138
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 685:
שורה 685: + + + + + + + + + + + + +
←חיסונים
::: זה שחיסונים זה עסק גדול, לא הופך את כל החיסונים למשהו משתלם במיוחד או למשהו מיותר. שהרי חיסונים נגד רוב המחלות הם דבר חד פעמי- בניגוד למחלות שהטיפול בהן נמשך כל החיים כמו סוכרת, נכות , לחץ דם ועוד (ראה [[תעשיית התרופות]] - יש שם הרבה דברים לטיפול והחיסונים הם כנראה רחוקים מלהיות יעד מספר 1.
::: זה שחיסונים זה עסק גדול, לא הופך את כל החיסונים למשהו משתלם במיוחד או למשהו מיותר. שהרי חיסונים נגד רוב המחלות הם דבר חד פעמי- בניגוד למחלות שהטיפול בהן נמשך כל החיים כמו סוכרת, נכות , לחץ דם ועוד (ראה [[תעשיית התרופות]] - יש שם הרבה דברים לטיפול והחיסונים הם כנראה רחוקים מלהיות יעד מספר 1.
[[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] 15:54, 24 באוגוסט 2011 (IDT)
[[משתמש:האזרח דרור|האזרח דרור]] 15:54, 24 באוגוסט 2011 (IDT)
::אין לי פוביה מחיסונים. את המסקנות שלי הסקתי על סמך עובדות ועל סמך ערפל סמיך שמפזר משרד הבריאות וחברות התרופות. חיסונים זה נושא מורכב, ישנם מומחים עם דיעות לכאן ולכאן, כולם מציגים קבלות וידע אקדמי. לכן כשניגשים לבחון אותו צריך להתבסס על מידע ולא על דיעות. במקום לדבר באופן כללי הבה נתמקד בעובדות שהבאתי:
1) חיסון הצהבת מסכן את הילודים ללא צורך. יתכן ובארצות עולם שלישי אכן נדרש חיסון. אבל אני מתמקד בישראל. בישראל הסיכון לילוד שאימו אינה נגועה בהפטיטיס בי מזערי ואינו מצדיק הזרקת תרכובת אלומיניום ופורמלדהיד ביומו הראשון. משרד הבריאות רואה את החיסון כנטול סיכונים ולכן מרשה לעצמו להנחות את הצוות הרפואי להזריק את הרעל. לומר שהכמות "מזערית" או קטנה זה חסר ערך ללא מחקרים שחקרו ספציפית את העניין. בעיני הסיכון מהפורמלדהיד שידוע כחומר מסרטן, גבוה מהסיכון להידבקות בהפטיטיס בי. אם אין מספיק מחקרים בנושא מן הראוי לנקוט בזהירות ולתת את החיסון רק כשיש בו צורך ברור.
2) אפקט העדר - נניח שאני לא מעוניין לחסן את ילדי כנגד אבעבועות רוח, משום שזוהי מחלה שהסיכון מימנה קטן ביותר, בפרט אם הילד מקבל טיפול ראוי. מנגד כלל לא ברור כמה שנים אפקטיבי החיסון. יתכן ובגיל 20 השפעת החיסון תפוג, והילד (גבר) יחלה באבעבועות רוח. בגיל מבוגר המחלה מתפרצת בצורה קשה. לפיכך אני מעוניין שהילד יחלה בגיל קטן. אולם תוכנית החיסונים מעלימה את המחלה בגיל צעיר, ולכן מכריחה אותי לחסן את הילד. אפקט העדר פועל במקרה הזה כנגד ילדי. יתכן ותאמר שכדאי שהילד ישוב ויתחסן בגיל מבוגר. אבל אני מעדיף שהוא יחלה ולא יצטרך לקבל כל כמה שנים חיסון, בייחוד כשאני מטיל ספק בבטיחות החיסון.
3) נתוני התמותה ממחלות - זה נושא מורכב. אולם ישנם נתונים שמוכיחים שהתמותה ממחלות מדבקות ומגיפות ירדו בשל שיפור בתנאי הסניטציה והתזונה. הם מראים שלירידה בתמותה ממחלות אין קורלציה לחיסונים. לדוגמא הבט בגרפים ב-PDF המצורף [http://jama.ama-assn.org/content/281/1/61.full.pdf+html], הם מראים את נתוני הירידה בתמותה ממחלות מדבקות. מצד שני הסתכל מתי נכנסו החיסונים לשימוש:[http://www.naturalnews.com/022617.html] - אחרי 1930 ורובם אחרי 1940. כלומר אין לייחס את הירידה בעוצמת המחלות לחיסונים.
4) חיסונים זה עסק עצום. החיסון כנגד שפעת החזירים לבדו עלה כחצי מיליארד שקל. [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1103760.html]. ילד עד כיתה ח' מקבל קרוב ל-30 מנות חיסונים, חלקם מכילים אנטיגנים כנגד כמה מחלות. כל חיסון יכול לעלות מאות שקלים - לדוגמא בעבר עלות ההשתתפות העצמית בלבד לחיסון כנגד אבעבועות רוח - 269 שקלים.[http://www.maccabi4u.co.il/4742-he/Maccabi.aspx] נכפיל בכ-100000 ילדים לשנתון ונקבל, קרוב ל-27 מיליון שקל, עבור 20 שנתונים נקבל מעל חצי מיליארד שקל. זה עבור חיסון אחד בלבד. זה עסק עצום!!! אותם שיקולים שעומדים לנגד תעשיית התרופות בטיפול במבוגרים עומדים לנגד עיניהם בייצור חיסונים. השאת מקסימום רווח נשארת המטרה העיקרית של כל תאגיד עסקי, ללא קשר לתוצר ולגיל הלקוחות. אדרבא חיסונים הרבה יותר פשוט "לדחוף" לאוכלוסיה, כל שדרוש זה לשכנע כמה פקידים\רופאים במשרד הבריאות בארה"ב (בארץ משרד הבריאות משתחווה אפיים ל-FDA). זה הרבה יותר קל מלדחוף את הסחורה להמוני רופאים כמו שדרוש ברפואת מבוגרים.
5) החיסונים אינם דבר חד פעמי. השפעת החיסון פגה כעבור כמה שנים והילדים שהופכים למבוגרים חייבים לקחת את החיסון. לחלק גדול מהחיסונים תוקף מוגבל:[http://www.assafh.org/internal/InfectiousDiseases/TravelCinic/Pages/Vaccinations.aspx]. גם כהחידוש נדרש כל 10 שנים, חברות התרופות ירוויחו 7-8 פעמים מהחיסון בממוצע. בנוסף אני מטיל ספק בתוקף הנקוב של החיסונים החדשים יחסית כמו אבעבועות רוח ואדמת. לדוגמא אם אישה לא בטוחה שהחיסון נגד אדמת "תפס" הרופאים ימליצו לה לעשות בדיקת נוגדנים שלעיתים יוצאת שלילית. דבר שלעולם לא קורה לאחר המחלה האמיתית.
6) אני מודה שכמעט נעלבתי כשאתה מאשים אותי בסימון מטרה וציור העיגול סביבה, משום שאני מנסה לשמור את הדיון ברמה עיניינית, ואם יש לי ביקורת אישית אני שומר אותה לעצמי. לתומי ציפיתי שהאתר יעודד הצגת דיעות שונות כל עוד הן מבוססות על מידע אמין ברמה סבירה, בייחוד כשראיתי את העמדה הבקורתית בנושאים רבים. עמדות שאני מעריך, ומאמץ עצום שאני מאוד מעריך. כשקראתי את ה"אני מאמין" כפי שהוא מפורט באתר, הבנתי שהביקורת היא נדבך מרכזי באתר. להשקפתי ביקורתיות מאפשרת בחינת תהליכים ומציאת פתרונות חדשים וליצירתיים:
"דגש על ביקורת וקיימות (נקודת מבט)- היות וטענתנו המרכזית היא שבתחומי הכלכלה, הסביבה והחברה השיח המקובל מוטה או לא נכון, אתר זה מנסה לתת דגש למידע ביקורתי החולק על הקונצנזוס. כלומר, הוא אינו מספק במה אחידה לכל הדעות, אלא מעניק עדיפות לביקורת על השיח ההגמוני. הוא אינו נותן במה שווה לכל מה שאנשים חושבים היום אלא נותן עדיפות לנקודות מבט בהן קיימות, צדק חברתי, ודמוקרטיה (וכפועל יוצא מכך -חופש ושיוויון) הם ערכים מרכזיים."
האם כשאנו מגיעים לחיסונים נגמרת הביקורת וצריך להתיישר לפי עמדת משרד הבריאות, או שרק נדמה לי.
בברכה.--[[משתמש:ש|ש]] 21:23, 24 באוגוסט 2011 (IDT)
לגבי מס האינפלציה - בעניין הזה יש מקום להיות יותר זהיר.
לגבי מס האינפלציה - בעניין הזה יש מקום להיות יותר זהיר.
בברכה.--[[משתמש:ש|ש]] 09:50, 24 באוגוסט 2011 (IDT)
בברכה.--[[משתמש:ש|ש]] 09:50, 24 באוגוסט 2011 (IDT)