצור והגדלת ההכנסה לנפש, מטרות אלו מהוות איום לקיימות סביבתית |
| + | המטרות או שיטות השגתן צריכות להשתנות בשעה שלחץ האוכלוסיה והלחץ על הסביבה גדלים |
| + | כלכלה מקיימת מחייבת ניתוח מחודש של תהליכי ייצור וצריכה |
| + | פיתוח מקיים |
| + | בצד הייצור שימת דגש על הבדלה בין מקורות מתחדשים ללא מתחדשים |
| + | שימור ומחזור מקורות לא מתחדשים ומעבר למקורות מתחדשים |
| + | בצד הצריכה הבדלה חשובה בין רצונות לצרכים, אספקת מוצרים בסיסיים לפני מוצרי מותרות |
| + | החלת מגבלות על גודל המערכת הכלכלית כולל גודל אוכולוסיה או הורדה ברמת החיים |
| + | חקלאות מקיימת |
| + | התייעלות אנרגטית |
| + | ניהול משאבי טבע |
| + | אקולוגיה תעשייתית – מעגל סגור, הפחתה במקור. |
| + | פרקים הדנים בכלכלה סביבתית |
| + | התאוריה של עלויות חיצוניות |
| + | הקצאת משאבים על פני זמן |
| + | משאבים משותפים ומוצרים ציבוריים (דוגמא כלכלת דיג) |
| + | הערכת הסביבה (טכניקות עלות תועלת, dicount) |
| + | |
| + | |
| + | הון טבעי |
| + | (הרחבה של תשומת הקרקע שלא מקבלת חשיבות בתאוריה הניאו קלאסית) – כל התכולה של משאבים טבעיים שעומדים לרשותנו ואשר מאפשרים פעילות כלכלית ואת החיים עצמם. צריך להיות חשוב לפחות כמו הון מעשה ידי אדם, חשבונאות מדויקת של מצב ההון הטבעי צריכה להעשות ולהיחשב בחשבונאות הלאומית. |
| + | היחס מבוסס על הקביעה שאי אפשר להגדיל הכנסה באמצעות הפחתה בהון |
| + | בהכנסה הלאומית מחשבים פחת של הון מעשה ידי אדם שחייב להיות פחות מההשקעה כדי לשמר צמיחה (השקעה נטו) |
| + | פחת בהון הטבעי נחשב כתרומה חיובית להכנסות |
| + | מושגים נוספים בכלכלה אקולוגית |
| + | מערכות פתוחות מול סגורות |
| + | מכלכלת עולם ריק לזו של עולם מלא |
| + | תחליפיות של הון טבעי בהון מעשה ידי אדם אינה מלאה |
| + | קיימות חזקה – תחליפיות נמוכה ולהיפך |
| + | צדק בין דורי מול דיסקואנט גבוה |
| + | מושג רווחה |
| + | עיקרון הזהירות מקדימה, מורכבות ואי רוורסיביליות |
| + | |
| + | חשבונאות לאומית ירוקה |
| + | NDP כולל הפחתת דילדול הון טבעי |
| + | השקעה נטו פחותה בהרבה |
| + | השפעה חמורה במיוחד במדינות מתפתחות |
| + | חיסכון לאומי אמיתי משתנה כשמפחיתים הון טבעי |
| + | הפחתת הוצאות על תיקון נזקים סביבתיים |
| + | קשיים להגיע חשבונאות ירוקה מוסכמת – חשבונאות לויינית |
| + | |
| + | |
| | | |
| מנהלות - | | מנהלות - |