שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:     
==תיבת אדגוורת==
 
==תיבת אדגוורת==
 +
[[תמונה:Adgwrth1.gif|frame|תרשים א' - מלבן אדג'וורת' –  האורך של המלבן מציין את הכמות הכוללת של מוצר אחד, ואילו גובהו של המלבן – את הכמות הכוללת של מוצר שני. סל התחלתי שהוא חלוקה מסויימת של שני המוצרים בין שני אנשים, מצויין כאן על ידי חיתוך בין  הקו המקווקווים.]]
 +
 +
[[תמונה:Adgwrth2.gif|frame|תרשים ב' – "עקומות האדישות" של שני הצרכנים]]
 +
 
יעילות פארטו מוצגת בדרך כלל לתלמידי הכלכלה על ידי  "[[תיבת אדג'וורת]]".  
 
יעילות פארטו מוצגת בדרך כלל לתלמידי הכלכלה על ידי  "[[תיבת אדג'וורת]]".  
 
במקרה הדו מימדי של שני מוצרים, התיבה היא מלבן בן שני צירים כשכל ציר מסמל את הכמות של מוצר כלשהו במשק (המורכב משני אנשים, בשלב ראשון מניחים שאין ייצור). החלוקה היא בין 2 אנשים המחלקים ביניהם 2 מוצרים. אם הכמות הכוללת של 2 המוצרים נמצאת אצל ראובן, נהיה בפינה הימנית העליונה של המלבן, ואם כל המוצרים נמצאים אצל שמעון נהיה בפינה השמאלית התחתונה. אם לראובן יש חלק מהכמות של מוצר מסוג א' (על ציר ה-X) ואין לו כלל ממוצר ב' (על ציר ה Y) - כלומר לשמעון גם תהיה כמות חלקית של מוצרים מסוג א' ואת כל המוצרים מסוג ב', והנקודה שמייצגת מצב זה, נמצאת על הצלע התחתונה של המלבן.   
 
במקרה הדו מימדי של שני מוצרים, התיבה היא מלבן בן שני צירים כשכל ציר מסמל את הכמות של מוצר כלשהו במשק (המורכב משני אנשים, בשלב ראשון מניחים שאין ייצור). החלוקה היא בין 2 אנשים המחלקים ביניהם 2 מוצרים. אם הכמות הכוללת של 2 המוצרים נמצאת אצל ראובן, נהיה בפינה הימנית העליונה של המלבן, ואם כל המוצרים נמצאים אצל שמעון נהיה בפינה השמאלית התחתונה. אם לראובן יש חלק מהכמות של מוצר מסוג א' (על ציר ה-X) ואין לו כלל ממוצר ב' (על ציר ה Y) - כלומר לשמעון גם תהיה כמות חלקית של מוצרים מסוג א' ואת כל המוצרים מסוג ב', והנקודה שמייצגת מצב זה, נמצאת על הצלע התחתונה של המלבן.   
שורה 17: שורה 21:  
כדי להרחיב את התאור ליותר משני מוצרים – נגיד n מוצרים, צריך לדמיין בראש, מעין "קובייה" בעלת n  מימדים (וגם אז מדובר בחלוקה בין שני אנשים בלבד).  
 
כדי להרחיב את התאור ליותר משני מוצרים – נגיד n מוצרים, צריך לדמיין בראש, מעין "קובייה" בעלת n  מימדים (וגם אז מדובר בחלוקה בין שני אנשים בלבד).  
   −
[[תמונה:Adgwrth1.gif|frame|תרשים א' - מלבן אדג'וורת' –  האורך של המלבן מציין את הכמות הכוללת של מוצר אחד, ואילו גובהו של המלבן – את הכמות הכוללת של מוצר שני. סל התחלתי שהוא חלוקה מסויימת של שני המוצרים בין שני אנשים, מצויין כאן על ידי חיתוך בין  הקו המקווקווים.]]
+
בתרשים ב' נראות "עקומות האדישות" של שני הצרכנים. הצרכן אדיש לגבי מיקומו כל עוד הוא נמצא על אותה עקומת אדישות. לדוגמא - אם יש לו תועלת זהה מ-2 שולחנות וכיסא או 2 כיסאות ושולחן. ההנחה בכלכלה היא שככל שיש יותר מוצרים מצבך טוב יותר, לכן  לשני הצרכנים רצוי להתקדם בכיוון החיצים המצויירים , לעבר עקומות אדישות גבוהות יותר (הדבר הזה נראה כתמונת ראי עבור צרכן B שמעוניין, על פי ההנחות, לקבל את הכמות של כל המוצרים כלומר להגיע לנקודה השמאלית התחתונה).
  −
[[תמונה:Adgwrth2.gif|frame|תרשים ב' – "עקומות האדישות" של שני הצרכנים]]
  −
 
  −
תרשים ב' – כאן נראות "עקומות האדישות" של שני הצרכנים. הצרכן אדיש לגבי מיקומו כל עוד הוא נמצא על אותה עקומת אדישות. לדוגמא - אם יש לו תועלת זהה מ-2 שולחנות וכיסא או 2 כיסאות ושולחן. ההנחה בכלכלה היא שככל שיש יותר מוצרים מצבך טוב יותר, לכן  לשני הצרכנים רצוי להתקדם בכיוון החיצים המצויירים , לעבר עקומות אדישות גבוהות יותר (הדבר הזה נראה כתמונת ראי עבור צרכן B שמעוניין, על פי ההנחות, לקבל את הכמות של כל המוצרים כלומר להגיע לנקודה השמאלית התחתונה).
     −
התחום האדום מציין תחום שבו שני הפרטים יכולים לסחור בינהם את המוצרים ועל ידי כך לשפר את מצבם, זאת משום שעל פי אקומות האדישות שלהם, כל אחד יכול להגיע לעקומת אדישות גבוהה יותר על ידי ויתור על חלק מהכמות של מוצר אחד תמורת קבלתם של כמה מוצרים מהסוג השני. איננו יודעים איפה נהיה בתוך התחום האדום (דבר הנקבע על ידי במיקוח בין הצדדים), אולם בכל מקרה, כפי שמראה התרשים,  קיומו של השוק מאפשר ל-2 הפרטים לשפר את מצבם.   
+
התחום האדום מציין תחום שבו שני הפרטים יכולים לסחור בינהם את המוצרים ועל ידי כך לשפר את מצבם, זאת משום שעל פי עקומות האדישות שלהם, כל אחד יכול להגיע לעקומת אדישות גבוהה יותר על ידי ויתור על חלק מהכמות של מוצר אחד תמורת קבלתם של כמה מוצרים מהסוג השני. איננו יודעים איפה נהיה בתוך התחום האדום (דבר הנקבע במיקוח בין הצדדים), אולם בכל מקרה, כפי שמראה התרשים,  קיומו של השוק מאפשר ל-2 הפרטים לשפר את מצבם.   
    
==שינוי הפרופורציות==
 
==שינוי הפרופורציות==
בדרך כלל מוצגת החלוקה פארטו איפה שהוא באמצע המלבן. אם 2 אנשים ממעמד כלכלי זהה סוחרים, הם באמת נמצאים באמצע המלבן. אבל אם משווים אנשים ממדינות שונות (לדוגמא ארה"ב ואנגולה) או בעלי הכנסה שונה- אז בדרך כלל נמצא את עצמנו בפינה הימנית העליונה (או להפך). ברור שאז כל המושג של יעילות פארטו נראה קצת נלעג – בריבוע בן 30 סנטימטר על 30 סנטימטר נסטה מילימטר אחד הצידה או למטה (כדי לא לפגוע בתועלת של בעל הסל ההתחלי הגבוה).
+
[[תמונה:Adgwrth3.gif|frame|תרשים ג' - גם כאן ישנה יעילות פארטו, ושני הפרטים ישפרו את מצבם על ידי מסחר. אולם הציור הזה קרוב יותר למציאות בכל מה שנוגע למצב בין עני ועשיר באותה מדינה או במסחר בין מדינה ענייה לעשירה.]]
    +
בדרך כלל מוצגת החלוקה פארטו איפה שהוא באמצע המלבן. אם 2 אנשים ממעמד כלכלי זהה סוחרים, הם באמת נמצאים באמצע המלבן. אבל אם משווים אנשים ממדינות שונות (לדוגמא ארה"ב ואנגולה) או בעלי הכנסה שונה - אז בדרך כלל הם ימצאו את עצמם בפינה הימנית העליונה (או השמאלית תחתונה) - תרשים ג'. ברור שאז כל המושג של יעילות פארטו נראה קצת נלעג – בריבוע בן 30 סנטימטר על 30 סנטימטר השוק מאפשר לצדדים להתמקח על תזוזה של מילימטר אחד הצידה או למטה (כדי לא לפגוע בתועלת של בעל הסל ההתחלי הגבוה). 
   −
[[תמונה:Adgwrth3.gif]]
+
שימו לב שיעילות פארטו לא מאפשרת לפגוע בבעל הסל הראשוני הגבוה, גם אם זו פגיעה מינימלית, ובצידה רווח גדול מאד לבעל הסל הראשוני המצומק. כך המודל מצדיק שמירה על רמת החיים של האמריקאים, אפילו אם פגיעה קלה בה (למשל בצמצום הסובסידיות לחקלאים)תביא להגדלה משמעותית ברווחה במדינות העולם השלישי.
 
  −
מלבן אדג'וורת' אחר- גם כאן ישנה יעילות פארטו, ושני הפרטים ישפרו את מצבם על ידי מסחר. אולם הציור הזה קרוב יותר למציאות בכל מה שנוגע למצב בין עני ועשיר באותה מדינה או במסחר בין מדינה ענייה לעשירה.
      
==השוואת תועלות==
 
==השוואת תועלות==
[[ג'רמי בנתהם]], הפילוסוף שהניח את היסודות ל[[תורת ערך התועלת]], חשב שניתן להשוות בין "תועלות" של אנשים שונים. זו מסקנה שרוב הכלכלנים היום יחלקו עליה. על פי הכלכלנים הדרך היחדיה להשוות בין תועלות היא על ידי מוסד השוק. מי שמוצר כשלהו מביא לו תועלת גדולה יותר, יהיה מוכן לשלם יותר על מוצר זה.  
+
[[ג'רמי בנתהם]], הפילוסוף שהניח את היסודות ל[[תורת ערך התועלת]], חשב שניתן להשוות בין "תועלות" של אנשים שונים. זו מסקנה שרוב הכלכלנים היום יחלקו עליה. על פי הכלכלנים הדרך היחידה להשוות בין תועלות היא על ידי מוסד השוק. מי שמוצר כלשהו מביא לו תועלת גדולה יותר, יהיה מוכן לשלם יותר על מוצר זה.  
   −
זו עמדה קיצונית. היא בעצם אומרת שכשאנו רואים מישהו רעב, או מוכה, או כאשר מישהו חוגג את הולדת בנו, אין לנו שום יכולת כלשהי לדעת מה החוויה אותה הוא חווה. עמדה אחרת, היא שלמרות שלא ניתן לבצע השוואה מדוייקת, ושרמות התענוג והכאב הן סובייקטיביות, ניתן לבצע השוואה מוגבלת. איש אינו נהנה לרעוב ללחם (אם לא בחר בצום מרצונו), וכשאנו רואים מישהו אוכל ארוחה טעימה, או מקבל סטירה, יש לנו למרות כל המגבלות, איזו שהוא תחושה של עוצמת החוויה שהוא מרגיש.   
+
זו עמדה קיצונית. היא בעצם אומרת שכשאנו רואים מישהו רעב, או מוכה, או כאשר מישהו חוגג את הולדת בנו, אין לנו שום יכולת לדעת מה החוויה אותה הוא חווה. עמדה אחרת, היא שלמרות שלא ניתן לבצע השוואה מדוייקת, ושרמות התענוג והכאב הן סובייקטיביות, ניתן לבצע השוואה מוגבלת. איש אינו נהנה לרעוב ללחם (אם לא בחר בצום מרצונו), וכשאנו רואים מישהו אוכל ארוחה טעימה, או מקבל סטירה, יש לנו, למרות כל המגבלות, הבנה די טובה של עוצמת החוויה שהוא מרגיש.   
   −
על פי החשיבה הכלכלית , כאמור, הדרך היחידה להשוואת תועלת היא על ידי מחירים השוק. ייתכן, לדוגמא, על פי חשיבה זו, שתוספת של חתיכת עוגה נוספת לאדם שאוכל קינוח, תגרום ליותר הנאה (או בלשון הכלכלנים לתועלת חברתית), מאשר תוספת של ארוחה לאדם רעב זו הנחה שנוגדת את ההגיון המצוי אצל כל אדם. מצבו של האדם ללא פרוסת העוגה הנוספת, שונה באופן מהותי מהאדם הרעב. אדם ללא קינוח יכול לסבול סבל חוויתי, ומאוד לא סביר שיסבול סבל גופני או נפשי. אדם רעב הוא אדם שקיומו הפיזי הגופני הינו בסכנה. רעב מוביל לסבל גופני מתמשך ויכול גם להוביל לסבל נפשי לאדם עצמו ולסובבים אותו. רעב יכול להוביל למחלות ולמוות. השפעות כאלו אינן קיימות כנראה, בכל מה שנוגע לפרוסות עוגה. אבל בעיני כלכלנים כל זה אינו חשוב.  
+
על פי החשיבה הכלכלית, כאמור, הדרך היחידה להשוואת תועלת היא על ידי מחירי השוק. ייתכן, לדוגמא, על פי חשיבה זו, שתוספת של חתיכת עוגה לאדם שאוכל קינוח תגרום ליותר הנאה (או בלשון הכלכלנים לתועלת חברתית), מאשר תוספת של ארוחה לאדם רעב. זו הנחה שנוגדת את ההגיון המצוי אצל כל אדם. מצבו של האדם ללא פרוסת העוגה הנוספת, שונה באופן מהותי מהאדם הרעב. אדם ללא קינוח יכול לסבול סבל חוויתי, ומאוד לא סביר שיסבול סבל גופני או נפשי. אדם רעב הוא אדם שקיומו הפיזי נתון בסכנה. רעב מוביל לסבל גופני מתמשך ויכול גם להוביל לסבל נפשי לאדם עצמו ולסובבים אותו. רעב יכול להוביל למחלות ולמוות. השפעות כאלו אינן קיימות כנראה, בכל מה שנוגע לפרוסות עוגה. אבל בעיני כלכלנים כל זה אינו חשוב.  
   −
אם האדם הרעב יכול לתת לנו 5 שקלים תמורת הארוחה, ואילו האדם השבע יתן לנו 6 שקלים תמורת הקינוח, יאמרו הכלכלנים שמבחינה כלכלית, הרווחה החברתית תהיה גדולה יותר אם נשביע את רצונו של האדם השבע. דבר זה נובע, בין היתר מכך שכלכלנים אינם מנתחים את בני האדם כיצורים ביולוגיים, ואינם מתייחסים לבני האדם ולכלכלה כאל [[מערכות מורכבות]] אלא כאל רכיבים במערכת בדידה וסטטית.
+
אם האדם הרעב יכול לתת לנו 5 שקלים תמורת הארוחה, ואילו האדם השבע ישלם 20 שקלים תמורת הקינוח, יאמרו הכלכלנים שמבחינה כלכלית, הרווחה החברתית תהיה גדולה יותר אם נשביע את רצונו של האדם השבע. דבר זה נובע, בין היתר מכך שכלכלנים אינם מנתחים את בני האדם כיצורים ביולוגיים, אלא רק כפרטים המתמקחים בשוק. לדוגמא, ביקום הכלכלי, לא ייתכן שהאדם הרעב ישדוד מישהו כדי להשקיט את רעבונו. אם כבר, הרבה יותר סביר שדווקא האדם השבע יעשה זאת, היות ואי הספקת הקינוח שלו, פרושה אובדן תועלת גדול יותר.  
   −
לדוגמא, בייקום הכלכלי, לא ייתכן שהאדם הרעב ישדוד מישהו כדי להשקיט את רעבונו. אם כבר, הרבה יותר סביר שדווקא האדם השבע, יעשה זאת, היות ואי הספקת הקינוח שלו, פרושה אובדן תועלת גדול יותר.
+
ברור גם שהעמדה הכלכלית האבסורדית נובעת מההנחה המסווית שההכנסה של שני האנשים היא שווה. אחרת, ייתכן והתועלת של האדם הרעב גדולה יותר, פשוט אין לו את היכולת לתרגם את התועלת שלו לכסף.  
 
  −
ברור גם שהעמדה הכלכלית האבסורדית נובעת מההנחה המסווית שבה ההכנסה של שני הפרטים היא שווה. אחרת, ייתכן והתועלת של הפרט הרעב גדולה יותר, פשוט אין לו את היכולת לתרגם את התועלת שלו לכסף.  
      
==תועלת ושיוויון==
 
==תועלת ושיוויון==
השוואה כזו של התועלות יכולה להיות כלי נשק פוליטי, מאוד לא "פוליטיקלי קורקט" בעולם הקפיטליסטי. שכן גם לפי הכלכלה הנאו קלאסית התועלת מכסף (וממוצרים) יורדת. כלומר אם תוספת של 100 שקל בהכנסה תגרום לעלייה מסויימת בתועלת של אדם עני, אזי תוספת של 100 שקל לאותו אדם אם הוא עשיר תגרום לעליה קטנה יותר בתועלת.  
+
השוואה כזו של התועלות יכולה להיות כלי נשק פוליטי, מאוד לא "פוליטיקלי קורקט" בעולם הקפיטליסטי. שכן גם לפי הכלכלה הנאו קלאסית התועלת מכסף (וממוצרים) יורדת. כלומר אם תוספת של 100 שקל בהכנסה תגרום לעלייה מסויימת בתועלת של אדם עני, אזי תוספת של 100 שקל לאותו אדם אם הוא עשיר תגרום לעליה קטנה יותר בתועלת.  
   −
אם מותר להשוות בין תועלות של פרטים שונים (ולו בצורה גסה) אזי אפשר להשוות בין תועלת של אדם אחד לאדם אחר – גם בין עני לעשיר. ואזי אם מקבלים את הנסיון של הנאו קלאסיים לטעון שהמצב הרצוי ביותר הוא זה שמביא למקסימום את התועלת המצרפית של האוכלוסיה (אם יש דבר כזה בכלל), פרושו של דבר הוא חתירה לשיוויון של ההכנסות. כלומר דווקא מתוך תורת ערך התועלת, מגיעים לדרישה לשיוויון.   
+
אם מותר להשוות בין תועלות של פרטים שונים (ולו בצורה גסה) אזי אפשר להשוות בין תועלת של אדם אחד לאדם אחר – גם בין עני לעשיר. ואזי אם מקבלים את הנסיון של הנאו קלאסיים לטעון שהמצב הרצוי ביותר הוא זה שמביא למקסימום את התועלת המצרפית של האוכלוסיה (אם יש דבר כזה בכלל), פרושו של דבר הוא חתירה לשיוויון של ההכנסות. כלומר דווקא מתוך תורת ערך התועלת, מגיעים לדרישה לשיוויון.   
   −
יותר מכך. נניח לדוגמא שאנו כופים על אדם עשיר להעביר הכנסה בגובה 100 ש"ח (או עשר בננות במקרה של סלי המוצרים). ואנו מעבירים רק 50 שקל לעני בעוד ש-50 שקל הולכים לאיבוד – נזרקים לים. בוודאי שזה מצב שאינו פארטו אופטימלי. למרות זאת, ייתכן בהחלט שהרווחה החברתית כעת היא גבוה יותר. אין וודאות שזה כך, כי "איבדנו" רווחה בדרך, וגם בגלל שההשוואה בין ההנאה של איש אחד לאיש אחר אינה מדוייקת, ומצד שני אי אפשר לפסול על הסף את האפשרות שהתועלת החברתית גדלה. גם אם היינו מחלקים את 50 השקל הנותרים בין 5 או 10 עניים, ולא נותנים אותם לעני אחד, האפשרות הזאת היתה נשארת בעינה.
+
יותר מכך. נניח לדוגמא שאנו כופים על אדם עשיר להעביר הכנסה בגובה 100 ש"ח (או עשר בננות במקרה של סלי המוצרים). ואנו מעבירים רק 50 שקל לעני בעוד ש-50 שקל הולכים לאיבוד – נזרקים לים. בוודאי שזה מצב שאינו פארטו אופטימלי. למרות זאת, ייתכן בהחלט שהרווחה החברתית כעת היא גבוה יותר (50 השקלים לעני מספקים רווחה הרבה יותר גדולה מ-100 השקלים שאבדו לעשיר). גם אם היינו מחלקים את 50 השקל הנותרים בין 5 או 10 עניים, ולא נותנים אותם לעני אחד, האפשרות הזאת היתה נשארת בעינה.
      −
==תורת ערך הזמן==
+
==תורת הערך של התועלת==
 
להגנתם, כלכלנים יגידו שאמנם אין שיוויון. אבל הדבר נובע מכך שאנשים שונים מעריכים זמן ומוצרים באופן שונה. אדם אחד עובד הרבה, מרוויח כסף ואילו חברו מתבטל ולא עובד, או עובד פחות שעות, או עובד באופן כזה שהינו מרוויח פחות כסף. כלומר - אם תרמת הרבה לחברה (והסימן הוא שקיבלת על כך הרבה כסף). אזי תוכל להנות מיותר תועלת כאשר מחלקים את העוגה. אם ברצונך ביותר תועלת לעצמך, כל שעליך לעשות הוא לעבוד קשה יותר או יותר שעות, ומנגנון השוק כבר ידאג להעביר אליך חלק תועלת גדול יותר, בהתאם למאמץ שלך.
 
להגנתם, כלכלנים יגידו שאמנם אין שיוויון. אבל הדבר נובע מכך שאנשים שונים מעריכים זמן ומוצרים באופן שונה. אדם אחד עובד הרבה, מרוויח כסף ואילו חברו מתבטל ולא עובד, או עובד פחות שעות, או עובד באופן כזה שהינו מרוויח פחות כסף. כלומר - אם תרמת הרבה לחברה (והסימן הוא שקיבלת על כך הרבה כסף). אזי תוכל להנות מיותר תועלת כאשר מחלקים את העוגה. אם ברצונך ביותר תועלת לעצמך, כל שעליך לעשות הוא לעבוד קשה יותר או יותר שעות, ומנגנון השוק כבר ידאג להעביר אליך חלק תועלת גדול יותר, בהתאם למאמץ שלך.
 +
 +
שימו לב למעגליות הטיעון: השוק מביא לכך שמי שתורם לחברה מקבל שכר גבוה, אבל גודל התרומה נמדד על פי השכר בשוק החופשי... כך שמנגנונים חברתיים יכולים להביא לשכר עתק לדוגמניות צמרת (או למנהלי בנק), והשכר הזה מוצדק אוטומטית משום שהוא מצביע על התועלת הרבה שהחברה מקבלת מעבודת הדוגמניות (או המנהל). אין מדד חיצוני לשוק שיכול לבקר את השכר ולהצביע על התועלת האמיתית של החברה.
 +
 +
מדידת התועלת על פי השכר נובעת ממבנים תרבותיים עמוקים בתרבות המערב כפי שכתב הסוציולוג מאקס וובר במאמרו "[[האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם]]". בבסיס האתיקה הפרוטסטנטית מצויה הטענה כי האל מצביע על מוסריותו של אדם על ידי כך שהוא משפיע עליו רכוש רב. כך מתהפך החץ הסיבתי ובמקום שאדם ישאף להיות מוסרי ובכך החברה תכבד אותו בשכר גבוה, על האדם לשאוף לשכר גדול בעולם הזה, ובכך הוא ידע כי הוא מקיים את מצוות האל והמוסר.
 +
 +
כמובן שהמציאות מפריכה את הטיעונים הללו מכל וכל. המעמד החברתי ההולך ומתרחב בעולם המערבי של ה[[עובדים עניים|עובדים העניים]] מציג באור עגום למדי את התיזה הפרוטסטנטית. העובדים העניים הם אנשים בעלי השכלה מינימלית העוסקים במלאכות פשוטות (בעיקר במתן שרותים כמו מלצרות, ניקיון, אבטחה) והשכר שהם מקבלים לא מאפשר קיום מינימאלי. אנשים אלו לפעמים עובדים בשתי משרות ואף שלוש (בסופי שבוע), ועדיין לא מצליחים להתקיים בכבוד. לקריאה נוספת ראו [[כלכלה בגרוש]].
 +
 +
מתן ערך לתועלת בשוק מאפשרת להכשיר שרץ נוסף, הלא הוא רווח ההון. רווח הון הוא בסך הכל רווח שאדם עושה על חשבון עבודה של אחרים. בעל ההון נותן מכספו כדי שאנשים אחרים יוכלו, למשל, להקים מפעל ולייצר מוצרים. בסופו של התהליך בעל ההון מקבל את כספו חזרה בתוספת רווח - רווח שנוצר כתוצאה מעבודתם של היזמים ועובדיהם.
 +
 +
תורת הערך של התועלת מאפשרת להצדיק את רווח ההון - הרי היזמים לא היו יכולים להקים את המפעל ולספק עבודה לעובדים וסחורות לצרכנים, אלמלא הכסף של בעל ההון. אי לכך יש תועלת רבה בכסף שהשקיע בעל ההון, ולכן גם מוצדק שהוא יקבל רווח גדול (כזכור, התועלת נמדדת על פי הרווח, ולא להפך...)
    
==סוגי פעולות==
 
==סוגי פעולות==
יעילות פארטו קיימת אם אף פרט אינו יכול לנקוט בפעולה שתשפר את מצבו מבלי לפגוע בפרט אחר. אבל מה זה "לנקוט פעולה"? בכל מה שנוגע לחשיבה הכלכלית הנאו-קלאסית , הפרטים עסוקים כל כך בלהביא את פונקציית התועלת שלהם למקסימום, עד שאינם ערים לכך ש"פעולה" אינה חייבת להיות רק קניה או מכירה. "פעולה" יכולה להיות הרבה דברים אחרים. בתחום כלכלת מידע  
+
יעילות פארטו קיימת אם אף פרט אינו יכול לנקוט בפעולה שתשפר את מצבו מבלי לפגוע בפרט אחר. אבל מה פרוש "לנקוט פעולה"? בכל מה שנוגע לחשיבה הכלכלית הנאו-קלאסית , הפרטים עסוקים כל כך בלהביא את פונקציית התועלת שלהם למקסימום, עד שאינם ערים לכך ש"פעולה" אינה חייבת להיות רק קניה או מכירה. "פעולה" יכולה להיות הרבה דברים אחרים.  
עוסקים באפשרות שהמידע על איכות המוצר לא ידוע לקונה או למוכר וידועה לצד השני.בתחום כלכלת עליות עסקה עוסקים במקרים בהם קשה להבטיח על ידי חוזה ששני הצדדים אכן קיימו את חלקם בעסקה (כמו לדוגמא יחסי עובד ומעביד).  בתחומים אלה אפשר לקבל מודל שבו נכנס כוח למערכת – כלומר הכלכלה הופכת חזרה למגרש פוליטי. אם מניחים שפרטים יכולים גם להשפיע על החוקים או על התנהגות הממשלה, ולהשפיע על ההקצאה, או להשתמש בפרסום כדי לשנות את העדפות של פרטים אחרים – הרי אנחנו ב"משחק" שונה לחלוטין מזה המתואר על ידי המודל של הGET.  
+
 
 +
מה קורה עם כל הפעולות החברתיות שאינן כרוכות בעיסקאות - כגון אב המבלה זמן עם ילדיו, או ביקור אצל חברים.
 +
 
 +
== ביקורת על מודל GET ==
 +
בתחום כלכלת מידע עוסקים באפשרות שהמידע על איכות המוצר לא ידוע לקונה או למוכר וידועה לצד השני. בתחום כלכלת עליות עסקה עוסקים במקרים בהם קשה להבטיח על ידי חוזה ששני הצדדים אכן קיימו את חלקם בעסקה (כמו לדוגמא יחסי עובד ומעביד).  בתחומים אלה אפשר לקבל מודל שבו נכנס כוח למערכת – כלומר הכלכלה הופכת חזרה למגרש פוליטי. אם מניחים שפרטים יכולים גם להשפיע על החוקים או על התנהגות הממשלה, ולהשפיע על ההקצאה, או להשתמש בפרסום כדי לשנות את העדפות של פרטים אחרים – הרי אנחנו ב"משחק" שונה לחלוטין מזה המתואר על ידי המודל של הGET.  
    
==היסטוריה, מה היא אומרת?==
 
==היסטוריה, מה היא אומרת?==
הניתוח של תיבת אדג'וורת' , ושל GET הוא סטטי. לאחר הגעה (בצורה סימולטנית!) ל"שיווי משקל", אין כל שינוי. הניתוח הוא גם א- היסטורי. נניח שהשוק אכן ממקסם את התועלת החברתית,  אולם יש כאן התעלמות מכך ש"הסלים ההתחליים" כלל לא חולקו בצורה "יעלה" או "הוגנת".  העושר של אנשים מסוימים בהחלט בא על חשבון אלו שאדמותיהם ו\או רכושם  נגזלו, או שהוגלו או נרצחו או שנכבשו במסגרת השלטון הקולוניאלי, המלחמות השונות ותחת השלטון המלוכני. ובחברת מהגרים, המתנחלים הראשונים, (תוך כדי גרוש "הילידים"), "תפסו חזקה" כך שהבאים אחריהם נאלצו להתמודד עם ה"סל ההתחלי" הנמוך שנשאר להם נראה כאילו נגזר עלינו לדבר הוגנות החלוקה ועל "עסקאות רצוניות" רק מהזמן שהדבר נעשה נוח לחלק מהאנשים, ואילו דיון רציני בדבר אופן חלוקת הסלים הינו מוקצה מחמת מיאוס.  
+
הניתוח של תיבת אדג'וורת' , ושל GET הוא סטטי. לאחר הגעה (בצורה סימולטנית!) ל"שיווי משקל", אין כל שינוי. הניתוח הוא גם א-היסטורי: נניח שהשוק אכן ממקסם את התועלת החברתית,  אולם יש כאן התעלמות מכך ש"הסלים ההתחלתיים" כלל לא חולקו בצורה "יעילה" או "הוגנת".  העושר של אנשים מסוימים בהחלט בא על חשבון אלו שאדמותיהם ו\או רכושם  נגזלו, או שהוגלו או נרצחו או שנכבשו במסגרת השלטון הקולוניאלי או מלחמות שונות ותחת השלטון המלוכני. ובחברת מהגרים, המתנחלים הראשונים, (תוך כדי גרוש "הילידים"), "תפסו חזקה" כך שהבאים אחריהם נאלצו להתמודד עם ה"סל ההתחלי" הנמוך שנשאר להם. נראה כאילו נגזר עלינו לדבר על הוגנות החלוקה ועל "עסקאות רצוניות" רק מהזמן שהדבר נעשה נוח לחלק מהאנשים, ואילו דיון רציני בדבר אופן חלוקת הסלים הינו מוקצה מחמת מיאוס.  
   −
מישהו יכול להזכיר את העובדה, שהטיעון האחרון שלי הוא ילדותי על פניו. העולם אינו צודק, ונסיון לתקן אותו מן היסוד, לא יצלח. אני די מסכים. מצד שני, אם לכלכלנים הנאו קלאסיים מותר לדבר בכובד ראש על הגעה למקסימום רווחה חברתית, בוודאי שאין הם מתכוונים שהם תומכים במקסימום רווחה רק בתנאי שקיים האילוץ שכולם צריכים ללכת עם נייר צלופן על הראש, או במקסימום רווחה רק בתנאי שכולנו מדברים אסקימוסית. לא, הטענה שלהם היא לגבי הגעה למקסימום רווחה בצורה הכללית ביותר. ואם כך, נראה לי שאת הדיון התאורטי לגבי הגעה למקסימום רווחה אפשר לנהל גם אם מבינים שכרגע זה  נראה בלתי אפשרי וייתכן מאוד שתמיד יהיה זה בלתי אפשרי לבצע חלוקה הוגנת של סלים התחליים.  
+
מישהו יכול להזכיר את העובדה, שהטיעון האחרון הוא ילדותי על פניו. העולם אינו צודק, ונסיון לתקן אותו מן היסוד, לא יצלח. זה נכון, אך מצד שני, הכלכלנים הנאו קלאסיים מדברים בכובד ראש על הגעה למקסימום רווחה חברתית, בוודאי שאין הם מתכוונים למקסימום רווחה בתנאים תיאורטיים. הטענה שלהם היא לגבי הגעה למקסימום רווחה בעולם הממשי. ואם כך, נראה שאת הדיון התאורטי לגבי הגעה למקסימום רווחה צריך לנהל תוך כדי התחשבות בעובדה שהסלים הראשוניים של אנשים שונים בחברה, שונים בצורה קיצונית זה מזה.  
    
==עתיד מה הוא אומר ?==
 
==עתיד מה הוא אומר ?==
 
לגבי העתיד יש בעיה חמורה עוד יותר. שהרי גם אם נניח שמשפט הרווחה נכון כפי שהוא, ושהרווחה החברתית מגיע למקסימום, הרי אין ספק שמדובר ברווחה חברתית של השחקנים בתוך המודל. מה אם יש שחקנים שרק מושפעים מהשוק אבל אינם יכולים לשחק בו באופן עצמאי (כמו ילדים?). המודל בפרוש גם לא מדבר על הרווחה החברתית של מי שכלל אינו קיים עדיין – דורות העתיד. השפעות חיוביות או שליליות של פעולות השחקנים על רווחתם לדוגמא נושאים כמו זיהום סביבתי – אינם נלקחים בחשבון.  
 
לגבי העתיד יש בעיה חמורה עוד יותר. שהרי גם אם נניח שמשפט הרווחה נכון כפי שהוא, ושהרווחה החברתית מגיע למקסימום, הרי אין ספק שמדובר ברווחה חברתית של השחקנים בתוך המודל. מה אם יש שחקנים שרק מושפעים מהשוק אבל אינם יכולים לשחק בו באופן עצמאי (כמו ילדים?). המודל בפרוש גם לא מדבר על הרווחה החברתית של מי שכלל אינו קיים עדיין – דורות העתיד. השפעות חיוביות או שליליות של פעולות השחקנים על רווחתם לדוגמא נושאים כמו זיהום סביבתי – אינם נלקחים בחשבון.  
   −
יהיו אולי אנשים שיטענו שהדאגה לדורות העתיד אינה דאגה לנו, אבל גישה כזאת יכולה גם לטעון שלעשירים לא צריך להיות אכפת מהעניים. אם מנסים לדבר על תועלת חברתית כוללת, נראה לי שאפשר לפסול גישה זו.  
+
יהיו אולי אנשים שיטענו שהדאגה לדורות העתיד אינה דאגה לנו, משום שבעתיד תומצא טכנולוגיה מתקדמת מספיק שתנטרל את הנזקים שאנו מטילים על הסביבה. אבל ניסיון העבר מראה שעם ההתקדמות הטכנולוגית אנו רק מעמיסים עוד ועוד על הסביבה.  
   −
אפשר גם לטעון שהדאגה לדורות העתיד נלקחת בחשבון על ידי הפרטים, ולכן בעצם אין כאן בעיה באמת. אבל טיעון כזה נופל מכמה סיבות. ראשית, אין כל ראיה בפועל שכשאנשים מבצעים החלטות בשוק הם חושבים במיוחד על דורות העתיד. שנית, הכלכלה הנאו קלאסית מדברת על "העדפת הווה" – כלומר שאנשים יעדיפו לקבל 100 שקל היום ולא מחר, ודבר זה מהווה בסיס לריבית. ניסוח אחר להעדפת הווה יהיה הפליה לרעה של העתיד – גם של הדורות הבאים.  
+
אפשר גם לטעון שהדאגה לדורות העתיד נלקחת בחשבון על ידי הפרטים, ולכן בעצם אין כאן בעיה באמת. אבל הטיעון הזה מופרך במציאות: ראשית, אין כל ראיה בפועל שכשאנשים מבצעים החלטות בשוק הם חושבים במיוחד על דורות העתיד, בייחוד אם הדבר פוגע ברווח שלהם כיום. שנית, הכלכלה הנאו קלאסית מדברת על "[[העדפת ההווה]]" – כלומר שאנשים יעדיפו לקבל 100 שקל היום ולא מחר, ודבר זה מהווה בסיס לריבית. ניסוח אחר להעדפת הווה יהיה אפליה לרעה של העתיד – גם של הדורות הבאים.  
   −
אפשר אולי להאשים את הדואגים לדור העתיד בפטרונות – מי אתם שתדעו מה טוב לדורות הבאים? אבל נראה לי סביר להניח שהעתיד יאוכלס על ידי אנשים שאינם שונים מבחינה מהותית מהאנשים שנמצאים כאן היום. ואפשר גם להניח שהם יהיו שווים להם ב"רדיפה אחרי העושר". נראה לי הגיוני להניח שמי שמתנגד להפליה על רקע גזע, מגדר, העדפה מינית, דת או לאום, יכול גם להתנגד להפליה על רקע זמן.  
+
אפשר אולי להאשים את הדואגים לדור העתיד בפטרונות – מי אתם שתדעו מה טוב לדורות הבאים? אבל סביר להניח שהעתיד יאוכלס על ידי אנשים שאינם שונים מבחינה מהותית מאיתנו. ואפשר גם להניח שהם יהיו שווים לנו ב"רדיפה אחרי העושר". נראה אך הגיוני להניח שמי שמתנגד לאפליה על רקע גזע, מגדר, העדפה מינית, דת או לאום, יכול גם להתנגד לאפליה על רקע זמן.  
    
[[קטגוריה:יעילות]]
 
[[קטגוריה:יעילות]]
 
[[קטגוריה:מאמרים חצי אפויים]]
 
[[קטגוריה:מאמרים חצי אפויים]]
1,064

עריכות

תפריט ניווט